כלב השמירה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ה.פ. לאבקרפט |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | סיפורת אימה |
| מקום התרחשות | אנגליה, הולנד |
| הוצאה | |
| הוצאה | סיפורים מוזרים (אנ') |
| תאריך הוצאה | פברואר 1924 |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורה ראשונה | פברואר 1924 |
כלב השמירה (באנגלית: The Hound) הוא סיפור קצר בשני פרקים מאת הסופר האמריקאי ה.פ. לאבקרפט שנכתב בספטמבר 1922 ופורסם בפברואר 1924 במגזין סיפורים מוזרים (אנ')[1][2][3]. עלילתו מגוללת את הרפתקאותיהם של שני שודדי קברים הנרדפים בידי רוח אכזרית כעונש על כך שחיללו את מקום מנוחתה. הסיפור מכיל את האזכור הראשון לגרימואר הבדיוני של לאבקרפט, הנקרונומיקון.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
העלילה מסופרת מפיו של אלמוני חסר שם המתאר את פחדיו מפני קול נביחות נוראי ומרוחק הרודף אותו מזה זמן רב, לא מתוך חלום או הזיות טירוף, אלא מצרה גרועה הרבה יותר: תעלומת מותו של חברו הטוב, סנט ג'ון, אשר נרצח בצורה כה זוועתית עד שכל מה שנותר ממנו הוא לא יותר מגופה קרועה לגזרים. בניסיון להימנע מגורל דומה, מכריז המספר על כוונתו ”לפוצץ לעצמו את המוח” ובכך להתאבד.
עדותו מתחילה בנקודה בה הוא וסנט ג'ון החלו להשתעמם מהבנאליות של חיי היומיום שלהם, כאשר הריגוש שהפיקו מהרפתקאות מסתוריות ורומנים נסערים עם נשים דעך בחלוף הזמן, אז פנו לרדוף אחר מטרות אסתטיות ואינטלקטואליות יותר. אולם, הן האחווה הפרה-רפאליטית והן זרם הסימבוליזם, ואף התנועה הדקדנטית (אנ'), לא הצליחו להשביע עד תאוותיהם, עד שגמרו אומר בדעתם לפנות לפעילות קיצונית יותר: שוד קברים.
השניים הקימו מוזיאון בתוך בית אבן עתיק עבור כל האוצרות שגנבו מבתי הקברות בהם ביקרו, מעין ”מקום טמא ובל יתואר, בעל אווירה שטנית של וירטואוזיות נוירוטית, אשר הרכיב יקום שלם של אימה וריקבון”. בתוכו הקימו פסלי ענק מבזלת ושוהם בדמותם של שדים המקיאים מפיהם אור זוהר וירקרק, והתקינו צינורות מתכת מפותלים שתי וערב אשר צנחו מהתקרה ופלטו ניחוחות שונים לפקודתם, בין אם של חבצלות, מקדשים אפלים מהמזרח הרחוק, או הצחנה המצמררת של קבר שזה עתה נחפר. בפינות החדרים נחו מומיות וגופות חנוטות, על המדפים מצבות שיש שבורות, ובארונות התצוגה גולגולות של עוללים. על כמה מהקירות נתלו ציורים אשר המחישו מושאים מעוותים כאלו או אחרים, ועל אחת הבמות נחו כלי נגינה משונים עמם נהגו לנצח יחדיו על מוזיקה חולנית.
לילה אחד מפליגים השניים להולנד בכדי לבקר בקברה של דמות ידועה לשמצה במיוחד, שודד קברים מפורסם אשר נטרף בעודו בחיים בידי חיה לא מוכרת לפני מאות שנים, זאת לאחר שגנב פריט רב-עוצמה כלשהו מקבר אסור. עם הגעתם למקום מפלח קול נביחות מרוחק את אוויר הלילה, אך הדבר לא עוצר בעדם והם מתחילים במלאכת החפירה. בפנים מתגלה שלדו השלם להפליא של השודד, על אף שנשבר במספר מקומות בעקבות נשיכותיו של אותו יצור אשר טרף אותו, ועליו מונח קמע אקזוטי העוטה צורה של כלב גחון או של ספינקס מכונף, עשוי אבן ירקן.
למרות התחושה מנבאת הרעות התוקפת את שניהם למראה הקמע נכנע שיקול דעתם לפיתוי לקחת אותו עמם, זאת מאחר שכבר קראו עליו קודם לכן בספר הנקרונומיקון, בו נכתב שאותו סמל המעטר אותו מייצג כת כלשהי של אוכלי גוויות השוכנת באזור מסתורי באסיה התיכונה.
עם הקמע בכיסו של סנט ג'ון, אוטמים השניים את הקבר הפתוח ועוזבים חזרה לביתם באנגליה. במהלך הפלגתם עוקבת אחריהם מעין יללה עמומה של כלב כלשהו, אך היא הולכת לאיבוד בין שריקות הרוח ואינה מושכת את תשומת לבם יתר על המידה.
פרק שני[עריכת קוד מקור | עריכה]
פחות משבוע לאחר שובם לאנגליה מתחילים השניים לחוש בדברים משונים המאתגרים את יכולתם להבדיל בין מציאות לדמיון: רעשי צעדים, צללים המסתובבים בביתם כרצונם, וקול נביחות מרוחק. בליל ה-24 בספטמבר מתעורר המספר למשמע רעש נקישה על דלת חדרו, אך עם פתיחתה הוא מוצא את המסדרון ריק מאדם, ורק שומע צחוק רם. כאשר הוא הולך לחדרו של סנט ג'ון בכדי לבדוק האם התבדח על חשבונו, מכחיש הלה כל ידע למאורע, בדיוק כאשר הנביחות המרוחקות חוזרות שוב.
כעבור מספר ימים מגיעים השניים למוזיאון, בו הניחו את הקמע שמצאו במסעם האחרון, כאשר דבר-מה מתחיל לשרוט לפתע את דלת הכניסה. מחשש שפעילותם הסודית התגלתה בידי תושבי המקום או גרוע מכך, המשטרה, מכבים השניים את האורות ופותחים את הדלת בזהירות, אך שוב מוצאים את עצמם עומדים בפני מסדרון ריק. משב רוח פתאומי הפורץ פנימה מביא יחד איתו קולות רפאים המשוחחים זה עם זה בשפה ההולנדית.
חוויותיהם האחרונות מובילות את המספר וסנט ג'ון למסקנה כי איבדו את דעתם לחלוטין כתוצאה מפעילויותיהם הליליות היוצאות מגדר הרגיל. נוכחות מרושעת כלשהי מתחילה לרדוף את ביתם באופן תמידי, יחד עם קול הנביחות המרוחק אשר חוזר על עצמו מדי לילה, עד שב-18 בנובמבר מגיע הטירוף לכדי שיא, וג'ון סנט נאכל בעודו בחיים בשובו מתחנת הרכבת.
צרחותיו של הלה מגיעות עד לביתם, והמספר מספיק להגיע לזירה על מנת לראות ענן שחור ממריא מעל גופת חברו השמימה. ברגעים האחרונים לחייו לוחש לו סנט ג'ון, ”הקמע.. הדבר הארור הזה..”, לפני שהוא קורס לכדי ערמה מעוותת של שאריות אדם.
מפוחד ואחוז טירוף, שורף המספר את המוזיאון האפל שבנה עם חברו המנוח, ונמלט ללונדון כשהקמע המקולל בידיו. במהלך שהותו בעיר הוא ממשיך לשמוע את הנביחות, ובמקרה אחד אף חוזה באותה צורה שחורה אשר טרפה את סנט ג'ון, דבר המוביל אותו להפליג להולנד בניסיון להציל את מה שנותר מחייו.
לרוע מזלו הוא נשדד בידי עדת גנבים במהלך שהותו בפונדק ברוטרדם, והקמע נלקח מידיו. למחרת בבוקר מופיעה כתבה בעיתון העיר על טבח המוני שהתרחש באחד הרבעים הקרובים, ובו נרצחה משפחה שלמה של פורעי חוק בידי יצור לא מזוהה אשר לא הותיר כל עקבות אחריו.
המספר שב לקבר בו מצאו את התליון בניסיון נואש לבקש מחילה ולהתחנן על חייו, אך לאחר שהוא חופר אותו מחדש נתקלות עיניו במחזה כה מזוויע עד שהוא מאבד את שפיותו אחת ולתמיד: השלד של שודד הקברים הנודע שוכב על האדמה הלחה כאשר הוא מוכתם בדם טרי, נושא חתיכות תלושות של עור ושיער, ועטוף בעשרות עטלפים שחורים המתאגדים סביבו כמו בגד. כאשר ידיו אוחזות בקמע האבוד, פוער השלד את לסתו ופולט נביחה רמה אשר מבריחה את המספר מהמקום בצרחות אימים המתפוגגות לכדי צחוק אחוז טירוף.
עדותו של המספר תמה במסקנה כי השתגע לחלוטין, בנוסף לכמה משפטים לא קוהרנטים, ”הטירוף רוכב על כוכב הרוח”, ”טפרים ושיניים התחדדו על מאות שנים של גופות”, ”המוות המטפטף מרחף על גבי בכחנליה של עטלפים, מתוך חורבות הלילה השחורות, במקדשיו של בליעל”.
בכל יום שעובר מתחזקים צלילי הנביחות ורעש מעוף העטלפים, והופכים קרובים יותר ויותר. המספר מצהיר על כוונתו לגאול את עצמו מייסוריו בעזרת האקדח שלו, אשר לדבריו, יעזור לו ”למצוא את האבדון אשר עשוי להיות חוף המבטחים היחיד מפני האימה הבלתי ניתנת לתיאור”.
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מספר חסר שם: הרפתקן שאיבד את שפיותו לאחר שמאס בחייו המשעממים והחל לשדוד קברים יחד עם חברו הטוב, סנט ג'ון, בחיפוש אחר ריגושים חדשים. העלילה מסופרת בצורת עדות מנקודת מבטו, ומתחילה ונגמרת בכוונתו לשים סוף לחייו.
- סנט ג'ון: חברו הטוב של המספר והדמות הדומיננטית יותר מבין שניהם, שכן מספר קטעים מלמדים כי בכל מסעותיהם הליליים בבתי הקברות תמיד נהג להוביל בראש. נטרף למוות בידי יצור כלשהו לאחר שהשניים גונבים קמע מקולל.
השראה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור נולד, ככל הנראה, בעקבות ביקורו של לאבקרפט בכנסיית פלאטבוש הרפורמית ההולנדית (אנ') בברוקלין ב-16 בספטמבר 1922, אותו תיאר במכתב ששלח באותה העת לחברו ריינהרט קליינר, אשר היה מכונה בפיו גם סנט ג'ון[4][5]: ”מסביב לערימה העתיקה נמצאת חצר הכנסייה, והאדריכלות מתוארכת ל-1730 ועד לאמצע המאה התשע עשרה.. לקחתי חתיכה קטנה מאחת המצבות, אשר הונחה ב-1747. היא נחה מולי כעת – ועשויה להציע סיפור אימה כלשהו. אני מוכרח להניח אותה מתחת לכרית שלי כשאלך לישון.. מי יכול לומר איזה מין דבר עשוי להתעורר מהאבן העתיקה בכדי לנקום בקבר המחולל? ואם הוא אכן יתעורר, מי יכול לומר למה יהיה דומה?”[6][7].
ייתכן כי המוזיאון המתואר בסיפור הושפע מאוספו האמיתי של אחד ממכריו של לאבקרפט, סמואל לאבמן (אנ'), אשר הכיל פריטי אמנות (אנ') שונים וממנו התרשם הלה בעת ביקורו בו בספטמבר 1922[8].
עולמו הספרותי של ה.פ. לאבקרפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
עדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
העלילה נפתחת באמצעות טכניקה אופיינית ללאבקרפט, קרי מסירת עדות בגוף ראשון מידי מספר מעונה המגולל את חוויותיו הנוראיות שגרמו לו לאבד את דעתו, ”זה אינו חלום, וזה אף לא, אני חושש, טירוף — יותר מדי דברים כבר התרחשו בכדי להעניק לי את הספקות הרחמניים הללו”. בשונה מסיפוריו האחרים של לאבקרפט, הנפתחים באותה צורה אך לרוב מביע בהם המספר את חששותיו מפני רוע קדום כלשהו אשר עתיד לשים סוף לחייו או לחיי האנושות, לוקח הסיפור תפנית הרבה יותר קיצונית ומצהיר על כוונתו המפורשת של הפרוטגוניסט להתאבד באמצעות יריית אקדח.
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
זו היצירה הראשונה בה הוזכר הגרימואר הבדיוני הנקרונומיקון (על אף שמחברו, עבדול אלהזרד, הוזכר לראשונה בסיפור מ-1921, העיר חסרת השם), אשר הפך בשנים הבאות למוטיב חוזר ברבים מסיפוריו של לאבקראפט וכן של סופרים אחרים, ואף זכה לתהודה עולמית כה גדולה עד ליצירת ספק בנוגע לעצם קיומו. המספר וסנט ג'ון מזהים את הקמע שהם מוצאים בקברו של השודד המפורסם מאחר שקראו עליו קודם לכן בספר: ”החפץ אכן היה זר לספרות ולאמנות שאנשים שפויים ומאוזנים הכירו, אבל אנחנו זיהינו אותו מפני שהוזכר בנקרונומיקון האסור של הערבי המטורף עבדול אלהזרד”.
עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסמל המופיע על הקמע אותו מוצאים המספר וסנט ג'ון בקבר, ”צורה משונה של כלב מכונף וגחון, או של ספינקס בעל פנים כלביים, בסגנון אוריינטלי עתיק אשר נחרט על חתיכה קטנה של אבן ירקן”, מתואר לדבריו בנקרונומיקון בתור ”הסימן המצמרר של כת אוכלי הגוויות מלאנג שבאסיה התיכונה”. השם לאנג מוזכר בסיפורים נוספים של לאבקרפט מתוך סדרת מעגל החלומות (אנ'), כגון סלפאיס[9] או משימת החלום של קאדאת' האבודה[10], ובהם הוא מתואר כ”מישור של מדבריות קרח” המצוי בארץ החלומות.
מפלצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המספר אינו מציין באופן מפורש מפלצות כלשהן האופייניות לעולמו הספרותי של לאבקרפט, אולם המילה האנגלית Ghoul מוזכרת מספר פעמים, ועל אף שבהקשר הנוכחי פירושה המדויק הוא שודד קברים, כלומר תחום העיסוק של שתי הדמויות הראשיות, בסיפורים אחרים כמו המודל של פיקמן היא באה לייצג שדים אוכלי בשר המכונים ע'ולים.
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבקרי הספרות סונאנד טריאמבק ג'ושי (אנ') ודייוויד שולץ טענו כי הסיפור הוא מעין פרודיה עצמית הרומזת ליצירות של סופרים אחרים מהם הושפע לאבקרפט כגון אמברוז בירס, אדגר אלן פו, וארתור קונאן דויל. בנוסף, הסופר סטיבן ג'יי. מריקונדה טען כי ניכרת גם השפעה מסוימת מעבודותיו של הסופר ז'וריס-קרל הויסמנס, נגד הטבע (אנ')[11]. המבקר לין קרטר תיאר את הסיפור בתור ”יצירה קטנה ומינורית” ובעל ”דלות חומרית ואווירה המשועבדת לאדגר אלן פו”[12].
מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עברית | English |
|---|---|
| באירד, אדווין; לאבקרפט, הווארד פיליפס; סיפורים מוזרים; כרך 3, ינואר 1924; עמודים 50–52. | Baird, Edwin; Lovecraft, Howard Phillips; Weird Tales; Volume 3, February 1924; Pages 50–52. |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; הפחד האורב ואחרים; ספרי בלנטיין, ניו יורק, 1971; עמודים 91–98 (מסת"ב 0-345-32604-0) | Lovecraft, Howard Phillips; The Lurking Fear And Others; Ballantine Books, New York, 1971; Pages 91–98 (ISBN 0-345-32604-0) |
| דרלת, אוגוסט; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; קליין, תיאודור איבון דונלד; לאבקרפט, הווארד פיליפס; דגון וסיפורים מקבריים אחרים; הוצאת ארקהם האוס, סוק סיטי, ויסקונסין, 1987; עמודים 171–178 (מסת"ב 0-87054-039-4) | Derleth, August; Joshi, Sunand Tryambak; Klein, Theodore Eibon Donald; Lovecraft, Howard Phillips; Dagon And Other Macabre Tales; Arkham House Publishers, Sauk City, Wisconsin, 1987; Pages 171–178 (ISBN 0-87054-039-4) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; מעגל החלומות של ה.פ. לאבקרפט: חלומות אימה ומוות; ספרי בלנטיין, ניו יורק, אוקטובר 1995; עמודים 79–85 (מסת"ב 0-345-38421-0) | Lovecraft, Howard Phillips; The Dream Cycle Of H.P. Lovecraft: Dreams Of Terror And Death; Ballantine Books, New York, October 1995; Pages 79–85 (ISBN 0-345-38421-0) |
| ג'ושי, סונאנד טריאמבק; קאנון, פיטר; לאבקרפט. הווארד פיליפס; כתביו המבוארים של ה.פ. לאבקרפט; הוצאת דל, ניו יורק, אוגוסט 1999; עמודים 71–82 (מסת"ב 0-440-50875-4) | Joshi, Sunand Tryambak; Cannon, Peter; Lovecraft, Howard Phillips; More Annotated H.P. Lovecraft; Dell Publishing, New York, August 1999; Pages 71–82 (ISBN 0-440-50875-4) |
| ג'ושי, סונאנד טריאמבק; לאבקרפט, הווארד פיליפס; קריאתו של קת'ולהו וסיפורים מוזרים אחרים; ספרי פינגווין, ארצות הברית, 1999; עמודים 81–88 (מסת"ב 0-14-118234-2) | Joshi, Sunand Tryambak; Lovecraft, Howard Phillips; The Call Of Cthulhu And Other Weird Tales; Penguin Books, United States, 1999; Pages 81–88 (ISBN 0-14-118234-2) |
| ז. בריט, פופי; לאבקרפט, הווארד פיליפס; להתעורר בצרחות: סיפורי אימה רדופים; הוצאת דל ריי, ניו יורק, 1 בינואר 2003; עמודים 11–19 (מסת"ב 0-345-45829-X) | Z. Brite, Poppy; Lovecraft, Howard Phillips; Waking Up Screaming: Haunting Tales Of Terror; Del Rey, New York, 1 January 2003; Pages 11–19 (ISBN 0-345-45829-X) |
| ג'ונס, סטפן; אדוארדס, לס; לאבקרפט, הווארד פיליפס; נקרונומיקון: הסיפורים המוזרים הטובים ביותר של ה.פ. לאבקרפט; הוצאת גולנץ', לונדון, 2008; עמודים 83–89 (מסת"ב 978-0-57508-1-567 כריכה קשה, מסת"ב 978-0-57508-1-574 כריכה רכה) | Jones, Stephen; Edwards, Les; Lovecraft, Howard Phillips; Necronomicon: The Best Weird Tales Of H.P. Lovecraft; Gollancz, London, 2008; Pages 83–89 (ISBN 978-0-57508-1-567 Hardcover, ISBN 978-0-57508-1-574 Softcover) |
| ג'ושי, סונאנד טריאמבק; לאבקרפט, הווארד פיליפס; ה.פ. לאבקרפט: הספרות; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 2008; עמודים 216–222 (מסת"ב 978-1-4351-0793-9) | Joshi, Sunand Tryambak; Lovecraft, Howard Phillips; H.P. Lovecraft: The Fiction; Barnes & Noble, London, 2008; Pages 216–222 (ISBN 978-1-4351-0793-9) |
| מקם, ניל; מקם, לי; לאבקרפט, הווארד פיליפס; כתביו המוזרים של ה.פ. לאבקרפט; אוסף גירסול, מיסיסאוגה, אונטריו, 2010; עמודים 9–12. | Mechem, Neil; Mechem, Leigh; Lovecraft, Howard Phillips; The Weird Writings of HP Lovecraft; Girasol Collectables, Mississauga, Ontario, 2010; Pages 9–12. |
| ויינסטוק, ג'פרי אנדרו; לאבקרפט, הווארד פיליפס; האלים האחרים וסיפורים ארציים נוספים; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 2010; עמודים 125–131 (מסת"ב 978-1-4351-2349-6) | Weinstock, Jeffrey Andrew; Lovecraft, Howard Phillips; The Other Gods And More Unearthly Tales; Barnes & Noble, New York, 2010; Pages 125–131 (ISBN 978-1-4351-2349-6) |
| ג'ושי, סונאנד טריאמבק; לאבקרפט, הווארד פיליפס; ה.פ. לאבקרפט: הספרות המלאה; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 2011; עמודים 216–222 (מסת"ב 978-1-4351-2296-3) | Joshi, Sunand Tryambak; Lovecraft, Howard Phillips; H.P. Lovecraft: The Complete Fiction; Barnes & Noble, New York, 2011; Pages 216–222 (ISBN 978-1-4351-2296-3) |
| ג'ושי, סונאנד טריאמבק; לאבקרפט, הווארד פיליפס; קריאתו של קת'ולהו וסיפורים מוזרים אחרים (מהדורת דלוקס); ספרי פינגווין, ניו יורק, ארצות הברית, 2011; עמודים 81–88 (מסת"ב 978-0-14-310648-7) | Joshi, Sunand Tryambak; Lovecraft, Howard Phillips; The Call Of Cthulhu And Other Weird Tales (Deluxe Edition); New York, United States, 2011; Pages 81–88 (ISBN 978-0-14-310648-7) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; התוהו המזדחל, מבחר כתבי ספרות מוזרה, כרך א': 1917–1927; קרייטשן אונירוס, לונדון, 2012; עמודים 83–89 (מסת"ב 978-1-902197-36-4) | Lovecraft, Howard Phillips; Crawling Chaos, Selected Weird Fiction, Volume One: 1917–1927; Creation Oneiros, London, 2012; Pages 83–89 (ISBN 978-1-902197-36-4) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; המיתוסים המלאים של קת'ולהו; הוצאת פול ריבר, ניו יורק, 2013; עמודים 21–27 (מסת"ב 978-1-4351-4780-5) | Lovecraft, Howard Phillips; The Complete Cthulhu Mythos Tales; Fall River Press, New York, 2013; Pages 21–27 (ISBN 978-1-4351-4780-5) |
| קלינגר אס, לזלי; מור, אלן; לאבקרפט, הווארד פיליפס; ביאור חדש לכתביו של ה.פ. לאבקרפט; לייברייט, ניו יורק, 13 באוקטובר 2014; עמודים 94–102 (מסת"ב 978-0-87140-453-4) | Klinger S, Leslie; Moore, Alan; Lovecraft, Howard Phillips; The New Annotated H.P. Lovecraft; Liveright, New York, 13 October 2014; Pages 94–102 (ISBN 978-0-87140-453-4) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; הספרות המלאה של ה.פ. לאבקרפט; הוצאת רייס פוינט, ניו יורק, 2014; עמודים 231–237 (מסת"ב 978-1-631060-01-4) | Lovecraft, Howard Phillips; The Complete Fiction Of H.P. Lovecraft; Race Point Publishing, New York, 2014; Pages 231–237 (ISBN 978-1-631060-01-4) |
| ג'ושי, סונאנד טריאמבק; לאבקרפט, הווארד פיליפס; קובץ ספרותי, מהדורת וריורום, כרך א': 1905–1925; הוצאת היפוקמפוס, ניו יורק, 2014; עמודים 339–348 (מסת"ב 978-1-61498-109-1) | Joshi, Sunand Tryambak; Lovecraft, Howard Phillips; Collected Fiction, A Variorum Edition, Volume One: 1905–1925; Hippocampus Press, New York, 2014; Pages 339–348 (ISBN 978-1-61498-109-1) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; המיתוסים המלאים של קת'ולהו; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 2015; עמודים 21–27 (מסת"ב 978-1-4351-6255-6) | Lovecraft, Howard Phillips; The Complete Cthulhu Mythos Tales; Barnes & Noble, New York, 2015; Pages 21–27 (ISBN 978-1-4351-6255-6) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; הספרות המלאה של ה.פ. לאבקרפט; ספרי צ'רטוול, ניו יורק, 2016; עמודים 231–237 (מסת"ב 978-0-78583-420-5) | Lovecraft, Howard Phillips; The Complete Fiction Of H. P. Lovecraft; Chartwell Books, New York, 2016; Pages 231–237 (ISBN 978-0-78583-420-5) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; אוסף כתבי ה.פ. לאבקרפט: סיפורים קלאסיים של אימה קוסמית; הוצאת ארקטורוס לימיטד, לונדון, הממלכה המאוחדת, 2016; עמודים 193–198 (מסת"ב 978-1-78428-247-9) | Lovecraft, Howard Phillips; The H. P. Lovecraft Collection: Classic Tales Of Cosmic Horror; Arcturus Publishing Limited, London, United Kingdom, 2016; Pages 193–198 (ISBN 978-1-78428-247-9) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; אוסף כתבי ה.פ. לאבקרפט; קריאתו של קת'ולהו וסיפורים אחרים; הוצאת ארקטורוס לימיטד, לונדון, הממלכה המאוחדת, 2017; עמודים 57–65 (מסת"ב 978-1-78428-860-0) | Lovecraft, Howard Phillips; The H. P. Lovecraft Collection; The Call Of Cthulhu And Other Stories; Arcturus Publishing Limited, London, United Kingdom, 2017; Pages 57–65 (ISBN 978-1-78428-860-0) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; סיפורי המיתוסים של קת'ולהו; הקלאסיקות של קנטרברי, סן דייגו, קליפורניה, 2017; עמודים 21–27 (מסת"ב 978-1-68412-133-5) | Lovecraft, Howard Phillips; Cthulhu Mythos Tales; Canterbury Classics, San Diego, California, 2017; Pages 21–27 (ISBN 978-1-68412-133-5) |
| ג'ושי, סונאנד טריאמבק; פון שולי, פיט; לאבקרפט, הווארד פיליפס; הפסטיבל (ותופעות מוזרות אחרות); הוצאת פי אס, הורנסי, אנגליה, 2017; עמודים 97–109 (מסת"ב 978-1-786360-96-0) | Joshi, Sunand Tryambak; Von Sholly, Pete; Lovecraft, Howard Phillips; The Festival (And Other Abnormalities); PS Publishing, Hornsea, England, 2017; Pages 97–109 (ISBN 978-1-786360-96-0) |
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עברית | English |
|---|---|
| דרלת', אוגוסט; ואנדרי, דונלד; לאבקרפט, הווארד פיליפס; מכתבים נבחרים, חלק ראשון: 1911–1924; הוצאת ארקהם האוס, 1965 (מסת"ב 978-0870540349) | Derleth, August; Wandrei, Donald; Lovecraft, Howard Phillips; Selected Letters I, 1911–1924; Arkham House, 1965 (ISBN 978-0870540349) |
| קרטר, לין; לאבקרפט: מבט אל מאחורי המיתוסים של קת'ולהו; ספרי בלנטין, 1972 (מסת"ב 978-0345024275) | Carter, Lin; Lovecraft: A Look Behind The Cthulhu Mythos; Ballantine Books, 1972 (ISBN 978-0345024275) |
| ג'ושי, סונאנד טריאמבק; אי. שולץ, דייוויד; אנציקלופדיית ה.פ. לאבקרפט; הוצאת היפוקמפוס, 2004 (מסת"ב 978-0974878911) | Joshi, Sunand Tryambak; E. Schultz, David; An H.P. Lovecraft Encyclopedia; Hippocampus Press, 2004 (ISBN 978-0974878911) |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ג'ושי ושולץ, האות ה', כלב השמירה, עמוד 117, "כלב השמירה, סיפור קצר (3,000 מילים); נכתב באוקטובר 1922; יצא לאור במגזין סיפורים מוזרים (פברואר 1924)".
- ^ "דף מידע עבור כלב השמירה", אתר הארכיון של ה.פ. לאבקרפט, אורכב מהמקור ב-17 באוקטובר 2022.
- ^ "כלב השמירה", מרכז המידע האינטרנטי עבור ספרות ספקולטיבית, אורכב מהמקור ב-17 באוקטובר 2022.
- ^ ג'ושי ושולץ, האות ה', כלב השמירה, עמוד 118, "דמותו של סנט ג'ון היא רמיזה מובהקת לקליינר, אליו התייחס לאבקרפט במכתביו בתור רנדולף סנט ג'ון, כאילו היה קרוב משפחה של הנרי סנט ג'ון, הוויקונט בולינגברוק".
- ^ ג'ושי ושולץ, האות ה', כלב השמירה, עמוד 118, "יש לציין מספר רמיזות אוטוביוגרפיות המופיעות בסיפור. בעוד שסנט ג'ון מייצג ללא ספק את קליינר, הקשר ביניהם מזוהה רק באמצעות השם, מאחר שלא קיים דמיון רב באופי".
- ^ לאבקרפט, ריינהרט קליינר, עמוד 98.
- ^ ג'ושי ושולץ, האות ה', כלב השמירה, עמוד 118, "הסיפור נכתב זמן-מה לאחר שה.פ. לאבקרפט וחברו ריינהרט קליינר ביקרו בחצר הכנסייה הרפורמית ההולנדית (1796) בברוקלין ב-16 בספטמבר 1922. לאבקרפט כתב כי, ”לקחתי חתיכה קטנה מאחת המצבות, אשר הונחה ב-1747. היא נחה מולי כעת – ועשויה להציע סיפור אימה כלשהו. אני מוכרח להניח אותה מתחת לכרית שלי כשאלך לישון.. מי יכול לומר איזה מין דבר עשוי להתעורר מהאבן העתיקה בכדי לנקום בקבר המחולל? ואם הוא אכן יתעורר, מי יכול לומר למה יהיה דומה?”".
- ^ ג'ושי ושולץ, האות ה', כלב השמירה, עמוד 118, "המוזיאון של שלל הקברים הנאסף בידי הפרוטגוניסטים עשוי להתייחס לאוסף פריטי האמנות המרשים של סמואל לאבמן (אשר אינו נשדד מקברים): ה.פ. לאבקרפט חזה בו בספטמבר 1922 והתרשם ממנו מאוד".
- ^ לאבקרפט, סלפאיס, עמוד 100, "קורנס החל לחפש ללא הצלחה אחר העיר הנהדרת של סלפאיס עם ספינותיה אשר מפליגות לסרניאן שברקיע, ובה בעת חזה בפלאים רבים ופעם אחת אפילו נמלט בשן ועין מהכהן הגדול שאין לתארו, אשר לובש מסכת משי צהובה על פניו ומתגורר לבדו במנזר האבן הפרהיסטורי במישור המדברי הקר הקרוי לאנג".
- ^ לאבקרפט, משימת החלום של קאדאת' האבודה, עמוד 447, "אותו אדם נודע בכך שסחר עם תושבי כפרי האבן הנוראיים שבמישור מדבר הקרח של לאנג".
- ^ ג'ושי ושולץ, האות ה', כלב השמירה, עמוד 118, "אף על פי שמספר צדדים מתחו ביקורת על כך שהסיפור עמוס יתר על המידה, הוא עדיין נדמה כמעין פרודיה עצמית, כפי שניתן להבין מתוך הרמיזות הספרותיות הרבות (אמירתו של סנט ג'ון: ”הדבר המקולל הזה”, מהדהדת את סיפורו המפורסם של אמברוז בירס; ”המוות האדום” והתאריכים הלא ברורים מתקשרים לאדגר אלן פו; הנביחות מגיעות באופן ברור לכלבם של בני בסקרוויל של דויל; וכפי שסטיבן ג'יי. מריקונדה הדגים, הרבה הקשרים לז'וריס-קרל הויסמנס, ובמיוחד לעבודתו, נגד הטבע".
- ^ קרטר, הדבר על על דוכן העיתונים, עמוד 37, "אך כאן אני מוכרח לסטות מעט מן הנושא בכדי לדון בחשיבות הסיפור כלב השמירה: שאו את הנטל עמי, בבקשה. היצירה הקטנה והמינורית הזו דלה מבחינה חומרית והרבה יותר משועבדת לפו בסגנונה מאשר העיר חסרת השם".
