כלי נשק ליריה בודדת

כלי נשק בעל מנגנון ירי-בודד (אנגלית: Single-shot) הוא מונח המשמש בתכנון וייצור כלי נשק חמים ומתאר כלי-יריה שתוכננו עם מנגנון המאפשר שימוש וירי של תחמיש אחד בלבד ומחייב את היורה לטעון כדור חדש לאחר כל ירייה וזאת בניגוד לכלי נשק בעלי מנגנון של טעינה חוזרת המסוגלים לטעון תחמושת באופן מיכאני או אוטומטי אל תוך בית הבליעה ולירות בקצב אש גבוה או מספר רב של כדורים בכל מחזור ירי. בכלי נשק אוטומטיים חוזרת קיימת אפשרות לירי ב"בודדת" אך מדובר בהגבלת מנגנון הפעולה האוטומטי על כל המשתמע מכך מבחינה מיכאנית ומעשית.

כלי נשק בעל מנגנון ירי-בודד היו כלי הנשק החמים הראשונים בשימוש במהלך ההיסטוריה של כלי הירי ושימוש דורות רבים של כלי נשק שונים עד להופעת כלי נשק בעלי טעינה חוזרת. תחילה השתמשו חיילים בכלי ירייה שהיו בעיקרם צינור מתכת (קנה) שהוחזק ביד ובו אבקת שריפה וקליע, במהלך המאה ה-15 הופיעו בשדות הקרב כלי נשק בעלי מנגנון טעינה מהלוע (Muzzleloader) שבהם השתמשו בשלושת המרכיבים של כל כלי נשק קנה, בריח וקת, במהלך המאה ה-18 החלו להופיע כלי נשק בעלי מנגנון טעינה מהבריח (Breechloader) ולאחר מכן לאחר מכן הופיעו כלי נשק מרובי קנים (Multiple-barrel firearm) שהמשותף לכל כלי הנשק הללו היה מנגנון פעולה של ירי בודד. אף על פי שמתחילת המאה העשרים רוב כלי הנשק בשימוש צבאי משטרתי ואזרחי הם כלי נשק אוטומטיים וחצי אוטומטיים קיים ביקוש וייצור של כלי בעלי מנגנון ירייה בודדת לשימושים ומטרות מיוחדות וזאת לאור היתרונות הייחודיים של המגנון.

בהשוואה לכלי ירייה בעלי מנגנון טעינה חוזרת כלי נשק בעלי מנגנון ירייה בודדת הם פשוטים מאוד לתכנון, ייצור ושימוש. הם בעלי מספר קטן מאד של חלקים מיכאניים נעים וכתוצאה מכך אמינים מאד בשימוש, מדויקים מאד ובעלי יכולת להשתמש בתחמושת מיוחדת ובעלת עוצמה רבה. מאידך כלי נשק בעלי מנגנון ירייה בודדת מסוגלים לקצב אש איטי ביחס לכלי נשק נטענים. פשטות הייצור מביאה לכך שמנגנון זה משמש לעיתים לייצור כלי ירייה מאולתרים, הקומפקטיות של המנגנון מביאה לשימוש בייצור כלי ירייה קומפקטיים כגון אקדחי כיס (Pocket pistol) הדיוק הרב והיכולת להשתמש בתחמושת מיוחדת מביאה לשימוש במנגנון בכלי נשק המשמשים לירי ספורטיבי ולרובי צלפים וכן רובי ציד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי הנשק החם הראשונים שהופיעו בשדות הקרב היו בעיקרם קנה אליו הוכנס מטען הודף וקליע הירי נעשה על ידי הצתת המטען באמצעות פתיל, כלי ירי אלו הופיעו תחילה בסין ולאחר מכן התפשט השימוש בהם במזרח התיכון ולאחר מכן באירופה ובשאר העולם. הקפיצה האבולוציונית התרחשה עם כניסת כלי נשק בעלי מנגנון הדק שבאופן קולקטיבי זכו לשם ארקבוז ופיתוח מנגנון בריח פתיל (באנגלית: Matchlock) שהיה המנגנון המכני הראשון להצתת מטען אבק השרפה (התחמיש) של רובים ואקדחים נטעני־לוע, שהומצא באירופה בתחילת המאה ה-15. עד אז אחזו ביד אחת ברובה וביד השנייה קרבו פתיל הצתה בוער אל אגן ההצתה שלו. המנגנון הותיר את שתי הידיים חופשיות לאחוז בכלי הירי, והיורה יכול היה לרכז את מבטו במטרה. מצת הפתיל היה בנוי מזרוע מעוקלת על ציר שנקראה "סרפנטינה". הזרוע אחזה בקצהַ הקדמי פתיל הצתה בעל בעירה איטית. "לחיצה על ההדק" סובבה את הסרפנטינה וקרבה את הקצה הבוער של הפתיל אל אגן ההצתה; אבק השריפה באגן התלקח, והאש התפשטה דרך קדח פנימי אל מטען אבק השריפה הראשי בתוך הקנה והציתה אותו. מנגנון ירי זה נותר בשימוש עד המצאת מצת החלמיש (באנגלית: Flintlock) שנכנס לשימוש במאה ה-17 במקביל לשינויים במנגנון ההדק הופסק השימוש ברובי ארקבוז ורובי מוסקט נכנסו לשימוש.

השלב הבא באבולוציה של כלי הנשק הגיע במעבר בין (רובה מיני והמערכת המשופרת רובה טבטייר (Tabatière rifle) שסימן את השימוש ברובים בעלי מנגנון ירי המבוסס על טעינה של התחמושת דרך בית בליעה הנמצא בחלקו האחורי של הקנה. צעד נוסף נרשם עם השיפורים שהוכנסו בתחום התחמושת שיצרו תחמיש אחיד של כדורים או פגזים שכוללת מלבד הקליע, גם תרמיל, פיקה להצתה ואבק שרפה מכלול פיתוחים אלו הביאלפיתוח ואימוץ מנגנון הפעולה של טעינה על ידי בריח שהופיע לראשונה ב רובה דרייס (Dreyse needle gun), במנגנון זה בית הבליעה נפתח וננעל על ידי מכלול שנע במסילה והופעל ידנית על ידי היורה על ידי הנעת ידית (בדרך כלל בצד ימין) כדי לנעול כדור בבית הבליעה ולהשתלב עם מנגנון ההדק, לאחר שהנוקר הכה בפיקה והקליע יוצא המקנה היורה מושך את הבריח לאחור פעולה שמוציאה את התרמיל הריק ופותחת את בית הבליעה. בנקודה זו של התפתחות כלי היריה הגיע מנגנון ירי-בודד לשיא הפיתוח ורוב כלי הנשק של תחילת המאה ה-19 היו מסוג "ירי-בודד" אם כי נעשו מספר ניסיונות להגדיל את היכולת של הנשק לירות יותר מכדור אחד על ידי הכנסה לשימוש של כלי נשק מרובי קנה כגון אקדחי דרינגר (Derringer), אקדחי "קופסאות פלפל" (Pepper-box) ורובה ציד כפול-קנה (Double-barreled shotgun) הם היו למעשה כלי נשק עם מנגנון של ירי בודד שהשתמש במספר קנים נפרדים הנטענים באופן נפרד.

הופעת כלי נשק עם טעינה חוזרת שנכנסו לשימוש נרחב במאה ה 19 עם כניסתם לשימוש של אקדחי תופי ורובים נטענים בעלי מנגנון פעולת מנוף (Lever action) סימנה את המעבר משימוש בכלי נשק בעלי מנגנון ירי בודד לכלי נשק בעלי מנגנון טעינה חוזרת, כלי נשק אלו אפשרו קצב אש גדול בהרבה וכן מרווח ארוך יותר בין טעינות מחדש. אקדחים נטענים הפכו לנשק אישי פופולרי מאוד מאז ייצורם והפצתם לשימוש צבאי, משטרתי ואזרחי בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20. רובים נטענים נכנסו לשימוש נרחב במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית. התפתחות נוספת חלה עם המצאתם וכניסתם לשימוש של אקדחים ורובים נטענים בעל מנגנון טעינה חצי-אוטומטי במהלך שנות ה-80 של המאה ה-19, נכנסו לשימוש נרחב בתחילת המאה ה-20. במחצית השנייה של המאה העשרים ואחת נמצאים בשימוש כלי נשק נטענים הן בעלי מנגנון טעינה חוזרת מיכאני-ידני והן בעלי מנגנון טעינה חוזרת אוטומטי. במקביל נמשך השימוש והייצוא בכלי נשק ירי-בודד לשימושים מיוחדים בהם יתרונות הנשק הן באמינות והן ברמת דיוק גבוה כגון כלי נשק המשמשים בתחרויות ספורט שונים וכן רובי-צלפים.

מנגנוני ירי בודד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגנון שבירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגנון השבירה (Break action) הוא הנגנון הנפוץ ביותר לכלי נשק לירי-בודד וגם הפשוט ביותר מבחינה מיכאנית. במנגנון זה הקנה או מספר קנים נפרדים מחוברים לגוף הנשק על ידי ציר תלויים בדומה לדלת ומסתובבים בניצב לציר הקדח כדי לחשוף את פתח בית הבליעה ולאפשר טעינה ופריקה של תחמושת, הפעולה בדרך כלל נפרדת מפעולת דריכת מנגנון ההדק וכתוצאה מכך נדרשת פעולה נפרדת לדריכת הפטיש כדי לירות את הכדור החדש. מנגנוני ירי אלו פועלים בצורה הטובה ביותר עם תחמישים בעלי תרמיל בעלי כרכוב בולט המשתלבים היטב במנגנון חליצה קבוע שהוא אמין ומצליח להמנע ממעצורי ירי שמקורם בחליצה שלא הושלמה בעוד שתחמישים המשתמשים בתרמיל בעלי כרכוב שקוע המאפיינים כלי נשק בעלי מנגנון טעינה חוזרת מחייבים שימוש בחולץ קפיצי המשתלב בחריץ הכרכוב ונוטה לתקלות שמקורן בהתשלבות לקויה של המנגנון.

פעולת שבירה היא המנגנון המשמש באופן בלעדי רובי-ציד מסורתיים בעלי קנה בודד או קנה כפול, ורובי -קומבינציה בהם יש מספר קנים נפקדים חלקם חלקי-קדח וקנה אחד או יותר עם קנה מחורק. המנגנון משמש גם אקדחים ליריה בודדת בעלי קנה בודד או מרובה קנים. המנגון משמש כלי ירייה מיוחדים כגון רובי זיקוקים, משגרי רימונים, רובי אוויר. מנגנון שבירה שימש בעבר כלי נשק בעלי מנגנון טעינה חוזרת ידני כגון אקדח תופי כדוגמת אקדחי ובלי ששימשו את משטרת ישראל וצה"ל במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20.

למנגנון שבירה מספר חסרונות מהותיים. הבלאי במנגנון מתמקד באזור המגע הקטן של התפס בין גוף הרובה לקנים וקשה לאטום את הבריח כראוי ברגע שהתפס נשחק. המנגנון עצמו לא מאפשר אטימה טובה של בית הבליעה והסגירה של הבריח נסמכת בדרך כלל על ידי פין נעילה בודד הממוקם בדרך כלל מתחת לקנה ונושא אל כל הכוחות המופעלים על כלי הנשק העת הירי ומחייב שימוש בתחמושת היוצרת לחצים נמוכים.

צילום מקרוב של מנגנון שבירה ברובה ציד כפול קנה
אקדח ובלי במצב פתוח ("שבור") של טעינת הכדורים.
אקדח רמינגטון דרינג'ר במנגון פתוח

בלוק מסתובב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגנון ירי המבוסס על בלוק מסתובב (Rolling block) משתמש במחסום דהיינו "בלוק" המסתובב על ציר על מנת לסגור את בית הבליעה בעת הירי . הבלוק מעוצב כמו קטע של עיגול וננעל במקומו על ידי תנועת הפטיש בעת הירי ובכך מונע מהתרמיל לנוע אחורה ברגע הירי. על ידי הפעלת הפטיש למצב דרוך ניתן לפתוח את בית הבליעה ולטעון את הנשק. זהו מנגנון פשוט ואמין. מנגונון זה פותח והיה בשימוש נרחב בכלי נשק מתוצרת רמינגטון החל מסוף המאה ה 19 בפעולת רמינגטון הפטיש משמש לנעילת בית הבליעה ברגע הירי, והבלוק מונע מהפטיש ליפול כשבית הבליעה פתוח.

בלוק נופל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגנון ירי המבוסס על בלוק-נופל (Falling-block action) משתמש בבלוק שנע מלמעלה למטה על מנת לנעול את בית הבליעה בעת ירי או לפתוח אותו בעת טעינה, מנגנון זה שתוכנן תחילה עבור כלי נשק לירי בודד שוכלל בהמשך כך שמערכת המיכאנית ששימשה להניע את הבלוק ומנגנון ההדק שוכללה לאפשר טעינה חוזרת של כדורים מתוך מחסנית. במנגנון "נופל", כאשר הבלוק נמצא במצב סגור (עליון), הוא אוטם את בית הבליעה מהלחצים הגבוהים שנוצרים כאשר הקליע נורה. כאשר הבלוק נמצא במצב פתוח (התחתון), הקצה האחורי של בית הבליעה פתוח כדי לאפשר פליטה או חילוץ של התרמיל הריק טעינה מחדש של תחמיש מוכן לירי. מנגנון זה או עמיד לתקלות ונזקים ומסוגל לעמוד בלחצים חזקים וקצב אש גבוה. כאשר בית הבליעה סגור, מנגנון הירי הופך למעשה ליחידה אחת ולכן סוג זה של מנגנון נעילה משמש בארטילריה כבדה וכן בנשק קל. יתרון נוסף הוא נתיב הטעינה ללא הפרעה, שאינו מטיל הגבלה על אורך הכדור שנית להתאים לכלי הנשק.

רובה רוג'ר מספר 1 עם המנוף המשמש לפתיחה וסגירה של הבלוק במצב פתוח.
אנימציה קצרה של פעולת מנגנון "בלוק נופל"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]