כמאל קנג'
כמאל קנג' (1920 – ?) היה מנהיג דרוזי ברמת הגולן, תושב מג'דל שמס, שנידון בישראל למעל 20 שנות מאסר על ריגול.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קנג' נולד במג'דל שמס לאב שהיה מנהיג המרד הדרוזי נגד השלטון הצרפתי. בשנים 1927–1933 הוא למד בבית ספר אנגלי בירושלים. לאחר מכן הוא למד בקולג' הערבי לאומי בביירות. בהמשך הוא למד משפטים באוניברסיטת דמשק.
בשנת 1947 נבחר קנג' לפרלמנט הסורי כנציג על-מפלגתי. על פעילותו בתקופה שעד מלחמת ששת הימים נתנו גרסאות שונות. לטענתו, לאחר פיזור הפרלמנט הציעו לו מינוי בפרלמנט הממונה, אך הוא סירב לכך ולהצעות של משרות אחרות, כמו שגריר בברזיל בגלל שלא רצה לשרת את המשטר הסורי[1]. לעומת זאת, לאחר שחרורו מהכלא הישראלי נטען בעיתונות שהוא שירת את המשטר הסורי בנאמנות במשך שנים רבות, אף כנגד בני עדתו הדרוזים[2]. בשנת 1963, לאחר פטירת אביו, העבירו שלטונות סוריה את תפקיד מנהיג הדרוזים בגולן, שנשא אביו, לבן דודו של קנג', דבר שהוביל לאיבה בין השניים[3].
לאחר מלחמת ששת הימים יצר קנג' קשרים עם ההנהגה הישראלית[4] ונפגש, בין השאר, עם נשיא המדינה זלמן שזר[5] ועם שר הביטחון משה דיין. קנג' נהג להתלבש בחליפות אירופיות ולא עטה את הלבוש הדרוזי המסורתי[3].
בשנת 1970 פורסם בישראל שקנג' נידון בסוריה, שלא בפניו, על בגידה[6]. לאחר מעצרו, הביא מנחם רהט במעריב טענות של דרוזים ישראלים שקנג' היה פרו סורי, שארגן הפגנות תמיכה בגמאל עבד אל נאצר[7]. במשפטו טען סאלח-חסן ח'ניפס, שלאחר מלחמת ששת הימים האמין קנג' בחבירה לישראל, אולם עמדתו זו התערערה בעקבות הצהרות של פנחס ספיר ודוד בן-גוריון שטענו שרמת הגולן עשויה לשמש קלף מיקוח בשיחות עם סוריה[8].
במאי 1971 נעצר קנג' באשמת ריגול לטובת סוריה[9], יחד עם רב-סמל דרוזי מהצבא הסורי שחדר לישראל ונתפס בביתו, וארבעה דרוזים נוספים. לאחר מספר ימים שוחררו שניים מהעצורים[10]. מיד לאחר מעצרו הוצע לסורים לנהל משא ומתן לשחרורו כנגד שבויים ישראלים בסוריה, אך הסורים סרבו[2], למרות שאחיו של קנג' היה קצין בכיר בצבא הסורי. בעיתונות פורסם שקנג' לא גרם נזק רציני לישראל[3]. קנג' הוחזק במעצר על סמך צווים מנהליים עד ספטמבר 1971, אז הוגש נגדו צו כתב אישום[11]. בכתב האישום שהותר לפרסום רק בחלקו, פורטו האשמות כגון אירוח של חייל סורי קרוב משפחה בביתו שמסר לקנג' מכתבים מראשי המודיעין הסורי, פגישות בדמשק עם אנשי מודיעין סורי, וניסיון גיוס של ישראלי לאיסוף ידיעות מודיעין. לדברי בנו, תאאר אבו סאלח, פועלו העיקרי של אביו היה בהעברת ידיעות למודיעין הסורי על הניסיון הישראלי להקמת מדינה דרוזית עצמאית בשטחה של רמת הגולן וסוריה, ניסיון אותו ניסה קנג' לסכל באמצעות דיווח אודותיו לסורים.
מציאת עורך דין שייצג אותו לא הייתה משימה קלה. אמנון לין שפעל רבות לשיתוף פעולה יהודי דרוזי סירב לייצג את מי שמואשם בעבירות ביטחוניות[12]. על כן, בתחילה הוא יוצג על ידי עורך דין דרוזי. בהמשך קיבל עליו דרור חוטר ישי לייצג את קנג'. במשפטו שנפתח באוקטובר 1971[13] תחילה כפר באישומים. אולם בתחילת מרץ 1972 הוא הודה באישומים[14][15].
במאי 1973 לקה קנג' בהתקף לב[16]. קנג' שוחרר ביוני 1973 במסגרת עסקת חילופי שבויים שבה הוחלפו 5 קציני מודיעין סוריים שנחטפו במבצע ארגז ב־3 טייסים ישראלים[17]. בקבלת הפנים החגיגית שנערכה לכבוד שחרורו[18] השתתף גם המושל הצבאי הישראלי[19]. בקרב הדרוזים הישראלים הדעות היו חלוקות לגבי היחס אליו[20]. אמין טריף הוביל משלחת של נכבדים דתיים שביקרה אצלו וברכה אותו על שחרורו, בעוד מנהיגים חילוניים סירבו להשתתף במשלחת בטענה שאין מקום לברך את מי שהורשע בריגול[21][22].
דרור חוטר ישי, שייצג את קנג' במשפטו, טען שמעצרו של קנג' נועד לצורך קלף מיקוח לשחרור שלושה טייסים ישראלים שהיו בשבי בסוריה. חוטר ישי סיפר שראש אמ"ן, אהרן יריב אמר לו שהצבא מתנגד למהלך אך המוסד מוביל אותו בכל זאת. כן טען חוטר ישי שראש אגף חקירות בשב"כ אמר לו שהוא הולך לשקר לבית המשפט ושבית המשפט יאמין לו[23].
במרץ 1974 יצא קנג' יחד עם אחרים נגד סיפוח הגולן לישראל[24]. בעקבות החלת החוק הישראלי על הגולן בשנת 1981, שיתף קנג' פעולה עם רק"ח בפעילות נגד הסיפוח[25].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המנהיג הדרוזי שהיה חבר בפרלאמנט הסורי, מעריב, 7 במאי 1968
- ^ 1 2 חזי כרמל, הסורים אמרו לא לקאנג', מעריב, 15 ביוני 1973
- ^ 1 2 3 השייך החשוד בריגול היה בן חסותם של ראשי המדינה, מעריב, 6 ביוני 1971; המשך
- ^ נכבדי העדה הדרוזית אורחי פתח תקוה, דבר, 31 ביולי 1968
משרד החקלאות יעזור לדרוזים, דבר, 14 בנובמבר 1968 - ^ יוסף צוריאל, הנשיא אירח מנהיגי דרוזים, מעריב, 5 באפריל 1968
- ^ סוריה "דנה" תושבים מהרמה בעוון "בגידה", דבר, 20 באוגוסט 1970
- ^ מנחם רהט, נפגענו מאוד ממעשי קאנג', מעריב, 8 ביוני 1971
- ^ מתן פסק הדין במשפט קאגג' נידחה ל־28 במארס, מעריב, 19 במרץ 1972
- ^ יעקב ארז, המנהיג הדרוזי בגולן כמאל קאנג' נעצר כחשוד בריגול לטובת הסורים, מעריב, 4 ביוני 1971
- ^ יעקב ארז, שוחררו שני דרוזים שנעצרו עם קאנג', מעריב, 10 ביוני 1971
- ^ משפט השייך הדרוזי קאנג ייפתח בתחילת אוקטובר, מעריב, 30 בספטמבר 1971
- ^ הושלם תיק החקירה, מעריב, 6 ביוני 1971
- ^ יואל דר, חייו הכפולים של שייך כמאל קנג', דבר, 8 באוקטובר 1971
- ^ מאיר הראובני, מתחדש משפטו של קאנג' - יחזור בו כנראה מכפירתו, מעריב, 5 במרץ 1972
- ^ שייך קאנג' הודה בכל פרטי האישום נגדו, על המשמר, 6 במרץ 1972
- ^ כמאל קאנג' לקה בלבו הועבר לבי"ח, מעריב, 9 במאי 1973
- ^ שי פוגלמן, מדינת ישמעאל לא הייתה המדינה הערבית היחידה שישראל חשבה להקים אחרי ששת הימים, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2010
- ^ מאיר הראובני, שמחה בכפרי הדדוזים בגולן על שחרורו של קמאל קאנג', מעריב, 4 ביוני 1973
- ^ יוסי ביילין, החוזר הרביעי, דבר, 8 ביוני 1973
- ^ לא יברכו את השייך כאמל קאנג', דבר, 11 ביוני 1973
- ^ יואל דר, רוב הנכבדים הדרוזים החרימו הביקור אצל כמאל קנג', דבר, 10 ביולי 1973
- ^ מאיר הראובני, נכבדים דרוזים מהגליל באו לשייח קנג' - לברכו בברכת מתיר אסורים, מעריב, 10 ביולי 1973
- ^ "עיוותי בג"ץ ופסיקות שנוגדות את לשון החוק", עו"ד דרור חוטר-ישי, אתר יוטיוב, החל מ-1:07
- ^ מאיר הראובני, כמאל קאנג' ועוד כמה נכבדים ממג'דל שמס נגד סיפוח הגולן לישראל, מעריב, 7 במרץ 1974
- ^ יואל דר, האזהרות לא הועילו - הקיצוניים בגולן נעצרו, דבר, 3 ביוני 1981