חזי כרמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חזי כרמל
אין תמונה חופשית
לידה 24 במרץ 1937
תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באפריל 2007 (בגיל 70) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עיתונאי, דיפלומט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חזי כרמל (24 במרץ 1937 - 22 באפריל 2007) היה דיפלומט ועיתונאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרמל שירת בצה"ל כקצין קישור והיה חבר ועדת שביתת הנשק ישראל-סוריה[1]. סיים את לימודיו האקדמיים במכון למדעי המדינה בפריז בראשית שנות השישים ובמקביל מילא תפקידים שונים במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים כראש לשכתו של מאיר עמית וראש שלוחת אגף תבל בדרום מזרח אסיה, וכן בשירות החוץ הישראלי, כדיפלומט בשגרירויות ישראל בפריז, באביג'אן, בקינשאסה, בבנגקוק בטוקיו ובסינגפור[2]. בספטמבר 1970 מונה לקונסול ישראל בלוס אנג'לס ושימש בתפקיד עד-1972[3].

מיד לאחר מלחמת ששת הימים יזמה תנועת העולם הזה-כוח חדש בראשות אורי אבנרי, שייצג אותה בכנסת, את הקמת "הוועד לפדרציה ישראל - פלסתין", שהיה הראשון לקרוא לשתי מדינות לשני העמים. כרמל הצטרף לוועד זה, ביחד עם אחרים ובהם אורי אבנרי, שלום כהן, בועז עברון, נתן ילין-מור ואמנון זכרוני. בניגוד לעמדת חוגים אחרים בשמאל שדרשו להחזיר את השטחים שנכבשו במלחמה לירדן, למצרים ולסוריה, צידד הוועד בחלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות: מדינת ישראל ומדינה פלסטינית[4].

ב-1968 מונה כרמל לכתב לענייני צבא וביטחון בעיתון מעריב, אחר כך שימש כפרשן לענייני ישראל והמזרח התיכון בשבועון הצרפתי "ל'אקספרס", במשך שלושים שנה.

במלחמת יום הכיפורים נלווה כרמל ככתב לכח צנחנים שחצה את תעלת סואץ. כרמל היה אחד מקבוצת עיתונאים (שכללה מלבדו את אורי דן, איתן הבר, אלי תבור, ישעיהו בן-פורת, יהונתן גפן ואלי לנדאו) שפרסמו בשנת 1973 את הספר "המחדל"[5], שהיה הספר הראשון שראה אור מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים ובו ביקורת על מחדליה ותיאור עז משדות הקרב, על החללים, הנפגעים ואובדן הציוד שהיו בהם. הספר עורר בזמנו הד רב בדעת הקהל[4].

ב-1979 השתתף בתפקיד קטן בסרט "פרשת וינשל" בבימויו של אברהם הפנר.

בשנת השמונים פנה לעסקים. בשנת 1980 הוביל קבוצה של משקיעים שביקשה להפיק סדרת טלוויזיה על התנ"ך, שבמסגרתה יוקם גם סט צילום בסגנון תנכי שיהפוך אחר כך לאטרקציה תיירותית[6]. ב-1981 יזם יחד עם האלוף במילואים מאיר עמית את פרויקט לוויין התקשורת הישראלי עמוס[7][8]. לצורך כך הקימו יחד עם איש עסקים צרפתי ז'אן פרידמן את "החברה הכללית לשירותי לוויין", וגייסו משקיעים נוספים בישראל ובארצות הברית. החברה החזיקה אחר כך כ-25% מחברת חלל תקשורת שהפעילה את הלוויינים[9]. ב-1990 התמודד על זיכיון אזורי לטלוויזיה בכבלים[10]. ב-1999 היה שותף להקמת חברת "אינטרטיווי" שביקשה לפתח שירותי טלוויזיה דיגיטליים באמצעות רשת האינטרנט[11].

בשנת 2000 ראיין כרמל את ולדימיר קריוצ'קוב שהיה ראש הק.ג.ב. האחרון. המרואיין ניסה להפריך את הטענה שהושמעה במשפטו של ג'ונתן פולארד כי פגע בביטחון ארצות הברית, משום שהמידע שהעביר לישראל הגיע לידי הק.ג.ב.. כרמל הביע בעקבות הראיון את הסברה כי ה-CIA העלה את הטענה כי המידע שהעביר פולארד לישראל הגיע לידי הרוסים, כדי לחפות על העובדה כי חפרפרת רוסית, בדמותו של אולדריץ' איימס, פעלה באין מפריע בצמרת סוכנות הביון המרכזית וגרמה לארצות הברית נזקים ביטחוניים כבדים[12].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המחדל (ביחד עם עיתונאים נוספים), הוצאה מיוחדת, 1973.
  • קשר K - היומן הסודי של הסדר הביניים הישראלי - מצרי (ביחד עם ג'ודי קיפר), הוצאת פלג, 1975.
  • מודיעין לשלום - על תפקידו של המודיעין בעיתות שלום (בעריכתו של חזי כרמל), הוצאת פלג, 1975.
  • שגרירות (ביחד עם רני כרמל), הוצאת רקע, 1980[13].

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתן ריבון, נקבעו הפרטים הטכניים לסימון גבול ישראל־סוריה, הארץ, 16 באפריל 1959
  2. ^ אמנון ברזילי, קצינים ישראלים חושפים: כך הקמנו את צבא סינגפור, החזק בדרום-מזרח אסיה, באתר הארץ, 14 ביולי 2005
  3. ^ יוסף חריף, "הקפאת שיחות יארינג" - תגובת ישראל על הפרת ההקפאה באיזור תעלת סואץ, מעריב, 7 בספטמבר 1970
    היצ'קוק יציג את טדי קולק, מעריב, 26 בספטמבר 1972
  4. ^ 1 2 הובא למנוחות העיתונאי ואיש המוסד חזי כרמל, באתר הארץ, 26 באפריל 2007
  5. ^ המלחמה, המחדל והאשמה, דבר, 25 בינואר 1974
  6. ^ יעקב הכהן, הקמת עיר התנ"ך בארץ תגיע ל...בית המשפט, מעריב, 17 ביוני 1980
  7. ^ אברהם פלג, שני לוייני תקשורת "כחול לבן" ייצרו על ידי התעשייה האוירית, מעריב, 11 בנובמבר 1984
  8. ^ ענת גונן, ‏אחריות חברתית הייתה פה כבר מזמן, באתר גלובס, 2 בנובמבר 2009
  9. ^ יצחק דנון, ‏המיעוט בחברה הכללית לשירותי לוויין: בעלי השליטה נישלו אותנו מהניהול ומרוקנים נכסים, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2008
  10. ^ איה אורן, סכסוך בין חזי כרמל ל"קו־חד" ידון בחודש הבא בביהמ"ש, מעריב, 28 בינואר 1990
  11. ^ ורד שרון-ריבלין, ‏וירטואלי, אינטראקטיבי, בסלון שלי, באתר גלובס, 30 במאי 2000
  12. ^ חזי כרמל, הסי.איי.איי נגד ג'ונתן פולארד. הקנוניה הגדולה, כתבת ארכיון באתר nrg, ‏8 בדצמבר 2000
  13. ^ שגרירות, מעריב, 13 ביוני 1980