כמוס נחאיסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב כמוס נחאיסי
Rabbi Nhaisi.jpg
לידה 1896
ה'תרנ"ו
פטירה 7 בפברואר 1965 (בגיל 69 בערך)
ה' באדר א' ה'תשכ"ה
מקום פעילות טריפולי, לוב
תל אביב, ישראל
תחומי עיסוק פסיקת הלכה, תלמוד
תפקידים נוספים ראש הישיבה בטריפולי
דיין בבית הדין הרבני הגדול בטריפולי
רב שכונת שיכון דן בתל אביב
רבותיו הרב רפאל דאבוש (חותנו), הרב יוסף ג'יעאן, הרב חזקיה שבתי, הרב ציון ביתאן
תלמידיו הרב פריג'א זוארץ

הרב כמוס (עמוס) נחאיסי (ה'תרנ"ו, 1896, טריפולי, לוב - ה' באדר א' ה'תשכ"ה, 7 בפברואר 1965, תל אביב, ישראל) היה רב ודיין, מראשי קהילת יהדות לוב בטריפולי ולאחר מכן במדינת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטריפולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1896 בעיר טריפולי שבלוב לדוד ולג'וליה נחאיסי[1], וכשנולד נקרא שמו כמוס (עמוס בטריפוליטאית יהודית).

בצעירותו למד בתלמוד תורה ובישיבות בטריפולי, ובשנת 1913 הצטרף כחבר צעיר ב"חברת שומרים לבוקר" בעיר, אשר חילקה בין חבריה את לימוד התורה בעיר בשעות הלילה, מתוך אמונה כי יש צורך בקיום לימוד תורה בכל שעות היממה. שימש מגיל צעיר כרב בית הספר העברי דאר א-סרוסי, כמנהל התלמוד תורה בעיר וכראש הישיבה. כן נודע כדרשן שדרש בבתי הכנסת השונים בעיר[2].

נישא למרים (רמו), בתו של הרב רפאל דאבוש ונכדתו של הרב פרג'אללה דאבוש. בלבושו השתייך לזרם המודרני האיטלקי והקפיד על לבישת חליפות ובגדים מחויטים ועל חבישת כובע שולים ומתחתיו כיפה שחורה.

בשנת 1935 מונה לדיין בבית הדין הרבני בטריפולי, יחד עם הרבנים יששכר חכמון ואב בית הדין חי גאביזון, ושימש בתפקיד עד לעלייתו ארצה. היה פעיל התנועות הציוניות בלוב, ובשנת 1949 פסק יחד עם בית הדין והרב הראשי ללוב, שלמה ילוז, על תקנת תפילה וקריאת בספר התורה לציון יום העצמאות של מדינת ישראל. ההנחיות לסדר יום העצמאות הייחודי ליהודי לוב שונות מהנוסחים השונים שנקבעו במדינת ישראל ובתפוצות במשך השנים.[3] בתקנה זאת כוללים בית הדין את אמירת התפילות המיוחדות לחג ומוסיפים דבר חשוב ביותר: קריאת ספר התורה הן בשחרית והן במנחה וקריאת הפטרה מספר זכריה, וכל זאת ללא התנית היום, דהיינו אפילו אם החג חל לא בימי שני וחמישי שבהם רגילים לקרוא בתורה. ומוסיפים הם תוקף לתקנה: "ותקנות אלו כיתד נטועים לא ימוטו לעולם"[4].

בין תלמידיו המובהקים נמנה הרב והח"כ פריג'א זוארץ.

בתל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1951 עלה הרב כמוס נחאיסי למדינת ישראל באוניית הנוסעים נגבה, זמן רב אחרי שאר בית משפחתו, מאחר שהקהילה בטריפולי סירבה לשחרר אותו מתפקידו כרב העיר בפועל. לאחר עלייתו התיישב בתל אביב והוזמן על ידי הרבים הראשיים לעיר, הרב איסר יהודה אונטרמן והרב יעקב משה טולידאנו לשמש במועצה הדתית בתל אביב (בין היתר כרב רשם הנישואין), בנוסף כיהן כרב שכונת שיכון דן בעיר.

הרב נחאיסי נפטר בשנת 1965 ונקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. בן 69 בפטירתו. על שמו נקרא בית הכנסת לעולי לוב וישיבת עטרת זקנים בשכונת רמת החייל בתל אביב. נינו, המשורר והקולנוען עמיחי חסון הקדיש לו מספר שירים בספרו "מדבר עם הבית".[5]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משמעות השם נחאיסי בערבית-לובית היא נפח - מקצוע שהפך לשם משפחה.
  2. ^ הרב שלמה ילוז, אשר לשלמה, עמ' 23, בני ברק, תשמה
  3. ^ דוד גדג' וצביה טובי, כך חגגו את יום אסתקלאל ישראל בלוב, 1949, באתר הארץ, 11 במאי 2016
  4. ^ בתי הדין הרבניים בלוב באתר מרכז אור שלום לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב
  5. ^ רוויטל מדר, בספר השירים החדש שלו עמיחי חסון מזגזג בין הזהות המזרחית לזהות האשכנזית שלו, באתר הארץ, 17 ביולי 2015