כפר רפאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כפר רפאל הממוקם במבואות באר שבע הוא קהילת מרפא, שבה חיים ועובדים יחדיו מבוגרים מעל גיל שמונה-עשרה בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, משפחות אומנות וילדיהן ומתנדבים צעירים מישראל ומחוצה לה.[1] הכפר הוקם ומוחזק על ידי עמותה ציבורית.[2]

כפר רפאל - תמונה ממעוף הציפור

מקור ההשראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות ההשראה לגישה החינוכית התרפויטית בכפר רפאל הם הגותו של הפילוסוף ד"ר רודולף שטיינר (1861–1925) ועבודתו.[1]

החינוך המרפא ובעקבותיו התרפיה הסוציאלית (בניית קהילות - מרפא עבור מבוגרים בעלי צרכים מיוחדים והחיים המשותפים איתם)[3] התפתחו במאה הקודמת במרכז אירופה ולאחר מכן גם בבריטניה, ארצות הברית ועוד. כיום יש בעולם כ־200 קהילות - מרפא ובהן חיים ומטופלים אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית.[4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות השבעים, התכנסה קבוצת הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים. ילדים אלה שהו מאז 1969 במעון האנתרופוסופי לחינוך מרפא "בית-אליהו" בבאר שבע. בהשראת מנהלת המעון רות מוזימן[5] ומייסדיו, חוה ומיכאל לוי, החלו ההורים לחשוב על עתיד ילדיהם כשיתבגרו.

היוזמה יצאה לפועל כשנמצאו שלוש משפחות צעירות, שמתוך מפגשן עם האנתרופוסופיה והיכרותן עם "בית אליהו", גילו עניין ביוזמת ההורים והחליטו להכשיר עצמן להקמת כפר - מרפא.[6] היוזמה הייתה חלוצית בישראל ולכן הכשרתן נעשתה בעיקר בזוננהוף[7] שבשווייץ ובאירלנד.[8]

רק בשנת 1978, לאחר שבע שנות חיפוש, ובעזרת משרד הרווחה, אותר המקום שהוקם בו הכפר: שטח בבאר שבע, שהיה שומם ומדברי. בשנת 1979, באמצעות קרן היסוד,[9] התקבלה תרומה משמעותית, ירושת אישה יהודייה מהולנד, הנרייטה פולק, שאיבדה את כל משפחתה בשואה. תרומה זו אפשרה להתחיל בהקמת הכפר. ביום ה-4.4.1979 הונחה אבן הפינה לבניינים הראשונים, בהשתתפות ידידים רבים ונציגי רשויות שלטוניות. במקביל החלה הכנת השטח למטעים וגן ירק בעיבוד ביולוגי - דינמי.[10]

מעט שנים לאחר מכן, בפסח 1981, נכנסו לכפר שלוש המשפחות הראשונות עם ילדיהן. ב־18.5.1981 נכנסו לכפר שמונת הדיירים הראשונים, ובמרוצת השנים התפתח כפר רפאל וצמח.[11]

התנהלות הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הכפר מחולקים ליחידות "משפחתיות": חיות ועובדות בו שבע משפחות אומנה עם ילדיהן.[4] כל זוג הורי בית (אם בית ואב בית) אחראי על שבעה או שמונה חברים (דיירים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית). מטרת מבנה זה היא שהחברים ירגישו שהם חיים במסגרת משפחתית שבה הם שותפים חיוניים ביצירת מרקם החיים בבית ובאחזקה השוטפת.[12] ליווי החברים לאורך כל היום נעשה על ידי הורי הבית והצוות המטפל. בכפר חיות עוד כמה משפחות אשר שותפות מלאות לעבודה, לעשייה ולאחזקת הכפר במיני רבדים.[11]

עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך היום, עובדים החברים במגוון בתי מלאכה: נוי, מכבסה, מאפיה, אריגה, עיבוד מזון, מחזור נייר, נרות שעווה, בישול, מטעים וגן ירק אורגני ביו - דינמי.[13] בתי המלאכה מותאמים למגבלות החברים וליכולותיהם, ומאפשרים להם למידה, התפתחות, סיפוק ועניין.[11]

חיי תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר מוצע לחברים מגוון של תרפיות: רכיבה טיפולית, תרפיה באומנות, תרפיה במוזיקה, אוריתמיה מרפאת, עיצוב דיבור ודרמה, טיפול בבעלי חיים, פיזיותרפיה, רפואה סינית ועיסוי ריתמי.[14] בנוסף, בשעות הערב, מתקיימות פעילויות העשרה: לימודי שפות וחשבון, פעילות גופנית, פיסול, ציור ועוד. החגים בכפר נחגגים יחד עם כל הקהילה בשותפות מלאה.[11]

חזון המעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזון של כפר רפאל הוא לבנות קהילה הבנויה ומעוצבת סביב הדאגה להתפתחותם המיטבית של החברים (הדיירים): "הקהילה הכפרית מכוונת לתת מענה לצורכיהם המורכבים והמשתנים של החברים, ומאפשרת השתלבות בסביבה חברתית מגוונת ומעניינת, תוך שמירה על אורח חיים בריא". כמו כן, החברים שותפים מלאים לעבודה ולעשייה בכפר.[12][4]

התנדבות בכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכפר רפאל מגיעים כל שנה כשלושים מתנדבים צעירים וצעירות לשנת שירות,[15] שירות לאומי,[16] עבודה מועדפת וכן מתנדבים מחוץ לישראל. המתנדבים משתלבים בחיי הקהילה ובעבודה בבתים, מלווים את החברים ומעשירים את חייהם יחד עם הורי הבית ושאר אנשי הצוות.[17] הם משתלבים גם בעבודה בבתי המלאכה. בכפר, המתנדבים מוזמנים לתרום מכישוריהם הייחודיים להעשרת חיי התרבות בכפר וההווי החברתי.[11]

תפעול ומימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר פועל בפיקוח של מנהלת מוגבלויות במשרד הרווחה,[18] שגם מתקצב את מרבית פעילותו השוטפת.[1] השקעות ההקמה והפיתוח מגיעות מתורמים פרטיים[19] ומתמיכות של מוסדות ציבור.[20]

אות בן-גוריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אות בן-גוריון על ידי אוניברסיטת בן גוריון בנגב לשנת 2020 יוענק ביום בן-גוריון לנציגי כפר רפאל, שהקימו קהילת מרפא ייחודית בלבו של הנגב, יעוטרו אף הם לאות תודה על מסירותם העמוקה לקידום חברה מגוונת, פתוחה וסובלנית המעניקה הזדמנות אמיתית לכל אדם באשר הוא[21]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 אודותינו, כפר רפאל
  2. ^ כפר רפאל קהילת מרפא לזכר לואי והרמן פולק (ע"ר), גיידסטאר
  3. ^ Anthroposophical Curative Education
  4. ^ 1 2 3 כפר רפאל, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
  5. ^ ירדנה מדר, חלוצת החינוך המרפא בישראל, אדם עולם
  6. ^ היסטוריה, כפר רפאל
  7. ^ Sonnenhof - Zentrum für Menschen mit Behinderung
  8. ^ Camphill Glencraig
  9. ^ For The People of Israel, Keren Hayesod - United Israel Appeal
  10. ^ חקלאות ביו - דינאמית, אנתרופוסופיה בישראל
  11. ^ 1 2 3 4 5 סימונה מצליח חנוך, "הם נכנסו לנו ללב", אדם עולם
  12. ^ 1 2 קליטת דיירים, כפר רפאל
  13. ^ עבודה ומלאכה, כפר רפאל
  14. ^ תרפיה, כפר רפאל
  15. ^ כפר רפאל, התנועה הקיבוצית
  16. ^ כפר רפאל, עמותת שלומית
  17. ^ התנדבות, כפר רפאל
  18. ^ כפר רפאל, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
  19. ^ כפר רפאל קהילת מרפא לזכר לואי והרמן פולק (ע"ר) - נתונים כספיים, גיידסטאר
  20. ^ כפר רפאל קהילת מרפא לזכר לואי והרמן פולק (ע"ר) - תמיכות ממשלתיות, גיידסטאר
  21. ^ 'אות בן גוריון' למפתח החיסון לקורונה ולרופא הבדואי הראשון, עוד יקבלו את האות: ראש עיריית דימונה, מדענית שפרצה דרך לפיתוח טיפולים במחלות רבות, מנכ"לית עמותת 'אנוש', פילנטרופית ומדען ערוץ 7, 16 בנובמבר 2020