כרים חלף
 | |
| חלף בביתו ביריחו, אוקטובר 1983 | |
| לידה |
1935 רמאללה, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
30 במרץ 1985 (בגיל 50 בערך) רמאללה, המנהל האזרחי |
| השכלה |
אוניברסיטת קהיר |
  | |
כרים חלף (בערבית: كريم خلف; 1937 – 30 במרץ 1985) היה עורך דין ופוליטיקאי פלסטיני, שכיהן כראש עיריית רמאללה בשנים 1972–1982. חלף נפצע קשה בפיגוע של המחתרת היהודית ב-1980.
ראשית חייו וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלף נולד למשפחה פלסטינית נוצרית עשירה מרמאללה. אביו, חנא חלף, היה איש עסקים שהיגר לארצות הברית ב-1921 ועבד בה מספר שנים לפני שחזר בסופו של דבר לרמאללה. חלף למד באוניברסיטת קהיר במצרים, שם קיבל תואר במשפטים, לאחר מכאן עבד כפרקליט המחוזי ברמאללה. במאי 1972 נבחר לראש עיריית רמאללה, לאחר שראש העיר הקודם, נדים אל־זארו, הודח בידי ישראל[1]. עם בחירתו פעל למען הקמת אוניברסיטה בעיר[2]. אחר כך היה חבר הנהלת אוניברסיטת ביר זית[3].
חלף אימץ עמדות מתונות במידה רבה בנוגע לישראל ואף נפגש עם משה דיין בביקור במועצת העירייה[4]; הוא תמך במדיניות של אי שיתוף פעולה עם הכיבוש הצבאי של הגדה המערבית, אך היה בין פקידי הציבור הפלסטינים הראשונים שדגלו בפתרון שלום של שתי מדינות[5]. בשנותיו הראשונות כראש עיר, חלף לא שש להתמודד עם יאסר ערפאת ועם הארגון לשחרור פלסטין[6]. עם זאת, כאשר עמד בפני בחירה מחדש ב-1976, החל להיווצר פיצול בין פוליטיקאים תומכי ומתנגדי אש"ף בעיריות הפלסטיניות. בשלב זה החל חלף לתאם מגעים עם אש"ף ולקדם את הארגון ככלי הטוב ביותר של הפלסטינים למשא ומתן לשלום. בין השאר סירב להשתתף במשלחת ירדנית לועידת ז'נבה, בטענה שאש"ף הוא המיצג את הפלסטינים[7]. שינוי גישה זה אפשר לחלף לזכות בקדנציה שנייה; בשנה שבה פקידים רבים בגדה המערבית הודחו מתפקידם על כך שלא תמכו כראוי בערפאת ובמטרותיו. הוא זכה בקדנציה שלישית ב-1980[8].
בשנת 1978 היה בין מייסדי הוועדה להכוונה לאומית, ועדה של מנהיגים פלסטינים שהוקמה במטרה להיאבק באמצעים פוליטיים נגד תוכנית האוטונומיה של הסכמי קמפ דייוויד[3].
עם הקמת המנהל האזרחי בסוף 1979, סירב חלף לשתף אתו פעולה[9].
ניסיון התנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2 במאי 1980 נרצחו בחברון שישה תלמידי ישיבה ישראלים על ידי חמושים פלסטינים. המחתרת היהודית, שקמה באותה עת החליטה לנקום את מותם. במאי הטמינה הקבוצה מטעני נפץ בכלי רכב השייכים לכמה מנהיגים פלסטינים בולטים, כולל רכב בקדילאק סדאן של חלף. מהמטענים נפצעו קשה בסאם א-שכעה, ראש עיריית שכם, וחלף. שניהם אושפזו במצב אנוש, והאירוע גרם לכך ששעכה איבד את שתי רגליו. חלף איבד את רגלו הימנית בפיגוע[10]. הוא הועבר לארצות הברית לטיפול רפואי[11], הוא חזר לרמאללה לאחר כחצי שנה, והשתמש בתותבת ובמקל הליכה למשך שארית חייו[12]. ישראל התירה לו לחזור לתפקיד ראש העירייה אך נאסר עליו לעסוק בפעילות פוליטית[13].
השב"כ פתח בחקירת הפיגועים, אך המחתרת היהודית לא התגלתה במשך כמה שנים[14]. שלושה מחברי המחתרת היהודית נידונו למאסר עולם והיתר לעונשים של שבע שנות מאסר ומטה. הנשיא חיים הרצוג נתן לרובם לבסוף חנינה או קיצר את עונשם[15].
הדחה מתפקיד ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 1982 הדיחה ממשלת ישראל את חלף מתפקידו כראש העירייה, בשל סירובו לשתף פעולה עם הממשל הצבאי בגדה המערבית[16] ובשל פעילותו בוועדה להכוונה לאומית שפעילותה נאסרה על ידי ישראל[3]. נאסר עליו לעזוב את הגדה, הוא הוגלה לבית החורף שלו ביריחו[3] והוחלף במושל צבאי ישראלי. אחר כך היה חבר המועצה המרכזית הפלסטינית כנציג השטחים[17].
חלאף מת מהתקף לב ב-1985[18].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ראשי ערים ביו"ש מתלוננים על איסור לבקר את כרים חלף, מעריב, 15 ביוני 1980
- יוסף צוריאל, רמאללה מחכה לכרים חאלף, מעריב, 18 ביולי 1980
- שאול צדקה, גלות חמה ביריחו, כותרת ראשית, 5 באוקטובר 1983 - ריאיון עם כרים חלף
כרים חלף בבית החולים לאחר ניסיון ההתנקשות בחייו, סרטון בערוץ "AP Archive", באתר יוטיוב (אורך: 01:33)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דני רובינשטיין, פרק מאלף במסכת יחסי ישראל - ירדן, דבר, 24 בספטמבר 1972
- ^ דני רובינשטיין, אישים בגדה מכינים תכנית להקמת אוניברסיטה, דבר, 3 בספטמבר 1972
הוקצה שטח לאונ' הפלשתינאית ברמאללה, דבר, 1 באוקטובר 1972 - ^ 1 2 3 4 שאול צדקה, גלות חמה ביריחו, כותרת ראשית, 5 באוקטובר 1983
- ^ דיין באל-בירה - עקיצות ורוח טובה, דבר, 13 ביוני 1972
- ^ ראובן מרוז, אוטונומיה לערביי הגדה, על המשמר, 22 בנובמבר 1974
- ^ ראובן מרוז, עמדת האוכלוסיה בשטחים נובח המאבק בין חוסיין לאש"פ, על המשמר, 15 בנובמבר 1974
- ^ יוסף צוריאל ויוסף ולטר, ראשי ערים בגדה דוחים הצעת רבין להיכלל במשלחת לז'נווה, מעריב, 14 בדצמבר 1976
- ^ הממשל אסר על שכעה ומלחם לצאת לארה"ב, דבר, 16 במרץ 1980
- ^ יוסף צוריאל, אישים ערבים בגדה מסרבים לקבל תפקידים בממשל הצבאי, מעריב, 5 בדצמבר 1979
- ^ יוסף צוריאל, "כך נוהגים עכברים" - אמר חלף אחר קטיעת כף רגלו, מעריב, 3 ביוני 1980
- ^ כרים חלף יצא לירדן יועבר לבי"ח בבוסטון, מעריב, 24 ביוני 1980
- ^ דני רובינשטיין, קבלת פנים נלהבת ברמאללה לכרים חלף, דבר, 26 בדצמבר 1980
- ^ יוסף צוריאל, חלאף ושקעה יידרשו להימנע מפעילות פוליטית, מעריב, 28 בדצמבר 1980
- ^ יאיר פידל, "מטען כזה יכול היה בקלות לגרום למוות", חדשות, 8 ביולי 1984
רן לוי, נדב העצני, עירא רפפורט יודה היום: השתתפתי בפיגוע, חדשות, 10 בדצמבר 1986 - ^ אמנון לוי, נדב העצני, הליכוד דורש חנינה למחתרת, חדשות, 29 במרץ 1987
אמנון לוי, עיסקת חבילה ש"ס התחיה: חנינה למחתרת תמורת חוק המרת הדת, חדשות, 2 ביולי 1987 - ^ דני רובינשטיין, שרון מנסה לחסל הממסד החברתי הקיים בגדה, דבר, 12 באפריל 1982
- ^ אמנון רז, המועצה הפלשתינאית: יותר נציגים מהשטחים, חדשות, 1 באוגוסט 1984
- ^ גיא בכור, מותו של גיבור מקומי, חדשות, 1 באפריל 1985