כריש ג'אווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןכריש ג'אווה
כריש ג'אווה
כריש ג'אווה
מצב שימור
מצב שימור: פגיענכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: דגי סחוס
סדרה: כרישאים
משפחה: כרישיים
סוג: כריש
מין: כריש ג'אווה
שם מדעי
Carcharhinus amboinensis
מילר והנלה, 1839
תחום תפוצה
מפת תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כריש ג'אווה (שם מדעי: Carcharhinus amboinensis) הוא מין של כריש במשפחת הכרישיים, החי לאורך האוקיינוסים הטרופיים בין מזרח האוקיינוס האטלנטי עד האזור האינדו-פסיפי וחופי אוסטרליה ומערב האוקיינוס השקט בעומק של עד 150 מטרים, לרוב בחופים ומדפי יבשה במים עכורים עם קרקעית רכה. הוא קיבל את שמו מאחר שהתגלה לראשונה באמבון שבאינדונזיה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריש ג'אווה מגיע לאורך של 1.9 עד 2.5 מטרים כשהאורך המרבי מגיע ל-2.8 מטרים. ובמראהו מזכיר מעט את הכריש השורי במספר מאפיינים ביניהם הגוף הכבד, סנפירי הגב דומים והלסתות קצרות ורחבות. עם זאת הוא הרבה פחות תוקפני לבני אדם. צבעו של הכריש אפור-כחלחל בחלקו העליון ולבן בחלק התחתון עם פס לבן חלש לאורך הזנב ולצד סנפירי האגן. מספר פרטים שלו התגלו כלבקנים, דבר נדיר ביותר אצל כרישים.

הכריש נמצא לאורך חופי כל היבשות המזרחיות, מכף ורדה וסנגל לניגריה ונמיביה וגם לחופי קרוטונה, איטליה במזרח האוקיינוס האטלנטי, דרך חופי דרום אפריקה, מדגסקר, סיישל ומאוריציוס וצפונה למזרח אפריקה, חצי האי ערב, המפרץ הפרסי, מרבית חופי דרום אסיה ודרום-מזרח אסיה עד גינאה החדשה וצפון אוסטרליה באוקיינוס ההודי ומהפיליפינים ודרום סין עד מזרח גינאה החדשה, מערב אוסטרליה וחלק ממיקרונזיה במערב האוקיינוס השקט. לעיתים הכריש נכנס לשפכי נהרות אך בתדירות פחותה בהרבה משל הכריש השורי.

כריש זה הוא טורף-על המחפש טרף על קרקעית הים, אך יחטוף גם טרף השוחה קרוב לפני המים. הוא ניזון מדגים שונים כמו סוליתאים, רצועניים ומסריים וכן מסילוניות, מעשירי רגל וגם דגי סחוס שונים (תזונה נפוצה בעיקר אצל הכרישים בדרום אפריקה) כמו גלדניים, מלאכי ים, גיטרניים, טריגוניים, טחניים ואף מכרישים קטנים יותר. לעיתים הוא יאכל גם רכיכות שונות, נחשי ים, דולפינים ופגרי לווייתנים.

הכריש נחשב למסוכן לאדם עקב גודלו ודמיונו לכריש שורי, אך לא ידוע על תקיפות שלו. עם זאת הוא מכיל לעיתים סיגואטרה שגרמה במדגסקר להרעלה של 500 אנשים שאכלו מבשרו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריש ג'אווה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כריש ג'אווה באתר הרשימה האדומה של IUCN