לאומית שירותי בריאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: טקסט פרסומי - עמוס בסופרלטיבים ודברי שבח.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
לאומית שירותי בריאות
Leumit New Logo.svg
שנת הקמה: 1933
שמות קודמים: קופת חולים לאומית
משרד ראשי: שפרינצק 23, תל אביב
מספר מבוטחים: 732,000 (2014)[1]
אנשי מפתח: יעקב אדרי, יו"ר הדירקטוריון, ניסים אלון (מנכ"ל)
הכנסה: 4 מיליארד ש"ח[2]
עובדים: כ-3000
דף הבית: http://www.leumit.co.il

לאומית שירותי בריאות (בעבר קופת חולים לאומית) היא אחת מארבע קופות החולים בישראל.

סמליל ישן שהיה בשימוש עד מאי 2010

לאומית שירותי בריאות, היא קופת החולים הרביעית בגודלה בישראל, המספקת שרותי בריאות לכ-9% מתושבי המדינה (למעלה מ-730,000 חברים).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר יוסף פעמוני יושב ליד שולחן עבודתו במשרדי קופת חולים לאומית (בסביבות 1950)

לאומית שירותי בריאות נוסדה בתקופת היישוב, בעיצומה של תקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל המנדטורית, על ידי קבוצת רופאים שראו לנגד עיניהם קופת חולים חופשית, איכותית ושווה לכל נפש. הקופה הוקמה בנובמבר 1933, באופן עצמאי ולאחר מכן התחברה אל הסתדרות העובדים הלאומית שנוסדה שנה לאחר מכן, בשנת 1934. הקופה קמה במטרה לספק שרותי בריאות חלופיים לחברי הסתדרות העובדים הלאומית בארץ ישראל, על ידי רופאים חברים בהסתדרות העובדים הלאומיים והתנועה הרוויזיוניסטית, שפרשו או פוטרו מקופת החולים הכללית, בעקבות האשמת פעילים הרוויזיוניסטים ברצח הד"ר חיים ארלוזורוב, יושב ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. ארבעה חודשים לאחר הרצח התארגנה קבוצה ראשונה של רופאים רוויזיוניסטיים בראשות ד"ר יוסף פעמוני, וד"ר יעקב וינשל שהכריזה על הקמת "קופת חולים לעובדים לאומיים". המרפאה הראשונה שהוקמה שכנה במטבחו בביתו הפרטי של ד"ר יעקב וינשל ברחוב גרוזנברג בתל אביב. שם פעלו צוות רופאים, בהם ד"ר יוסף פעמוני, ד"ר נחום כהנוביץ, ד"ר אמיל רוזנברג, ד"ר אלכסנדר דוידסון, ד"ר משה הר אבן וד"ר מרדכי גלעדי. זמן קצר לאחר מכן נפתחו סניפים ברמת גן ובחיפה.ב-18.5.1944 ניתן האישור כי אגודת קופת חולים לעובדים לאומיים רשומה בהתאם לחוק.

עוד בשנות ה-30 קבעו מייסדיה כי ייחודה של קופת חולים יהיה במתן זכות הבחירה: הבחירה בקופה, הבחירה ברופא והבחירה בשירותים הרפואיים. השירות התבסס על העיקרון של בחירת רופא ורפואה עצמאית. שירותי האשפוז ניתנו לפי הסכם בבתי החולים העירוניים ובמוסדות הדסה. שירותים אחרים ותרופות נקנו במכונים פרטיים. בשנת 1940 קבע המשורר אורי צבי גרינברג כי תפקידה של הקופה הוא "לחנך ולרפא את הגופים". אב"א אחימאיר הוסיף כי "יש ללמד את היהודים להיות בריאים גם כשהם חולים".

עם ייסודה הקופה הצהירה כי תהיה פתוחה לכל, ללא הגבלת חברות בגין שייכות פוליטית או מעמדית. מנהלה הראשון, מר דוד מלמדוביץ', קבע כי הקופה תהיה פתוחה בפני כל דיכפין, ודרש מהעובדים והמנהלים להתייחס ללקוח כחבר ולא כמספר.

עיקר פעילותה של הקופה הייתה בערים. עם הקמת מדינת ישראל פעלה קופת חולים לאומית גם במעברות, ביישובי עולים ובעיירות פיתוח. בראשית שנות ה-60 החלה הקופה לעבור ממודל הרפואה העצמאית שאפיין אותה למודל משולב של רפואה עצמאית יחד עם רפואה שכירה במערך מרפאות שכונתיות.

לאחר מלחמת ששת הימים הייתה קופת חולים לאומית ארגון הבריאות המרכזי אשר סיפק שירותי בריאות להתיישבות ביהודה ושומרון ובחבל עזה[דרוש מקור]. כמו כן פעלה הקופה בקרב כפרי המיעוטים בגליל. במשך שנים הפעילה הקופה גם קרן נכות ועזרה רפואית לנזקקים מבין חבריה.

שיוכה הארגוני של קופת חולים לאומית להסתדרות העובדים הלאומיים היווה במשך רוב שנות קיומה את הבסיס הכספי והאידאולוגי לפעולתה. עם חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ב-1995, הותר הקשר הארגוני המחייב שבין קופת חולים לאומית לבין הסתדרות העובדים הלאומית, והקופה הפכה לגורם עצמאי הפועל על בסיס החוק.

ב-2 במאי 2010 שינתה הקופה את שמה מ"קופת חולים לאומית" (או בשמה המלא "קופת חולים לעובדים לאומיים של הסתדרות העובדים הלאומית בארץ ישראל") ל"לאומית שירותי בריאות". כמו כן שונה הסמליל של הקופה.[3]

לאומית שירותי בריאות - 2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 מונה הקופה למעלה מ-730,000 חברים, ושרותיה כוללים כ-350 סניפים[4] בפריסה ארצית (כולל בפזורה הבדואית בנגב), כאשר לקוחותיה יכולים גם לקבל שירותים במרפאות של רופאים עצמאיים הקשורים עם הקופה, כ-3,000 עובדים, למעלה מ-2,000 רופאים מומחים ומערך מעבדות.

לאומית מספקת את שירותי הבריאות עם תקציב שנתי של 4 מיליארד ₪. החל משנת 2007 סיימה לאומית את שנות הכספים באיזון.

ב-2015 זכתה לאומית במקום הראשון בפרס איכות השירות של המי"ל.

חדשנות טכנולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מהשירות למבוטחים לאומית שמה דגש על חדשנות  טכנולוגית. כל תיקי המטופלים זמינים און-ליין לרופאים, דבר המבטיח אבחונים מדויקים בזמן אמת ומניעת שגיאות מסכנות חיים כתוצאה מחוסר מידע.  לאומית מציעה למבוטח גישה לתיק רפואי ממוחשב, לצד אפשרות לביצוע פעולות רבות באמצעות שירותים דיגיטליים באתר ובאפליקציה, כגון הוצאת טופס 17 עצמאית, זימון תור, פענוח בדיקות רפואיות ועוד. בנוסף, וכדי לתמוך באיכות הרפואה לאומית המפעילה מערכת ממחושבת (DDI+) המתריעה במקרה של שילוב לא מומלץ בין תרופות.

ביטוחים ושירותים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאומית מציעה למבוטחיה שתי תוכניות לביטוח משלים - ביטוחי הקופה:

  • לאומית זהב- תוכנית ביטוח משלים בסיסית המקנה מגוון שירותים רפואיים מעבר לניתן בסל הבריאות הקבוע בחוק.
  • לאומית כסף- תוכנית ביטוח משלים מתקדמת ומקיפה, מקנה כיסוי מושלם לרפואה פרטית מתקדמת.

בשנת 2004 נחתם הסכם בין הקופה לבין חברת הביטוח "הראל" למתן ביטוח סיעודי לחברי הקופה. הביטוח סיעודי מספק שירותי בריאות נוספים ושירותי סיעוד לחברים. זהו הביטוח הסיעודי היחיד מבין קופות החולים בישראל המוצע לכל החיים.

ללאומית רשת בתי מרקחת (לאומית פארם) הכוללת 150 בתי מרקחת הממוקמים בסניפי לאומית. זוהי רשת הפארם השלישית בגדולה בישראל.

לאומית מפעילה רשת ארצית של מרפאות שיניים פרטיות בהסדר.

בנוסף מפעילה לאומית רשת של כ-70 חנויות אופטיקה בהסדר שמספקות בדיקות עיניים, משקפיים ושירותים נלווים ברמה גבוהה ביותר.

בלאומית מגוון רחב של שירותי רפואה משולבת (משלימה): אקופונקטורה; שיטת אלכסנדר; כירופרקטיקה; הומיאופתיה; רפלקסולוגיה; טאי-צ’י ורבות נוספות. כולם מוצעים לחברים בתיאום עם שיטות הרפואה הקונוונציונאליות ללא צורך בגורם ממיין, כחלק מקידום בריאות ו"איכות חיים רפואית". 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]