לדלג לתוכן

לאון אברהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאון אברהם
לאון וג'רמן אברהם, צרפת 1932
לאון וג'רמן אברהם, צרפת 1932
לידה 11 בנובמבר 1896
טרנובז'ג
פטירה 14 בדצמבר 1959 (בגיל 63)
צה"ל (כיום לימן)
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1952
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאון יחזקאל יהודה אברהם (11 בנובמבר 189614 בדצמבר 1959) היה מפקד יחידה של המחתרת היהודית בצרפת (OJC) במלחמת העולם השנייה, שנודע בכינוי "לוטננט ליונל". מנהיג יהודי וממארגני עליה ב' בצרפת.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרפת של טרום מלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם נולד בעיר טרנובז'גפולנית: Tarnobrzeg, ביידיש: דזיקאוו) שבגליציה, אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא גדל בשטרסבורג שבצרפת שהייתה אז חלק מן הקיסרות הגרמנית[1]. ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, התנדב לצבא האוסטרו-הונגרי, על אף שטרם מלאו לו 18, ושירת בדיוויזיה הצ'כית שלה. הוא התקדם לדרגת קצונה, נפצע מספר פעמים וזכה לעיטורי כבוד.

לאחר מלחמת העולם הראשונה השתחרר לאון בן ה 22 מהצבא האוסטרו-הונגרי, נשאר בווינה ושם עבד, למד להיות זמר אופרה, שיחק כדורגל בקבוצת הכח וינה ואף זכה בתחרויות חתירה בקיאק. אחר כך עבד ושיחק כדורגל בגרמניה ולבסוף שב לעיר שטרסבורג שהפכה לסטרסבור הצרפתית, הצטרף לאחיו ושימש כמנהל המכירות בבית חרושת לטקסטיל שהיה בבעלות המשפחה. הוא נשא לאשה את בת אזור אלזס היהודי הוותיק ג'רמן הלברון והיה פעיל בתנועת הנוער הציונית "התקווה" ובקרן הקיימת.

תרבות, ספורט, קהילה וציונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם היה כדורגלן יהודי מפורסם . הוא למד להיות זמר אופרה בווינה ולמד חזנות וניצוח על מקהלת בית כנסת בשווייץ, היה ראש המקהלה וחזן בבית הכנסת הגדול בשטרסבורג, אשר נשרף מאוחר יותר על ידי הגרמנים ב-1940. אהבתו לכדורגל ליוותה אותו גם בהמשך דרכו, במסגרת עליה ב' ובארץ ישראל.

בצרפת של מלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס אברהם ללגיון הזרים הצרפתי. משפחתו התגוררה בשטרסבורג עד שנת 1939. כאשר גבר איום המלחמה, עזבה המשפחה את שטרסבורג יחד עם כלל האוכלוסייה היהודית במסגרת פינוי ממשלתי מסודר, והתארחה אצל קרובים בעיר קלרמון-פראן.

עם פלישת הוורמאכט לצרפת וכניעת צרפת לגרמניה, נפל הגדוד בו שירת בשבי הנאצים. אברהם ברח מצעדת השבי, עם המרגמה שעל גבו, והגיע פצוע למשפחתו בקלרמון-פראן ששכנה באזור החופשי של צרפת. לאחר שהחלים הוא הקים גדוד במחתרת הצרפתית היהודית (ה-OJC‏ - Organisation Juive de Combat; ה"מקי" היהודי) ועסק עם ג'רמיין אשתו, במילוט ילדים יהודים למקומות מסתור בהרים במסגרת ארגון ה 'אוזה ', התמחה בזיוף מסמכים, העביר אימוני נשק וארגן קבוצות לחימה. ב-1941, כאשר התפרסמה ההנחיה לכל היהודים להגיע למשרדי הממשלה ולקבל חותמת "יהודי" בתעודת הזהות, ירדה המשפחה למחתרת. ב-1943 גברה הנוכחות הנאצית בעיר, יהודים נלקחו על ידי הגסטאפו והמשפחה נאלצה להתפזר. הילדים הוחבאו בעזרת המחתרת, חלקם אצל משפחות לא יהודיות, ואילו אברהם וג'רמן עלו להרים שבסמוך לקלרמון-פראן להתחבא עם אנשי המחתרת, ועברו דרומה ליערות שבאזור העיר הפרוטסטנטית אוהדת היהודיםלה שמבון-סור-ליניון.

כמפקד גדוד במחתרת, הוביל אברהם ב-1944 את גדוד המחתרת שלו ואת בנו ז'ראר ממקומות המסתור שלהם בסביבת לה שמבון-סור-ליניון, לקרב על שחרור העיר ליון. במהלך קרבות אלה עצרה המחתרת היהודית בפיקודו של אברהם שורה של משתפי פעולה צרפתים, כולל הקומיסר לעניינים יהודיים באזור ליון. לאחר שחרור האזור מן הצבא הגרמני, שבה משפחתו לקלרמון-פראן ומאוחר יותר, ב-1947, לשטרסבורג.

לאחר המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תום המלחמה פעל אברהם במסגרת עליה ב' לגיבוש קבוצות צעירים יהודים, להעלאתם לארץ ישראל ולרתימתם למאמץ ההתיישבות. אברהם היה פעיל הקרן הקיימת בצרפת ועסק באיסוף תרומות למפעל הציוני בארץ. בזכות השירות בלגיון הזרים זכה אברהם לאזרחות צרפתית. בזכות פעילותו במחתרת הוענקו לו במאי 1947 דרגת קצונה (לוטננט) בצבא הצרפתי וכן שני עיטורים: צלב המלחמה (Croix de guerre avec étoile de Bronze) ומדליית צרפת המשוחררת (Médaille de la France libérée).

אברהם עלה לישראל עם אשתו ב-1952 בעקבות בניו, שעלו ארצה לפני 1950. הוא הצטרף אליהם למושב צה"ל (שם המושב שונה ל"לימן" החל מ-28 באפריל 1959) שבגליל המערבי, שם עסק בחקלאות, ושם הקים, עם שני בניו, את מערכת המים במושב, שימש חזן ומנצח מקהלה בבית הכנסת הגדול בחיפה וכתב תווים לתפילות המקהלה.

אברהם היה נשוי לז'רמן, ולו שני בנים ובת. נפטר ב-1959 במושב צה"ל ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים. בנו הבכור רוג'ה אברהם היה מראשוני נגני הג'אז בישראל[2]. בנו השני ג'רר גרשון אברהם הקים את מפעל המתכת "כור מתכת" בקרית שמונה, היה מנהל קבוצת הכדורגל בעיר במשך שנים רבות ומראשי ענף הכדורגל בישראל. בתו ארלט אברהם הייתה פסנתרנית ועורכת מוזיקלית בקול ישראל ואשתו של איש הרדיו והטלוויזיה עמנואל הלפרין.

מסמכים ותעודות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ במלחמת צרפת–פרוסיה כבשה גרמניה מצרפת את חבלי אלזאס ולורן, בהם שוכנת שטרסבורג. חבלי ארץ אלו חזרו לידי צרפת רק לאחר מלחמת העולם הראשונה
  2. ^ דודי פטימר, "תנו לו את הבס" – סיפורו של רוז'ה אברהם