לימן
ערך זה עוסק במושב בצפון ישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו | לימן | |
 מפת המושב, נמצאת בכניסה למושב. | |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מטה אשר |
| גובה ממוצע[1] | 15 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1] | |
| - אוכלוסייה | 723 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה
|
0.0% בשנה עד סוף 2017
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   לימן באדום - לימן בירוק - מיקום בניין המועצה | |
לִימָן הוא מושב בגליל המערבי, בצפון ישראל כ-5 ק"מ מצפון לנהריה. היישוב משתייך לתנועת המושבים והוא נמצא בתחום מועצה אזורית מטה אשר.
היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי קבוצת חיילים משוחררים שהתיישבו, זמנית, בבתי הכפר הערבי א-זיב, שתושביו הערביים עזבוהו במהלך מלחמת העצמאות. הגרעין כונה גרעין כל טוב, שכעבור חודשים ספורים התיישב על אדמות הכפר א-זיב (המזוהה עם היישוב הקדום אכזיב) והקים בו את היישוב.
המושב החדש נקרא בתחילה צה"ל, מכיוון שחברי הגרעין היו משוחררי הצבא. שמו של המושב יצר בלבול במערכת הדואר, ולכן ב-1959 הוסב שמו ללימָן על שם הסנאטור היהודי האמריקני ומושל מדינת ניו יורק הרברט להמן.[2]
שטחו כ-2,400 דונם. חלק ניכר מהתושבים עוסקים בענפי החקלאות כגון מטעים ולול וכן בענפי תיירות כגון: מסעדות ולינה כפרית.
בקרבת היישוב שוכנת שמורת לימן, כקילומטר מצפון ליישוב וכוללת בתחומה רכס כורכר ובו ריכוזי צבעונים וכמה מיני סחלבים.
אתרים בקרבת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מצפון - שמורת לימן, הנמצאת כקילומטר מהיישוב וכוללת בתחומה רכס כורכר ובו ריכוזי צבעונים וכמה מיני סחלבים.
- ממערב ליישוב משתרע חוף הים ובו שמורת הטבע ראש הנקרה.
- מדרום ליישוב מדינת אכזיב ואנדרטת יד לי"ד.
- ממזרח ליישוב מנחת בצת.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרך הכניסה למושב
בית הבאר במרכז הכפר
לוח על חזית בית הבאר. השורה העליונה נמחקה: "נחפרה על ידי ערבים שקדחו..."
בית העם, נתרם על ידי הסנטור הרברט להמן
הסנטור האמריקאי הרברט לימן, אשר על שמו נקרא היישוב
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לימן באתר הרשות לפיתוח הגליל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
- ^ מושב צה"ל כפר לימן, דבר, 30 באפריל 1959
| ||||||||||||||||||
