לאון ורת
 | |
| לידה |
16 בפברואר 1878 רמירמון, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
13 בדצמבר 1955 (בגיל 77) פריז, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
קרמטוריון-קולומבריום דו פר-לאשז |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| תקופת הפעילות |
1885–1949 (כ־64 שנים) |
  | |
ההקדשה בשער "הנסיך הקטן"
|
|---|
|
לידידי היקר ליאון ורת. |
לאון וֶרְת (בצרפתית: Léon Werth; 1878 – 13 בדצמבר 1955) היה סופר, פילוסוף פציפיסט ומבקר אמנות יהודי-צרפתי. ידיד נפשו של מחבר "הנסיך הקטן", אנטואן דה סנט-אכזופרי.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ורת נולד ברמירמון (Remiremont) שבחבל לורן בצרפת. בעקבות הצטיינותו הרבה בבית הספר נשלח ללימודים גבוהים בתיכון יוקרתי בפריז, אליו הגיע בעיצומו של משפט דרייפוס. עד מהרה נטש ורת את לימודיו לטובת חיי בוהמה, חבר לחוגי שמאל רדיקלי והכיר את הסופר האנרכיסט אוקטב מירבו. מירבו לקח את ורת תחת חסותו, סייע לו לפרסם את סיפוריו הראשונים בכתבי העת הנחשבים ולהוציא את ספרו הראשון "הבית הלבן", לו כתב מירבו הקדמה.
ורת היה פעיל בחוגי הפילוסופים ומבקרי האמנות. הוא קידם, למשל, את הפסלת חנה אורלוף ואת אמני הדאדא והסוריאליזם.
במהלך מלחמת העולם הראשונה גויס ורת ונלחם בחפירות; הוא חזר מן החזית כפציפיסט מושבע וכתב שני רומנים המבקרים קשות את המלחמה. דבריו, שהתקבלו בתחילה בתרעומת, הפכו מאוחר יותר לקולו של הדור שלחם בחפירות ויצא משם מלא ביקורת על המלחמה ועל הגנרלים.
ב-1917 גילה התלהבות ראשונית ממהפכת אוקטובר, אך עם עלייתו של סטלין לשלטון מתח ביקורת על ברית המועצות. בשנת 1924, לאחר שחזר ממסע בהודו-סין הצרפתית (וייטנאם וקמבודיה של ימינו) כתב רומן המבקר את הקולוניאליזם הצרפתי וחוזה את תנועת הדה-קולוניזציה.
בשנת 1931 נערכה לוורת, שהיה אז כבן 53, היכרות עם אנטואן דה סנט-אכזופרי, שהיה אז כבן 31. סנט-אכזופרי, שהתייתם מאביו בגיל צעיר, ראה בוורת דמות-אב. השניים התיידדו וחלקו זה עם זה דעות ובילויים משותפים עם משפחותיהם. סנט אכזופרי ראה בוורת "מצפן מוסרי" וורת התלהב מרוח הנעורים התוססת ומדמיונו של הטייס הצעיר. כל אחד שמר על הגות ודעות עצמאיות והם קיימו ביניהם דיונים פילוסופיים שנמשכו שעות, חלקם תוך טיולים בחיק הטבע וחלקם במהלך התכתבות ענפה.
בשנת 1940, עם כיבוש צרפת במלחמת העולם השנייה, נמלט סנט אכזופרי לאלג'יריה ולניו יורק והצטרף לחיל האוויר של בעלות הברית בעוד ורת ומשפחתו נדדו 35 ימים אל בית הקיט שלהם, שהיה בדרום צרפת, תחום שנחשב בטוח יותר בהיותו בשליטת צרפת של וישי. ורת לא יכול היה לכתוב לסנט אכזופרי מכתבים, אך כתב לו ביומנו. סנט-אכזופרי כתב אף הוא מכתבים לוורת, שלא נשלחו ליעדם אלא כונסו בספר "מכתב לבן ערובה", שיצא לאור בארצות הברית ב-1943. ורת לא נזכר בו בשמו מפחד שיבולע לו.
לאחר תום המלחמה נודע לוורת על היעלמות מטוסו של סנט-אכזופרי ב-1944. ורת הוציא לאור את ספרו של סנט-אכזופרי מן העיזבון "המצודה" והוציא ספר בשם "סנט-אכזופרי כפי שהכרתי אותו" (Saint-Exupéry, tel que je l'ai connu).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גדעון טיקוצקי, מי היה לאון ורת, הסופר היהודי שלגורלו כה חשש מחבר "הנסיך הקטן", אנטואן דה סנט-אקזופרי?, באתר הארץ, 24 ביולי 2009