גדעון טיקוצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדעון טיקוצקי
גדעון טיקוצקי, 2019
גדעון טיקוצקי, 2019
לידה 1977 (בן 44 בערך)
חדרה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק חוקר ספרות, מרצה, עורך עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלישראל  ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב
האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה עברית
תקופת הפעילות 2008–הווה (כ־13 שנים)
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גדעון טיקוצקי (נולד בשנת 1977) הוא פרופסור לספרות, מרצה ועורך ישראלי, זוכה פרס בהט לשנת 2014 ופרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2019.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיקוצקי נולד וגדל בחדרה. למד בתיכון חדרה, בשנת 1995 התגייס לצה"ל, שירת במשך עשור והשתחרר בדרגת רב-סרן.[1] בשנים 2014–2016 התגורר בארצות הברית, במסגרת השתלמויות פוסט-דוקטורט. כיום מתגורר בתל אביב.

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 סיים לימודי תואר ראשון בחוגים לספרות עברית ולשפה ולספרות צרפתית באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 2006 סיים לימודי תואר שני בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הגמר שכּתב בהדרכת פרופ' אריאל הירשפלד עסקה בייצוג הנוף הארץ-ישראלי בשירת לאה גולדברג כזירה של התמודדות מורכבת עם מוסכמות אידאולוגיות ופואטיות שרווחו בתרבות הארץ-ישראלית והישראלית בשעתה.

בשנת 2014 סיים לימודי דוקטורט באוניברסיטת תל אביב. את עבודת הדוקטור כתב על יצירתה של דליה רביקוביץ בהדרכת פרופ' מיכאל גלוזמן ונבחנו בה "המעבדה הפואטית" של רביקוביץ ותהליכי ההתקבלות של יצירתה על רקע התרבות הישראלית בת הזמן.

באקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיקוצקי מלמד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג לספרות עברית. בשנים 2017–2020 היה עמית מחקר במרכז מַנדל סכוליון למחקר רב-תחומי במדעי הרוח והיהדות באוניברסיטה זו,[2] ומשנת 2021 התמנה לפרופסור חבר בחוג לספרות עברית. בעבר לימד בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב ובחוג לספרות משווה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה.[3] כמו כן היה עמית מחקר וחוקר אורח במרכז טַאוֹבֶּה ללימודי יהדות באוניברסיטת סטנפורד (2014–2015), במרכז כץ למחקר מתקדם במדעי היהדות באוניברסיטת פנסילבניה (2016)[4] ובמוסדות נוספים.

במחקרו מתמקד טיקוצקי בספרות העברית של המאה העשרים, הן בפני עצמה והן בזיקותיה לתרבות אירופה, וכן בתרבות הישראלית, לא אחת במבט מן הארכיון. הוא בוחן את התגבשות הקאנון (בכללו, ושל יוצרים מסוימים) כפועל יוצא של נורמות אידאולוגיות ופואטיות ושל תהליכי צנזורה (פנימית או חיצונית); ואגב הדגשת נזילותו של הקאנון מציג דרכים חלופיות שעמדו לרשות הספרות והתרבות ושנשכחו ברבות הימים.

טיקוצקי כתב בהרחבה על יצירתן של לאה גולדברג ודליה רביקוביץ וההדיר רבים מכּתביהן, בין השאר קבצים של מאמרים ורשימות עיתונות פרי עטן. בין גילוייו הארכיוניים הבולטים, שערך והביא לדפוס: כ-35 שירים נשכחים מאת זלדה, כ-150 שירים גנוזים מאת רביקוביץ,[5] כ-300 שירים גנוזים מאת גולדברג[6] וכן רומן גנוז מאת גולדברג, אבדות, שעלילתו מתרחשת בברלין ערב עליית הנאצים לשלטון.

בעולם ההוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2008–2021 היה טיקוצקי עורך בהוצאת הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים, ובשנים 2019–2021 היה עורך ראשי, לצד נגה אלבלך, מנכ"לית הוצאת הספרים.[7]

במסגרת פעילותו ערך ספרי עיון, בין השאר מאת חיים באר, גרשון שקד ונורית גוברין, קובצי מכתבים מאת חנה סנש (אַת לבדך תביני), טוביה ריבנר ולאה גולדברג (אולי רק ציפורי מסע), ספרי שירה ופרוזה של יוצרים מן העבר ושל משוררים וסופרים עכשוויים (בהם שירה פנקס וזאב רז), ואסופת שירה עברית בתרגום לגרמנית (Zukunftsarchäologie, 'ארכאולוגיה של עתיד', בשיתוף לינה ברוך) - סך הכול כשמונים ספרים, בז'אנרים שונים.

מלגות ופרסים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלגת קרן עזריאלי לחוקרים צעירים (2021).
  • פרס ראש הממשלה ליצירה ע"ש ראש הממשלה לוי אשכול (2019).
  • מלגת מַנדל במרכז מנדל סכוליון למחקר רב-תחומי במדעי הרוח והיהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים (2017–2020).
  • פרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית לשנת תשע"ה (2015) – פרס לעריכה ספרותית, על מפעל כינוס כתביה של לאה גולדברג.
  • פרס בהט לספר העיון המקורי הטוב לשנת תשע"ד (2014), על הספר דליה רביקוביץ – בחיים ובספרות.
  • מלגת דן דוד לחוקר צעיר בתחום היסטוריה/ביוגרפיה (2012).
  • פרס דב סדן למחקר ועיון (2012).
  • פרס לספר ביכורים בתחום העיון מטעם שרת התרבות והמועצה הציבורית לתרבות ולאמנות על הספר הנסיך הקטן – שבעה פרקי מסע (1994).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'הנסיך הקטן' – שבעה פרקי מסע, מסות ומחקרים על הנסיך הקטן בראי מכלול כתיבתו של אנטואן דה סנט-אכזופרי, הקיבוץ המאוחד, 1998.
  • האור בשולי הענן – היכרות מחודשת עם יצירתה וחייה של לאה גולדברג, הקיבוץ המאוחד וספרית פועלים, 2011.
  • דליה רביקוביץ – בחיים ובספרות, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה וידיעות אחרונות – ספרי חמד, סדרת ספרי פרס בהט, 2016.

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרשימותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גדעון טיקוצקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב רז וגדעון טיקוצקי, שווה מחשבה: שיחה בשניים, הערוץ הראשון, אלול תשס"ט, ספטמבר 2009
  2. ^ דף אישי באתר מרכז מנדל-סכוליון, האוניברסיטה העברית בירושלים
  3. ^ דף אישי באתר אוניברסיטת סטנפורד, dlcl.stanford.edu
  4. ^ דף אישי באתר מרכז כץ שבאוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, katz.sas.upenn.edu (באנגלית)
  5. ^ דליה רביקוביץ, השירים הגנוזים, עריכה: גדעון טיקוצקי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016
  6. ^ לאה גולדברג, השירים הגנוזים, עריכה: גדעון טיקוצקי, ספרית פועלים, 2019
  7. ^ אנה זטרברג, חילופי תפקידים בהוצאת הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים, ידיעות אחרונות, "שבעה לילות" 24.5.2019, עמ' 21