לאו פרנקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאו פרנקל
Frankel Leó
Leó Frankel.jpg
לידה 28 בפברואר 1844
בודה (עיר), האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 במרץ 1896 (בגיל 52)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פוליטיקאי, תכשיטן, צורף, קומונארד, עיתונאי, איש איגוד מקצועי עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק Vorwärts עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לאו פרנקלהונגרית: Frankel Leó; בודה, ברובע אוילק 25 בפברואר 1844 - פריז, 29 במרץ 1896) היה פוליטיקאי הונגרי-יהודי ראש ועדת העבודה והסחר בקומונה הפריזאית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנקל נולד בשנת 1844 במשפחה יהודית. במקור הוא היה צורף ואמן בעבודות זהב. משנת 1861 עבד בגרמניה, ומשנת 1867 היה הכתב של "פולקסשטיה" (המהדורה הגרמנית של נפסבה) בצרפת. הוא השתתף בעבודתו של האינטרנציונל הראשון. נעצר ושוחרר מהכלא במהלך הקומונה בפריזאית. בשנת 1871 נבחר לקומונה הפריזאית והיה ראש ועדת העבודה והסחר מאפריל. לאחר הנפילה של הקומונה במאי נמלט פצוע ללונדון מפני הנקמה העקובה מדם שבאה בעקבות הנפילה ומעונש המוות שנגזר עליו. במהלך שנותיו בלונדון הוא היה חבר במועצה העליונה של האינטרנציונל הראשון והיה עמית קרוב וישיר של קרל מרקס ופרידריך אנגלס.

הוא חזר להונגריה בשנת 1876, שם בשנת 1881 נידון לשנה וחצי מאסר ב"תביעה נגד העיתונות" בגין הסתה והתארגנות נגד המדינה. לאחר שחרורו התגורר בצרפת, אוסטריה ובבריטניה. הוא המשיך להיות מעורב באופן פעיל בתנועת הפועלים. עבד כמארגן פעיל של התנועה והיה העורך של המגזין Arbeiter Wochen-Chronik בשפה הגרמנית ובשנת 1880 היה ממייסדי "מפלגת הפועלים הכללית של הונגריה".

במותו (בפריז) בשנת 1896, הוא לווה בדרכו האחרונה על ידי אלפי פועלים צרפתים לבית הקברות פר לשז ( Pere Lachaise ) בפריז, שם אובליסק משמר את זכרו.

מספר הווידוי של ג'ני מרקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1872, בהאג (בה נערך קונגרס של האינטרנציונל), מילא פרנקל סדרת שאלות עבור ג'ני מרקס, שאספה בספר את השאלונים לספר זכרונותיה (Confession Book). תשובותיו של פרנקל בצרפתית תועדו על ידי אלינור מרקס.[1]

שאלה תשובה
סגולה אהובה צניעות ( שלא כמו גתה שאומר, "רק השתיינים הכבדים צנועים." ("Nur die Lumpe sind bescheiden.")
–אצל גברים יושרה ("Franchise")
–אצל נשים להיות צייתנית באהבה ("Se faisant [faire] obéir, en se faisant aimer")
– תכונה אישית עיקרית רגישות ("Susceptible")
רעיון האושר לאהוב ולהיות אהוב ("Liebend geliebt zu werden")
– וחוסר מזל אם ירחיקו אותי מהאינטרנציונל
החטא שאתה מוכן לסלוח כל מה שנובע מהסדר החברתי שלנו ("Tous ceux qui résultent de notre société")
– ושאתה בז לו רדידות, צביעות ("platitude, hypocrisie")
מי מעורר בך דחיה אנשים שאוהבים את כל המוסדות רק מפני שהם קיימים
הדמות ההיסורית שאתה הכי אוהב Thomas Münzer, Babœf
–ואת מי שהכי פחות אוהב המהפכנים של המחר ("Les Révolutionaires du lendemain")
בילוי זמן מועדף לצפות (observer)
– הגיבור שלך מה שההיסטוריונים מכנים: העם ("Celui que les historiens nomment: Le Peuple")
– הגיבורה Louise Michel
–המשורר Aesope, Heine, & "auteur des chatiments" (כנראה רומז על ויקטור הוגו)
– הסופר Thomas Buckle
–הצבע שחור
– הפרח סגול
–השמות "Elise, Marguerite & Tussy"
–האוכל פודינג
– המוטו אם אנחנו צריכים למות, בואו נמות למען מטרה לפחות.

("S'il faut mourir, tâchons au moins [de] mourir pour une bonne cause.")

(חתימה בכתב ידו) „Léo Frankel“

לזכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1953 נקראה על שמו הדרך בבודפשט ששמה בעבר היה המלך זיגיסמונד. על אף יוזמות ספורדיות לאחר שינוי המשטר, שם הרחוב לא שונה.[2] ב־12 בדצמבר 2012 הצהיר ראש העיר אישטוואן טרלוש כי לא תהיה דרך שנקראת על שם לאו פרנקל (לוחם תנועת הפועלים) בבודפשט, לפיכך ישתנה שמו של הדרך לדרך המלך זיגיסמונד כמתוכנן. טרלוש משך את תוכניותיו לשנות את השם כתוצאה ממחאה ציבורית.[3]
  • בבאיה, הגימנסיה בשפה הגרמנית היא על שם לאו פרנקל, מכונה גם (Ungarndeutsches Bildungszentrum).

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אישטוואן רמייני דיינש: האם אנו מכירים אותם? הונגרים מפורסמים ממוצא יהודי (הוצאת Ex Libris, בודפשט, 2000) ISBN 963-85530-3-0
  • Magyar életrajzi lexikon לקסיקון ביוגרפי הונגרי. לאו פרנקל.

מידע נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Aranyossi Magda: F. L. (Bp., 1952);
  • Marx Károly levelezése F. L.-val (Társad. Szle, 1951. 3–4. sz התכתבות עם קרל מרקס.
  • Krejcsi Rezső: F. L. a párisi Commune magyar vezére (Bp., 1919). המנהיג ההונגרי של הקומונה הפריזאית.
  • Murányi Kovács Endre: A barikádok fiai (r., Bp., 1952) בני הבריקדות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאו פרנקל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]