לאסלו שרגי

לאסלו שרגי
Seregi László

לידה	12 בדצמבר 1929 בודפשט, ממלכת הונגריה
פטירה	11 במאי 2012 (בגיל 82) בודפשט, הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
פרסים והוקרה	פרס קושוט (1980) פרס SZOT (1975) אמן דגול של הונגריה (1978) אמן מצטיין של הונגריה (1972) פרס פרנץ ארקל (1969) Master Artist of the Hungarian State Opera House (2003)

לאסלו שרגי (במקור שטרן, בהונגרית: Seregi László;‏ בודפשט, 12 בדצמבר 1929 – בודפשט, 11 במאי 2012) היה רקדן וכוריאוגרף יהודי-הונגרי עטור פרסים לרבות פרס קושוט (הפרס הממלכתי הגבוה בהונגריה, המקביל לפרס ישראל), פרס האמן המצטיין, פרס האמן הדגול, פרס פרנץ ארקל ועוד. שרגי הוא אחד היוצרים הבולטים של הבלט ההונגרי של המאה ה-20, ואחד היוצרים המוכרים ביותר מחוץ להונגריה. ביוזמת ילדיו ובית האופרה הממלכתית ההונגרית, נקרא פרס על שמו.

קורות חיים

לאסלו שטרן נולד במשפחה יהודית. הוריו היו פרנץ ספלאקי (שטרן) ומרגיט קֶרֶקֶש (קוֹהְן=כהן). לא ידוע על קורותיו בשואה. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא בחר מקצוע כגרפיקאי ולמד במכללה לאמנויות שימושיות (1945–1949) (כיום שמה אוניברסיטת מוהולי-נאג' לאמנות ועיצוב), אך לא יכול היה להמשיך את לימודיו לאחר מכן מסיבות כלכליות. בשנת 1949, כבר כמבוגר הצליח להתקבל ל"להקת האמנים הונווד" (הו') ללא כל הכשרה רצינית. כישרונו ככוריאוגרף כבר ניכר בלהקת ריקודי עם זו, כאשר ב-1953 הכין את סצנת הריקוד ההומוריסטית שלו בשם "בוקר במחנה", אותה ביצעה הלהקה במשך עשרות שנים. שם הוא גם למד בלט אצל מרסלה נאדאשי, מנהלת הבלט של הלהקה. מ-1957 רקד באנסמבל הבלט של בית האופרה, שם הופיע עם קטע הבלט שנוצרה לאופרטה "הסטודנט הקבצן" של קרל מילקר , ולאחר יצירות דומות נוספות, הוזמן ב-1968 ליצור את דרמת המחול הראשונה שלו באורך מלא., ספרטקוס (בלט שרגי). באופן דומה, הוא זכה להצלחה בינלאומית גדולה עם הבלטים של בלה בארטוק, הנסיך המגולף מעץ והמנדרין המופלא (1970).

תוך שימוש בהכשרה המוקדמת שלו באמנויות יפות, הוא עבד על הוויזואליה המונה של הצייר תיוודאר קוסטקה צ'ונטווארי בשם "בתוך הארז" וכתוצאה ממסע הלימודים שלו לארצות הברית יצר כוריאוגרפיות לכמה יצירות של ליאונרד ברנשטיין. בתקופת היצירה האחרונה שלו, הוא העלה עיבודים למחול ליצירותיו של שייקספיר (רומיאו ויוליה, חלום ליל קיץ, אילוף הסוררת) בסגנון מסורתי יותר, ריאליסטי, עם הומור אינדיבידואלי. עם כל זה, הוא יכול להיחשב חסיד של הרקדן והכוריאוגרף ההונגרי המהולל דיולה האראנגוזו (הו'). יצירותיו מושמעות ומוצגות ללא הרף בערים רבות ברחבי העולם (למשל. דורטמונד, מוסקבה, רומא, פראג, בורדו, אדינבורו, קלן, סנקט פטרבורג, קייב, ברלין, מונטה קרלו, וינה, זלצבורג, פריז, טורינו פריז, לונדון, ציריך, דיסלדורף, סידני ועוד). העוזרת הקבועה שלו הייתה אילדיקו קסאש (הו').

הוא היה מנהל הבלט של בית האופרה מ-1977 עד 1984, וחבר לנצח של בית האופרה מ-1993. כיורשו של ג'רג לרינץ, הוא המשיך במדיניות התוכנית הפתוחה שקבע על ידי לרינץ.

עבודותיו בתיאטרון

מספר הצגות הבכורה שלו הרשומות במאגר התיאטרון: כרקדן: 11 ; ככוריאוגרף: 40, כבמאי: 162.

רקדן

• Kipphardt: Shakespeare kerestetik - Fridolin
• Móricz Zsigmond: Nem élhetek muzsikaszó nélkül - Viktor
• Fényes Szabolcs: Maya - Dixi
• Sztravinszkij: A katona története - a katona
• Hacsaturjan: Gajane - Lezginka
• Weiner Leó: Csongor és Tünde - Berregh
• Szabó Ferenc: Ludas Matyi - második komédiás
• Beaumarchais: A sevillai borbély - Figaro
• Milhaud: Francia saláta - Coviello
• Miller: Édes fiaim - Chris Keller

כוריאוגרף

• Szolovjov-Vitkovics: Csendháborító (1959)
• Csehov: Cseresznyéskert (1960)
• William Shakespeare: Vízkereszt, vagy amit akartok (1960)
• Gozzi: Turandot hercegnő (1961)
• Ránki György: Hölgyválasz (1961)
• Carl Millöcker: A koldusdiák (1962)
• Rossini: Tell Vilmos (1963)
• Kosma: Elektronikus szerelem (1963)
• Orff: Az okos lány (1964)
• Kodály Zoltán: Székelyfonó (1965, 1972, 1976, 1982, 1998)
• Gounod: Faust (1966, 1974, 1978)
• Wagner: Tannhäuser (1967, 1970)
• Strauss: A denevér (1967)
• Rimszkij-Korszakov: Az aranykakas (1968)
• Gershwin: Porgy és Bess (1970, 1973, 1981)
• Kacsoh-Kenessey: János vitéz (1971)
• Bartók Béla: A kékszakállú herceg vára (1976)
• Durkó Zsolt: Mózes (1977)
• Mozart: Don Giovanni (1982)
• Wagner: Parsifal (1983)
• Andrew Lloyd Webber: Macskák (1983, 1990-1991, 1993)
• Prokofjev: Eljegyzés a kolostorban (1983)
• William Shakespeare: Téli rege (1992)
• Gershwin: Bolondulok érted (1995)
• Bart: Oliver! (1997)
• Andrew Lloyd Webber: Az operaház fantomja (2003)

בלט

• Aram Hacsaturján: Spartacus (1968)
• Bartók Béla: A fából faragott királyfi (1970, 1981)
• Bartók Béla: A csodálatos mandarin (1970, 1981)
• Léo Delibes: Sylvia (1972)
• Hidas Frigyes: A cédrus (1975)
• Paul Hindemith: Kamarazene No. 1. (1977)
• Leonard Bernstein: Szerenád (1977)
• Leonard Bernstein: A városban (1977)
• Dohnányi Ernő: Változatok egy gyermekdalra (1978)
• Johann Sebastian Bach: Air (1978)
• Szergej Szergejevics Prokofjev: Rómeó és Júlia (1985)
• Felix Mendelssohn: Szentivánéji álom (1989)
• Goldmark Károly – Hidas Frigyes: A makrancos Kata (1994)
• Sas József: Kisebbségi balett (1999)

קטעי ריקוד למחזות זמר

• ג'רי הרמן : הלו, דולי! (1998, וינה)

פרסים והוקרה

• פרס פרנץ ארקל (1969)
• פרס האמן המצטיין (1972)
• פרס SZOT (1975)
• צלב ההצטיינות האוסטרי הגדול (1976)
• פרס האמן הדגול (1978)
• פרס קושוט (1980)
• מסדר הדגל של הרפובליקה העממית ההונגרית מעוטר בזרי דפנה (1989)
• פרס למען בודפשט (1993)
• פרס Pro Urbe Budapest (1997)
• חבר לנצח באגודת בני האלמוות (1999)
• אמן מאסטר של בית האופרה הממלכתי ההונגרי (2003)
• פרס מפעל חיים של איגוד אמני המחול ההונגרי (2003)
• הצלב המרכזי של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה עם הכוכב (2004)
• פרס מולדתי (2005)
• פרס פרימה פרימיסימה (2005)
• פרס גונדל לאמנות (2009)

לקריאה נוספת

• ז'וז'ה קאן: שרגי. הקרן הבינלאומית למחול ותרבות, בודפשט, 2005
• גזה קרטוייש: אחדות של מסורת וחדשנות על במת הבלט של בית האופרה ( קריטיקה, 1989/4)
• MTI Ki kicsoda 2009. (מיהו מי?) ISBN 978-963-1787-283
• יום ההולדת של היום: לאסלו שרגי, רקדן הבלט ההונגרי הגדול

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאסלו שרגי בוויקישיתוף

• Táncelet.hu
• לקסיקון התיאטרון
• ברכתו של לאסלו שרגי בבית האופרה
• ארז'בט שפר: השקעתי את ליבי בזה. Pas de deux בכורסה, עם לאסלו שרגי