לביא תעשיות רהיטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לביא תעשיות רהיטים
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
מוטו הבית של בתי הכנסת
תקופת הפעילות 1950–הווה (כ־74 שנים)
משרד ראשי קיבוץ לביא
ענפי תעשייה ריהוט
מוצרים עיקריים
  • מערכות ישיבה לבתי כנסת
  • ארונות קודש ועבודות אמן
  • תכנון ועיצוב בתי כנסת
מנכ"ל ערן שמיר
עובדים 100+
 
furniture.lavi.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לביא - תעשיות רהיטים, הוא מפעל בתחום ריהוט ועיצוב בתי כנסת[1]. המפעל הוקם בשנות השישים, וריהט כמה מבתי הכנסת הגדולים בעולם.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפעל שוכן בקיבוץ לביא בגליל התחתון, ומשתרע על פני 5,000 מ"ר. במפעל מועסקים למעלה מ-100 אנשי מקצוע, בהם מעצבים, אמנים ואומנים. המפעל עוסק בעיצוב, פיתוח, תכנון, ייצור והתקנה של מערכות ישיבה וריהוט, ארונות קודש, בימות, עמודי חזן, וכן פריטים ייחודיים לבתי כנסת וישיבות. מוצרי החברה נמצאים ביותר מ-5,600 בתי כנסת בעולם. המפעל מבצע גם פרויקטי ריהוט מחוץ לעולם בתי הכנסת, בעיקר בתחום ההארחה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ לביא הוקם בשנת 1949, ועל מנת לתת מענה לצרכים השונים הוקמה נגרייה קטנה. באותם ימים עסק צוות עובדי הנגרייה בהקמת צריפי עץ – צריפים שנרכשו בשוודיה על ידי הסוכנות היהודית וחולקו ליישובים הצעירים כפתרון זמני למגורים. שאריות עץ שנותרו לאחר הקמת הצריפים שימשו את צוות הנגרייה לבניית חדר האוכל הראשון של הקיבוץ. בנוסף לשירותים שסיפק צוות הנגרייה לקיבוץ, עסק הצוות בייצור שולחנות וכיסאות. אלו נמכרו לסוכנות היהודית.

בשנת 1954 הוחלט על הקמת בית כנסת ביישוב הסמוך, שדה אילן, והם פנו לצוות הנגרייה בבקשה שיבנה עבורם את הכיסאות עבור בית הכנסת. הבקשה התקבלה בהיסוס, אך מרגע שהוחלט לקבל את העבודה נרתם הצוות לעניין והחל ללמוד את התחום.

כשנתיים לאחר מכן החלה הקמתו של בית הכנסת בלביא, ועבודות העץ הוטלו על צוות הנגרייה. מנהל הנגרייה ואחד מחברי הקיבוץ נסעו לירושלים על מנת לבחון סגנונות עיצוב של כיסאות בכמה בתי כנסת שאליהם הופנו על ידי האדריכל. לאחר שלמדו וחקרו הוכנו תוכניות לייצור הכיסאות - בעיצוב וסגנון דומים לאלו שהיו נפוצים בבתי הכנסת בקהילות יהדות מזרח אירופה לפני השואה. בנוסף לייצור הכיסאות עסק צוות הנגרייה בבניית ארון הקודש והבימה. חלקי המתכת ששולבו בבימה יוצרו גם הם על ידי צוות מסגרים מקומי על פי הנחיית אנשי הנגרייה. בשנת 1963 החלה הנגרייה בייצור של רהיטים לבתי כנסת במהלך כל השנה.[2]

בשל החשיבות הרבה שייחס הציבור הדתי-לאומי דאז לחיזוק היישובים בגליל, זכה טקס חנוכת בית הכנסת בלביא לחשיפה רבה, ומבקרים רבים פקדו אותו ובאו להתרשם מהמבנה. המבקרים התרשמו מהריהוט שהוצב בבית הכנסת, מהסגנון ומטיב העבודה, ובמיוחד מצוות הנגרים שעסק במלאכה, ובעקבות כך התקבלו הזמנות רבות מהנגרייה. ה"סנונית" הראשונה הייתה בית כנסת דתי-לאומי בבני ברק, ולאחריה התקבלו פניות נוספות מבתי כנסת וישיבות.

במהלך השנים פרצו שתי שריפות אשר כילו חלק ניכר מהנגרייה, אולם בשני המקרים החליטו חברי הקיבוץ להקים את הנגרייה מחדש, להשקיע בתהליך השיקום ולצאת למסע רכש של מכונות חדשות.

בשנת 2012 רכשו לביא את "בית האומן" שבבעלות אברהם פריד, שעסק בייצור מוצרים משלימים (ארונות קודש, בימות, עמודי חזן ומוצרי אמן), וכיום מייצר המפעל את מוצרי הריהוט והעיצוב לבתי הכנסת[1]. לביא היא החברה הגדולה בעולם בעיצוב, חידוש ריהוט ואבזור בתי כנסת, עם ותק של שישה עשורים ולמעלה מ־6,000 פרויקטים בישראל ובקהילות יהודיות בעולם.[3][4]

בין בתי הכנסת המפורסמים שריהט המפעל ניתן למנות את בית הכנסת בקשת וילסון בכותל המערבי, בית הכנסת הגדול של חסידות בעלז בירושלים, בית הכנסת פורסט היל בטורונטו, קנדה, בית הכנסת על שם הבבא סאלי בנתיבות[5] ובית הכנסת במרכז היהודי החדש במוסקבה, רוסיה.[6]

רוב בתי הכנסת שהחברה מרהטת נסמכים על יכולות העיצוב של לביא ומיעוטם מגיעים ללביא בליווי אדריכלי או ליווי של מעצב פנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לביא תעשיות רהיטים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 מיזוג קדוש: מפעל לביא רכש את בית האומן ידיעות אחרונות, 25 באפריל 2016
  2. ^ נ. עמינוח, קיבוץ לביא, הצופה, 24 באפריל 1964
  3. ^ יהודה שרוני, ההוצאה המפתיעה של החגים: כמה כסף הושקע בבתי כנסת בחודש האחרון?, באתר מעריב, ‏26 באוקטובר 2016
  4. ^ אודות החברה, באתר לביא - הבית של בתי הכנסת
  5. ^ מור לוי, בית כנסת בתוך מערה - ובתור לקופה בסופר, באתר מאקו, ‏29 בספטמבר 2017
  6. ^ שיפי חריטן, סמוך לביתו של פוטין ברוסיה הוקם בית כנסת מפואר, באתר בחדרי חרדים, ‏5 בינואר 2016