שדה אילן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שדה אילן
תמונה 019.jpg
הכניסה לשדה אילן
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל התחתון
גובה ממוצע ‎196‏ מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 563 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎4.1%‏ בשנה עד סוף 2016

קואורדינטות: 32°44′57″N 35°25′24″E / 32.7490690106094°N 35.4233975386938°E / 32.7490690106094; 35.4233975386938

שְׂדֵה אִילָן הוא מושב דתי בגליל התחתון בין מחלף גולני לכפר תבור בסמוך לאילניה, השייך למועצה אזורית הגליל התחתון.

רוב המשפחות במושב מתפרנסות ממשקים חקלאיים שבבעלותם כגון לולים, רפתות, דירים מטעים ועוד. חלקם מתפרנסים מצימרים, קייטרינג ובעלי מקצועות חופשיים בכל רחבי הארץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סג'רה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרעין המייסד של המושב, שכונה "מצפה הגליל", הוקם בדצמבר 1936[2] על ידי יוצאי הולנד וגרמניה, שקבלו הכשרה בהולנד. לאחר עלייתם הקימו פלוגת הכשרה בכפר גדעון[3]. בתחילת ינואר 1940 עלה חלוץ של הגרעין לחוות סג'רה כדי לעבד את אדמות נטעים ופיק"א בסג'רה, על פי חוזה חכירה זמני עם פיק"א, בעקבות בקשת תושבי סג'רה שהאדמות ייושבו בידי גרעין דתי[4]. בשנה הראשונה חיכו המתיישבים לסיוע של המוסדות המיישבים שלא הגיע, ובעקבות זאת עלו מחשבות לעזוב את סג'רה[5], אולם לבסוף הם נשארו עד מלחמת העצמאות.

במלחמת העצמאות השתתפו אנשי מצפה הגליל בהדיפת התקפה בסוף מרץ 1948[6] ובקרבות סג'רה ביוני 1948[7]. שניים מחברי הגרעין נפלו בקרבות ביולי 1948[8]. הנשים והילדים פונו למשך הקרבות לשדה יעקב[9]. בתי המקום נפגעו בקרבות, אולם לא הוחל בשיקום ממשי, בגלל שהנקודה הייתה צרה מלהכיל את החברים ואנשי הגרעין המתינו בציפייה לעבור ולהקים יישוב קבע במקום קרוב[10].

בנקודת הקבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 בסיוע הפועל המזרחי והסוכנות היהודית, עבר המושב למיקומו הנוכחי, ממזרח לכביש 65, כשלושה קילומטר דרומית למחלף גולני. במושב התגוררו אז כ-35 משפחות עם כ-40 ילדים[11]. בדצמבר 1949 חגג המושב את חנוכת הבתים הראשונים, הנחת אבן פינה לבית כנסת ושינוי השם ל"שדה אילן" לזכרו של הרב מאיר בר-אילן[12] ובדומה לשם העברי של סג'רה - "אילניה"[13], על פי ביטוי מהמשנה בתחילת מסכת שביעית[14]. לאחר מספר שנים הצטרפו למושב כ-10 משפחות במסגרת התנועה מן העיר אל הכפר[15]. לאחר זמן לא רב התברר שהבתים נבנו בצורה רשלנית, שלושה בתים התמוטטו בסופת גשמים ובתים אחרים שקעו[16]. התושבים נאלצו לקחת הלוואות כדי לשפץ את הבתים[17].

בשנת 1960 קיבל המושב תוספת קרקע מהקק"ל להשלמת המכסה[18]. בראשית שנות ה-60 חובר המושב לרשת החשמל הארצית, לאחר שהגנרטור ששימש את המושב יצא מכלל פעולה[19]. כשאר היישובים באזור הגליל התחתון, סבל שדה אילן מחוסר מים וממצב כלכלי קשה. בשנת 1963 הוחלט להשיב את המושב, יחד עם המושבים השכנים, לטיפול מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית[20].

בשנת 1970 נפגע תושב המושב בהתפוצץ מוקש בשדות המושב[21].

שדה אילן של היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במושב כיום נמצאת תחנת הזנקה של מגן דוד אדום הכוללת אמבולנס לטיפול נמרץ המשרת את אזור מחלף גולני ויישובי הסביבה. כמו כן במושב קיימים שירותי קהילה רבים; מרפאה, מכולת, תחנת דלק, בית העם לאירועים מושביים ופרטיים, בית כנסת, מועדון נוער, ספריה, גני ילדים לכל הגילאים, גני שעשועים וכושר ומגרש כדורסל וכדורגל.

במושב קיימים סניפים של תנועות עוז ובני עקיבא עם למעלה מ-100 חניכים אשר פעילים באופן קבוע.

במושב ישנה פעילות קהילתית ענפה אשר מנוהלת בידי הוועד המקומי ומתנדבים מוועדות המושב השונות; ועדת תרבות, חינוך, הגיל הרך, נוער, חזות ונוי, הגיל השלישי, קליטה ותרבות תורנית.

בשנים האחרונות המושב נמצא בתהליכי צמיחה בשל התרחבות ובניית בתים פרטיים חדשים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ מצפה הגליל, הצופה, 28 באפריל 1940
  3. ^ ארגון חקלאי ד' בכפר גדעון, דבר, 22 באוקטובר 1939
  4. ^ הפועל הדתי יחיה שממות סג'רה, הצופה, 19 בינואר 1940
    המשך

    חכרו אדמה בסג'רה, דבר, 21 בינואר 1940
    כיצד מודיעים..., הצופה, 29 בינואר 1940
  5. ^ הכזאת היא עזרת המוסדות לגליל, הצופה, 14 בנובמבר 1940
  6. ^ מגיני מצפה הגליל הדפו התקפה, הצופה, 29 במרץ 1948
  7. ^ ב. ינאי, מצפה הגליל עמדה במבחן האש, הצופה, 24 ביוני 1948
  8. ^ אנו עומדים דום על קברם של חברינו, הצופה, 15 ביולי 1948 (מודעה)
    ראובן פאלק, זכרון לנופלים, הצופה, 29 ביולי 1948
    יוסף בר, שמעון שטרן הי"ד, הצופה, 25 ביולי 1948
  9. ^ יוסף וואלק, באיזור הקישון, הצופה, 6 ביולי 1948
  10. ^ פנחס רוזנבליטמסע בצפון, הצופה, 16 בנובמבר 1948
  11. ^ בגליל התחתון, הצופה, 31 ביולי 1949
  12. ^ איזיק, חג משולש בשדה אילן, הצופה, 8 בדצמבר 1949
  13. ^ הביוגרפיה של סג'רה, דבר, 26 בפברואר 1974
  14. ^ משנה, מסכת שביעית, פרק א', משנה א'
  15. ^ משה דוכס, קופסאות לבנות מתמוטטות, מעריב, 29 באוקטובר 1954
  16. ^ התמוטטו בתים במושב, מעריב, 25 בנובמבר 1954
  17. ^ י. כנרות, הסוכנות בונה בתים על כרעי תרנגולת, מעריב, 23 במרץ 1956
  18. ^ מכשירים 5000 דונם בגליל התחתון, דבר, 19 ביולי 1960
  19. ^ תכנית חשמול בגליל התחתון, מעריב, 6 בנובמבר 1960
    צבי לביאבת שישים ושתיים לחשמל, מעריב, 20 בספטמבר 1962
    מושב שדה אילן הואר בחשמל, מעריב, 25 בספטמבר 1962
  20. ^ חמישה מושבים הוחזרו לטיפול מחלקת ההתיישבות, דבר, 28 באפריל 1963
  21. ^ 2 צעירים נפצעו בהתפוצץ מטען חבלה שהונח בשדה, מעריב, 31 ביולי 1970