להציל את מיסטר בנקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
להציל את מיסטר בנקס
Saving Mr. Banks
Saving mr. banks poster.jpg
כרזת הסרט
בימוי ג'ון לי הנקוק
הופק בידי פול תריג'ביטס
תרוי לום
אליסון אוון
אנדרו מסון
איאן קולי
תסריט סוה סמית'
קאלי מארקאל איי
עריכה מארק ליבולסי
שחקנים ראשיים טום הנקס
קולין פארל
אמה תומפסון
דייוויד טומלינסון
מוזיקה תומאס ניומן
צילום ג'ון שוורצמן
מדינה בריטניה
אוסטרליה
ארצות הברית
חברת הפקה Walt Disney Pictures
Ruby Films
BBC Film
Hopscotch Features
Essential Media & Entertainment
חברה מפיצה חברת ההפצה של וולט דיסני
הקרנת בכורה 20 באוקטובר 2013 (פסטיבל הסרטים BFI בלונדון)
8 בנובמבר 2013 (פסטיבל הסרטים AFI)
29 בנובמבר 2013 (בריטניה)
13 בדצמבר 2013 (ארצות הברית)
2 בינואר 2014 (ישראל)
משך הקרנה 125 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט ביוגרפי, סרט דרמה, סרט פלאשבק עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $35,000,000
הכנסות $112,544,580
הכנסות באתר מוג'ו savingmrbanks
פרסים National Board of Review: Top Ten Films עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

להציל את מיסטר בנקסאנגלית: Saving Mr. Banks) הוא דרמה קומית ביוגרפית אמריקאית משנת 2013, אשר עוסקת בהפקה הפופולרית "מרי פופינס" של אולפני וולט דיסני משנת 1964 ובעימות מול מחברת הספר, פמלה לינדן טרוורס. הסרט עובר בין ילדותה של טרוורס בקווינסלנד, אוסטרליה, לבין המשא ומתן על הזכויות להפקת הסרט ועל תהליך ההפקה. הסרט בוים על ידי ג'ון לי הנקוק, והוקדש לדיאן דיסני מילר, בתו של וולט דיסני שנפטרה באותה שנה בגיל 79.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נפתח בלונדון בשנת 1961. הסופרת פמלה טרוורס נמצאת במצב כלכלי דחוק והסוכן שלה מאיץ בה לנסוע ללוס אנג'לס לפגישה עם וולט דיסני. דיסני ניסה מזה עשרים שנה לרכוש את הזכויות להפקת סרט המבוסס על ספרה "מרי פופינס", אך טרוורס סירבה בעקביות. לאחר שהובטחה לה התחייבות לשני תנאים - לא יהיה שימוש בהנפשות והתסריט יהיה כפוף לאישורה - היא מסכימה לנסוע.

באולפני דיסני היא פוגשת את הצוות שכבר החל לעבוד על פיתוח הסרט: התסריטאי דון דה גראדי, המלחינים ריצ'רד ורוברט שרמן, ו-וולט דיסני עצמו. מערכת היחסים של טרוורס עם דיסני נתקלת בקשיים כבר בהתחלה: ההתנהלות הקלילה והאווירה האישית שבין אנשי הצוות אינן מוצאות חן בעיניה והיא מדכאת בעקביות צורות התנהגות לא רשמיות. בנוסף, טרוורס מתעקשת שדמותה של מרי פופינס מייצגת את ההתמודדות המציאותית והכנה עם העולם ומנוגדת לרגש ולגחמנות, בעוד שדיסני ואנשיו מבולבלים מהזלזול שמפגינה טרוורס כלפי אלמנטים של פנטזיה שהם מציעים, בהתחשב בטיב הסיפור. טרוורס פוסלת הצעות מתוך דקדקנות והיצמדות לפרטים שנראים שוליים ומנגד מציבה דרישות מוזרות, מוגזמות ולעיתים בלתי אפשריות. ניכר שהיא לא עושה כל מאמץ להתפשר על מנת להוציא את ההפקה לפועל.

טרוורס מתנגדת במיוחד לאופן שבו משורטטת דמותו של ג'ורג' בנקס, אביהם המנוכר והמרוחק של הילדים. פלשבקים שמשתלבים במהלך העלילה חושפים בהדרגה את מערכת היחסים של טרוורס עם אביה, טרוורס רוברט גוף. גוף היה מנהל בנק, אבל סוג העבודה הטכני והרשמי דיכא את אופיו הנלהב ומלא הדמיון, והוא סבל מבעיית שתיה שהביאה לפיטוריו, לפגיעה במערכת היחסים שלו עם אשתו ולהתערערות כללית של משק הבית ומצב המשפחה. אף על פי כן התקיים קשר חזק של חיבור ואהבה הדדית בינו לבין טרוורס הילדה, שמעריצה את אביה. טרוורס גוף נפטר משחפת כשפמלה הייתה בת שבע, וזמן קצר לאחר מכן מגיעה לביתם דודתה אלי, אחותה הנוקשה והמעשית של אמה, שמהווה את מוקד ההשראה העיקרי לדמותה של מרי פופינס שנים לאחר מכן.

בהדרגה מבינים אנשי הצוות עד כמה הסיפור חשוב לטרוורס, שנשארת מרוחקת ככל שהיא שוקעת בכאב של זכרונותיה. היא מתקרבת דווקא לנהג הלימוזינה שלה, ראלף, שמספר לה על בתו הנכה, ומסירותו נוגעת ללבה. כמו כן דיסני לוקח אותה לסיור בדיסנילנד בניסיון לעורר את הצד הילדי שבה, צוות ההפקה עורך מספר שינויים בדמותו של מר בנקס, וטרוורס המרוככת מתחילה לשתף פעולה.

בהמשך העבודה מגלה טרוורס שעל אף ההסכם הראשוני התווספו קטעי אנימציה לסרט והיא מתעמתת עם דיסני בזעם ואז עוזבת וחוזרת לביתה. דיסני מגלה ששמה האמיתי של טרוורס הוא למעשה הלן גוף, ו"פמלה לינדן טרוורס" הוא שם עט, ובאמצעות המידע החדש הוא מברר פרטים נוספים בנוגע לעברה. הוא מופיע על סף דלתה של טרוורס בלא הודעה מראש, ומשתף אותה בפרטי הילדות שלו עצמו, בדגש על אביו הנוקשה. הוא מתייחס לטראומת העבר המשותפת שלהם העוסקת באכזבה סביב דמות האב, אבל מדגיש את הצורך שלא להניח לעבר להכתיב את ההווה. התובנה החדשה מתקשרת לקווים קודמים בדמותו, כגון העובדה שהתעקש להפיק את הסרט כיוון שהבטיח זאת לאחת מבנותיו והעיד על עצמו שמעולם לא הפר הבטחה שנתן להן, וכמו כן הנחייתו לכך שלמר בנקס שבסרט יהיה שפם - בדומה לדיסני עצמו. הוא מתייחס להערה מוקדמת של טרוורס על כך שמרי פופינס לא באה להציל את הילדים, ממשיך אותה ומבין שהיא באה להציל דווקא את האבא - ומבטיח שיציג את הדמות כראוי. באותו לילה חותמת טרוורס על הענקת זכויות ההסרטה.

שלוש שנים מאוחר יותר, טרוורס מתחילה לכתוב ספר נוסף בסדרת מרי פופינס, בשעה שהקרנת הבכורה של הסרט עתידה להיערך. דיסני לא מזמין את טרוורס לאירוע מחשש מהאופן שבו תתנהג מול העיתונאים וגורמי התקשורת, אך היא מגיעה למשרדו והוא מעניק לה הזמנה. בתחילת הסרט עדיין ניכרת הסתייגותה של טרוורס מאלמנטים שהתנגדה להם, אבל בהדרגה ואל מול ציטוטים מסוימים הנוגעים למר בנקס ולקווי הדמיון שלו לאביה, יחסה מפשיר ומתחמם ובסופו של דבר היא דומעת אל מול תהליך הגאולה שעוברת דמותו.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן/ית שם הדמות הערות
אמה תומפסון פמלה לינדן טרוורס הסופרת שכתבה את "מרי פופינס"
טום הנקס וולט דיסני מייסד אולפני וולט דיסני
פול ג'יאמטי ראלף הנהג של טרוורס
ג'ייסון שוורצמן ריצ'רד מורטון שרמן מלחין שהשתתף בכתיבת השירים של "מרי פופינס"; אחיו של רוברט
בנג'מין ג'וזף נובאק רוברט ברנרד שרמן מלחין שהשתתף בכתיבת השירים של "מרי פופינס"; אחיו של ריצ'רד
קולין פארל טרוורס רוברט גוף אביה האלכוהוליסט אך האוהב של פמלה
רות וילסון מרגרט גוף אימה של פמלה
מלאני פאקסון דולורס ווט סקוט-דולי המזכירה של וולט דיסני
כריסטופר קייר דיק ואן דייק השחקן שגילם את ברט, מנקה הארובות
ויקטוריה סאמר ג'ולי אנדרוז השחקנית שגילמה את מרי פופינס
רייצ'ל גריפיתס דודה אלי דודתה של פמלה ואחותה של מרגרט
דנדרי טיילור ליליאן דיסני אשתו של וולט דיסני
קימברלי ד'ארמונד האומנת קייטי האומנת של פמלה בילדותה

ההפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2011, התסריט של קלי מרסל הוגדר כאחד התסריטים הטובים ביותר שלא היו בשימוש. בנובמבר 2011, שון ביילי, המשמש כ-"President of Production" באולפני וולט דיסני, אישר כי זמינות זכויות ההסרטה לתסריטו של מרסל. ביילי דן בפוטנציאל של הפקת הסרט עם מנהלי האולפנים, כולל מנכ"ל דיסני, בוב איגר, ויו"ר הסטודיו, אלן הורן, שהתייחסו לסרט כאל "הפקדת מותג", מונח שאומץ מסטיב ג'ובס. איגר אישר את הסרט ולאחר מכן יצר קשר עם טום הנקס על מנת להציע לו לשקול לשחק את וולט דיסני בסרט בו לראשונה תוצג דמותו של דיסני בסרט עלילתי. הנקס קיבל את התפקיד כאל "הזדמנות לשחק מישהו משתנה כמו פיקאסו או צ'פלין". הנקס ערך עבודת תחקיר במהלכה פגש כמה מקרובי משפחתו של דיסני, ובתוכם בתו, דיאן דיסני מילר, וכן את כמה מעובדיו-לשעבר של דיסני. בחודש אפריל 2012, אמה תומפסון נכנסה למשא ומתן על משחקה בסרט כפמלה לינדן טרוורס, אחרי שהאולפן לא הצליח לשכנע את מריל סטריפ לגלם את התפקיד. עם יציאת הסרט לאקרנים תיארה תומפסון את התפקיד כאחד הקשים ביותר שהיא שיחקה.

דיוק היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתאר כמה אירועים בצורה שונה מהאופן שבו התרחשו במציאות.

לאורך רוב הסרט נראה שדיסני צריך לשכנע את טרוורס לחתום על הענקת זכויות ההסרטה, עד לסצנה שבה הוא מצליח בסופו של דבר. למעשה, דיסני הבטיח לעצמו את הזכויות - בכפוף לאישורה של טרוורס לתסריט - כבר כשהגיעה לעבוד עם צוות ההפקה [1][2][3]. דיסני עצמו היה בחופשה במהלך חלק מימי העבודה על התסריט, והסצנות שהציגו אותו בסרט התבססו על מכתבים, מברקים ושיחות טלפון בינו לבין טרוורס[4].

בניגוד לרושם המרוכך והידידותי שמשאיר הסרט, טרוורס לא הסכימה עם האינטרפטציה לדמותה של פופינס, שהשמיטה את הקווים הנוקשים והקשוחים יותר באופיה, נשארה ספקנית גם בנוגע למוזיקה, ומעולם לא אישרה את השימוש באנימציה[5][6]. דיסני ביטל את התנגדויותיה באמצעות התייחסות לתנאי החוזה שהעניקו לו זכויות עריכה סופית. על אף שהסרט הציג את טרוורס מתרגשת במהלך ההקרנה, אחד התסריטאים השותפים וכמה מבקרים ציינו שבפועל הרגשות שהפגינה היו שילוב של כעס ותסכול[7][8][9]. על פי דיווח עיתונאי, בסיום הפרימיירה ניגשה טרוורס לדיסני ואמרה לו שיש להסיר את קטעי האנימציה מהסרט, והוא ענה ש"הספינה הזאת כבר הפליגה."[9] טרוורס הרגישה שהסרט חטא ליושרה האמנותית של הסיפור והדמויות[10], וסירבה לאשר לדיסני לעבד כל אחת מיצירותיה האחרות לכל מטרה שהיא[11]. צוואתה של טרוורס אסרה על כל עיבוד אמריקני ליצירותיה[4]. עם זאת, הכותב האנגלי בריאן סיבלי מספר שבזמן שצפה יחד עם טרוורס בסרט, שנים לאחר הקרנת הבכורה, היא הפגינה התלהבות לנוכח כמה חלקים שחשבה שהיו מצוינים, לעומת אחרים שהיו לא מוצלחים[12].  

דמותו של ראלף, נהג הלימוזינה שהועמד לשירותה של טרוורס, היא דמות בדויה שמבוססת על מיזוג של נהגי הסטודיו[7].

טרוורס אכן לא הוזמנה לפרימיירת הסרט, והשיגה את ההזמנה מאחד המנהלים בחברת דיסני, פעולה שהוצגה בסרט כאילו התרחשה מול דיסני עצמו[8].

במציאות התבססה דמותה של מרי פופינס על הלן מורהאד, דודתה של אמה, שהוצגה בסרט כדודתה של טרוורס, אחותה של אמה[13][14].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא להציל את מיסטר בנקס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Does 'Saving Mr. Banks' contain a hidden agenda?, Los Angeles Times, ‏2014-01-03 (בAmerican English)
  2. ^ Interview: ‘Saving Mr. Banks’ Screenwriter Kelly Marcel, web.archive.org, ‏2014-02-08
  3. ^ Seth Kubersky, Fact-checking Saving Mr. Banks with Disney historian Jim Korkis, Orlando Weekly (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Jeff, Saving Mr. Banks Q&A (באנגלית)
  5. ^ Andrea Mandell, Tom Hanks, Emma Thompson duel in 'Saving Mr. Banks', USA TODAY (בAmerican English)
  6. ^ Melinda Newman, Melinda Newman, ‘Poppins’ Author a Pill No Spoonful of Sugar Could Sweeten, Variety, ‏2013-11-07 (באנגלית)
  7. ^ 1 2 Corliss, Richard (12 בדצמבר 2013). "‘Saving Mr. Banks’: When Movies Lie and Make You Cry". Time (באנגלית). ISSN 0040-781X. בדיקה אחרונה ב-11 בפברואר 2020. 
  8. ^ 1 2 Saving Mr. Banks Left Out an Awful Lot About P.L. Travers, Vulture (בAmerican English)
  9. ^ 1 2 Caitlin Flanagan, Becoming Mary Poppins, The New Yorker (באנגלית)
  10. ^ Saving Mr. Disney: The Conflicting Arts of Adaptation and Brand Management, web.archive.org, ‏2014-03-10
  11. ^ Kevin Nance, Valerie Lawson talks 'Mary Poppins, She Wrote' and P.L Travers, chicagotribune.com (בAmerican English)
  12. ^ Dowd, Vincent (20 באוקטובר 2013). "The Mary Poppins sequel that never was". BBC News (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-11 בפברואר 2020. 
  13. ^ Real Mary Poppins lived in Sydney, www.dailytelegraph.com.au, ‏2013-12-18 (באנגלית)
  14. ^ Kevin Nance, Valerie Lawson talks 'Mary Poppins, She Wrote' and P.L Travers, chicagotribune.com (בAmerican English)


Film reel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.