לואיס ל'אמור
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| לידה |
22 במרץ 1908 ג'יימסטאון, צפון דקוטה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
10 ביוני 1988 (בגיל 80) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
פורסט לאון ממוריאל פארק |
| שם עט |
Tex Burns, Louis Deaborn Lamoor, Jim Mayo |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| סוגה |
מערבון |
| תקופת הפעילות |
מ-1930 |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
  | |
לואיס ל'אמור (אנגלית: Louis L'Amour; 22 באפריל 1908 - 10 ביוני 1988) היה סופר אמריקאי פורה, שכתב עשרות רבות של ספרים. רבים מספריו עובדו לסרטי קולנוע. ספריו היו בעיקרם מערבונים, אף על פי של'אמור קרא להם "סיפורים היסטוריים מתקופת המערב הפרוע". בזמן מותו היו 101 עבודות שלו בדפוס: 86 ספרים, 14 סיפורים קצרים ועבודה לא-בדיונית אחת. ל'אמור נחשב לאחד מהסופרים הפופולריים ביותר בעולם וכנראה לזמן המודרני.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ל'אמור נולד וגדל בג'יימסטאון שבדקוטה הצפונית לאב וטרינר שהיה גם פוליטיקאי מקומי. מילדותו אהב לקרוא, בעיקר ספרי היסטוריה בדיוניים. הוא טען שהתחיל את לימודיו בבית הספר עם ידע רב יותר משל מוריו בנוגע למלחמות היסטוריות. לימודיו העצמיים והידע שצבר גרמו לו להשתעמם בבית הספר והוא עזב את לימודיו לאחר עשר שנות לימוד. מגיל זה עבד בעבודות מזדמנות. בטקסס עבד עם אדם בן שבעים ותשע שגודל על ידי האפאצ'ים ושלימד אותו שימוש בעשבי מרפא, צייד ועוד. בניו מקסיקו עבד קרוב לקברו של בילי הנער ושם הכיר כשלושים אקדוחנים לשעבר. בעת מלחמת העולם השנייה התגייס ל'אמור לצבא ארצות הברית, הוסמך כקצין והוכשר בבית הספר להשמדת טנקים. בשל גילו המבוגר, שהיה פוסל אותו משירות ביחידת שדה, עבר ל'אמור לשרת ביחידת אספקה ושימש כמפקד מחלקה בפלוגה של גדוד תדלוק כוחות שריון[1].
יצירתו הראשונה הייתה שיר שהתפרסם בעיתון המקומי של ג'יימסטאון. ספרו הראשון על המערב הפרוע התפרסם ב-1940 ונקרא "Town No Guns Could Tame". ל'אמור כתב במהלך חייו 100 ספרים שנמכרו בכ־225 מיליון עותקים ותורגמו לעשרות שפות. רבים מספריו עובדו לסרטי קולנוע מצליחים.
ספריו שתורגמו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "בדידותם של האלים", הוצאת אור עם (1985)
- "ג'ובאל סאקט", הוצאת שלגי (1988)
- "אחרון לוחמי השבט", הוצאת מודן (1987)
- "ההגנה על סנטינל", סיפור קצר המופיע באסופת הסיפורים "מערבון" בעריכת מרדכי ליבוביץ, הוצאת כתר, 1993[2].
- סיפורו הקצר של לאמור "המגן על העיירה סנטינל" נמצא גם בבלוג "המולטי יקום של אלי אשד".
ביקורות ספרותיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נטען כנגד ל'אמור שספריו אינם אחידים ועלילותיהם פרומות ונפתרות בצירופי מקרים. כשנשאל איזה ספר מספריו אהוב עליו אמר ל'אמור שבכל ספר מצא קטעים שאהב ואת החלקים שלא אהב ,שיפר בספרים הבאים.
לעומת המבקרים, קהל היעד של מיליוני קוראים בעולם הגיב בהתלהבות על ספריו הרבים, כפי שניתן לראות מהמספר העצום של ספריו שנמכר ברחבי העולם. ל'אמור עצמו ציין לא פעם את חוסר העקביות בביקורת כלפי ספרים היסטוריים. הוא ציין שישנה נטייה להמעיט בערכם של ספרים היסטוריים מתקופת המערב הפרוע ולראות בהם מערבונים זולים, לעומת ספרים דומים על תקופות אחרות, שזוכים להערכה כספרות היסטורית.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ל'אמור זכה ב-1982 במדליית הזהב של הקונגרס[3] וב-1984 נשיא ארצות הברית רונלד רייגן העניק לו את מדליית החירות הנשיאותית. ב־1972 זכה בתואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת ג'יימסטאון כהכרה בתרומתו הספרותית והחברתית.
ל'אמור נפטר מסרטן הריאות ב־10 ביוני 1988 ונקבר בגליינדל שבקליפורניה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לואיס ל'אמור (באנגלית)
לואיס ל'אמור, ברשת החברתית Goodreads- לואיס ל'אמור, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- לואיס ל'אמור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הביוגרפיה של ל'אמור, כפי שמופיעה באתר הבית של לואיס ל'אמור.
- ^ הספר "'מערבון" בעריכת מרדכי ליבוביץ, אתר סימניה.
- ^ The Congressional Gold Medal Awarded to Louis L’Amour, אתר הקונגרס האמריקאי