לואי ז'אן מארי דה בורבון, דוכס פנתייבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לואי ז'אן מארי דה בורבון, דוכס פנתייבר
Louis-Jean-Marie de Bourbon, duc de Penthièvre
לואי ז'אן מארי דה בורבון, דוכס פנתייבר
לואי ז'אן מארי דה בורבון, דוכס פנתייבר
לידה 16 בנובמבר 1725
טירת רמבוילט, ממלכת צרפת ממלכת צרפתממלכת צרפת
פטירה 4 במרץ 1793 (בגיל 67)
ורנון, הרפובליקה הצרפתית הראשונה צרפת (1790-1794)צרפת (1790-1794)
מדינה צרפת
מקום קבורה שאפל רויאל דה דרו עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק קצין עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג מריה תרזה פליסיטס ד'אסטה
שושלת בית בורבון
תואר דוכס פנתייבר
אב לואי אלכסנדר, רוזן טולוז
אם מארי ויקטואר דה נואיי
צאצאים ראו בהמשך
פרסים והוקרה
  • אבירי מסדר הרוח הקדושה
  • אביר במסדר סן-מישל
  • אביר במסדר גיזת הזהב
  • אדמירל צרפתי עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Signature of Louis Jean Marie de Bourbon, Duke of Penthièvre at the baptism of the Duke of Berry, son of the Count and Countess of Artois (August 1785).png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לואי ז'אן מארי דה בורבון, דוכס פנתייברצרפתית: Louis-Jean-Marie de Bourbon, duc de Penthièvre; ‏16 בנובמבר 1725 - 4 במרץ 1793), היה סבו של לואי פיליפ, מלך הצרפתים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי ז'אן מארי נולד ב-16 בנובמבר 1725 בטירת רמבוילט, ללואי אלכסנדר, רוזן טולוז, בנו הבלתי-חוקי של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, ולמארי ויקטואר דה נואיי, בתם של אן ז'ול דה נואיי ומארי פרנסואז דה בורנונוויל. בשנת 1737 מת אביו, ולואי ז'אן מארי ירש את תאריו, שכללו אף את התארים אדמירל צרפת, מרשל צרפת ומושל ברטאן. בשנת 1740 הוא קיבל דרגת לוטננט גנרל בצבא הצרפתי, ובמהלך מלחמת הירושה האוסטרית הוא נלחם תחת פיקודו של דודו אדריאן מוריס דה נואיי.

בצעירותו הועלתה הצעה לחתנו עם לואיז הנרייט דה בורבון, אולם אמה העדיפה לחתנה עם לואי פיליפ הראשון, דוכס אורליאן. בשנת 1744 התחתן לואי ז'אן מארי עם מריה תרזה פליסיטס ד'אסטה, בתם של פרנצ'סקו השלישי ד'אסטה, דוכס מודנה ושארלוט אגליי ד'אורליאן, ממנה נולדו לו 7 ילדים. בשנת 1754 מתה אשתו, מה שהיווה בשבילו מכה קשה, והוא לא התחתן שוב לאחר מכן. לאחר מכן התגורר לואי ז'אן מארי בטירותיו והתרחק מחצר המלוכה בארמון ורסאי, והשקיע את מירב זמנו בפילנתרופיה.

לאחר המהפכה הצרפתית הוא העניק מקלט לסופר והמשורר ז'אן-פייר קלארי דה פלוריאן, שהיה קודם לכן עוזרו. בשנת 1791 הוא עבר להתגורר בוורנון, ובשל פעולות הצדקה שלו לא נפגע מהרדיקלים המהפכניים. בספטמבר 1792 נרצחה כלתו מריה תרזה לואיזה מסבויה, נסיכת למבל באכזריות, ובינואר 1793 הוצא להורג דודנו לואי השישה עשר, מלך צרפת. ב-4 במרץ 1793 מת לואי ז'ן מארי, ולאחר מותו פרצו מהפכנים רדיקליים לביתו, והשחיתו רבות מהיצירות שהיו מוחזקות בו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1744 התחתן לואי ז'אן מארי עם מריה תרזה פליסיטס ד'אסטה, בתם של פרנצ'סקו השלישי ד'אסטה, דוכס מודנה ושארלוט אגליי ד'אורליאן, ממנה נולדו לו 7 ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי השלושה עשר, מלך צרפת
 
אנה, ארכידוכסית אוסטריה, נסיכת ספרד ופורטוגל
 
גבריאל דה רוששור דה מורטמר
 
דיאן דה גרנסיין
 
אן דה נואיי
 
לואיז בויר
 
אמברואה פרנסואה, דוכס בורנונוויל
 
לוקרס פרנסואז דה לה ויוויל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי הארבעה עשר, מלך צרפת
 
 
 
 
 
פרנסואז-אתנה דה רוששור דה מורטמר
 
 
 
 
 
אן ז'ול דה נואיי
 
 
 
 
 
מארי פרנסואז דה בורנונוויל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי אלכסנדר, רוזן טולוז
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מארי ויקטואר דה נואיי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי ז'אן מארי דה בורבון, דוכס פנתייבר


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]