לוחמת כטב"מים
לוחמת כטב"מים היא סוג של לוחמה אווירית בה נעשה שימוש בכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מ) או כלי טיס מסחריים בלתי מאוישים (כטמב"מ). נכון לשנת 2019 היה ידוע כי ארצות הברית, בריטניה, ישראל, סין, קוריאה הדרומית, איראן, איטליה, צרפת, הודו, פקיסטן, רוסיה, טורקיה ופולין[1][2] היו מעורבות בייצור כטב"מים לצורך מבצעים צבאיים. החל משנת 2022, הקונצרן האוקראיני אוקראובורונפרום וקבוצת והארגון החוץ-ממשלתי (NGO) אירורוזווידקה בנו מל"טים בעלי יכולת תקיפה בהם אוקראינה עשתה שימוש במהלך הלחימה בכוחות הרוסים במסגרת מלחמת אוקראינה–רוסיה.[3]
התקפות רחפנים יכולות להתבצע על ידי מטוסי כטמ"בים מסחריים שמפילים פצצות, יורים טילים או מתרסקים על מטרות.[4] מאז תחילת המאה ה-21 רוב תקיפות המל"טים בוצעו על ידי צבא ארצות הברית במדינות כמו אפגניסטן, פקיסטן, סוריה, עיראק, סומליה, תימן ולוב באמצעות טילי אוויר-קרקע[5], אך לוחמת המזל"טים הפכה הרבה יותר נפוצה בשנים שלאחר מכן על ידי רוסיה, אוקראינה, טורקיה, אזרבייג'ן ועל ידי קבוצות מיליטנטיות כמו החות'ים.[6] ישנם מספר מדינות בעולם שעושות שימוש בתקיפות מל"טים ככלי להוציא לפועל התנקשויות[7][8]. ונכון לשנות העשרים של המאה ה-21 עיקר תפקידה של כלים אלה בשדה הקרב הוא לתקיפות לצורך סיוע קרוב ותקיפות ממוקדות בעיקר בעצימות נמוכה, כמו כן ידוע כבר על שימוש בהם על כלי שייט יעודיים המוגדרים כנושאות כטב"מים על ידי מדינות כמו טורקיה איראן ועוד.
תקיפות כטב"מים בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- התקיפה האווירית בדמדולה (2006) (אנ')
- התקיפה האווירית במיראמשהאה (2008) (אנ')
- התקיפה האווירית במאקין (2009) (אנ')
- התקיפה האווירית בדאטה חל (2011) (אנ')
- תקיפת הכטב"מ בבסיס חיל האוויר אנאד (2019) (אנ')
- התקיפה באבקאיק-ח'וראיס (2019)
- חיסול קאסם סולימאני (2020)
- הריגת איימן א-זוואהירי (2022)
- תקיפות הכטב"מים הפקיסטניות באפגניסטן (2022) (אנ')
- תקיפת הכטב"מ על הקרמלין (2023)
תקיפה באמצעות כטב"מים קטנים בעלי נשק מונחה שמשוטט ומחכה מסביב למטרתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- התקפות נחיל הכטב"מים על בסיס חמיימים בסוריה (2018)
- מתקפת הכטב"מ בקראקס ב-2018, לכאורה על ידי כטב"מים מסחריים עם נשק אשר בוצע בעת שניקולאס מדורו, נשיא ונצואלה, נאם בפני המשמר הלאומי הבוליברי.
- מתקפת הטילים על אוקראינה באוקטובר 2022
חיסולים בולטים שבוצעו באמצעות כטב"מים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
הוספה של כלי נשק על גבי כטב"מ מסחרי מסוג DJI Phantom אשר מיועד במקור לצורך צילום אווירי בלבד -
באירקטאר TB 2 מתוצרת טורקית במצעד ניצחון באזרבייג'ן, 2020
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Sabak, Juliusz (18 במאי 2017). "AS 2017: Warmate UAV with Ukrainian Warheads". Defence24.com. אורכב מ-המקור ב-28 בינואר 2019. נבדק ב-23 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Baykar Technologies (17 בדצמבר 2015). 17 Aralık 2015—Tarihi Atış Testinden Kesitler (YouTube). נבדק ב-18 בנובמבר 2018.
{{cite AV media}}: (עזרה) - ^ Borger, Julian (28 במרץ 2022). "The drone operators who halted Russian convoy headed for Kyiv". The Guardian. נבדק ב-16 באוקטובר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Agence France-Presse (14 במרץ 2017). "US military deploys attack drones to South Korea". Defence Talk. נבדק ב-2 באוקטובר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Haltiwanger, John (18 בדצמבר 2018). "America at war: The countries where the US took or gave fire in 2018". Business Insider. Insider Inc. נבדק ב-23 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Azerbaijan-Armenia conflict hints at the future of war". The Economist. ISSN 0013-0613. נבדק ב-9 באוקטובר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The global targeted killings bandwagon: who's next after France?". theconversation.com. 8 בפברואר 2017. נבדק ב-23 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Byman, Daniel L. (17 ביוני 2013). "Why Drones Work: The Case for Washington's Weapon of Choice". Brookings.edu. נבדק ב-23 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה)