לוי בן אברהם בן חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי לוי בן אברהם בן חיים הכהן מווילפראנש (נקרא גם ר' לוי מפרפיניאן[1]; ~1240 - ~1315) היה רב, פילוסוף משורר ומחבר שחי ופעל בחבל פרובאנס שבדרום צרפת במאה ה-13 ובראשית המאה ה-14. סבו של הרלב"ג.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בויילפרנץ' (Villefranche de-Conflent) (אנ') שבדרום צרפת לרב אברהם בן חיים שהיה פייטן ורב בנרבונה ועבר לווילפראנש בשנת 1240. לימד את תלמידיו תנ"ך ותלמוד לצד מקצועות חול שימושיים ואסטרונומיה (תכונה) - אותה למד כנראה מפי רבי יעקב בן מכיר.

בשנת ה'ל"ו, 1276, עקר למונפלייה ואחר כך לנרבונה בה התגורר בבית המשורר ר' שלמה שולמי. כמי שנמנה עם מצדדי הפילוסופיה היה בין אלו שהותקפו בידי הרשב"א בעת הפולמוס נגד הפילוסופים. הרשב"א אף קרא לו "מין ואפיקורס אשר המאמין בדת מחמד טוב ממנו" והורה למארחו לגרשו מביתו והוא התארח אצל אנשים שונים במשך זמן רדיפתו. עם שוך הפולמוס והפסקת הרדיפות, קבע את מגוריו בעיר ארלי ובה גר עד פטירתו בסביבות שנת 1315.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו בתי קשר הנפש והלחשים מכיל שירים על שבע החכמות בעשרה מאמרים. הספר אינו בנמצא, אך קטעים אחדים ממנו שרדו בכתבי אחרים.

ספרו לוית חן עוסק במתמטיקה, הנדסה, אסטרונומיה, חכמת הטבע, מטפיזיקה (חכמת מה שאחרי הטבע), איכות הנבואה וסודות התורה, האמונה ומעשה בראשית. הספר היה פופולרי ונשארו עותקים ממנו בכתב יד בכמה ספריות באירופה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נכדו, ככל הנראה בן בִּתו, הרלב"ג.[2]
  • נכדו רבי יהודה דילשפילש, שנקרא גם בשם "בונגואה דמורו" על שם הכפר שהיה מלווה בו.[3] לרבי יהודה זה, היה בן בשם צמח, ובת נוספת שהיא הייתה אִמו של רבי צמח, אביו של רבי שמעון בן צמח דוראן, בעל התשב"ץ.[4] רבי יהודה זה אף היה גיסו של בן דודו הרלב"ג, בכך שהרלב"ג נשא את אחותו.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך סבור אברהם ברלינר, מצוטט בערכו ב"אוצר ישראל", להלן קישורים חיצוניים
  2. ^ ראה שו"ת תשב"ץ חלק א, סימן קלד.
  3. ^ שו"ת תשב"ץ חלק א סימן קלד.
  4. ^ ראה בשו"ת תשב"ץ חלק א, סימן קלד ובהגהה שם (בטור הימני, בתחתיתו). וראה עוד בהגהה שם פרטים נוספים על המשפחה.
  5. ^ שו"ת תשב"ץ חלק א, סימן קלד.