לוי שער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוי שער
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
שלט הנצחה בקונסרבטוריון העירוני בעפולה

לוי שַׁעַר (10 במרץ 1933 - 3 באוגוסט 2014)[1] היה מוזיקאי ישראלי יליד ברית המועצות, מורה למוזיקה, מעבד ומלחין בזמר העברי, המנהל המייסד של הקונסרבטוריון העירוני למוזיקה בעפולה ומנצח תזמורות נוער. בין השירים הידועים שהלחין: "שי" ו"צל מי באר".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער נולד בשנת 1933 בעיר אודסה שבברית המועצות בשם ויליָה שֵר (Виля Михайлович Шер).[2] בגיל צעיר התייתם מהוריו, וגדל בבתי יתומים. סיים את לימודיו בבית הספר למוזיקה של אודסה ולאחר מכן בקונסרבטוריון הממלכתי בלבוב (אנ') בכיתת כלי הנשיפה (קרן יער).[2] משנת 1957 עד 1972 שימש כנגן בתזמורת הפילהרמונית של אודסה.[2]

ב-1972, והוא בן 39, עלה לישראל והתיישב בעפולה. הוא החל ללמד מוזיקה בבית ספר "רמות" שבגבעת המורה. ב-1978 ייסד בעיר את תזמורת הנוער העירונית (כלי נשיפה) ואת הקונסרבטוריון העירוני למוזיקה, שאותו ניהל במשך 21 שנה.[3]

שער הלחין את שירם המפורסם של הפרברים והדודאים (במופעם המשותף "בצמדים וברביעייה") "שי", למילותיה של רחל המשוררת,[4] ואת השיר "צל ומי באר" – לחן שחיבר לבקשת בני אמדורסקי מהדודאים, שלאחר מכן כתב לו יורם טהרלב מילים.[5]. בראיון לרדיו ב-20 בספטמבר 2015 סיפר יוסי חורי מה"פרברים" כי הוא עומד בקשר עם משפחתו של שער ובכוונת הפרברים לגאול את שיריו ולהוציאם מהשכחה.

עוד מיצירותיו: השיר "אהבי אותי אהבה", "פרחים עם מנגינה: 15 שירים למקהלה, לבתי ספר ולנוער", 2 שירי רחל לקול ולפסנתר. שער גם עיבד שירים ישראליים למקהלה וערך והוציא לאור עיבודים לשירים ישראליים עבור הרכבי חליליות: "השירים שלנו", "החגים שלנו" ו"מוזיקה בלבנו". המייחד עיבודים אלה הוא כתיבת הקולות לחליליות בדו (סופרן וטנור) יחד עם טרנספוזיציה לאלו שבפה (אלט ובאס) על מנת להימנע מהקושי שבלימוד הטרנספוזיציה למתחילים. וכך כל מי שיודע לנגן בחלילית בדו יכול לנגן בכל ארבעת סוגי החליליות.

אף ששיריו זכו לפרסום ניכר, שער עצמו נותר אלמוני מחוץ לעפולה. בשנות ה-90 פוטר מעבודתו. שער, שהרגיש שלא זכה להכרה ראויה, פרסם בשנת 2000 ספר אוטוביוגרפי ברוסית בשם Чужой ("המנודה"), שבו גולל בכאב את קורותיו בארץ. בערוב ימיו דחה מספר כיבודים שביקשו להעניק לו, בהם אות יקיר העיר עפולה.

שער נפטר בביתו בעפולה ב-2014, בן 81. הוא נטמן בבית העלמין בעיר. הותיר אשה, לינה, ובן המתגורר בשווייץ.

ארכיונו, הכולל יצירות ועיבודים, שמור במרכז למוזיקה של הספרייה הלאומית.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרחים עם מנגינה: חמשה עשר שירים למקהלה לבתי הספר ולנוער; עריכה: ברונו ריינהרד, תל אביב: אור-תו, 1980. (תווים)
  • אהבי אותי אהבה; למילים מאת רון אדלר, תל אביב: אור-תו, 1982. (תווים)

אוטוביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Леви Шаар, Чужой, Тель-Авив: Кругозор, 2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Леви Шаар (Виля Михайлович Шер), Альманах "МОРИЯ" № 5 (2006 г.)‎ (ברוסית).
  3. ^ עמוד הקונסרבטוריון העירוני - עפולה, באתר משרד החינוך.
  4. ^ על כך ראו: נתן שחר, הנשים במקרא ובזמר העברי: פרשנויות פואטיות ומוזיקליות על נשים במקרא ובזמר, בית מקרא 49, ג (ניסן–סיוון תשס"ד), 102.
  5. ^ עפר גביש, שיר לדרך: טיולים בשירים ובסיפורים, תל אביב: עם עובד, 2004, עמ' 107.