לוי (יהדות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נהוג לציין את קברותיהם של לויים בסמל של נטלה. בתמונה מצבה של "פייפל ב[ן] מרדכי הלוי".

לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן. שבט לוי כולו נבדל מיתר בני ישראל בייעודו לעבודת בית המקדש, ומתחלק לשתי קבוצות: צאצאי אהרון, שהם הכהנים, ובני השבט שאינם צאצאי אהרון, שהם הלוויים.

הלויים בבית המקדש היו שומרים על שערי המקדש והר הבית ובנוסף היו שרים ומנגנים בעת הקרבת הקורבנות. אף שבית המקדש חרב לפני כאלפיים שנה, ולכן חדלה להתקיים העבודה במקדש, נמשך זיהוים של הלויים ביהדות, וניתנות להם זכויות וחובות המיוחדות למעמד זה.

מצוות הלויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן שבית המקדש היה קיים, היו ללויים חלק ותפקיד בעבודות בית המקדש, אשר הלוויים בחבד היו מצווים עליהם

שירת הלווים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן הקרבת קורבן התמיד היו מצווים הלווים לשורר שיר מיוחד, אשר נתקן לכל אחד מימי השבוע. בימי שבת ומועדים היה שיר מיוחד לאותו יום.

שיר של יום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שיר של יום

כזכר לאותו שיר שהיה מושר על הקרבנות, תיקנו חז"ל לומר כל יום בסיום תפילת השחר (אשר נתקנה כנגד קורבן תמיד של שחר) את אותו שיר שהיו הלווים משוררים בבית המקדש.

שמירת המקדש ונעילת שערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שמירת המקדש

מצווה נוספת אשר הייתה מוטלת על הלוויים היא מצוות שמירת בית המקדש, ב-24 מקומות. שמירת הלויים, הייתה "שירות" לכהנים.

השמירה התבצעה במשך כל הלילה, ויש אומרים שגם ביום. הממונה על המשמרות נקרא "איש הר הבית". כאשר גילה "איש הר הבית" שומר ישן, הוא היה חובט בו במקל והיה רשאי לשרוף את בגדיו.

הפוסקים נחלקו אם מצווה זו נוהגת בימינו.

זכויות וחובות בזמן הזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכויות וחובות של לוי כיום:

זיהוי לויים כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהויים של הלויים נמשך גם בימינו, אך בגלל הזמן הרב שעבר מאז עסקו הלויים בתפקידיהם, בפועל, אין ודאות מלאה לגבי הייחוס. ישנם שמות משפחה המיוחסים ללויים:

  • שם המשפחה לוי, ושמות המכילים אותו בצירוף של תחיליות או סופיות המאפיינות את השפה העברית או את שפת המקום בו גרה המשפחה בעת התגבשות שמות המשפחה. לדוגמה: הלוי, לוין, לויט, לויים, לוינס, לויס, לוינשטיין וכדומה.
  • שמות המשפחה סגל וסג"ל, וכן וריאציות כגון סגליס. ייתכן ששמות אלו הם ראשי תיבות של המילים 'סגן לויים', ייתכן שביטוי זה הוא בדומה לתואר סגן הכהנים שפירושו הממונה על הכהנים, או מהתואר הסגן שפירושו הכהן השני בחשיבותו אחרי הכהן הגדול, יש גם כאלה שאומרים שראשי התיבות סג"ל הוא סגן לכהנים. רש"י בכמה מקומות בפירושו לתלמוד מזכיר את אחד מרבותיו העיקריים בשם ר' יצחק סגן לויה. ייתכן שמקור שם המשפחה בפסוקים: "והייתם לי סגֻלה מכל העמים, כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ה-ו). יש אומרים שבפסוק זה מוזכרים שלושת חלקי עם ישראל: כהנים, ישראל ('גוי קדוש'), והלויים - 'סגֻלה'.
  • שמות המשפחה הורוביץ, הורביץ הלוי וכן וריאציות כגון הורוביץ' וגורביץ' הנפוצים בעדת אשכנז - כולם על פי היוחסין משפחתו של ישעיה הלוי אי"ש הורוביץ, צאצאו של זרחיה הלוי "בעל המאור", מחכמי ספרד מן העיר גרונה. גם שמות משפחה נוספים מבין יהודי אירופה משויכים למשפחה זו, כגון ביליצר. ענף אחר מצאצאי זרחיה הלוי בעדת אשכנז הם משפחת אפשטיין - צאצאיו של רבי אהרון הלוי דה-נה-קלרה הברצלוני (הרא"ה), אחיו של פנחס הלוי.
  • שמות המשפחה לוינסקי ולויצקי. פירושם בשפות הסלאביות "בן-לוי".
  • שם המשפחה זמל, אשר משמעותו ביידיש היא לחמנייה. שם זה מהווה ראשי תיבות של המילים 'זכר משבט לוי'.
  • שם משפחה מושכל (גם מוסקל) נובע, על פי אחת המסורות, מצרוף האות הראשונה של מרדכי + סגל, דהיינו מסגל, שעבר כמה "גלגולים" . כל היהודים הנושאים שם משפחה זה, ככל הידוע, הם לויים.
  • שם המשפחה ערוסי, הוא שם משפחתם של צאצאיו של הילאל הלוי שכונה אלערוסי לאחר שהיגר מהעיר צנעא לכפר ערוס, שהוא אחד משרשרת כפרים שאוכלסו על ידי צאצאיו של הילאל[1]. דמויות ידועות ממשפחה זאת הם, הרב יחיא ערוסי מחבר הספר ספר אמונת ה', הרב אברהם ערוסי מחברם של ספרים רבים, וכן הרב רצון ערוסי[2].
  • שמות המשפחה אלשיך, יצחק (יצחק הלוי) הם שמות משפחה של שושלות רבנים תימניים המיוחסים לשבט לוי, ביניהם: הרב יחיא יצחק הלוי והרב יחיא אלשיך הלוי.
  • שם המשפחה קדיס, קדוש בתימנית, אשר בארץ שונה לגדיס ומשם לגודיס מיוחס למשפחת לווים מתימן.
  • שם המשפחה בלו"ך, פירושו "בני לוי כולנו"[3].
  • שם המשפחה סולובייצ'יק שמשמעותו ברוסית היא ציפור-שיר, על-שם השיר שהיו הלוויים שרים בבית המקדש.
  • שם המשפחה הרץ שמקורו מתרגום לגרמנית: לוי => לב =>Herz, ונגזרות כגון הרצברג, גרצברג, גרברט, גרצל, גרטן, גרוט, גרבט, גוביט (על פי מאגר המידע בבית התפוצות).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משפט הלויים א' - נטילת ידיים לכהנים מידי הלויים, אליעזר שופט, ירושלים תשע"ג[2].
  • משפט הלויים ב' - דיני עלייה לתורה של לויים וכהנים, אליעזר שופט, הו"ל "יפה נוף", ירושלים תשע"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שאר הכפרים הם שִבַׁאם, כַׁוְ כבַׁאן, מַׁחְוִית ושם משפחתם של צאצאיו של הילאל שעברו לגור שם גם היה ערוסי
  2. ^ תולדות הרב אברהם בכמוהר"ר רבי משה ערוסי הלוי, נדפס בסוף פירוש על מא כבר לרבי אברהם ערוסי על ידי הרב צפניה ערוסי בהוצאת מכון משה ניתן לצפיה כאן [1]
  3. ^ http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=30026>

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.