לחמנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לחמניות מוארכות
לחמניות מצופות לעתים קרובות בגרעינים, זרעים או חתיכות בצל. הלחמנייה היא מוצר אישי ואין צורך לפרוס אותה, כך שהשטח החיצוני המיועד עבור כל סועד הוא משמעותי.

לחמנייה היא לחם אישי קטן. לחמנייה ניתנת לאכילה כפי שהיא או נחצית לאורכה ומשמשת להכנת כריכים.

בדומה ללחם, לחמניות מצופות לעתים בשומשום, פרג, גרעיני חמנית ועוד. מקובל גם למרוח לחמניות בביצה טרופה טרם האפייה כדי לתת להן ברק וצבע טיפוסי. קיימות גם לחמניות מתוקות.

ישנם סוגי כריכים שמקובל להשתמש עבורם בלחמנייה מסוימת. כך למשל מקובל להגיש המבורגר בלחמנייה עגולה ונקניקייה בלחמנייה מוארכת.

בקייטנות רבות בישראל נהוגה ארוחת בוקר של לחמנייה (מוארכת) ושוקו.

לחמניות קלועות, בדומה לחלה קלועה, נאפו בעבר לקראת שבת. כיום ניתן למוצאן בחנויות בכל ימות השבוע.

בפסח יש האופים לחמניות כשרות לפסח מקמח מצה.

לחמניות קלות הן מוצר דיאטטי, הן מכילות כמחצית מכמות הקלוריות שבלחמנייה רגילה.

וריאציות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאייְזר-זמל - (בגרמנית - קאָייְזֶר: קיסר. זֶמֶל: לחמנייה), נקראת גם "לחמנייה וינאית" באנגלית, הינה סוג של לחמנייה מעוגלת,
שהומצאה בווינה לכבודו, כך טוענים, של פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה.
זוהי לחמנייה טיפוסית, עם קרום קשה, עשויה מקמח-חיטה, שמרים, לתת, מים ומלח.
בחלקו העליון של הלחמנייה, ממרכזו יוצאים 5 חיתוכים מדויקים המעוקלים בסופם, היוצרים כמעין 5 פלחים על הקרום.
הקאייזר זמל בדרך כלל נאכלים, באופן מסורתי, באוסטריה-ארץ מוצאם, אך נהפכו פופולאריות גם בארצות אחרות כגון:
ארצות הברית, קנדה, פולין, סלובניה, קרואטיה, איטליה וגרמניה.
בתקופת שלטונם של האוסטרים במחוז לומברדיה שבצפון-איטליה, ייצרו האיטלקים גרסה חלוּלה של הקאייזר-זמל
וכינו אותה "מיקאֵטָה" או בשמה השני "רוזטה".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Foodlogo.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מזון. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.