לוף ארץ-ישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לוף (צמח))
קריאת טבלת מיוןלוף ארץ-ישראלי
לוף ארץ ישראלי בהרי ירושלים
לוף ארץ ישראלי בהרי ירושלים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד פסיגיים
סדרה: לופאים
משפחה: לופיים
סוג: לוף
מין: לוף ארץ ישראלי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Arum palaestinum
בואסייה, 1854
Arum palaestinum1.jpg

לוף ארץ ישראלי (שם מדעי: Arum palaestinum; בערבית מכחלת אלע'ולה), הוא גאופיט בן משפחת הלופיים, בעל תפרחת קטיפתית בצבע בורדו. גובה הצמח 10 עד 25 סנטימטר.

בסוג לוף 12 מינים בעלי תפוצה ים תיכונית ותפוצה אירנוטורנית. 4 מינים גדלים בארץ ישראל והם: לוף מנומר, לוף ארץ ישראלי, לוף ירוק ולוף מארך. הלוף גדל בישראל בהרי יהודה וסביבתם. התפרחת משמשת ללכידת חרקים מאביקים. השחלות תופחות לאחר ההפריה ומאדימות לקראת ההבשלה. הפרי מכיל מספר זרעים והוא מופץ על ידי ציפורים. הזרע בצבע חום בעל קליפה קשה.

הצמח מפריש חומר בעל ריח חזק של פירות תוססים, כל מין של לוף מפריש ריח אחר. הריח מושך זבובי תסיסה. הריח נחלש בלילה. החרקים נתפסים על ידי הצמח כדי להבטיח האבקת הפרחים הנקביים. הפריחה של פרח הלוף נמשכת יממה אחת מבוקר עד בוקר. הפריחה מתרחשת בחודש מרץ. ללוף תפרחת מיוחדת. בחלק התחתון פרחים נקביים ולמעלה פרחים זכריים. באמצע מוקף עמוד התפרחת בזיפים ארוכים. החרקים המאביקים מחליקים למבנה דמוי כד. האבקה נושרת מהפרחים הזכריים ומכסה את החרקים. החרקים יוצאים מהכד שדפנותיו נעשות פחות חלקות ועוברים לצמח אחר שרק נפתח, שם הם מאביקים את הפרחים הנקביים.

בכרנך, מצרים העתיקה - נמצא תבליט ובו מוצג צמח הלוף כשלל ממסע תחותמס השלישי בכנען ('סוריה').[1]

ברפואה העממית משמש הלוף כתרופה לשיעול עם ליחה, טחורים, תולעים בבטן, עצירות בדרכי השתן ופצעונים בעור. אכילת החלקים טריים מהצמח גורמים לצריבה, נפיחות ואף לחנק[2]. הצמח דורש בישול ארוך על מנת שיהיה ניתן לאכילה, וכל סוגי הלוף מכילים חומרי רעל מסוג ארואין (Aroin), הנהרס על ידי ייבושו וחימומו או על ידי קלייתו וטיגונו. בעלים ישנו חומר רעיל נוסף-אוקסלאט הסידן.

הלוף מוזכר במשנה[3] כגידול תרבות, שיש שאכלו את העלים שלו ויש שאכלו את הפקעת שלו. באזורים הטרופיים מגדלים עדיין את הלוף כדי לאכול את הפקעת שלו. השימוש בחלקי הלוף ובעיקר בפקעות לאכילה היה נפוץ במזרח התיכון, אך צומצם כאשר הגיעו תפוחי האדמה לאזור. בדומה לתפוחי האדמה, גם הלוף מכיל כמות רבה יחסית של עמילן, המעניק לו ערך תזונתי חשוב. העמילן בלוף מסייע ליצור תופעה ייחודית בעולם הצומח והיא היכולת להעלות את הטמפרטורה שלו מעל לטמפרטורת הסביבה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Wilfrid Blunt, William Thomas Stearn, The Art of Botanical Illustration: An Illustrated History, Courier Corporation, 1994-01-01. (באנגלית)
  2. ^ לוף ,מילון מושגים 'סדר זרעים'
  3. ^ פאה ו, י; כלאיים ב, ה; שביעית ה, ב-ג ועוד.