ים בוהאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ים בוהאי
China.A2002249.0255.250m.jpg
מידע כללי
סוג ים שולי עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 77,000 קילומטר רבוע
מידע נוסף
קואורדינטות 38°42′N 119°54′E / 38.7°N 119.9°E / 38.7; 119.9
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מיקום ים בוהאי בכחול

ים בוהאי[1]מנדרינית תקנית: 渤海 בפין-יין: Bóhǎi, מילולית "ים בּוֹ") הוא ים שולי ששטחו בערך 78,000 קילומטרים רבועים בחוף המזרחי של הרפובליקה העממית של סין. זוהי השלוחה הצפונית-מערבית והפנימית ביותר של הים הצהוב ומתחברת אליו במצר בוהאי.

ים בוהאי מוקף בארבעה ממחוזות הרפובליקה העממית של סין משלושה מאזורי סין: ליאונינגצפון-מזרח סין), חביי והמחוז העירוני טיינג'יןצפון סין) ושאנדונגמזרח סין), ונחשבת למים פנימיים של הרפובליקה העממית של סין. זהו מרכז האזור הכלכלי של בוהאי, וקרבתו לבייג'ינג, בירת סין הפכה אותו לאחד מהנתיבים הימיים העמוסים ביותר בעולם.

עד תחילת המאה ה-20 היה הים מכונה לעיתים קרובות כ"מפרץ גְ'ה-לִי" (直隸海灣, בפין-יין: Zhílì Hǎiwān) או "מפרץ בֵּייגְ'ה-לִי" (北直隸海灣, בפין-יין: Běizhílì Hǎiwān). מחוזות ג'ה-לי ובייג'ה לי (צפון ג'ה-לי) היו מחוזות היסטוריים באזור שסביב בייג'ינג.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שלושה מפרצים עיקריים בים בוהאי: מפרץ לאיג'ואו בדרום, מפרץ בוהאי במערב ומפרץ ליאודונג בצפון. המחוזות הגובלים בים בוהאי הם (כנגד כיוון השעון) ליאונינג, חביי, המחוז העירוני טיינג'יין ושאנדונג.

הנהרות העיקריים הנשפכים לים בוהאי כוללים את הנהר הצהוב, שיאוצ'ינג, האי, לואן, דאי, דאלינג, שיאולינג, ליאו ודאליאו.

יש כמה מאגרי נפט חשובים בסמוך לים, כולל שדה שנגלי (שדה הנפט השני בגודלו בסין). איים או קבוצות איים חשובים בים כוללים את איי צ'אנגשאן (长山列岛, בפין-יין: Zhǎng shān lièdǎo), ג'וחווה (觉华岛, בפין-יין: Jué huá dǎo), הר ביג'יה (笔架山, בפין-יין: Bǐjià shān), צ'אנגשינג (长兴岛, בפין יין:Zhǎngxìng dǎo), שיג'ונג (西中岛, בפין יין: Xī zhōng dǎo), איי מאיי המערביים והמזרחיים (蚂蚁岛, בפין-יין: Mǎyǐ dǎo), האי ג'וּ (猪岛, בפין-יין: Zhū dǎo) והאי שֶׁה (蛇岛, בפין-יין: Shé dǎo).

מצר בוהאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היציאה מים בוהאי מוגבלת בשל ארכיפלג צ'אנגשאן שהוזכר לעיל המשתרע בין דאליין והמועצה לושונקואו בקצה הדרומי של חצי האי ליאודונג, לבין כף פֶּנְגְלָאי על הבליטה הצפונית ביותר של חצי האי שאנדונג. בשל קרבתה לעיר הבירה בייג'ינג, והאוכלוסייה של המחוזות המקיפים את ים בוהאי המונה מעל ל-210 מיליון תושבים, הפכה יציאת ים בוהאי לים הצהוב, "מצר בוהאי" (渤海 海峡, בפין-יין: Bóhǎi hǎixiá) לאחד מנתיבי הים העמוסים ביותר. בגלל שרשרת איי צ'אנגשאן, המשתרעת לאורך המחצית הדרומית של המצר, מחולק מצר בוהאי לכמה ערוצים, שבהם הרחב והעמוק ביותר הוא "ערוץ לָאוטְיֵה-שָׁאן" (老铁山水道, בפין-יין: Lǎo tiě shān shuǐdào).

נמלים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית נתיבי הים של מנהל הבטיחות הימית של סין לים בוהאי. הנתיבים המתוכננים חופפים לנתיבים בשימוש
חוף סלעי סמוך לדאליין

יש שישה נמלים עיקריים לאורך חופי ים בוהאי, שבהם שונעו מעל ל-100 מיליון טון סחורות, אם כי נמל טָאנְגְשָׁאן מפוצל לחלוקה נוספת לגִ'ינְגְטָאנְג וצָאופֵיידְייֵן:

בנמל לונגקואו שונעו 70 מיליון טון סחורות ב-2013, וצפוי שהנמל יגיע לציון הדרך של 100 מיליון טון בקרוב. שני נמלים נוספים, נמל דאליין (大連港, בפין-יין: Dàlián gǎng) ונמל ינטאי (烟台港, בפין-יין: Yāntái gǎng) נחשבים מסורתית כשייכים לים בוהאי, אף שאם לדייק הם שוכנים מחוץ לגבולות הים.

מאגרי נפט וגז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ים בוהאי מכיל מאגרי נפט וגז משמעותיים, המספקים חלק גדול מהתפוקה מהים של סין. השדה הראשי באזור נקרא שדה שנגלי (שדה הנפט השני בגודלו בסין), והוא מנוצל מאז שנות השישים. הוא עדיין מפיק כחצי מיליון חביות ביום, אך התפוקה הולכת ומצטמצמת.[2] הייצור נשלט על ידי חברות הנפט הסיניות הגדולות (חברת China National Offshore Oil Corporation הוקמה עבור אזור זה), אבל יש נוכחות גם של חברות זרות, דוגמת ConocoPhilips,‏[3] Roc Oil‏,[4] ואחרות.

שדה גוּדָאו השוכן באגן גָ'אנְחְווָה נתגלה ב-1968 בהתבסס על סקרים סייסמיים ומגנטיים שנערכו בשנים 1963–1964. המאגר כולל בתצורות גְווָאנְטָאו (מיוקן) ומִינְגְחְווָאגֶ'ן (פליוקן) בתוך קמר דמוי כיפה. שדה הנפט סְווֵיְג'ונְג 1–36 נתגלה ב-1987. הנפט מופק מאבן חול ששקעה באגמים ובדלתאות של נהרות מהאוליגוקן.[5]

דליפות נפט דווחו לעיתים קרובות באזור זה. שלוש דליפות נפט התרחשו בתוך חודשיים ב-2011.[6]

מנהרת מצר בוהאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2013 הכריזה ממשלת הרפובליקה של סין שהיא מתכננת לבנות מסילת רכבת שתחבר בין דאליין שבחצי האי ליאודונג, וינטאי שבחצי האי שאנדונג. אורך המסילה המתוכננת 123 קילומטרים, ומתוכם 90 קילומטרים במנהרה תת-ימית לרוחב מצר בוהאי. המנהרה התת-ימית המתוכננת ארוכה יותר משתי המנהרות התת-ימית הארוכות ביותר הקיימות: מנהרת התעלה ומנהרת סייקן ביחד.[7] המסילה המתוכננת אמורה לקצר את זמן הנסיעה בין שתי הערים סביב ים בוהאי (כיום בין 8 ל-10 שעות) לפחות משעה. נכון ל-2020 הפרויקט, שמשך הקמתו מוערך ב-15 שנים, ועלותו מוערכת ב-44 מיליארד דולר, טרם החל, ויש מחלוקת על עצם קיומו בשל הפגיעה הצפויה לסביבה. דרך המצר עוברים כרבע מכלל העופות הנודדים של סין.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ים בוהאי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הערה לשונית. אף שים שולי זה מכונה בכמה שפות גם "מפרץ בוהאי" (Bohai Gulf), בעברית יוצר כינוי זה בלבול עם אחד המפרצים הפנימיים בים זה הקרוי גם הוא "מפרץ בוהאי" (Bohai Bay). העברית דלה מדי לתרגום ישיר. גם Gulf וגם Bay מתורגמים ל"מפרץ", אבל Gulf מתאר מפרץ גדול מאוד, דוגמת מפרץ מקסיקו (Gulf of Mexico) ו-Bay מתאר מפרץ קטן, דוגמת מפרץ חיפה (Haifa Bay).
  2. ^ China. Background. US Energy Information Administration
  3. ^ China. Key facts. conocophillips.com
  4. ^ Roc Oil begins Bohai Bay oil production
  5. ^ Gustavson, J.B., and Gang, X.S., 1992, The Suizhong 36-1 Oil Field, Bohai Gulf, Offshore China, In Giant Oil and Gas Fields of the Decade, 1978-1988, AAPG Memoir 54, Halbouty, M.T., editor, Tulsa: American Association of Petroleum Geologists
  6. ^ China: Third Oil Spill in Bohai Sea in Less than Two Months. Offshore Energy Today (12 July 2011).
  7. ^ Minnie Chan, Plan to build world's longest undersea tunnel from Dalian to Yantai
  8. ^ Should China Build the World’s Longest Undersea Tunnel?