ליגת האלופות בהוקי קרח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ליגת האלופות בהוקי קרח
Champions Hockey League Logo.png
ענף הוקי קרח
תאריך ייסוד 1965 (לראשונה)[1]
2008 (מתכונת מודרנית)
2015 (הקמה מחדש)
ארגון מפעיל פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית
מספר מתמודדים 32
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
בריטניהבריטניה  בריטניה
דנמרקדנמרק  דנמרק
בלארוסבלארוס  בלארוס
שוודיהשוודיה  שוודיה
צרפתצרפת  צרפת
צ'כיהצ'כיה  צ'כיה
נורווגיהנורווגיה  נורווגיה
פינלנדפינלנד  פינלנד
שווייץשווייץ  שווייץ
גרמניהגרמניה  גרמניה
סלובקיהסלובקיה  סלובקיה
פוליןפולין  פולין
יבשת אירופה
שמות קודמים 1965-1997 גביע אירופה
אלוף/ה נוכחי/ת שוודיהשוודיה פרולונדה
הכי הרבה זכיות ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה (20)
מפעל גבוה יותר אין.
מפעל נמוך יותר אין.
http://www.championshockeyleague.com

ליגת האלופות בהוקי קרח הוא טורניר אירופאי בהוקי קרח שנחנך בעונת 2014/2015 עם 26 מועדונים מ-6 ליגות וכולל קבוצות צמרת מהליגות הבכירות באירופה[2]. החל מעונת 2017/2018 מתמודדות בליגה 32 קבוצות הוקי קרח[3].

הטורניר שנערך בחסות פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית (IIHF) ונקרא בעבר "גביע אירופה", הוא המפעל היוקרתי ביותר למועדונים בהוקי קרח האירופי, אף שאינו כולל את קבוצות ההוקי קרח של רוסיה, הנחשבות לטובות ביבשת ולא נוטלות חלק בטורניר בשל לוח הזמנים הצפוף שלהן במסגרת ליגת ההוקי הקונטיננטלית.

הקבוצה בעלת מספר הזכיות הגבוה ביותר היא צסק"א מוסקבה, אשר זכתה בתואר 20 פעמים (בשנים 19691974 ובשנים 19781990) והיא מחזיקה בשיא של 13 זכיות רצופות.

קבוצות הוקי קרח ישראליות מעולם לא השתתפו במפעל מאז נוסד בתור הגביע האירופי בשנת 1965.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מעונת 2017/2018 ליגת האלופות צומצמה ל-32 קבוצות (קודם שיחקו בה 44 או 48 קבוצות). שש הליגות המייסדות מיוצגות על ידי שלוש או חמש קבוצות (תלוי בדירוג הליגות), בעוד שבע ליגות נוספות מיוצגות בקבוצה אחת ומקום נוסף שמור לאלופת הגביע היבשתי של IIHF. בשונה מהעונות הקודמות הקבוצות המייסדות אינן מקבלות מקום אוטומטי בשלב הבתים של הטורניר ועליהן להתמודד בשלבי המוקדמות כדי להעפיל[3].

32 קבוצות הוקי קרח מהליגות השונות באירופה משתתפות בטורניר באופן הבא: למעט מחזיקת הגביע היבשתי של IIHF, משתתפות גם 24 קבוצות משש הליגות המייסדות של ליגת האלופות בנוסף לאלופות הליגות בסלובקיה, נורווגיה, דנמרק, צרפת, בלארוס, בריטניה ופולין[4][5].

המעפילות לשלב הבתים הן:[6]

  1. אלופת הליגה (פלייאוף הזוכות)
  2. אלופות העונה הסדירה
  3. המקום השני בעונה הסדירה
  4. פיינליסטית גמר הפלייאוף
  5. הקבוצה מחצי גמר הליגה עם הדירוג הגבוה ביותר
  6. הקבוצה מחצי גמר בליגה עם הדירוג הנמוך ביותר
  7. הקבוצה מהמקום השלישי בעונה הסדירה
  8. הקבוצה מהמקום הרביעי בעונה הסדירה
  9. הקבוצה מהמקום החמישי בעונה הסדירה

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגביע האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הגביע בעונת 1996/1997

טורניר מאוחד ראשון בין מועדוני הוקי קרח מקצועניים באירופה הוקם ביוזמת גונתר סאבצקי[7] בשנת 1965 תחת השם הגביע האירופי (IIHF European Cup) שהיה למפעל האירופי היוקרתי ביבשת בשנים 19661997. במטרת הקמתו קיווה בבצקי להפוך את הטורניר לתחרות יוקרתית בדומה לליגת האלופות בכדורגל.

בתחילה הטורניר נתקל בקשיים רבים, לאחר שלא בכל מדינות היבשת הייתה ליגת הוקי קרח מפותחת ולמעשה רק מקבוצות ההוקי קרח נחשבו לחזקות מספיק. בנוסף קבוצות הוקי קרח סובייטיות שנטלו חלק בתחרות סירבו ליטול חלק במשחקי חוץ במדינות מסוימות, דבר שהביא לכך שבמשך שנים לא נערך משחק גמר או שנערכו כמה משחקי גמר ולבסוף הטורניר בוטל בשנת 1997. במקום הגביע, הוקמה ליגת ההוקי האירופית והגביע היבשתי של IIHF ולאחר מכן גביע האלופות האירופי.

העונה הראשונה נפתחה ב-23 באוקטובר 1965 בה נטלו חלק 14 קבוצות. למרות שהטורניר התקיים במשך 32 שנים הפורמט השתנה פעם אחת בלבד: בשנים 19651983 הטורניר נערך בשיטה אולימפית ומשנת 1984 נערך בשיטת מוקדמות ושיטת פלייאוף.

שיאנית הזכיות היא קבוצת ההוקי קרח צסק"א מוסקבה שזכתה בו 20 פעם. המנצחת הראשונה הייתה קבוצת "ברנו" הצ'כוסלובקית, שזכתה בעונת 1965/1966 כשהמנצחת האחרונה הייתה קבוצת לאדה טוליאטי הרוסית שזכתה בעונת 1996/1997.

ליגת ההוקי האירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

European Hockey League.png

ליגת ההוקי האירופית (European Hockey League) התקיימה שנת 1996 ועד שנת 2000.

עונת הבכורה נערכה במקביל לעונה האחרונה של הגביע האירופי אך עונה לאחר מכן הטורניר כבר החליף לגמרי את הגביע האירופי שחדל מלהתקיים והליגה הפכה לליגה היוקרתית ביותר בקרב מועדוני הוקי קרח באירופה.

מנצחת הליגה הייתה פוגשת את מחזיקת הגביע היבשתי של IIHF למשחק במסגרת הסופר קאפ האירופי, באם בהיעדר מימון מספק עונת 1999/2000 הפכה לעונה האחרונה.

שיאנית הזכיות היא קבוצת מטאלורג מגניטוגורסק הרוסית שזכתה 2 פעמים רצופות בטורניר, בשנים 19992000. בשנים 1997, 1998 ו-1999 דינמו מוסקבה שיחקה בגמר, אך זכתה בטורניר רק פעם אחת.

גביע האלופות האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

IIHF European Champions Cup.png

גביע האלופות האירופי (IIHF European Champions Cup) היה טורניר ההוקי קרח הבכיר באירופה, שהחליף את ליגת ההוקי האירופית.

הטורניר נערך בשנים 20052008 בהשתתפות הקבוצות מהליגות המדורגות במקום הגבוה ביותר בדירוג IIHF. כל ארבעת טורנירי הגמר נערכו בסנקט פטרבורג, רוסיה.

באפריל 2007 פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית הכריזה כי הטורניר יוחלף בליגת האלופות בהוקי קרח. בטורניר זכו ארבע קבוצות הוקי קרח שונות מרוסיה: אוונגרד אומסק (2005), דינמו מוסקבה (2006), אק בארס קאזאן (2007) ומטאלורג מגניטוגורסק (2008). קבוצת קיארפיט הפינית היא היחידה שהעפילה לגמר הטורניר 3 פעמים.

ליגת האלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

CHL logo.png

ליגת האלופות (Champions Hockey League, CHL) התקיימה במשך עונה אחת (2008/2009). זוכת הטורניר זכתה לפרס כספי בסך 1 מיליון יורו[8].

התחרות הושקה לציון יום השנה המאה להקמת פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית. הטורניר נערך במשך עונה אחת  ששוחקה בין 8 באוקטובר 2008 ל-28 ינואר 2009, בה זכתה קבוצת "אריות ציריך" שגברה בגמר על מטאלורג מגניטוגורסק וקיבלה בשל כך את הזכות להשתתף בגביע ויקטוריה 2009. הפדרציה תכננה להשיק עונה נוספת, אך בסופו של דבר נאלצה לבטל את התחרות בשל בעיות במציאת נותני חסות עקב המשבר הכלכלי העולמי ובשל כישלון בהסכמה על פורמט הטורניר.

בשלב המוקדמות נטלו חלק 18 שקבוצות שחולקו לשישה בתים בני 3 קבוצות כל אחד, שש המנצחות עולות לשלב המוקדמות השני בו נפגשות לשני משחקים עם קבוצות ההוקי הטובות ביותר שלא זכו באליפות מדינתן. מנצחות שלב המוקדמות השני מעפילות לשלב הבתים של הליגה נגד 12 קבוצות ההוקי קרח הטובות ביבשת, המתמודדות ביניהן בארבעה בתים, כשמנצחות הבתים מעפילות לשלב חצי הגמר הנערך בשיטת משחק בית וחוץ ועד לגמר הטורניר.

דירוג הליגות של פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית בעונת 2008
רוסיהרוסיה הסופרליגה הרוסית שתי קבוצות משתתפות
פינלנדפינלנד הליגה הפינית
צ'כיהצ'כיה הליגה הצ'כית
שוודיהשוודיה Elitserien
סלובקיהסלובקיה הליגה הסלובקית קבוצה אחת + קבוצה נוספת במוקדמות
שווייץשווייץ הליגה השווייצרית
גרמניהגרמניה הליגה הגרמנית
בלארוסבלארוס הליגה הבלארוסית קבוצות בשלבי מוקדמות
לטביהלטביה הליגה הלטבית
דנמרקדנמרק הליגה הדנית
אוסטריהאוסטריה הליגה האוסטרית
קזחסטןקזחסטן הליגה הקזחית
נורווגיהנורווגיה GET-ligaen
צרפתצרפת הליגה הצרפתית
סלובניהסלובניה הליגה הסלובנית
איטליהאיטליה הליגה האיטלקית
הונגריההונגריה OB I bajnokság
פוליןפולין הליגה הפולנית
הולנדהולנד הליגה ההולנדית
אוקראינהאוקראינה ליגת העל האוקראינית
בריטניהבריטניה הליגה הבריטית
רומניהרומניה הליגה הרומנית

התואר האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

European Trophy.png

בשנים 20062013 התקיים טורניר אירופי בין מועדוני הוקי קרח אירופיים שכונה תחילה בשם התואר הנורדי (Nordic Trophy), בין קבוצות ההוקי קרח של סקנדינביה, אך לאחר פירוק גביע האלופות האירופי הפך לטורניר התואר האירופי (European Trophy) החל משנת 2010. במקור תוכנן להוות טורניר טרום עונה אך הפך לטורניר הוקי קרח מרכזי באירופה לאחר ביטול גביע האלופות.

בעונת 2008/2009 התקיים במקביל גם טורניר ליגת האלופות, אך טורניר התואר האירופי המשיך להתקיים עד לעונת 2014/2015 משהוחלט לבסוף על החלפתו בליגת האלופות המחודשת.

בשל לוח הזמנים הצפוף בליגת ההוקי הקונטיננטלית, קבוצות ההוקי קרח הרוסיות חדלו מליטול חלק בטורנירי ההוקי קרח האירופיים ולא נטלו חלק בטורניר זה.

ליגת האלופות המחודשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Champions Hockey League Logo.svg

ליגת האלופות הוקמה מחדש בחסות IIHF, ב-9 בדצמבר 2013, הטורניר החל להיערך מעונת 2014/2015 ומפגיש מאז, את קבוצות ההוקי קרח הטובות ביותר באירופה, למעט קבוצות ליגת ההוקי הקונטיננטלית.

הקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מעונת 2019/2020, 32 קבוצות תתמודדנה בטורניר, עם 24 קבוצות המגיעות משש הליגות המייסדות (ליגת ההוקי השוודית, הליגה הפינית, הליגה השווייצרית, הליגה הצ'כית, הליגה הגרמנית והליגה האוסטרית). מספר הקבוצות המקסימלי מכל מדינה הוא חמש קבוצות.

בעבר ל-26 הקבוצות המייסדות היה מובטח מיקום בשלב הבתים אך זהו לא המצב מאז עונת 2017/2018.[9]

סטטיסטיקה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל משחקי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה אלופה תוצאה סגנית הערות
גביע אירופה[10]
1965/1966 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה קומטה ברנו 6–4, 7–5, 6–2, 6–1 גרמניה המערביתגרמניה המערבית פוסן
1966/1967 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה קומטה ברנו 3–2, 5–4 פינלנדפינלנד אילבס
1967/1968 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה קומטה ברנו 3–0, 3–3 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה דוקלה ג'ילאבה
1968/1969 ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה 9–1, 14–3 אוסטריהאוסטריה קלגנפורט
1969/1970 ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה 2–3, 8–5 ברית המועצותברית המועצות ספרטק מוסקבה
1970/1971 ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה 7–0, 3–3 דוקלה ג'ילאבה
1971/1972 ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה 8–2, 8–3 שוודיהשוודיה ברינאס
1972/1973 ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה 6–2, 12–2 שוודיהשוודיה ברינאס
1973/1974 ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה 2–3, 6–1 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה טסלה פרדוביצה
1974/1975 ברית המועצותברית המועצות קריליה סובייטוב מוסקבה 2–3, 7–0 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה דוקלה ג'ילאבה
1975/1976 ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה 6–0, 4–2 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה פולדי קלאדנו
1976/1977 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה פולדי קלאדנו 4–4, 4–4 (2-1 בחבטות עונשין) ברית המועצותברית המועצות ספרטק מוסקבה
1977/1978 ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה 3–1 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה פולדי קלאדנו
1978/1979 ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה פולדי קלאדנו שלב הגמר נערך בשיטת בית שבסיכומו צסק"א סיימה בראשות הבית
1979/1980 ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה פינלנדפינלנד טפארה טמפרה בדומה לעונת 1978/1979
1980/1981 ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה פינלנדפינלנד HIFK
1981/1982 ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה היטקוביצה
1982/1983 ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה דוקלה ג'ילאבה
1983/1984 ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה דוקלה ג'ילאבה
1984/1985 ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה גרמניה המערביתגרמניה המערבית קלנר היי
1985/1986 ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה שוודיהשוודיה סודרטאלייה
1986/1987 ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה קושיצה
1987/1988 ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה טסלה פרדוביצה
1988/1989 ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה קושיצה
1989/1990 ברית המועצותברית המועצות צסק"א מוסקבה פינלנדפינלנד TPS
1990/1991 שוודיהשוודיה דיורגארדנס 3–2 ברית המועצותברית המועצות דינמו מוסקבה
1991/1992 שוודיהשוודיה דיורגארדנס 7–2 גרמניהגרמניה דיסלדורף
1992/1993 שוודיהשוודיה מאלמה 3–3 (1-0 בחבטות עונשין) רוסיה (1991-1993)רוסיה (1991-1993) דינמו מוסקבה
1993/1994 פינלנדפינלנד TPS 4–3 רוסיהרוסיה דינמו מוסקבה
1994/1995 פינלנדפינלנד יוקריט הלסינקי 4–2 רוסיהרוסיה לאדה טוליאטי
1995/1996 פינלנדפינלנד יוקריט הלסינקי 3–3 (3-2 בחבטות עונשין) גרמניהגרמניה קלנר היי
1996/1997 רוסיהרוסיה לאדה טוליאטי 4–3 (בהארכה)

שוודיהשוודיה מודו

ליגת ההוקי האירופית
1996/1997 פינלנדפינלנד TPS 5–2 רוסיהרוסיה דינמו מוסקבה
1997/1998 אוסטריהאוסטריה פלדקירך 5–3 רוסיהרוסיה דינמו מוסקבה
1998/1999 רוסיהרוסיה מטאלורג מגניטוגורסק 2–1 (בהארכה) רוסיהרוסיה דינמו מוסקבה
1999/2000 רוסיהרוסיה מטאלורג מגניטוגורסק 2–0 צ'כיהצ'כיה ספרטה פראג
גביע האלופות
2005 רוסיהרוסיה אוונגרד אומסק 2–1 (בהארכה) פינלנדפינלנד אולון קרפאט
2006 רוסיהרוסיה דינמו מוסקבה 4–4 (2-1 בחבטות עונשין) פינלנדפינלנד אולון קרפאט
2007 רוסיהרוסיה אק בארס קאזאן 6–0 פינלנדפינלנד HPK
2008 רוסיהרוסיה מטאלורג מגניטוגורסק 5–2 צ'כיהצ'כיה ספרטה פראג
ליגת האלופות
2008/2009 שווייץשווייץ אריות ציריך 2-2, 0-5 רוסיהרוסיה מטאלורג מגניטוגורסק העונה הראשונה והיחידה של ליגת האלופות
התואר האירופי
2010 שוודיהשוודיה HV71‏ 5-2 גרמניהגרמניה אייסברן ברלין
2011 אוסטריהאוסטריה רד בול זלצבורג 3-5 פינלנדפינלנד יוקריט הלסינקי
2012 שוודיהשוודיה לולאו 0-2 שוודיהשוודיה פיירסטאד
2013 שוודיהשוודיה פיירסטאד 2-1 פינלנדפינלנד יובסקילה
ליגת האלופות
2014/2015 שוודיהשוודיה לולאו 4 - 2 שוודיהשוודיה פרולונדה
2015/2016 שוודיהשוודיה פרולונדה 2 - 1 פינלנדפינלנד אולון קרפאט
2016/2017 שוודיהשוודיה פרולונדה 4 - 3 צ'כיהצ'כיה ספרטה פראג [11]
2017/2018 שוודיהשוודיה וקשו לייקרס 0 - 2 פינלנדפינלנד יובסקילה
2018/2019 שוודיהשוודיה פרולונדה 3 - 1 גרמניהגרמניה רד בול מינכן

זכיות בגמר לפי קבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה זכיות סגנות אלופה בשנים סגנית אלופה בשנים
צסק"א מוסקבה 20 0 1969, 1970, 1971, 1972, 1973, 1974, 1976, 1978, 1979, 1980, 1981, 1982, 1983, 1984,1985, 1986, 1987, 1988,1989, 1990
פרולונדה 3 1 2016, 2017, 2019 2015
מטאלורג מגניטוגורסק 3 1 1999, 2000, 2008 2009
קומטה ברנו 3 0 1966, 1967, 1968
יוקריט הלסינקי 2 1 1995, 1996 2011
TPS 2 0 1994, 1997
דיורגארדנס 2 0 1991, 1992
לולאו 2 0 2012, 2015
דינמו מוסקבה 1 6 2006 1991, 1993, 1994, 1997, 1998, 1999
פולדי קלאדנו 1 2 1977 1978, 1979
לאדה טוליאטי 1 1 1997 1995
קריליה סובייטוב מוסקבה 1 0 1975
מאלמה 1 0 1993
פלדקירך 1 0 1998
אק בארס קאזאן 1 0 2007
אוונגרד אומסק 1 0 2005
רד בול זלצבורג 1 0 2011
אייסברן ברלין 1 0 2010
יובסקילה 0 2 2013, 2018
רד בול מינכן 0 1 2019

הופעות בגמר לפי מדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה מספר זכיות מספר סגניות המועדונים הזוכים
ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות
רוסיהרוסיה  רוסיה
21
7
3
7
צסק"א מוסקבה (20), קריליה סובייטוב מוסקבה (1) מטאלורג מגניטוגורסק (3), אוונגרד אומסק (1), אק בארס קאזאן (1), דינמו מוסקבה (1), לאדה טוליאטי (1)
שוודיהשוודיה  שוודיה 10 6 פרולונדה (3), דיורגארדנס (2), לולאו (2), HV71 ‏(1), מאלמה (1), פיירסטאד (1)
פינלנדפינלנד  פינלנד 6 9 יוקריט הלסינקי (2), TPS‏ (2), יובסקילה (2)
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה
צ'כיהצ'כיה  צ'כיה
5 15 קומטה ברנו (3), קלאדנו (1), פלסן-1929 (1)
אוסטריהאוסטריה  אוסטריה 2 1 פלדקירך (1), רד בול זלצבורג (1)
שווייץשווייץ  שווייץ 1 0 אריות ציריך (1)
גרמניהגרמניה  גרמניה 0 6

שיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צסק"א מוסקבה היא הקבוצה היחידה שזכתה בגביע האירופי 20 פעמים, מהם 13 פעמים רצופות.
  • דינמו מוסקבה היא שיאנית ההפסדים בגמר, עם 6 הפסדים (מתוכם 3 רצופים) וניצחון אחד בלבד.
  • בארבעה מקרים השתתפו בגמר ליגת האלופות שתי קבוצות מאותה מדינה (ברית המועצות, רוסיה ושוודיה): צסק"א נגד ספרטק (1970); מטאלורג נגד דינמו (1999); לולאו נגד פיירסטד ב-2012 ובמשחק נוסף של לולאו נגד פרולונדה ב-2015.
  • במקרה אחד בלבד השתתפו בגמר ליגת האלופות שתי קבוצות מאותה עיר. הייתה זו העיר מוסקבה ושתי קבוצותיה הבכירות, צסק"א וספרטק, התמודדו אחת נגד השנייה ב-1970 במשחק שהסתיים בניצחון צסק"א.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Müller Stephan. International Ice Hockey Encyclopaedia: 1904—2005.
  • Norderstedt: Books on Demand, 2005. — 495 p. — ISBN 978-3-8334-4189-9.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]