לדלג לתוכן

שנות ה-20 של המאה ה-21

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
משמאל למעלה, בכיוון השעון: בתחילת העשור העולם כולו התמודד עם מגפת הקורונה אשר הדביקה מעל למיליארד בני אדם וגרמה בין היתר למותם של מיליוני אנשים ברחבי העולם, לעומס עצום על מערכות הבריאות, והיו לה השפעות סוציו-אקונומיות מרחיקות לכת; תצלום של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בעיר חרסון שבדרום אוקראינה לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022; בעקבות התקדמות יוצאת דופן וחסרת תקדים בתחום הבינה המלאכותית אשר חלה בתחילת העשור חלו גם פריצות דרך טכנולוגיות בתחום עיבוד שפה טבעית לתמונות אמנותיות ותמונות פוטו-ריאליסטיות כמו תמונה זו שנוצרה באמצעות היישום DALL-E 2 על סמך טקסט בלבד; תצלום מטוס של חיל האוויר האמריקני אשר מוביל פליטים מאפגניסטן כתוצאה מנפילת קאבול ב-2021 בתום מלחמת אפגניסטן; צ'ארלס השלישי ירש את הכתר הבריטי בעקבות מותה של אליזבת השנייה בספטמבר 2022; טלסקופ החלל ג'יימס וב שוגר לחלל במהלך 2021
מאות:
המאה ה-20 – המאה ה-21 – המאה ה-22
עשורים:
2000–2009 - 2010–2019 - 2020–2029 - 2030–2039 - 2040–2049
שנים:
<<< - 2020 - 2021 - 2022 - 2023 - 2024 - 2025 - 2026 - 2027 - 2028 - 2029 - >>>

שנות ה-20 של המאה ה-21 או שנות ה-2020 הן עשור השנים השלישי של המאה העשרים ואחת והעשור הנוכחי בלוח השנה הגרגוריאני. העשור החל ב־1 בינואר 2020 ויסתיים ב־31 בדצמבר 2029.

בתחילת העשור מגפת הקורונה עמדה במרכז סדר היום העולמי. המגפה גרמה למיליוני מקרי מוות, לעומס חסר תקדים על מערכות הבריאות, ולהטלת סגרים במדינות רבות, והאיצה את המעבר לעבודה מרחוק וללמידה מקוונת. פיתוחם המהיר של חיסונים נגד הנגיף סייע בבלימת המגמה ובמאי 2023 הכריז ארגון הבריאות העולמי על סיום מצב החירום הבין-לאומי שנגרם כתוצאה מהמגפה. ההשלכות של המגפה כללו הן שיבושים בשרשראות האספקה והן מיתון כלכלי.

בזירה הגאופוליטית התרחשו מספר טלטלות משמעותיות במהלך העשור, ובהן נסיגת ארצות הברית מאפגניסטן ב־2021 והשתלטות הטאליבאן על המדינה, הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 שהפכה לעימות הצבאי הגדול ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה, הובילה לסנקציות בין־לאומיות ולהחרפת המתיחות בין רוסיה למדינות המערב. בנוסף, בעקבות טבח שבעה באוקטובר פרצה במזרח התיכון מלחמת חרבות ברזל אשר התפתחה לעימות אזורי כולל מול איראן, הובילה לשינויים במאזן הכוחות האזורי ותרמה בין היתר לנפילת משטר אל-אסד בסוריה בדצמבר 2024. במקביל, לאורך העשור גברה המתיחות בין ארצות הברית לסין, והתחרות בין המדינות.

מבחינה כלכלית, מגפת הקורונה גרמה למיתון עולמי ולשיבושים ניכרים בשרשראות האספקה, והאיצה את המעבר לעבודה מרחוק, למסחר מקוון ולשימוש בשירותים דיגיטליים. עם התאוששות הכלכלות מהמשבר, התמודדו מדינות רבות עם עלייה באינפלציה, ובנקים מרכזיים העלו את הריבית במטרה לבלום את האינפלציה. הפלישה הרוסית לאוקראינה החריפה את מחירי האנרגיה והמזון והשפיעה גם היא באופן משמעותי על הכלכלה העולמית.

בתחומי המדע והטכנולוגיה חלה התקדמות מואצת במהלך העשור, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית. התפתחותה המהירה של הבינה המלאכותית היוצרת, ובפרט האימוץ הנרחב של כלי בינה מלאכותית כמו הצ'אטבוט ChatGPT, חוללו שינויים מהותיים במיוחד בתחומי העבודה, החינוך והיצירה, ועוררו דיונים נרחבים בנושאי פרטיות, בטיחות וזכויות יוצרים. במקביל, הובילה התחרות בתחום להשקעות נרחבות בשבבים, בתשתיות מחשוב ובמרכזי נתונים. בתחום חקר החלל הואץ מרוץ החלל המסחרי והממשלתי, ובפרט תוכנית ארטמיס של נאס"א לחקר הירח.

לפי הערכת האומות המאוחדות, אוכלוסיית העולם הגיעה לכ-8 מיליארד בני אדם בנובמבר 2022. במהלך 2023 עקפה הודו את סין והפכה למדינה המאוכלסת בעולם.

אירועים עולמיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות וסכסוכים מזוינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות בין-לאומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות בין-לאומיות בולטות שהתקיימו במהלך העשור כוללים את:

  • המלחמה העולמית בטרור – מונח המשמש לתיאור מכלול של מערכות צבאיות, מבצעי סיכול, פעולות מודיעיניות ומדיניות בין־לאומית שנוהלו בעיקר בהובלת ארצות הברית ובעלות בריתה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר. במהלך העשור הסתיימה המערכה הצבאית האמריקאית באפגניסטן עם נסיגת הכוחות ב־2021, אך פעילות צבאית ומודיעינית נגד ארגוני טרור עודנה נמשכת במדינות שונות.
  • מלחמת האזרחים בתימן וההתערבות הצבאית הבין-לאומית בתימן (2014–הווה) - במהלך העשור נמשכה מלחמת האזרחים בתימן, שבה היו מעורבים גורמים מקומיים ומעצמות אזוריות ובין־לאומיות. ההתערבות הצבאית בהובלת ערב הסעודית החלה ב־2015. הפסקת האש בשנת 2022 הובילה לירידה ניכרת בהיקף הלחימה, אף שהסכסוך לא הגיע להסדר מדיני כולל. עם זאת, בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023 הרחיבו החות'ים את פעילותם האזורית, ובכלל זה שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל ותקיפת כלי שיט בים האדום. בתגובה לתקיפות אלה ביצעו ארצות הברית ובריטניה תקיפות נגד מטרות חות'יות בתימן.
  • מלחמת נגורנו קרבאך השנייה (27 בספטמבר–10 בנובמבר 2020) – עימות צבאי בן 44 ימים בין אזרבייג'ן, הנתמכת על ידי טורקיה, לבין רפובליקת ארצאך, הנתמכת על ידי ארמניה, באזור השנוי במחלוקת נגורנו קרבאך, שהסתיים בניצחון אזרבייג'ני. הלחימה התאפיינה בשימוש נרחב בכטב"מים (בעיקר בסיוע טורקי) וארטילריה כבדה, והובילה לכיבוש העיר האסטרטגית שושה. במסגרת הסכם הפסקת האש של ה-10 בנובמבר 2020 אשר הושג בתיווך רוסי הועברו שטחים נרחבים לשליטת אזרבייג'ן והוא הביא לפריסת כוח רוסי על מנת לוודא שהשקט יישמר. בהמשך, המתיחות נמשכה עד שב-2023 אזרבייג'ן ביצעה מתקפת הבזק אשר במסגרתו כל אזור נגורנו קרבאך עבר לשליטתה המלאה של אזרבייג'ן ולכך שרוב האוכלוסייה הארמנית נאלצה לצאת מאזור נגורנו קרבאך.
תצלום מאפריל 2023 מתוך הקרב על באחמוט שהתקיים במסגרת מלחמת אוקראינה–רוסיה
  • מלחמת אוקראינה–רוסיה (24 בפברואר 2022 – הווה) - בפברואר 2022 רוסיה פתחה בפלישה רחבת היקף לאוקראינה, שהסלימה את הסכסוך האוקראיני-רוסי והפכה בהמשך למלחמה הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. לאחר שכוחות אוקראיניים בלמו את המתקפה על קייב ורוסיה נסוגה מאזורים בצפון אוקראינה, מוקד הלחימה עבר בעיקר למזרח ולדרום המדינה. רוסיה השתלטה על שטחים נרחבים והכריזה על סיפוחם, אולם הסיפוח לא הוכר על ידי אוקראינה ועל ידי רוב הקהילה הבין-לאומית. במהלך המלחמה אוקראינה הצליחה להשיב לעצמה שטחים במתקפות נגד, ובאוגוסט 2024 פתחה במתקפה במחוז קורסק שברוסיה. המלחמה גרמה לנפגעים רבים, להרס תשתיות נרחב ולמשבר פליטים גדול, והשפיעה על הביטחון האירופי, שוקי האנרגיה והמזון והיחסים בין רוסיה למדינות המערב.
  • מלחמת חרבות ברזל (7 באוקטובר 2023–הווה) - עימות צבאי נרחב בין ישראל לארגוני הטרור הפלסטיניים ברצועת עזה בראשות ארגון חמאס שהפך למלחמה אזורית רב-זירתית. המלחמה פרצה בעקבות מתקפת פתע משולבת שבה כ-3,000 מחבלים פלסטינים הצליחו לחדור לתחומי ישראל, פשטו על יישובי עוטף עזה, מפקדות צה"ל והעיר שדרות, וביצעו מעשי טבח המוניים, בהם הטבח בפסטיבל המוזיקה "נובה" ברעים, שבו נרצחו 364 בני אדם והיה לפיגוע הטרור הקטלני בתולדות ישראל. במהלך המתקפה נרצחו 1,163 אנשים בישראל, ונחטפו לרצועת עזה 251 אזרחים וחיילים. בתגובה הכריזה ישראל על מלחמה ופתחה במערכה נרחבת שכללה תקיפות אוויריות, הטלת מצור ותמרון קרקעי ברצועת עזה במטרה למוטט את שלטון חמאס ולהשיב את החטופים. הלחימה הסלימה במהירות לעימות ישיר עם חזבאללה בלבנון, המורדים החות'ים בתימן, מיליציות פרו-איראניות בעיראק ובסוריה, ועימות ישיר עם איראן.
טנק מרכבה נלחם בח'אן יונס במסגרת מלחמת חרבות ברזל
  • זירת רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל (7 באוקטובר 2023 – הווה) – עימות צבאי בין ישראל לחמאס וארגוני טרור פלסטיניים נוספים ברצועת עזה שהחל לאחר מתקפת הפתע שפתחה את מלחמת חרבות ברזל. בתגובה פתחה ישראל במתקפה רחבת היקף שכללה מצור מלא על עזה, תקיפות אוויריות מסיביות, וכניסה קרקעית לערים מרכזיות ברצועה, במטרה לפרק את שלטון חמאס ולהחזיר את החטופים בעזה. העימות הוביל להסלמה בגבול הצפון מול חזבאללה ולמתיחות אזורית.
  • זירת לבנון במלחמת חרבות ברזל (8 באוקטובר 2023 – הווה) – עימות צבאי בין ישראל לחזבאללה ולארגונים נוספים בלבנון, שהחל בחילופי אש בגבול ישראל–לבנון לאחר מתקפת 7 באוקטובר. במהלך 2023 ו־2024 התרחבה הלחימה וכללה ירי רקטות וטילים מלבנון לעבר ישראל, תקיפות ישראליות נגד חזבאללה ברחבי לבנון ופינוי יישובים משני צדי הגבול. בספטמבר 2024 החריפה הלחימה בעקבות פיצוץ אלפי מכשירי קשר של חזבאללה, וב־30 בספטמבר החל תמרון קרקעי בדרום לבנון. ב־27 בנובמבר נכנסה לתוקפה הפסקת אש, שלאחריה נמשכו חילופי אש ותקיפות בין הצדדים. ב־2 במרץ 2026 הצטרף חזבאללה למלחמה בין ישראל לאיראן, ובעקבות זאת התחדשה הלחימה בין ישראל לחזבאללה בהיקף נרחב. ישראל ביצעה תקיפות אוויריות ברחבי לבנון, ובהמשך הרחיבה את התמרון הקרקעי בדרום לבנון. צה"ל כבש אזורים מדרום ומעבר לנהר הליטני, הקים מוצבים והתבסס לאורך הקו הצהוב, בעוד חזבאללה וארגונים נוספים המשיכו בלחימה נגד ישראל. במהלך הלחימה נחתם הסכם ישראל–לבנון 2026.
מטוסי F-16I סופה של חיל האוויר הישראלי מעל דיר א-זור, בדרך לגיחת הפצצה באיראן במהלך מבצע שאגת הארי, 4 במרץ 2026
  • הסכסוך ההודי–פקיסטני (22 באפריל עד 10 במאי 2025) - עימות צבאי שפרץ בין הודו לפקיסטן בעקבות פיגוע טרור באזור קשמיר באפריל 2025 שבו נרצחו 26 תיירים. לאחר חילופי אש והטלת סנקציות הדדיות, שיגרה הודו ב-7 במאי את תקיפת הטילים הנרחבת "מבצע סינדור", ובתגובה ערכה פקיסטן מתקפת נגד קטלנית. הלחימה הגיעה לסיומה בהסכם הפסקת אש.
  • העימות בין קמבודיה לתאילנד (28 במאי 2025–הווה) - בשנת 2025 הסלים הסכסוך הטריטוריאלי בין קמבודיה לתאילנד לעימותים מזוינים לאורך הגבול. לאחר התקריות הראשונות במאי התרחבה הלחימה ביולי, וכללה שימוש בארטילריה ובמטוסי קרב וגרמה לעשרות הרוגים ולעקירת מאות אלפי בני אדם. ב־28 ביולי 2025 הושגה הפסקת אש, ולאחר מכן נחתמו הסדרים נוספים, אך הפסקת האש קרסה בהמשך והלחימה התחדשה. במהלך מבצע תאילנדי קרקעי שבוצע בהמשך נכבשו שטחים ויישובים בצפון קמבודיה.

מלחמות אזרחים וסכסוכים פנימיים רחבי־היקף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות אזרחים וסכסוכים פנימיים רחבי־היקף בולטים שהתרחשו במהלך העשור כוללות את:

  • מלחמת האזרחים בסומליה (1991–הווה) - במהלך העשור הצליחה ממשלת סומליה לשחרר שטחים נרחבים במרכז סומליה בעוד שבמקביל אך הארגון האסלאמיסטי "א-שבאב" הוציא לפועל פיגועים קטלניים במוגדישו. במקביל נערכו מיליוני תושבים מבתיהם.
  • מלחמת האזרחים בקולומביה (1964–הווה) - סכסוך מתמשך בין ממשלת קולומביה לבין מיליציות צבאיות למחצה, הנלחמים על הגדלת שטחי השפעתם במדינה.
  • מלחמת הסמים במקסיקו (2006–הווה) - במהלך העשור נמשך העימות בין קרטלי הסמים במקסיקו לבין גורמי אכיפת החוק במקסיקו. אף על פי שקרטלי הסמים המקסיקניים קיימים זמן רב, הם הפכו לבעלי השפעה רבה לאחר דעיכת קרטלי הסמים של קולומביה בשנות ה-90. קרטלי הסמים המקסיקנים שולטים בשוק הסמים הסיטונאי בארצות הברית. מעצרים של ראשי הקרטלים הובילו לגל אלימות כאשר הקרטלים מנסים להשתלט על נתיבי הסחר של הסמים אל תוך ארצות הברית.
נפילת משטר אל-אסד,8 בדצמבר 2024
  • מלחמת האזרחים בסוריה והפלת משטר אסד (2011–2024) - מלחמת האזרחים נמשכה במהלך חלק ניכר מהעשור. בדצמבר 2024 פתחו כוחות מורדים במתקפה רחבת היקף, כבשו ערים מרכזיות והפילו את משטרו של בשאר אל-אסד. נפילת המשטר שמה קץ לשלטון משפחת אסד בסוריה אשר נמשך יותר מחמישה עשורים, אך לא הביאה לסיום האלימות והמתיחות הפוליטית והעדתית בסוריה.
  • מלחמת תיגראי (נובמבר 2020–נובמבר 2022) - מלחמה בין ממשלת אתיופיה לבין החזית העממית לשחרור תיגראי שהחלה בנובמבר 2020 והסתיימה בהסכם הפסקת אש בנובמבר 2022 בתיווך האיחוד האפריקאי. המלחמה גרמה למשבר הומניטרי קשה, למספר רב של הרוגים ולעקירת תושבים. במהלך 2026 התחדשו העימותים באזור תיגראי, והסכם השלום ניצב בפני משבר מחודש.
  • המלחמה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו(אנג') (2022–הווה) - במהלך העשור התעצם העימות בין ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לבין קבוצות מורדים, ובראשן מליציית המורדים M23 שפועלת באופן נרחב במזרח המדינה. המלחמה כוללת מתקפות רחבות היקף, וכיבוש של ערים ושטחים נרחבים בידי כוחות המורדים. במהלך 2025 השתלטו כוחות המורדים על הערים גומה ובוקאבו, מה שהעמיק את המשבר הביטחוני וההומניטרי באזור והוביל לעקירה של אוכלוסיות בהיקף נרחב. במקביל נמשכו מאמצים דיפלומטיים ובין-לאומיים להביא להפסקת הלחימה ולהשגת הסדר מדיני, אך גם לאחר הסכמים והפסקות אש נמשכו עימותים באזורים שונים במזרח המדינה.
  • מלחמת האזרחים הסודאנית השלישית (2023–הווה) - מאז אפריל 2023 מתנהלת מלחמת אזרחים קשה בין צבא סודאן לבין הכוח הצבאי למחצה "כוחות התמיכה המהירה", אשר התפשטה במהירות לאזורים נרחבים בסודאן. הלחימה גרמה להרג המוני, להרס נרחב ולמשבר הומניטרי חמור הכולל עקירת מיליוני בני אדם ורעב המוני. במסגרת העימות מבוצע בחבל דארפור רצח עם מכוון ושיטתי על ידי "כוחות התמיכה המהירה" כאשר מיליציות ערביות פועלות באופן מכוון נגד האוכלוסייה האפריקנית הלא-ערבית של החבל מתוך תפיסות של עליונות ערבית. שיאה של הסלמה זו התרחשה במהלך אוקטובר 2025 כאשר כוחות התמיכה המהירה כבשו את אל-פאשר, בירת צפון דארפור, ובתום מצור ממושך בוצע רצח המוני. העימות הצבאי מושפע במיוחד מעורבות זרה, כולל תמיכת איחוד האמירויות הערביות ב"כוחות התמיכה המהירה".

מרידות, התקוממויות וסכסוכים מזוינים בעצימות נמוכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרידות, התקוממויות וסכסוכים מזוינים בעצימות נמוכה בולטים שהתרחשו במהלך העשור כוללות את:

תהפוכות פוליטיות וחברתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיכות צבאיות ומהפכות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיכות צבאיות ומהפכות בולטות שהתרחשו במהלך העשור כוללות את:

  • מלחמת האזרחים במיאנמר (2021–הווה) - בפברואר 2021 ביצע הצבא הפיכה צבאית והדיח את הממשלה הנבחרת. בעקבות ההפיכה הצבאית התפתח מאבק מזוין רחב היקף בין החונטה הצבאית שהשתלטה על המדינה והקימה את "המועצה למנהל המדינה", לבין ארגוני התנגדות, מיליציות וכוחות אתניים חמושים בהנהגת המפלגה שהודחה מהשלטון. במהלך העשור התרחב העימות לאזורים רבים במדינה והחליש משמעותית את שליטת הצבא בחלקים ממנה.
  • ההפיכה הצבאית בניז'ר (2023) - במסגרת ההפיכה עצרו אנשי המשמר הנשיאותי את הנשיא מוחמד בזום, והקימו שלטון צבאי. זוהי ההפיכה הצבאית החמישית במדינה מאז עצמאותה של ניז'ר מצרפת ב-1960, האחרונה הייתה ב-2010.
  • ההפיכה הצבאית בגבון (2023) - באוגוסט 2023 התרחשה הפיכה צבאית בגבון, זמן קצר לאחר ניצחונו של הנשיא המכהן עלי בונגו בבחירות הכלליות. ההפיכה, אותה הוביל בן דודו של הנשיא המכהן, הביאה לקצה 56 שנות שלטון של משפחת בונגו.
  • ההפיכה הצבאית במדגסקר (2025) - באוקטובר 2025 הופל שלטונו של נשיא מדגסקר אנדרי רג'ואלינה בעקבות גל מחאות נרחב על רקע מחסור בחשמל ובמים ותנאי חיים ירודים. גל המחאות הסלים בהמשך להפיכה צבאית בהובלת יחידת העלית CAPSAT. לאחר שהצבא הכריז על השתלטותו על מוסדות השלטון באוקטובר 2025 נמלט רג'ואלינה מהמדינה, והפרלמנט הדיח אותו. קולונל מייקל רנדריאנירינה הכריז על הקמת הנהגה צבאית זמנית, שהצהירה כי בכוונתה לנהל תקופת מעבר ולפעול לקראת בחירות.

מחאות ותנועות מחאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחאות ותנועות מחאה בולטות שהתרחשו/מתרחשות במהלך העשור כוללות את:

  • המחאות בהונג קונג ב-2019 ו-2020 (9 ביוני 2019–סוף 2020) - סדרת הפגנות המוניות שהחלה ביוני 2019 בעקבות הצעת החוק להסגרת מבוקשים לידי השלטון המרכזי בבייג'ינג שבסין, ובהמשך התרחבה לדרישות פוליטיות רחבות יותר. המחאות דעכו בעקבות מגפת הקורונה, חקיקת חוק הביטחון הלאומי בהונג קונג ושינויים נוספים במערכת הפוליטית והמשפטית של הונג קונג.
  • המחאות בצ'ילה ב-2019 ו-2020 (14 באוקטובר 2019–מרץ 2020) - רצף מחאות המוניות שהחל בעקבות העלאת מחירי התחבורה הציבורית והתרחב לדרישות בנושאי יוקר המחיה, אי־שוויון ורפורמות חברתיות ופוליטיות. היקף המחאות פחת באופן משמעותי עם התפשטות מגפת הקורונה והטלת מגבלות התקהלות.
  • המחאות בעיראק (2020-2019) (1 באוקטובר 2019–2020) - סדרה של מחאות בתגובה לשחיתות, אבטלה ושירותים ציבוריים לא יעילים במדינה, לפני שהסלימו לקריאות להפיל את ממשל ולעצור את ההתערבות האיראנית בעיראק.
  • המחאות בלבנון ב-2019 ו-2020 (17 באוקטובר 2019–2020) - סדרה של מחאות ברחבי לבנון בתגובה לכישלונה של הממשלה למצוא פתרונות למשבר הכלכלי במדינה בשנה שקדמה להן.
  • מחאות ג'ורג' פלויד (מאי 2020) - בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד, אזרח אפרו-אמריקני, בידי שוטר במיניאפוליס, החלו הפגנות רבות כנגד האלימות המשטרתית לכאורה, שהדרדרו להפרות סדר ומהומות אלימות. ההפגנות התפשטו ברחבי ארצות הברית, ומשם – לרחבי העולם.
  • ההפגנות בבלארוס (2020–2021) – מחאות המוניות שפרצו בעקבות הבחירות לנשיאות בלארוס באוגוסט 2020. המפגינים ערערו על תוצאות הבחירות ועל המשך שלטונו של אלכסנדר לוקשנקו. הרשויות דיכאו את המחאות באמצעות מעצרים, פיזור הפגנות והליכים פליליים.
  • מחאת החקלאים בהודו (2020–2021) - מחאת החקלאים בהודו הייתה מחאה נגד שלושה חוקים שנחקקו בפרלמנט של הודו בספטמבר 2020. לדברי החקלאים, חוקים אלו מיטיבים עם תאגידים גדולים ופוגעים בחקלאים. לדברי הממשלה החוקים נועדו להקל על מכירות סיטונאיות של תוצרת חקלאית. ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי הודיע שהחוקים יבוטלו.
  • ההסתערות על הקפיטול (6 בינואר 2021) - מפגינים תומכי נשיא ארצות הברית היוצא דונלד טראמפ הסתערו על בניין הקפיטול בוושינגטון הבירה, בניסיון לשבש את אישור קולות חבר האלקטורים בידי הקונגרס של ארצות הברית, לאחר נאום מחאה של טראמפ על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית.
  • ההפגנות באיראן 2022–2023 (16 בספטמבר 2022–2023) - בעקבות מותה של מהסא אמיני, סטודנטית איראנית, במהלך מעצר משטרתי עקב אי-עטיית חג'אב, החלו הפגנות רבות בהובלת נשים וצעירים אשר קראו לשינוי במעמדן של הנשים האיראניות ולקידום חירויות אזרחיות ופוליטיות במדינה. ההפגנות התפשטו לחלקים נרחבים במדינה ודוכאו בהמשך על ידי הרשויות.
  • המחאות בסרי לנקה (2022) - מגל מחאות המוני בשנת 2022 על רקע המשבר הכלכלי החריף במדינה הוביל להתפטרותו של הנשיא המכהן ולשינויים פוליטיים נרחבים במדינה.
  • המחאות בבנגלדש(אנג') (2024) - המחאות החלו ביוני 2024 על רקע התנגדות סטודנטים לשיטת המכסות במשרות הממשלתיות, ובהמשך התרחבו למחאה רחבה נגד ממשלת שייח' חסינה. לאחר דיכוי אלים ועימותים בין מפגינים לכוחות הביטחון ולתומכי הממשלה, התפטרה חסינה מתפקיד ראש ממשלת בנגלדש ונמלטה להודו באוגוסט 2024.

מתקפות טרור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיגועי הטרור הבולטים ביותר (שבוצעו נגד אוכלוסייה אזרחית) במהלך העשור כוללים את:

תופעות בין-לאומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנקשויות וחיסולים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שינזו אבה
חסן נסראללה
עלי ח'אמנאי

סעיף זה כולל את ההתנקשויות, ניסיונות התנקשות והחיסולים הממוקדים הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשור זה ממשיך מגמה של התחזקות הלגיטימיות הציבורית של מפלגות ימין קיצוני, לאחר עשורים שבהם נחשבו מנודות מהזירה הפוליטית בשל הלקחים הטראומטיים של מלחמת העולם השנייה. מפלגות הימין באירופה עברו לאורך השנים תהליך נרחב של נירמול בשיח הציבורי, וחלקן פנו לריכוך תדמיתן על מנת להשתלב בקואליציות שלטוניות[8][9].

לצד זאת, בעוד שבחציו השני של העשור הקודם התחזקו ברחבי העולם מנהיגים שאימצו מאפיינים של פופוליזם פוליטי, בראשית העשור הזה חלה נסיגה במעמדם של חלקם. בצ'כיה הפסיד אנדריי באביש בבחירות, ובארצות הברית הפסיד הנשיא המכהן דונלד טראמפ[10]. מנהיגים נוספים המזוהים עם זרם זה, כגון ויקטור אורבן בהונגריה וז'איר בולסונארו בברזיל, נחלשו פוליטית על רקע אינפלציה גלובלית גואה ומשברים פנימיים[11]. עם זאת, בהמשך העשור רשמו תנועות פופוליסטיות ושמרניות קאמבק פוליטי עם חזרתו של טראמפ לנשיאות ארצות הברית ב-2024 והתחזקות מפלגות ימין בבחירות לפרלמנט האירופי[12].

במהלך העשור חלו באירופה שינויים פוליטיים ומבניים משמעותיים, שכללו את השלמת פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי, משברים פוליטיים פנימיים, שינוי במאזן הכוחות בתוך האיחוד האירופי, ועלייה בחשיבותם של סוגיות ביטחוניות, הגירה, אנרגיה ויחסי החוץ. המלחמות והסכסוכים המזוינים באירופה מתוארים בנפרד בסעיף מלחמות וסכסוכים מזוינים. תהפוכות פוליטיות וחברתיות באירופה מתוארים בנפרד בסעיף תהפוכות פוליטיות וחברתיות.

  • השלמת הברקזיט (2020) - ב-31 בינואר 2020 פרשה הממלכה המאוחדת רשמית מהאיחוד האירופי, לאחר 47 שנות חברות. תקופת המעבר הסתיימה ב־31 בדצמבר 2020, עם כניסתם לתוקף של ההסדרים החדשים ביחסי הממלכה המאוחדת והאיחוד האירופי.
  • הפלישה הרוסית לאוקראינה ושינוי סדרי העדיפויות באירופה (מ־2022) – הפלישה הרוסית בפברואר 2022 הביאה לשינוי ניכר במדיניות הביטחון והחוץ של מדינות אירופה. האיחוד האירופי הטיל על רוסיה שורת סנקציות והרחיב את הסיוע הכלכלי והצבאי לאוקראינה, בעוד סוגיות ההגנה, העצמאות האנרגטית והיחסים עם רוסיה ועם ארצות הברית תפסו מקום מרכזי בסדר היום האירופי. המלחמה עצמה מתוארת בנפרד בסעיף מלחמות בין-לאומיות.
  • הרחבת נאט"ו - בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022 הגישו פינלנד ושוודיה בקשות להצטרפות לנאט"ו. פינלנד הצטרפה לברית ב־4 באפריל 2023 ושוודיה הצטרפה ב־7 במרץ 2024, ובכך גדל מספר חברות הברית ל־32.
  • שינוי המפה הפוליטית באיחוד האירופי (2024) – הבחירות לפרלמנט האירופי ביוני 2024 שיקפו המשך התחזקות של מפלגות לאומיות, שמרניות ופופוליסטיות בחלק ממדינות האיחוד האירופי.
  • מדיניות ההגירה והמקלט - סוגיית הגעתם של מבקשי מקלט ומהגרים ליבשת אירופה המשיכה לעמוד במוקד השיח הפוליטי באירופה בעשור זה, והובילה לאישור "אמנת ההגירה והמקלט" החדשה של האיחוד האירופי ולמחלוקות מתמשכות בין מדינות האיחוד בנוגע לחלוקת הנטל, הפיקוח על הגבולות ובנוגע למדיניות הקליטה.
  • שינויים ביחסי אירופה עם רוסיה ועם ארצות הברית - במהלך העשור השתנו באופן משמעותי יחסי אירופה עם רוסיה, במיוחד לאחר הפלישה לאוקראינה ב-2022. במקביל נמשך הדיון באירופה בנוגע לחלוקת האחריות הביטחונית בתוך נאט"ו, ליחסים עם ארצות הברית וליכולתה של אירופה לפתח מדיניות ביטחון והגנה עצמאית יותר.

במהלך העשור התאפיינה אפריקה בשינויים פוליטיים משמעותיים, ובהם גל של הפיכות צבאיות במערב ובמרכז היבשת, משברים חוקתיים, מחאות ציבוריות, חילופי שלטון ומאבקים על המעבר לשלטון אזרחי. במקביל נמשכו תהליכי דמוקרטיזציה ובחירות במדינות רבות, לצד אתגרים הנוגעים לשלטון החוק, יציבות מוסדות המדינה והמצב הכלכלי והחברתי. המלחמות והסכסוכים המזוינים באפריקה מתוארים בנפרד בסעיף מלחמות וסכסוכים מזוינים. תהפוכות פוליטיות וחברתיות באפריקה מתוארים בנפרד בסעיף תהפוכות פוליטיות וחברתיות.

במהלך העשור חלו ביבשת אמריקה שינויים פוליטיים וחברתיים משמעותיים. בארצות הברית התאפיינה התקופה בקיטוב פוליטי ובמחלוקות סביב הבחירות, מוסדות השלטון והעברת השלטון הנשיאותי. בקנדה נמשכה תחרות פוליטית בין המפלגות הפדרליות לצד דיונים בנושאי כלכלה, הגירה ויחסי החוץ. באמריקה הלטינית ובקריביים נמשכו מחאות ומשברים פוליטיים, לצד חילופי שלטון, שינויים חוקתיים ועלייה וירידה בכוחן של תנועות פוליטיות משמאל ומימין. המלחמות והסכסוכים המזוינים באמריקה מתוארים בנפרד בסעיף מלחמות וסכסוכים מזוינים. תהפוכות פוליטיות וחברתיות באמריקה מתוארים בנפרד בסעיף תהפוכות פוליטיות וחברתיות.

  • הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 והסתערות על הקפיטול - הבחירות שנערכו בנובמבר 2020 הובילו לניצחונו של ג'ו ביידן על הנשיא המכהן דונלד טראמפ. טראמפ לא הכיר בתוצאות הבחירות והעלה טענות בדבר אי־סדרים והונאה, שלא שינו את תוצאות הבחירות כפי שאושרו במסגרת ההליך החוקי. סירובו של טראמפ להכיר בתוצאות הבחירות וטענותיו למעשי מרמה הובילו להחרפת הקיטוב הציבורי, שהגיעה לשיאה ב-6 בינואר 2021 עם הסתערות תומכי טראמפ על הקפיטול בעת שהקונגרס התכנס לאשר את תוצאות הבחירות. האירוע היה אחד מהמשברים החוקתיים והפוליטיים המרכזיים בתולדות ארצות הברית בעת האחרונה.
  • הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024 - מערכת הבחירות לנשיאות בשנת 2024 התקיימה על רקע קיטוב פוליטי חריף ומחלוקות בסוגיות הגירה, כלכלה, הזכות לבצע זכויות אזרח ומדיניות החוץ. דונלד טראמפ הביס בבחירות את קמלה האריס, וזכה בכהונה שנייה לא רצופה כנשיא ארצות הברית. בכך הפך טראמפ לנשיא השני בתולדות ארצות הברית, אחרי גרובר קליבלנד, שזכה בשתי כהונות לא רצופות.
  • הבחירות בברזיל - בבחירות לנשיאות ב-2022 נבחר מחדש לואיז אינסיו דה סילבה (לולה) לאחר שהביס בהפרש זעום את הנשיא המכהן ז'איר בולסונארו. בינואר 2023 פרצו התפרעויות של תומכי בולסונארו במוסדות השלטון בברזיליה.
  • הבחירות לנשיאות בארגנטינה - בבחירות ב-2023 נבחר חאבייר מיליי, שהציג תוכנית כלכלית ליברלית רדיקלית שכללה קיצוץ נרחב בהוצאות הממשלה, רפורמות מבניות וליברליזציה של השוק.
  • הבחירות הכלליות במקסיקו - בבחירות הכלליות ב-2024 נבחרה קלאודיה שיינבאום, והייתה לאישה הראשונה בתולדות המדינה המכהנת כנשיאה.
  • המשבר בוונצואלה - במהלך העשור נמשך המשבר הפוליטי, הכלכלי וההומניטרי בוונצואלה. בבחירות לנשיאות ב־2024 הכריזו הרשויות על ניצחונו של ניקולאס מדורו, בעוד האופוזיציה טענה כי מועמדה אדמונדו גונסאלס אורוטיה זכה בבחירות. בינואר 2026 ביצעה ארצות הברית פעולה צבאית בוונצואלה שבמהלכה נתפס מדורו והועבר לארצות הברית. בעקבות זאת החלה דלסי רודריגס לכהן כנשיאה זמנית. במהלך 2026 נמשכו המגעים בנוגע למעבר לשלטון נבחר ולעריכת בחירות חדשות.

במזרח התיכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העשור המשיכו מדינות המזרח התיכון להתמודד עם ההשלכות הפוליטיות והחברתיות של האביב הערבי, לצד שינויים ביחסי הכוחות האזוריים, משברים פוליטיים וכלכליים, מחאות עממיות ותהליכי נורמליזציה בין ישראל למדינות ערב. המלחמות והסכסוכים המזוינים במזרח התיכון מתוארים בנפרד בסעיף מלחמות וסכסוכים מזוינים. תהפוכות פוליטיות וחברתיות במזרח התיכון מתוארים בנפרד בסעיף תהפוכות פוליטיות וחברתיות.

  • הסכמי אברהם (2020) - ישראל חתמה על הסכמי נורמליזציה עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין, ובהמשך כוננו יחסים דיפלומטיים עם מרוקו. סודאן הודיעה אף היא על כוונתה לנרמל את היחסים עם ישראל. ההסכמים סימנו שינוי ביחסים בין ישראל לבין חלק ממדינות ערב והובילו להרחבת הקשרים הדיפלומטיים, הכלכליים והביטחוניים ביניהן.
  • המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022) - ישראל חוותה תקופה ממושכת של אי־יציבות פוליטית, שכללה חמש מערכות בחירות לכנסת בתוך פחות מארבע שנים. לאחר ששתי מערכות הבחירות הראשונות לא הובילו להקמת ממשלה, הבחירות השלישיות הביאו להקמת ממשלת אחדות בראשות נתניהו ובני גנץ שהתפרקה כעבור זמן קצר. הבחירות הרביעיות הובילו להקמת ממשלת השינוי בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, אשר התפזרה כעבור שנה. ולבסוף, הבחירות החמישיות אשר נערכו בשנת 2022 הסתיימו בניצחון מובהק לגוש הימין ובחזרתו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה.
  • המשבר הכלכלי והפוליטי בלבנון - הפיצוץ בנמל ביירות באוגוסט 2020 העמיק את המשבר הפוליטי בלבנון, והמערכת הפוליטית התקשתה במשך שנים להגיע להסכמות על הקמת ממשלה ועל בחירת נשיא.
  • המשך ההתפתחויות הפוליטיות בסוריה - לאורך שנות ה־20 נמשכו המאבקים סביב עתידה הפוליטי של סוריה, לצד ניסיונות בינלאומיים לקדם הסדר מדיני. בדצמבר 2024 קרס משטר אסד, ובכך הסתיים שלטון משפחת אסד שנמשך מאז 1971. נפילת המשטר שינתה את המאזן הפוליטי באזור והובילה לתהליך של שינוי במבנה השלטון וביחסי סוריה עם מדינות האזור.

במזרח אסיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העשור חלו במזרח אסיה תמורות פוליטיות משמעותיות, ובהן הפיכות צבאיות, משברים חוקתיים וכלכליים, מחאות המוניות, חילופי שלטון ושינויים במערכות היחסים בין מדינות האזור. במקביל התחזקו בחלק ממדינות מזרח אסיה מגמות של ריכוז סמכויות השלטון והגבלת פעילות האופוזיציה, בעוד שבמדינות אחרות התקיימו חילופי שלטון באמצעות בחירות ומחאות ציבוריות. המלחמות והסכסוכים המזוינים במזרח אסיה מתוארים בנפרד בסעיף מלחמות וסכסוכים מזוינים. תהפוכות פוליטיות וחברתיות במזרח אסיה מתוארים בנפרד בסעיף תהפוכות פוליטיות וחברתיות.

  • העמקת השליטה הסינית בהונג קונג (2020–2024) – בשנת 2020 הטילה סין על הונג קונג את חוק הביטחון הלאומי בעקבות המחאות הפרו־דמוקרטיות של 2019. בשנת 2024 אישרה המועצה המחוקקת של הונג קונג חוק ביטחון לאומי נוסף, בהתאם לסעיף 23 בחוק היסוד. החקיקה הרחיבה את העבירות הנוגעות לבגידה, הסתה, ריגול, חבלה והתערבות זרה, והעמיקה את השינוי במערכת הפוליטית בהונג קונג.
  • המשבר החוקתי בדרום קוריאה (2024) – ב־3 בדצמבר 2024 הכריז הנשיא יון סוק-יאול על משטר צבאי תוך האשמת מפלגת האופוזיציה הליברלית בכך שהיא פועלת נגד המדינה ובשיתוף פעולה עם צפון קוריאה, לראשונה במדינה מאז 1980. הצעד עורר מחאה ציבורית ופוליטית נרחבת, ובתוך שעות ספורות הצביעה האספה הלאומית פה אחד על ביטול הצו, ובעקבות כך הנשיא נאלץ לבטל את הצו רשמית לפנות בוקר וכתוצאה מכך הדבר הוביל לגל התפטרויות ומעצרים של בכירים בממשלו. ב-14 בדצמבר הושעה יון מתפקידו לאחר שהאספה הלאומית הצביעה על הדחתו, וב-15 בינואר 2025 הוא נעצר והואשם בהובלת מרד. בפברואר 2026 הורשע יון בעבירות מרד ונדון למאסר עולם.
מדד הדאו ג'ונס ומדד ה-CAC 40 בין ינואר 2020 עד אפריל 2020

במהלך העשור התמודדה הכלכלה העולמית עם שורה של משברים וטלטלות אשר השפיעו באופן ניכר על הצמיחה הכלכלית, על שוקי העבודה ועל יוקר המחיה ברחבי העולם, והובילו לשינויים ניכרים במדיניות הכלכלית של מדינות רבות.

בשנת 2020 גרמה מגפת הקורונה למיתון עולמי חריף, בעקבות הגבלות התנועה, הסגירה של בתי עסק, צמצום הפעילות התעשייתית והפגיעה בתיירות ובסחר הבינלאומי. ממשלות ובנקים מרכזיים ברחבי העולם נאלצו בעקבות כך לנקוט צעדי חירום נרחבים, ובהם תוכניות סיוע לבתי עסק ולמשקי בית, הגדלת ההוצאות הציבוריות והפחתת הריביות. לפי הבנק העולמי, המשבר של תקופת הקורונה היה אחד מהמיתונים העולמיים החריפים ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.[13]

בשנת 2021 החלה הכלכלה העולמית להתאושש, בעקבות התרחבות מבצעי החיסונים, הסרת חלק מההגבלות וחידוש הפעילות העסקית. שוק העבודה לא חזר לקדמותו במלואו והיו שעבדו מהבית בחלק מהזמן. בנוסף, ההתאוששות לוותה בשיבושים בשרשראות האספקה, במחסור במוצרים ובחומרי גלם ובעלייה במחירי ההובלה. הביקוש הגובר למוצרים ולשירותים, לצד קשיי האספקה, תרם לעלייה באינפלציה במדינות רבות.

בשנת 2022 החריפה האינפלציה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. המלחמה והשפעתה על אספקת האנרגיה, המזון וחומרי הגלם תרמו לעליית המחירים ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה. מדינות רבות התמודדו עם עלייה ביוקר המחיה, ובנקים מרכזיים החלו להעלות את הריביות במטרה לבלום את האינפלציה.

בהמשך העשור נמשכו המאמצים לבלום את האינפלציה ולייצב את הכלכלה העולמית. בעקבות כך במדינות רבות התמתנה עליית המחירים בהדרגה, אך רמות המחירים נותרו גבוהות בהשוואה לתקופה שקדמה למגפת הקורונה. במקביל, מדינות רבות בעולם התמודדו עם האטה בצמיחה הכלכלית.

גם למלחמות ולמתחים הגאופוליטיים במהלך העשור הייתה השפעה ניכרת על הכלכלה העולמית. למלחמת רוסיה–אוקראינה ומלחמת חרבות ברזל הייתה השפעה ניכרת על שוקי האנרגיה ועל נתיבי הסחר הבינלאומי. במקביל, במהלך העשור החריפו המתחים בין ארצות הברית לסין. בעקבות כך במדינות רבות בעולם התפתחה ההבנה שיש צורך בהפחתת התלות בספקים זרים ובחיזוק הייצור המקומי של מוצרים חיוניים.

במהלך העשור התחזקה גם השפעתה של בינה מלאכותית על כלכלת העולם. ההתקדמות בתחום, ובמיוחד פיתוחם של כלי הבינה המלאכותית היוצרת והפופולריות של כלים כמו ChatGPT, תרו להגברת ההשקעות במרכזי נתונים ובתשתיות מחשוב. חברות טכנולוגיה רבות החלו במהלך העשור לבחון את השימוש בבינה מלאכותית לצורך האוטומציה, ושיפור הפריון הכלכלי. לצד הציפיות לצמיחה ולהתייעלות, התעוררו גם חששות בנוגע לאופן בו תשפיע בעתיד הטכנולוגיה על שוק העבודה.

חברות בולטות שהוקמו בעשור זה

  • אנת'רופיק (2021) – חברת בינה מלאכותית אמריקאית, מפתחת מודל השפה קלוד.
  • מידג'ורני (2022) – חברת בינה מלאכותית אמריקאית שפיתחה כלי בינה מלאכותית גנרטיבית אשר יוצרת תמונות מתיאורים טקסטואליים.
  • xAI ‏(2023) – חברת בינה מלאכותית אמריקאית שהוקמה בידי אילון מאסק, מפתחת הצ'אטבוט גרוק.
  • DeepSeek ‏(2023) – חברת בינה מלאכותית סינית, מפתחת מודלי שפה ומערכות בינה מלאכותית בקוד פתוח.

ההשפעות החברתיות של מגפת הקורונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – השפעה חברתית של מגפת הקורונה

במהלך השנים הראשונות של העשור בחלק גדול ממדינות העולם הרשויות קבעו שהציבור חייב להישאר בבית על מנת לבלום ככל הניתן את ההתפשטות המואצת של הנגיף. כתוצאה מכך באותה התקופה חל שינוי מהותי באינטראקציות החברתיות שהתקיימו בין בני אדם בכל רחבי העולם, כאשר במקרים רבים המפגשים החברתיים שהתקיימו באותה התקופה היו מפגשים וירטואליים שהתקיימו במסגרת שיחות וידאו, כחלופה למפגשים פנים אל פנים. ההכרה בחשיבות של מציאת תחליפים למפגשי פנים אל פנים הוגדרו באותה העת כבעלי חשיבות גבוהה לבריאות הנפש במהלך המשבר.

במהלך המגפה התגלה שהאוכלוסייה בעלת רמת ההכנסה הנמוכה יותר בחברה הושפעה יותר מהמגפה. הן בעיר ניו יורק והן בברצלונה הנגיף השפיע באופן לא פרופורציונלי בשכונות בהן ההכנסה הממוצעת היא נמוכה. אחת מההשערות לכך היא שהמשפחות במשקי בית בעלי הכנסה נמוכה נוטות לעיתים רבות יותר לחיות בצפיפות גדולה יותר בדירותיהם, ולעבוד בעבודות בהם הם נפגשים פנים אל פנים עם כמות גדולה בהרבה של אנשים, כמו עבודה בסופרמרקט, ועל כן הם היו בסכנה גבוה יותר להיחשף לנגיף. באופן פרדוקסלי, אותן העבודות הוגדרו על ידי הרשויות כעבודות חיוניות במהלך המשבר.

המגפה הממושכת הובילה לחשש מעלייה פוטנציאלית בכמות ההתאבדויות בשל הבידוד החברתי, בשל האבטלה, ובשל המתח שנבע מקשיים כלכליים. במדינות רבות דווח על עלייה במקרי האלימות במשפחה וסכסוכים בין בני זוג אשר יוחסה להשפעות של מגפת הקורונה. חוסר הביטחון הכלכלי, המתח הגובר, וחוסר הודאות לגבי העתיד הובילו במקרים רבים לעלייה במקרים של תוקפנות ו/או סכסוכים כאשר זוגות נאלצו לשהות תקופות ממושכות יחד בבתיהם.

אוכלוסיית העולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • לפי הערכות האומות המאוחדות, אוכלוסיית העולם הגיעה לכ־8 מיליארד בני אדם בנובמבר 2022.[14]
  • במהלך 2023 הודו עקפה את הרפובליקה העממית של סין כאשר היא הפכה למדינה המאוכלסת ביותר בכדור הארץ.[15]
  • קצב גידול אוכלוסיית העולם ממשיך להאט, והאו"ם צופה שהאוכלוסייה העולמית תמשיך לגדול במשך כמה עשורים נוספים לפני שתגיע לשיא.

העשור נפתח על רקע עיסוק בין-לאומי שוטף בנושא הסביבה, ובניסיונות לגבש מדיניות עולמית לניהול מכסות פליטות פחמן והיבטים סביבתיים נוספים. בסוף 2019 קבעה אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים ועידה בין-לאומית שעתידה להתקיים בנובמבר 2020 בגלאזגו (ונדחתה לשנת 2021), ובה ינסו המדינות לגבש הסכמה עולמית בנושא. עם פתיחת העשור בוחנות מדינות העולם את המשך מדיניותן בנושא זה[16].

בוועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2021) הושגו סיכומים לגבי המשך העשור. מדיניות בנושאי פליטות משפיעה למשל על תדירותם של אירועים אקלימים קיצוניים (שחלקם גורמים לאסונות טבע)[17].

מגפת הקורונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מגפת הקורונה
מספר מקרי המוות החדשים המאומתים שהתרחשו ברחבי העולם מדי יום כתוצאה ממגפת הקורונה בין ינואר 2020 למאי 2023. בסך הכול היו מעל ל-7 מיליון מקרי מוות מאומתים כתוצאה מהנגיף אף על פי שלפי הערכות היו בין 17.5 ל-31.4 מיליון מקרי מוות כתוצאה מהנגיף
נגיף הקורונה כפי שהוא נצפה תחת מיקרוסקופ אלקטרונים, 12 בפברואר 2020

סוף שנת 2019 פרצה מגפת הקורונה ברחבי העולם. ההתפרצות של הנגיף זוהתה בתחילה בעיר ווהאן שבסין והנגיף התפשט בהמשך לאזורים אחרים באסיה ובתחילת 2020 התפשט בכל רחבי העולם. ב-11 במרץ 2020 הגדיר ארגון הבריאות העולמי את מחלת נגיף קורונה 2019 כמגפה.

הנגיף התפשט בכל העולם ודרש אמצעי תגובה מגוונים כמו שימוש בריחוק חברתי ופיתוח תרופות וחיסונים. אמצעים אלה סייעו לצמצם הדבקה או להקטין את נזקי המחלה. האמצעים הקיימים ואופי זני הגניף שהתפתחו גרמו לתגובה מותאמת.

אישים בולטים בעולם שמתו ממגפת הקורונה במהלך העשור כוללים בין היתר את מזכיר המדינה של ארצות הברית לשעבר קולין פאוול[18], איש העסקים האמריקאי הרמן קיין[19], המתמטיקאי הבריטי ג'ון הורטון קונוויי[20], המנחה האמריקני לארי קינג, הזמר האמריקני מיט לוף, והקומיקאי היפני קן שימורה.

אסונות ידי אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות טבע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות תעופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 8 בינואר 2020 – טיסה 752 של יוקריין אינטרנשיונל איירליינס התרסקה דקות אחדות לאחר המראתה מנמל התעופה הבין-לאומי האימאם חומייני בטהראן בירת איראן כשעל סיפונה 176 נוסעים ואנשי צוות, שנספו כולם. המטוס התרסק כתוצאה מפגיעת טיל קרקע-אוויר איראני, ששוגר בטעות.
  • 22 במאי 2020 – טיסה 8303 של פקיסטן אינטרנשיונל איירליינס התרסקה בעת שהייתה בדרכה מנמל התעופה הבין-לאומי אלמא איקבאל בלאהור לנמל התעופה הבין-לאומי ג'ינה בקראצ'י שבפקיסטן. המטוס התרסק קילומטרים ספורים ממסלול הנחיתה בקראצ'י לתוך אזור מגורים בפרברי העיר, לאחר ניסיון כושל לנחיתת חירום. בתאונה נספו 97 מתוך 99 האנשים שהיו על סיפון המטוס..
  • 9 בינואר 2021 – טיסה 182 של סריוויג'איה אייר התרסקה ארבע דקות לאחר ההמראה בעת שהייתה בדרכה מנמל התעופה הבין-לאומי סוקרנו-האטה שבג'קרטה, אינדונזיה, לנמל התעופה הבין-לאומי סופאדיו שבפונטיאנק, אינדונזיה. בתאונה נספו כל 62 הנוסעים ואנשי הצוות על המטוס.
  • 21 במרץ 2022 – טיסה 5735 של צ'יינה איסטרן איירליינס התרסקה בעת שהייתה בדרכה מקונמינג לגואנגג'ואו אשר ברפובליקה העממית של סין. בתאונה נספו כל 132 הנוסעים ואנשי הצוות על המטוס.
  • 4 ביולי 2021 – מטוס מסוג לוקהיד C-130 הרקולס של חיל האוויר הפיליפיני התרסק לאחר ניסיון נחיתה בנמל התעופה ג'ולו בפיליפינים. בתאונה נספו 50 נוסעים, מתוכם 47 שהיו על המטוס, ושלושה נוספים שהיו על הקרקע.
  • 15 בינואר 2023 – טיסה 691 של יטי איירליינס התרסקה בעת שהייתה בדרכה מנמל התעופה הבין-לאומי טריבהוואן בקטמנדו, בירת נפאל, לנמל התעופה הבין-לאומי של פוקהרה, גם היא בנפאל. בתאונה נספו כל 72 הנוסעים ואנשי הצוות על המטוס.

אסונות תחבורה ימית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 21 באפריל 2021 – הצוללת KRI ננגלה של הצי האינדונזי טבעה באוקיינוס ההודי סמוך לאי באלי. באסון נספו 53 אנשי הצוות שהיו על סיפון הצוללת.
  • 26 בפברואר 2023 – סירה שהובילה מהגרים (אנג') טבעה בעת שניסה לעגון לחופי העיירה קרוטונה בדרום איטליה. הסירה נשאה כ-200 מהגרים כאשר טבעה, מתוכם לפחות 94 נספו באסון, כולל לפחות 35 ילדים. 81 אנשים הצליחו לשרוד.
  • 18 ביוני 2023 – הצוללת טיטאן, אשר הופעלה על ידי חברת OceanGate, אשר יצאה למשימה תיירותית שמטרתה לצפות בשרידי האונייה הטרופה טיטניק, התפוצצה וגרמה למותם המיידי של חמשת הנוסעים על סיפון הצוללת.

אסונות שאינם טבעיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע וטכנולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינה מלאכותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העשור חלה התקדמות מואצת יוצאת דופן וחסרת תקדים ביכולותיהן של מערכות הבינה המלאכותית, ובמיוחד ביכולות של מערכות בינה מלאכותית יוצרת. פריצות דרך בתחום למידת מכונה, ובפרט בפיתוח מודלי שפה גדולים (LLM), הובילו ליצירת מערכות בעלות יכולות מתקדמות בהבנת ויצירת טקסט, תמונות, קול ווידאו.

בנובמבר 2022 השיקה OpenAI את ChatGPT, אשר הפך בתוך זמן קצר לאחד משירותי התוכנה עם הצמיחה המהירה ביותר בהיסטוריה, והדבר הוביל לגל של השקעות ופיתוח בתחום. בהמשך העשור פותחו מודלים מתקדמים נוספים על ידי חברות שונות. בין המערכות הבולטות בתחום שהושקו במהלך העשור נמנו Gemini (במקור שמה היה Bard) של חברת גוגל, DALL-E ו־Sora (הופסקה באפריל 2026) של חברת OpenAI, מידג'ורני של חברת מידג'ורני וסטייבל דיפיוז'ן של חברת Stability AI.

השימוש בבינה המלאכותית התרחב לתחומים שונים, בהם יצירת טקסט, תמונות, מוזיקה ווידאו, תכנות, חיפוש מידע, תרגום שפות, מחקר מדעי ושירות לקוחות. התפתחותם של מודלים ליצירת תמונות ווידאו אפשרה יצירת תמונות אמנותיות ופוטוריאליסטיות וסרטוני וידאו באמצעות הוראות טקסטואליות. ראו גם אומנות בינה מלאכותית.

לבינה המלאכותית היו גם יישומים משמעותיים במחקר המדעי. בשנת 2020 פתרה חברת DeepMind באמצעות מערכת AlphaFold את בעיית קיפול החלבונים ברמת דיוק גבוהה, הישג שהשפיע על תחום הביולוגיה המבנית ותהליך הפיתוח של תרופות.

ההתפתחות המואצת של מערכות הבינה המלאכותית היוצרת הובילה להשקעות עצומות בתשתיות המחשוב, השבבים ומרכזי הנתונים, ולדיונים ציבוריים וממשלתיים נרחבים בנושאים שונים הקשורים לעלייה בשימוש בטכנולוגיה, בהם בטיחות השימוש בבינה מלאכותית, זכויות יוצרים, פרטיות, אמינות המידע, הבחנה בין תוכן שנוצר בידי אדם לתוכן שנוצר באופן מלאכותי, והשפעת האוטומציה על שוק העבודה והצורך ברגולציה.

רפואה וביוטכנולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמגלוטייד (שידועה בעיקר בשם אוזמפיק) מאושרת לראשונה על ידי ה-FDA ב-2021 והיא תהפוך בשנים הבאות לאחת מהתרופות הפופולריות ביותר בעולם לאנשים הסובלים מהשמנת יתר חולנית.

במהלך העשור חלה התקדמות משמעותית בתחומי הביוטכנולוגיה, הרפואה, ההנדסה הגנטית ובתחום הריפוי הגני. בשנת 2020 הוכנסו לשימוש חיסונים נגד COVID-19 המבוססים על טכנולוגיית mRNA, אשר הקנו חסינות נרכשת נגד מחלת נגיף קורונה 2019.

בשנת 2021 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי את ויגובי (סמגלוטייד) אשר תינתן בהזרקה במסגרת טיפולים לאנשים הסובלים מהשמנת יתר חולנית או מעודף משקל המלווה בגורם סיכון רפואי. ויגובי, יחד עם אוזמפיק (אשר אושרה על ידי ה-FDA כבר ב-2017) יהפכו בשנים הבאות לתרופות הפופולריות ביותר בעולם לאנשים הסובלים מהשמנת יתר חולנית[22].

בדצמבר 2023 אישר ה-FDA את התרופה קאסגבי (Casgevy), התרופה הראשונה בהיסטוריה לטיפול באנמיה חרמשית והראשונה שמספקת טיפול גנטי המבוסס על טכנולוגיית עריכת גנים.

מחשוב ותקשורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העשור השימוש בטכנולוגיית 5G בשוק הטלפונים החכמים אשר הופכת בהדרגה לנפוצה יותר ויותר.

בתחילת העשור יצאו לשווקים לראשונה טלפונים חכמים מתקפלים, והטכנולוגיה המשיכה להתפתח במהלך העשור.

ב-5 באוקטובר 2021 הושקה מערכת ההפעלה Windows 11 של חברת מיקרוסופט.

בשנת 2024 השיקה אפל את אפל ויז'ן פרו שהם משקפי מחשוב מרחבי אשר משלבים תוכן דיגיטלי עם סביבת המשתמש.

במהלך עשור זה, כתוצאה מהתקדמות טכנולוגית משמעותית בתחום הרובוטיקה, החל השילוב של רובוטים דמויי-אדם, אשר מסתמכים על בינה מלאכותית לצורך קבלת החלטות, למקומות העבודה וכמו כן הם מתחילים גם להימכר לשוק הפרטי.

במהלך העשור עבר תחום הרובוטיקה מהסתמכות על אוטומציה נוקשה ומתוכנתת מראש לתהליכי למידה מתמשכים המבוססים על בינה מלאכותית. בעקבות השילוב ההולך וגובר של מערכות למידה ברובוטים, הם חדלו מלהסתמך על תכנות ידני פרטני לכל משימה, והחלו מסוגלים לזהות באופן מדויק עצמים, לעבד פקודות קוליות בשפה טבעית, וכמו גם להתאים את פעולתיהם ולקיים אינטראקציה דינמית עם סביבתם.

ההתפתחות הטכנולוגית הזו האיצה את הפיתוח של רובוטים דמויי אדם, ובהם הרובוט אופטימוס של טסלה והרובוט אטלס של בוסטון דיינמיקס. לצד פיתוחם, העשור התאפיין בהטמעה הדרגתית של רובוטים דמויי אדם במפעלי רכב, במחסנים לוגיסטיים ובתחומים תעשייתיים נוספים, לצד התרחבות השימוש ברובוטים אוטונומיים רב-תכליתיים.

בשנת 2021 ביצע מסוק המאדים הרובוטי אינג'ניואיטי של נאס"א את הטיסה הממונעת והמבוקרת הראשונה של האנושות על גוף שמימי שאינו כדור הארץ כאשר הוא טס על פני מאדים, ובכך הדגים את הפוטנציאל של כלים רובוטיים מתקדמים לצורך חקר עולמות אחרים.

היתוך גרעיני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2022 רשמה המעבדה הלאומית לורנס ליברמור בארצות הברית פריצת דרך היסטורית בתחום ההיתוך הגרעיני כאשר בניסוי שערכה עלתה כמות האנרגיה שהופקה מתגובת ההיתוך על האנרגיה שהועברה ישירות למטרת הדלק. הישג תקדימי זה נחשב לאבן דרך מכרעת בדרך לפיתוח מקור אנרגיה נקי ובלתי מוגבל.[23]

העשור התאפיין בתאוצה דרמטית בתחום חקר החלל, אשר מונע בעיקר משיתוף פעולה בין סוכנויות החלל הממשלתיות וחברות הטכנולוגיה המסחריות. במקביל להמשך פעילותן של תוכניות חלל לאומיות, חברות פרטיות החלו למלא תפקיד משמעותי יותר בשיגורים, בנחיתות על הירח ובפיתוח חלליות מאוישות. להלן כמה מהאירועים המכוננים ביותר בתחום זה במהלך העשור:

  • ב-30 ביולי 2020 שיגרה נאס"א למאדים את רכב החלל פרסווירנס במסגרת משימת מארס 2020. בפברואר 2021 נחת הרכב על מאדים. באפריל 2021 ביצע מסוק המאדים הרובוטי אינג'ניואיטי את הטיסה הראשונה בתולדות האנושות על כוכב לכת אחר.
  • ב-25 בדצמבר 2021 שוגר לחלל טלסקופ החלל ג'יימס וב על גבי טיל אריאן 5 מבסיס החלל האירופי קורו שבגיאנה הצרפתית. ביולי 2022 פורסמו תצלומיו המדעיים הראשונים, אשר פתחו עידן חדש באסטרונומיה הודות ליכולת של הטלסקופ לספק תצפיות אינפרה-אדומות חסרות תקדים ברמת הפירוט שלהן עבור גלקסיות קדומות, ערפיליות, וכמו גם כוכבי לכת ועצמים מרוחקים ברחבי היקום.
  • בשנת 2020 השלימה סין את משימת צ'אנג-אה 5, אשר במסגרתה הוחזרו לכדור הארץ דגימות קרקע מהירח, לראשונה מאז שנות ה-70.
  • ב-24 בנובמבר 2021 שיגרה נאס"א לחלל גשושית במשגרת ניסוי הסטת האסטרואיד הכפול (DART). ב-26 בספטמבר 2022 התרסקההגשושית על האסטרואיד דימורפוס. המשימה הדגימה לראשונה בהיסטוריה את היכולת להסיט אסטרואיד ממסלולו.
  • ב-23 באוגוסט 2023 נחתה הגשושית צ'אנדריאן 3 של הארגון ההודי לחקר החלל סמוך לקוטב הדרומי של הירח. המשימה הפכה את הודו למדינה הרביעית שהשלימה נחיתה של גשושית על הירח וזו הייתה הפעם הראשונה בו הונחתה גשושית באזור הקוטב הדרומי של הירח.
  • ב-24 בספטמבר 2023 החזירה משימת אוסיריס-רקס של נאס"א לכדור הארץ דגימות מהאסטרואיד בנו. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נאס"א החזירה לכדור הארץ דגימות מאסטרואיד.
  • ב-22 בפברואר 2024 נחתה בהצלחה על הירח הנחתת "אודיסאוס" של חברת Intuitive Machines. הייתה זו הנחיתה המוצלחת הראשונה של גשושית בלתי-מאוישת על ידי חברה מסחרית על הירח והנחיתה האמריקאית הראשונה על הירח מאז אפולו 17. הגשושית נחתה סמוך לקוטב הדרומי של הירח.[24]
  • ב-14 באוקטובר 2024 שיגרה נאס"א את הגשושית אירופה קליפר אל עבר הירח "אירופה", אשר הוא אחד מירחי צדק. החללית צפויה להגיע לאזור צדק בשנת 2030. המטרה העיקרית של הגשושית היא לבדוק לעומק את מבנה הירח ובמיוחד את הראיות לקיומו של אוקיינוס מתחת לפני השטח.
  • ב-2 במרץ 2025 נחתה הנחתת Blue Ghost של חברת Firefly Aerospace על הירח במסגרת תוכנית שירותי ירח מסחריים (אנג') (CLPS). המשימה סיפקה נתונים וניסויים עבור תוכנית ארטמיס.
  • ב-1 באפריל 2026 שוגרה משימת ארטמיס 2, ובמסגרתה ארבעה אסטרונאוטים טסו סביב הירח וחזרו לכדור הארץ. המשימה הושלמה ב-10 באפריל 2026 והייתה הטיסה המאוישת הראשונה של תוכנית ארטמיס והטיסה המאוישת הראשונה סביב הירח מאז תוכנית אפולו.

בשנת 2027 מתוכננת משימת ארטמיס 3 שתהיה משימת הדגמה מאוישת במסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ, כהכנה למשימת ארטמיס 4 המתוכננת לנחיתה מאוישת על הירח בשנת 2028.

טכנולוגיות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העשור התרחב השימוש במכוניות חשמליות ובמערכות סיוע מתקדמות לנהגים, לצד המשך הפיתוח של טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית. במקביל התרחב השימוש בלווייני תקשורת במסלול נמוך, ובפרט באמצעות מערכות כמו סטארלינק.

התפתחות תשתיות המחשוב והשבבים, לצד הביקוש הגובר למרכזי נתונים, הפכה את תעשיית המוליכים למחצה ואת ייצור המעבדים והמאיצים לתחומים מרכזיים בתעשיית הטכנולוגיה.

בנוסף, העשור התאפיין גם בפריצות דרך משמעותיות בתחום המחשוב הקוונטי, אשר עבר משלבי מחקר תאורטי לפיתוחים של פלטפורמות חישוב מתקדמות. כמו כן העשור התאפיין גם בתחומי טכנולוגיות המציאות המדומה (VR) והמציאות הרבודה (AR) בשווקים המסחריים.

תרבות פופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי וידאו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשתות חברתיות ותרבות אינטרנט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הפלטפורמות המרכזיות במהלך העשור: טיקטוק, אינסטגרם, יוטיוב, פייסבוק, X ורדיט.
  • בתחילת העשור הפך טיקטוק לאחת הפלטפורמות המשפיעות ביותר על התרבות הפופולרית - בעיקר בקרב צעירים. סרטונים קצרים, אתגרים ו"ממים" הפכו לאמצעי מרכזי להפצת מוזיקה, אופנה, הומור וחדשות.
  • במהלך 2022 רכש אילון מאסק את טוויטר, וב-2023 שונה שם השירות ל-X.
  • במהלך העשור גדל השימוש ביוצרי תוכן ובמשפיעני רשת. במקרים רבים יוצרים שפעלו בתחילה בעיקר ברשתות החברתיות הפכו בהמשך לאישים מרכזיים בתעשיות הטלוויזיה, המוזיקה, האופנה והפרסום.
  • לאחר התפרצות מגפת הקורונה הפכו פלטפורמות דיגיטליות לאמצעי מרכזי לתקשורת חברתית, בידור ולמידה בתקופות של סגרים והגבלות.
  • במהלך העשור הפכו הפודקאסטים לאמצעי תקשורת ובידור מרכזי במדינות רבות, כאשר פודקאסטים רבים צצו במגוון נושאים כמו חדשות, פוליטיקה, היסטוריה, ספורט, קומדיה, מדע ותרבות. רבים מהפודקאסטים נצפים או מושמעים במהלך העשור בפלטפורמות מקוונות כמו ספוטיפיי ויוטיוב.
  • במהלך העשור החלו גם גופי תקשורת מסורתיים להפיק פודקאסטים.

מגמות אופנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אופנה במדינות המערב בשנות ה-20 של המאה ה-21

האופנה במהלך העשור מתאפיינת בריבוי סגנונות, בהשפעת ניכרת מהרשתות החברתיות ובתחייתן של מגמות אופנה מעשורים קודמים. מגפת הקורונה חיזקה את ההעדפה ללבישת בגדים נוחים, כמו בגדי ספורט ופנאי. טיקטוק ואינסטגרם הפכו לגורמים מרכזיים בהפצת מגמות אופנה קצרות טווח, המכונות מיקרו־טרנדים, ותרמו לצמיחת תעשיית האופנה המהירה.[25][26]

מגמות אופנה בולטות בעשור כללו את תחיית אופנת ה-Y2K, שמתאפיינת במכנסיים בגזרה נמוכה, בחולצות בטן ובנעלי פלטפורמה; אופנת הקוטג'קור, שמתאפיינת בבגדים פרחוניים בהשראה כפרית; והברביקור, שמתאפיינת בצבעים ורודים ובפריטים בהשראת בובת ברבי. אופנת הגברים הושפעה אף היא מסגנונות אופנה משנות ה־70, ה־80, ה־90 ותחילת שנות ה־2000, בין היתר עם החזרה לאופנה של מעילי עור וקורדרוי. אחת התספורות הפופולריות במהלך העשור היא תספורת הברוקולי אשר הפכה פופולרית בקרב גברים צעירים.

המשחקים האולימפיים

במהלך העשור התקיימו או צפויים להתקיים חמישה משחקים אולימפיים:

המונדיאל

במהלך העשור מתוכננים להתקיים שני מונדיאלים:

אליפות אירופה בכדורגל

במהלך העשור צפויות להתקיים שלוש אליפויות אירופה בכדורגל:

השפעת מגפת הקורונה על התרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגפת הקורונה הייתה אחד האירועים המרכזיים שעיצבו את התרבות הפופולרית בראשית העשור. סגירת בתי הקולנוע, התיאטראות, המוזיאונים, אולמות ההופעות ומוסדות התרבות הביאה להעברה של חלק מהפעילות התרבותית בעולם לאינטרנט.

  • ההפקות של סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה רבות הופסקו או נדחו במהלך שנת 2020.
  • הופעות חיות, פסטיבלי מוזיקה ואירועי ספורט רבים בוטלו או התקיימו ללא קהל צופים.
  • הייתה עליה משמעותית בצריכה של שירותי סטרימינג ושידורים מקוונים.
  • אמנים ומוזיקאים רבים ערכו את הופעותיהם באינטרנט.

אנשים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי העולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכנולוגיה, מחשבים ויזמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנים ואנשי בידור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולנוע
טלוויזיה

במאים, מפיקים ויוצרי קולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמרים ולהקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוזיקת פופ
מוזיקה לטינית

    

קיי-פופ ומוזיקה אסייתית
היפ-הופ וראפ

    

רוק-פופ, רוק אלטרנטיבי ואינדי
R&B ומוזיקת נשמה
כדורגל
כדורסל

    

טניס
אתלטיקה
התעמלות

    

שחייה
פורמולה 1
אגרוף
ענפים נוספים

שנות ה-20 של המאה ה-21 בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד ראשי
ראו גם – 2020 בישראל, 2021 בישראל, 2022 בישראל, 2023 בישראל, 2024 בישראל, 2025 בישראל, 2026 בישראל

אירועים משמעותיים בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים עתידיים צפויים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים צפויים בולטים בישראל:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שנות ה-20 של המאה ה-21 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ אסף רוזנצוייג שני בירנבוים, הפיגוע ההמוני במוסקווה: לפחות 115 נרצחו - ביניהם גם ילדים, כ-146 נפצעו; דאעש קיבלו אחריות, באתר מאקו, 22 במרץ 2024
  2. ↑ גיא אלסטר‏, ר"מ סלובקיה יצא מסכנת חיים: "ניסיון ההתנקשות – על רקע פוליטי", באתר וואלה, 16 במאי 2024
  3. ↑ דניאל אדלסון, ניסיון התנקשות בעצרת בחירות: טראמפ נפגע מירי – ופונה מהמקום כשאגרופו מונף, באתר ynet, 13 ביולי 2024
  4. ↑ נדב איל, עינב חלבי, ליאור בן ארי, איסמעיל הנייה חוסל בטהרן, חמאס מאשים את ישראל, באתר ynet, 31 ביולי 2024
  5. ↑ Hezbollah confirms its leader Hassan Nasrallah was killed in an Israeli airstrike, AP News, ‏2024-09-28 (באנגלית)
  6. ↑ מציאות חדשה במזרח התיכון: צה"ל חיסל את מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, באתר כלכליסט, 28 בספטמבר 2024
  7. ↑ יואב זיתון, ליאור בן ארי, סופו של ארכי-טרוריסט: צה"ל הודיע רשמית – חסן נסראללה חוסל, באתר ynet, 28 בספטמבר 2024
  8. ↑ טלי גולדשטיין‏, הדמוקרטיה באירופה מתמודדת עם סערה - ולא ברור אם תשרוד אותה, באתר וואלה, 30 בספטמבר 2022
  9. ↑ How the far-right got out of the doghouse, POLITICO, ‏2022-10-03 (באנגלית אמריקאית)
  10. ↑ אתר למנויים בלבד צ'כיה מציגה: המדריך לסילוק מנהיג פופוליסט, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2021
  11. ↑ אתר למנויים בלבד קוטלת מלכים: האם זה מה שיפיל את האוטוקרטים בברזיל, טורקיה והונגריה?, באתר TheMarker‏, 28 בדצמבר 2021
  12. ↑ Le Pen: The right takes step to build 'big European force', AP NEWS, ‏2021-12-04 (באנגלית)
  13. ↑ COVID-19 to Plunge Global Economy into Worst Recession since World War II, הבנק העולמי, ‏8 ביוני 2020
  14. ↑ United Nations, Day of 8 Billion, United Nations (באנגלית)
  15. ↑ Ellis-Petersen, Hannah; correspondent, Hannah Ellis-Petersen South Asia (2023-04-24). "India overtakes China to become world's most populous country". The Guardian (באנגלית בריטית).
  16. ↑ סוכנויות הידיעות, מחלוקת על ניהול מכסות פליטות: אין הסכמה בוועידת האקלים, באתר ynet, 15 בדצמבר 2019
  17. ↑ שיטפונות וגלי חום: העולם מתמודד עם גיהינום עלי אדמות, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  18. ↑ בן יניב, קולין פאוול מת מקורונה בגיל 84, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 באוקטובר 2021
  19. ↑ רויטרס‏, המועמד הרפובליקני לשעבר הרמן קיין מת מקורנה אחרי שהיה בעצרת של טראמפ, באתר וואלה, 30 ביולי 2020
  20. ↑ ד"ר יוסי אלרן, מכון דוידסון, מפתח "משחק החיים" מת מקורונה, באתר ynet, 13 באפריל 2020
  21. ↑ ניר דבורי אור רביד, 20 הרוגים ו-920 פצועים ברעידת אדמה בטורקיה, שהורגשה גם בישראל, באתר מאקו, 24 בינואר 2020
  22. ↑ Deidre McPhillips, 1 in 8 adults in the US has taken Ozempic or another GLP-1 drug, KFF survey finds, CNN, ‏2024-05-10 (באנגלית)
  23. ↑ ירון דרוקמן, פריצת דרך בהיתוך גרעיני: "הישג מדעי גדול", באתר ynet, 13 בדצמבר 2022
  24. ↑ איתי נבו, היסטוריה בחלל: חללית פרטית ראשונה נחתה על הירח, באתר ynet, 23 בפברואר 2024
  25. ↑ "The postpandemic state of the fashion industry" (באנגלית). McKinsey & Company. 2021-03-26.
  26. ↑ "From TikTok to Depop: Fashion's new trend funnel" (באנגלית). Vogue Business. 2020-12-30.
  27. ↑ מטחים כבדים לעבר ישראל; חמאס: "הפגזנו את בסיסי חיל האוויר" | עדכונים שוטפים, באתר מעריב אונליין, 19 במאי 2021
  28. ↑ אנה אהרונהיים, ג'רוזלם פוסט, ‏מתה מפצעיה תושבת אשקלון בת 90 שנפצעה מפגיעת טיל ב"שומר החומות", באתר מעריב אונליין, 6 בפברואר 2022
  29. ↑ סיכום השבוע הראשון באתר צה"ל באנגלית, נכון לבוקר 17 במאי 2021.
  30. ↑ "US Secretary of State announces aid to Gaza". RTE. 25 במאי 2021. ארכיון מ-25 במאי 2021.