שנות ה-20 של המאה ה-21

	מאות:; המאה ה-20 – המאה ה-21 – המאה ה-22
	עשורים: ; 2000–2009 - 2010–2019 - 2020–2029 - 2030–2039 - 2040–2049
	שנים:; <<< - 2020 - 2021 - 2022 - 2023 - 2024 - 2025 - 2026 - 2027 - 2028 - 2029 - >>>

שנות ה-20 של המאה ה-21 או שנות ה-2020 הן עשור השנים השלישי של המאה העשרים ואחת; העשור הנוכחי בלוח השנה הגרגוריאני. העשור החל ב־1 בינואר 2020 ויסתיים ב־31 בדצמבר 2029.

הדור שנולד במהלך העשור מכונה דור האלפא.

אירועים עולמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא הפרק צריך להתייחס רק לחלק מתוך מהאירועים שרלוונטי לעשור. השאר צריך להיות לכל היותר רקע קצרצר.

מלחמות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחמה בטרור (2001 עד היום) - מספר קמפיינים אידאולוגיים, צבאיים, ודיפלומטיים אשר מבוצעים במטרה לסכל פיגועי טרור המתוכננים על ידי ארגונים שהוגדרו על ידי ארצות הברית ובעלות בריתה כארגוני טרור (בעיקר ארגונים אסלאמיסטיים כמו אל-קאעידה, חזבאללה, חמאס, ודאעש) ועל ידי סיכול המצב המתמשך בו מדינות מספקות חסות לארגוני טרור. את הקמפיינים השיקו ארצות הברית, עם תמיכה מנאט"ו ובנות ברית אחרות מיד לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001. היום המונח מיוחס בעיקר למלחמות אותם הובילה ארצות הברית והממלכה המאוחדת באפגניסטן ועיראק.

ההתערבות הצבאית נגד דאעש (2014 עד היום) - בעקבות ההתקדמות המהירה של ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) בעיראק ובסוריה, בעקבות מעשי האלימות הברוטאליים שחברי הארגון מבצעים באלפי קורבנות, וכמו כן בשל החשש מכך שבמוקדם או במאוחר ארגון הטרור יתחיל לבצע פעולות טרור רבות במדינות שונות ברחבי העולם, במהלך קיץ 2014 ארצות הברית ובעלות בריתה הגבירו את מאמציהם לתת מענה לקיצונים האסלאמיים. מטרת ההתערבות הצבאית הייתה קודם כל לעצור את ההתקדמות של דאעש, לסייע לקבוצות המיעוט בהם הארגון מבצע רצח עם, ובסופו של דבר לגרום לכך שהארגון ייסוג מהאזורים אותם הוא כבש.

ההתערבות הצבאית בתימן (25 במרץ 2015 עד היום) - בסוף מאי 2015 החלה ההתערבות הצבאית בתימן, אשר במסגרתה מספר הצבאות של ערב הסעודית, בחריין, כווית, איחוד האמירויות הערביות, קטר, מצרים, ירדן, מרוקו וסודאן החלו לבצע מתקפות אוויריות בתימן במטרה להדוף את המורדים החות'ים שכבשו חלקים נרחבים מתימן ועל מנת לסייע לנשיא המודח עבד רבו מנסור האדי להשתלט מחדש על המדינה.
עימות אזרבייג'ן–ארמניה על נגורנו קרבאך (11 ביולי 2020 עד 10 בנובמבר 2020) - סכסוך מזוין בין אזרבייג'ן, הנתמכת על ידי טורקיה, לבין רפובליקת ארטסך, הנתמכת על ידי ארמניה, באזור השנוי במחלוקת נגורנו-קרבאך. המלחמה האחרונה בין הצדדים פסקה בנובמבר 2020 לאחר ניצחון אזרי.
הפלישה הרוסית לאוקראינה (החלה ב־24 בפברואר 2022) - הפלישה היא שיאו של עימות מתמשך בין רוסיה לאוקראינה, שתחילתו בפלישה ממספר חזיתות לאוקראינה, והמשכו במתקפה רוסית על אזור דונבאס.

מלחמות אזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: יש לאחד עם הפרק האזורי למטה יותר, מכיוון שהגבול בין הפיכה/מחאה/מאבק/הפיכה לא תמיד ברור וחלוקה על פיהם בעייתית.

מלחמת האזרחים בקולומביה (1964 עד היום) - סכסוך מתמשך בין ממשלת קולומביה לבין מיליציות צבאיות למחצה, הנלחמים על הגדלת שטחי השפעתם במדינה.
רצח העם בדארפור (26 בפברואר 2003 עד היום) הוא רצח עם מכוון ושיטתי שמתבצע על ידי צבא סודאן והג'נג'וויד כנגד השבטים האפריקאים הילידים בחבל דארפור שבמערב סודאן מאז 2003 ועד היום.
המלחמה בצפון מערב פקיסטן (2004-עד היום) - סכסוך מזוין בין הכוחות המזוינים של פקיסטן לקבוצות מיליטנטים אסלאמיות (המורכבות מאנשי שבטים מקומיים, חברי ארגון הטליבאן, וחברי המוג'אהדין). העימות המזוין החל בשנת 2004 לאחר שהתגברו המתחים בעקבות כך שכוחות הצבא הפקיסטני החלו לחפש אחר חברי ארגון אל-קאעידה באזור ההררי וואזיריסטאן (Waziristan) שבפקיסטן והסלים בהמשך לכדי התקוממות מזוינת מצד אנשי השבטים המקומיים. בעקבות גל האלימות, למעלה מ-3,440,000 אזרחים נאלצו לעזוב את בתיהם ומעל ל-7,000 אזרחים נהרגו.
המלחמה בסחר בסמים במקסיקו (11 בדצמבר 2006 - עד היום) - סכסוך מזוין מתמשך בין קרטלי הסמים אשר נלחמים בגורמי אכיפת החוק במקסיקו. אף על פי שקרטלי הסמים המקסיקניים קיימים זמן רב, הם הפכו לבעלי השפעה רבה לאחר דעיכת קרטלי הסמים של קולומביה בשנות ה-90. קרטלי הסמים המקסיקנים שולטים בשוק הסמים הסיטונאי בארצות הברית. מעצרים של ראשי הקרטלים הובילו לגל אלימות כאשר הקרטלים מנסים להשתלט על נתיבי הסחר של הסמים אל תוך ארצות הברית. מעל ל-28,000 אנשים בסך הכל נהרגו בין דצמבר 2006 עד נובמבר 2010 כתוצאה מהסכסוך האלים בין קרטלי הסמים לגורמי אכיפת החוק במקסיקו.
המלחמה בסומליה (2009 עד היום) - סכסוך מזוין בו מעורבים בעיקר כוחות של "הממשלה הפדרלית הזמנית" (Transitional Federal Government, בראשי תיבות TFG) בסיוע כוח אפריקאי בן 8,000 איש בשם "משימת האיחוד האפריקאי לסומליה" (African Union Mission to Somalia, בראשי תיבות AMISOM) אשר נלחמים על השליטה במדינה מול הקבוצה האסלאמיסטית אשר המובילה את לוחמת הגרילה, הידועה כ"תנועת ההתנגדות העממית בארץ של שתי ההגירות". גילויי האלימות במהלך הסכסוך הובילו לכך שאלפי תושבים במוגדישו, בירת המדינה, נאלצו לעזוב את בתיהם.
מלחמת האזרחים ברפובליקה המרכז-אפריקאית (2012–היום) היא מלחמת אזרחים מתמשכת ברפובליקה המרכז אפריקאית (CAR) בה מעורבים הממשלה, מורדים מקואליציית "סלקה" (Séléka) המוסלמית ומיליציות "אנטי בלאקה" הנוצריות.
מלחמת הסמים בפיליפינים (30 ביוני 2016-עד היום) - סכסוך מזוין מתמשך בין קרטלי הסמים אשר נלחמים בגורמי אכיפת החוק בפיליפינים. ל-21 בדצמבר 2020 נרצחו מעל ל-5,900 איש נהרגו בפעולות נגד סוחרי סמים.

מהפכות ומחאות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: יש לאחד עם הפרק האזורי למטה יותר, מכיוון שהגבול בין הפיכה/מחאה/מאבק/הפיכה לא תמיד ברור וחלוקה על פיהם בעייתית.

מהפכות פוליטיות רחבות היקף ומחאות גדולות ובולטות שהתקיימו עד כה במהלך העשור כוללות את:

מחאת האפודים הצהובים (17 בנובמבר 2018-עד התחלת מגפת הקורונה בצרפת) - תנועת מחאה שהחלה ברשת האינטרנט, והובילה להפגנות שהחלו בצרפת ב-17 בנובמבר 2018, והתפשטו במהירות לולוניה, האזור המתועש לשעבר בדרום בלגיה. האפודים הצהובים נבחרו כסמל בשל החוק המחייב נהגים לשאת אותם בזמן הנסיעה, ולכן מדובר במוצר זול, זמין, ומושך תשומת לב. המחאות החלו בשל עלייה במחירי הדלק וביוקר המחיה, ובשל הטענה שנטל המס נופל באופן לא פרופורציונלי על מעמד הביניים, תושבי הפריפריה, ועל מעמד הפועלים. המוחים דורשים הפחתה במס על הדלק, העלאת שכר המינימום, ופיטורי נשיא צרפת עמנואל מקרון.
המחאות בהונג קונג ב-2019 ו-2020 (9 ביוני 2019-עד היום) - סדרה של הפגנות מחאה בהונג קונג ובמקומות נוספים ברחבי העולם בדרישה לבטל את הצעת החוק להסגרת מבוקשים לידי השלטון המרכזי בבייג'ינג, סין. המפגינים מביעים חשש כי הצעת החוק תגרום להונג קונג, אשר הוא אזור מנהלי מיוחד בסין, להיות כפופה לחוק הסיני, וכי תושבי הונג קונג יהיו כפופים למערכת משפט אחרת.
המחאות בצ'ילה ב-2019 ו-2020 (14 באוקטובר 2019-עד היום) - רצף של מחאות אזרחיות על רקע כלכלי ברחבי צ'ילה. המחאות החלו בחודש אוקטובר על רקע הכוונה לייקר את מחירי התחבורה הציבורית וכנגד יוקר המחיה. ב-25 באוקטובר הפגינו מיליון אזרחי המדינה בעיר הבירה סנטיאגו. במהומות נהרגו 19 בני אדם, כ-2400 נפצעו וכ-5000 אזרחים נעצרו.
המחאות בעיראק (2020-2019) (1 באוקטובר 2020-2019) סדרה של מחאות בתגובה לשחיתות, אבטלה ושירותים ציבוריים לא יעילים במדינה, לפני שהסלימו לקריאות להפיל את ממשל ולעצור את ההתערבות האיראנית בעיראק.
המחאות בלבנון ב-2019 ו-2020 (17 באוקטובר 2020-2019) - סדרה של מחאות ברחבי לבנון בתגובה לכישלונה של הממשלה למצוא פתרונות למשבר הכלכלי במדינה בשנה שקדמה להן.
מחאות ג'ורג' פלויד (מאי 2020) - בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד, אזרח אפרו-אמריקני, בידי שוטר במיניאפוליס, החלו הפגנות רבות כנגד האלימות המשטרתית לכאורה, שהדרדרו להפרות סדר ומהומות אלימות. ההפגנות התפשטו ברחבי ארצות הברית, ומשם - לרחבי העולם.
ההסתערות על הקפיטול (6 בינואר 2021) - מפגינים תומכי נשיא ארצות הברית היוצא דונלד טראמפ הסתערו על בניין הקפיטול בוושינגטון הבירה, בניסיון לשבש את אישור קולות חבר האלקטורים בידי הקונגרס של ארצות הברית, לאחר נאום מחאה של טראמפ על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית.
מחאת החקלאים בהודו (2020–2021) - מחאת החקלאים בהודו הייתה מחאה נגד שלושה חוקים שנחקקו בפרלמנט של הודו בספטמבר 2020. לדברי החקלאים, חוקים אלו מיטיבים עם תאגידים גדולים ופוגעים בחקלאים. לדברי הממשלה החוקים נועדו להקל על מכירות סיטונאיות של תוצרת חקלאית. ראש הממשלת הודו נרנדרה מודי הודיע שהחוקים יבוטלו.
מחאות באיראן (16 בספטמבר 2022-עד היום) - בעקבות מותה של מהסה אמיני, סטודנטית איראנית, במהלך מעצר משטרתי עקב אי-עטיית חג'אב, החלו הפגנות רבות נגד ממשלת איראן וחוקי השריעה המושרשים במדינה. ההפגנות התפשטו בכל רחבי איראן.

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

קאסם סולימאני (3 בינואר 2020) - גנרל-לוטננט איראני, אשר שימש כמפקד כוח קודס, הכוח האחראי לפעילות משמרות המהפכה האיראניים מחוץ לגבולות איראן, חוסל במתקפה אווירית של צבא ארצות הברית בנמל התעופה הבינלאומי של בגדאד. במתקפה חוסלו עוד 7 אנשים, בהם גם המפקד העיראקי-איראני אבו מהדי אל-מוהנדס, שעמד בראש אל-חשד א-שעבי (כוחות ההתגייסות העממית).
שינזו אבה (8 ביולי 2022) - ראש ממשלת יפן לשעבר נורה פעמיים בעת שנשא נאום בחירות בעיר נארה שביפן. אבה נפצע באורח אנוש ומת מפצעיו זמן קצר לאחר מכן.
איימן א-זוואהירי (31 ביולי 2022) - מנהיג אל-קאעידה חוסל במתקפה אווירית אשר בוצעה בקאבול שבאפגניסטן על ידי סוכנות הביון האמריקנית.

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשור זה ממשיך מגמה של התחזקות הלגיטמיות הציבורית של מפלגות ימין קיצוניות, לאחר עשורים שבהם נחשבו מנודות מהזירה הפוליטית, בשל הלקחים הטראומטיים של מלחמת העולם השנייה, והקשרים בין חלק ממפלגות אלו למדינות הציר. הן עברו תהליך נירמול בשיח הציבורי וחלקן ניסו לרכך את תדמיתן.^[1]^[2]

לצד זאת, אם בחציו האחרון של העשור הקודם התחזקו פוליטית מספר מנהיגים ברחבי העולם שאימצו מאפיינים של פופוליזם פוליטי, הרי שבסבבי בחירות של ראשית העשור הפסידו או נחלשו כמה מנהיגים המזוהים עם הפופוליזם. בשנים אלו, בצ'כיה הפסיד אנדריי באביש בבחירות; בארצות הברית הפסיד דונלד טראמפ.^[3] ויקטור אורבן^[4] מהונגריה וז'איר בולסונארו מברזיל נחלשו פוליטית על רקע אינפלציה גואה וגורמים נוספים.^[^{דרוש מקור]} במקביל, סיעות שזוהו עם הפופוליזם בעיני חלק מהציבור סיכמו להדק את שיתוף הפעולה בפרלמנט האירופי.^[5] גודלו של הזרם הפופוליסטי ומידת השפעתו שנויים במחלוקת, בעיקר בשל הגדרתו המעורפלת.

באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי - תהליך שהסתיים ב-31 בדצמבר 2020. נחתם הסכם סחר בין הצדדים לאחר משא ונתן ארוך. בריטניה הפסיקה להיות כפופה למוסדות האיחוד האירופי ולחוקיו.
הסכסוך האוקראיני-רוסי הסלים בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה לאחר המשבר האוקראיני-רוסי (2021–2022). הוטלו סנקציות על רוסיה. היבשת ההתמודדה עם משבר אנרגיה^[6]^[7] ואינפלציה אשר עשוי היה להשפיע על הפוליטיקה ביבשת.^[8]^[9]^[10]

באפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת העשור היו כמה הפיכות ביבשת. כוחות צבא השתלטו על השלטון בבורקינה פאסו, במאלי, בגינאה ובצ'אד.^[11] ההפיכה הצבאית בסודאן (2021) גרמה להסכם בין הצבא לראש הממשלה עבדאללה חמדוכ, שהיה במעצר בית, על כינון ממשלה טכנוקרטית עד לסיום תקופת המעבר.

באמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפט ההדחה של דונלד טראמפ - תהליך ההדחה של דונלד טראמפ, הנשיא ה-45 של ארצות הברית, החל ב-18 בדצמבר 2019, כאשר הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים של ארצות הברית החליט לפתוח בהליך ההדחה של הנשיא מתפקידו בטענות בדבר ניצול סמכות לרעה ושיבוש עבודת הקונגרס. ההדחה של הנשיא החלה לאחר שבחקירה רשמית של בית הנבחרים התגלה שטראמפ ביקש מנשיא אוקראינה לבדוק את פיטורי התובע האוקראיני לפי דרישתו של ג'ו ביידן ואת עניינו של בנו של ביידן שהועסק בחברה אוקראינית בעת שביידן היה סגן נשיא. בחקירה עלה שממשל טראמפ עיכב ל-55 ימים את הסיוע הכספי לאוקראינה, והדמוקרטים טענו כי זה נעשה במטרה להשפיע על החלטת ממשלת אוקראינה להכריז על חקירה נגד יריבו הדמוקרטי המוביל, ג'ו ביידן, וכן טענו כי שיבש מהלכי חקירה כשהורה לפקידי הממשל שלו להתעלם מזימונים להגשת מסמכים ולהעיד, בטענה לחיסיון. הדיונים בדבר הליך ההדחה בבית הנבחרים נמשכו מספטמבר עד נובמבר 2019, בעקבות תלונה שנתקבלה בידי חושף שחיתות, אודות תוכן השיחה עם נשיא אוקראינה. בהצבעה בבית הנבחרים תמכו כמעט כל הדמוקרטים, והתנגדו לה כל הרפובליקנים ושניים מהדמוקרטים. בכך הפך טראמפ לנשיא השלישי בהיסטוריה של ארצות הברית שבית הנבחרים אישר פתיחת הליך של הדחתו (לאחר אנדרו ג'ונסון וביל קלינטון), ולראשונה זה נעשה בלי תמיכה של חברים ממפלגתו של הנשיא. במשפט שהתנהל בסאנט, זוכה הנשיא.
הליך ההדחה של דונלד טראמפ ב-2021 (או הליך ההדחה השני של דונלד טראמפ) - הליך פוליטי משפטי שהחל בעקבות ההסתערות על הקפיטול. בהליך זה, הודח דונלד טראמפ, נשיאהּ ה-45 של ארצות הברית, בפעם השנייה על ידי בית הנבחרים האמריקאי של הקונגרס ה-117 של ארצות הברית ב-13 בינואר 2021, שבוע ימים בטרם תום נשיאותו. בית הנבחרים, בשליטה של המפלגה היריבה, המפלגה הדמוקרטית, אימץ סעיף הדחה בודד: הסתה להתקוממות. טראמפ הוא נשיא ארצות הברית היחיד (כמו גם נושא משרה פדרלית כלשהי) שהודח פעמיים על ידי בית הנבחרים, וגם היחיד שזוכה פעמיים במשפט ההדחה בסנאט, כאשר גם הליך ההדחה הקודם התקיים בזיכוי בסנאט בפברואר 2020. הרקע להליך ההדחה השני במספר של טראמפ, הוא ניסיונו של טראמפ לערער על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 בו הפסיד לג'ו ביידן. בסעיפי ההדחה הוזכרו, בין היתר, שיחת הטלפון טראמפ–רפנספרגר (אנ'), וכן טענות על הסתה להסתערות מצד טראמפ על מתחם הקפיטול שבוע קודם לכן. מליאת בית הנבחרים מצביעה בעד סעיף ההדחה נגד טראמפ, 13 בינואר 2021 ב-11 בינואר 2021, 5 ימים בלבד אחרי אירועי הקפיטול, הוצג סעיף ההדחה בפני מליאת הנבחרים, בו הואשם טראמפ ב"הסתה להתקוממות נגד הממשלה הפדרלית של ארצות הברית ופעולות בלתי-חוקיות בקפיטול". סעיף ההדחה הוצג תחת חסותם של למעלה מ-200 חברי בית הנבחרים. משפט ההדחה בסנאט הסתיים כמו קודמו, בזיכויו של טראמפ.
ג'ו ביידן החל לכהן כנשיא ארצות הברית ב-20 בינואר 2021
בתחילת העשור, התחזק השמאל הפוליטי באמריקה הלטינית. צ'ילה, פרו והונדורס בחרו כולן נשיאים מהשמאל ב-2021 וגם ברזיל וקולומביה ב-2022.^[12] עם ניצחונו של לואיז אינסיו דה סילבה בבחירות לנשיאות, שבע הארצות הגדולות ביותר ביבשת עמדו להישלט בידי השמאל, בפעם הראשונה מאז ומעולם.^[13]

במזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועי האביב הערבי שהחלו בתחילת העשור הקודם המשיכו להשפיע על המזרח התיכון גם בעשור זה.

מלחמת האזרחים בסוריה (15 במרץ 2011-עד היום) - סדרה של הפגנות אלימות ועימותים של האוכלוסייה הסונית המהווה את רוב אוכלוסיית סוריה אל מול המיעוט העלווי השולט, נגד ההגמוניה של מפלגת הבעת' השולטת בסוריה מאז 1963 והידרדר למלחמת אחים בה הצבא הסורי טובח בעשרות אלפי מפגינים בעזרת טנקים מסוקי קרב, נגמ"שים ואף ספינות מלחמה. על אף זאת מתגלה כמות לא מבוטלת של עריקים מהצבא הסורי של בשאר אל-אסד ואף מקרים שמפגינים חמושים רוצחים חיילים ושוטרים סורים. עד כה נרשמו יותר מ-210,000 הרוגים בהתקוממות.
מלחמת האזרחים בתימן (2015 עד היום) - מלחמת אזרחים המתחוללת בתימן אשר החלה ב-2015, בעקבות ההפיכה שהתקיימה באותה שנה על ידי המורדים הח'ותים. ממשלת תימן האשימה את איראן בהכוונת המרידה ובמימונה.
התקוממות דאעש בעיראק (2017-עד היום) -
הסכמי אברהם (15 בספטמבר 2020) - ישראל חותמת על הסכמי נורמליזציה עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין, בבית הלבן בוושינגטון.
מבצע שומר החומות והמהומות בישראל (2021) - מבצע צבאי נרחב בחודש מאי 2021 של ישראל ברצועת עזה.
גל הטרור בישראל (אביב 2022) ומבצע שובר גלים - גל טרור פלסטיני ששיאו בחודשים מרץ ואפריל 2022.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מיתון הקורונה - מגפת הקורונה, שהחלה בסין בשנת 2019 שיתקה כלכלתן של מדינות רבות והשפיעה על המשבר הכלכלי העולמי. במקביל, התקימה מלחמת מחירי הנפט בין ערב הסעודית לרוסיה.
משבר שרשרת האספקה
שיקום חלקי - בחודשים הראשונים של 2021, בזכות ההתחסנות, בוטלו הסגרים והמגבלות המחמירות שהוטלו בזמן המגפה ברוב העולם המערבי. רוב המדינות לא ביטלו את כל המגבלות, אבל החזירו לפעילות את רוב ענפי הכלכלה, או את כולם. אבל העולם העסקי היה צריך זמן להתאושש מהמכות שספג במשבר, ורמת האבטלה הייתה גבוהה יותר מאשר ב-2019 כמעט בכל מקום. שוק העבודה לא חזר לקדמותו במלואו והיו שעבדו מהבית בחלק מהזמן. בנוסף, חל זינוק בביקוש למוצרים מסוימים ופגיעה בשרשראות אספקה, וכן עלתה האינפלציה. ניתוחים מתחילת 2022 הצביעו על פערים בשיקום הכלכלה בין המדינות המפותחות למדינות המתפתחות. בתחילת 2022, היו שיבושים והיעדרויות בשל עליה חדה בהדבקה. מלחמת רוסיה-אוקראינה תרמה גם היא למצב האינפלציוני.^[14]

חברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית העולם הגיעה בשנת 2022 ל-8 מיליארד איש^[15]. אם יימשך קצב הגידול מהעשור הקודם, עד סוף העשור אוכלוסיית העולם צפויה להגיע ל-8.5 מיליארד איש^[16].
לפי תחזיות האו"ם, הודו צפויה לעקוף את הרפובליקה העממית של סין ולהפוך למדינה המאוכלסת ביותר בכדור הארץ בשנת 2023^[16].

סביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העשור נפתח על רקע עיסוק בינלאומי שוטף בנושא הסביבה, ובניסיונות לגבש מדיניות עולמית לניהול מכסות פליטות פחמן והיבטים סביבתיים נוספים. בסוף 2019 קבעה אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים ועידה בינלאומית שעתידה להתקיים בנובמבר 2020 בגלאזגו (ונדחתה לשנת 2021), ובה ינסו המדינות לגבש הסכמה עולמית בנושא. עם פתיחת העשור בוחנות מדינות העולם את המשך מדיניותן בנושא זה.^[17]

בועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2021) הושגו סיכומים לגבי המשך העשור. מדיניות בנושאי פליטות משפיעה למשל על תדירותם של אירועים אקלימים קיצוניים (שחלקם גורמים לאסונות טבע).^[18]

אסונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות ידי אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

8 בינואר 2020 - טיסה 752 של יוקריין אינטרנשיונל איירליינס מתרסקת דקות לאחר המראתה מנמל התעופה הבינלאומי האימאם חומייני בטהראן, כתוצאה מפגיעת טיל איראני ששוגר בטעות. כל 176 הנוסעים ואנשי הצוות שהיו על המטוס נספו.
4 באוגוסט 2020 - הפיצוץ בנמל ביירות - כ-190 איש נספים, למעלה מ-6,000 פצועים ונעדרים רבים כתוצאה מפיצוץ ענק המתרחש במחסן הזיקוקים בנמל ביירות, בירת לבנון.

אסונות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גל השריפות באוסטרליה (2019–2020) הוא גל שרפות יער מאסיביות שהחלו ביערות אוסטרליה והתפשט לאזורים מיושבים, בעיקר בדרום-מזרח המדינה. היקף השריפות גבוה משמעותית מהממוצע בעונת הבצורת השנתית, הנמשכת מדצמבר עד מרץ, בקיץ באוסטרליה.
רעידת האדמה באלזי (2020) הייתה רעידת אדמה שהתרחשה ב-24 בינואר 2020 ברעידת אדמה זו, שהייתה בעוצמה של 6.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט, נהרגו לפחות 41 אנשים ולפחות 1,607 אנשים נפצעו^[19]
רעידת האדמה בהאיטי (2021) הייתה רעידת אדמה שהתרחשה ב-14 באוגוסט 2021 ברעידת אדמה זו, שהייתה בעוצמה של 7.2 בסולם מגניטודה לפי מומנט, נהרגו 2,207 איש ונפצעו לפחות 12,300 איש.
התפרצות הר הגעש הונגה טונגה (2022) אירעה ב-15 בינואר 2022. ההתפרצות יצרה ענן אפר, גז וקיטור שהגיע לגובה 20 קילומטרים. הסקר הגאולוגי של ארצות הברית העריך שההתפרצות גרמה לרעידת אדמה בעוצמה של 5.8 שבעקבותיה נוצרו גלי צונאמי בטונגה, בפיג'י, ונואטו ובסמואה האמריקנית. הגלים הגיעו בשיאם לגובה של 1.5-1 מטרים. גלים גבוהים נצפו גם בקליפורניה ובחופי דרום אמריקה ומספר יישובים פונו בדרום יפן.

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגיף הקורונה החדש כפי שהוא נצפה תחת מיקרוסקופ אלקטרונים

אנשים בהונג קונג עם מסכות כירורגיות, 30 בינואר 2020

מגפת הקורונה (דצמבר 2019-עד היום) - בסוף שנת 2019 פרצה מגפת הקורונה ברחבי העולם. ההתפרצות של הנגיף זוהתה בתחילה בעיר ווהאן שבסין והיא התפשטה בהמשך ליותר ממאה מדינות ברחבי העולם. ב-11 במרץ 2020 הגדיר ארגון הבריאות העולמי את מחלת נגיף קורונה 2019 כמגפה. נכון ל-אמצע אפריל 2020 דווחו יותר מ-1.6 מיליון מקרים של אנשים שנדבקו בנגיף במעל ל-170 מדינות וטריטוריות ברחבי העולם, כאשר התפרצויות הגדולות ביותר עד כה התרחשו בסין, באירופה, באיראן, ובארצות הברית. נכון ל-אמצע אוקטובר 2020 מעל 1,100,000 בני אדם מתו מהמגפה המצטבר בכל העולם, ומעל ל-30,000,000 הצליחו להחלים מהמחלה (חלקם התמודדו עם לונג קוביד). הנגיף התפשט בכל העולם ודרש אמצעי תגובה מגוונים כמו שימוש בריחוק חברתי ופיתוח תרופות וחיסונים. אמצעים אלה סייעו לצמצם הדבקה או להקטין את נזקי המחלה. האמצעים הקיימים ואופי זני הגניף שהתפתחו גרמו לתגובה מותאמת.

אישים בולטים בעולם שמתו ממגפת הקורונה במהלך העשור כוללים בין היתר את מזכיר המדינה של ארצות הברית לשעבר קולין פאוול,^[20] איש העסקים האמריקאי הרמן קיין,^[21] המתמטיקאי הבריטי ג'ון הורטון קונוויי,^[22] הקומיקאי היפני קן שימורה, והשחקן דייוויד פראוז.

מדע וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת העשור יצאו לשווקים לראשונה הטלפונים החכמים המתקפלים.
ב-30 ביולי 2020 נאס"א שיגרה למאדים את הרובר פרסווירנס במשימת מארס 2020.
דפדפנים רבים הסירו לחלוטין את התוסף Adobe Flash ב-31 בדצמבר 2020.^[23]^[24]
מערכת ההפעלה Windows 11 מבית מיקרוסופט הושקה ב-5 באוקטובר 2021.
טלסקופ החלל ג'יימס ווב שוגר לחלל ב-25 בדצמבר 2021 על גבי טיל אריאן 5 מבסיס החלל האירופי קורו שבגיאנה הצרפתית.
במהלך העשור החל השימוש בטכנולוגיית 5G בשוק הסמארטפונים אשר הופכת לנפוצה יותר ויותר.
ב-11 ביולי 2021 המריאו ריצ'רד ברנסון, שלושה מעובדי חברת וירג'ין גלקטיק ושני טייסים בטיסת ניסוי של מטוס החלל VSS Unity לגובה של 85.3 ק"מ, ובכך היו לתיירים הראשונים שמגיעים לחלל החיצון בטיסה מסחרית.
ב-20 ביולי 2021 חברת בלו אוריג'ין שיגרה לחלל את המשימה המאוישת הראשונה שלה אשר נשאה את מייסד החברה ג'ף בזוס, אחיו, הסטודנט ההולנדי אוליבר דימן (בן 18) והטייס האמריקאי וולי פונק (בן 82) - דימן ופונק הפכו בכך לאדם הצעיר ביותר והאדם המבוגר ביותר שהגיעו לחלל החיצון (השיא של פונק נשבר כ-3 חודשים לאחר מכן כאשר השחקן וויליאם שאטנר שוגר לחלל החיצון על סיפון טיסה אחרת של חברת בלו אוריג'ין בהיות בן 90).
ניסוי הסטת אסטרואיד כפול. הגשושית דארט שוגרה בהצלחה ב-24 בנובמבר 2021 במטרה להתנגש בדימורפוס. זהו ניסוי הראשון מסוגו בהיסטוריה להסטת אסטרואיד ממסלול.

אירועים צפויים בולטים בחקר החלל

נאס"א מתכננת לבצע את המשימה המאוישת הראשונה של החללית אוריון במהלך תחילת העשור.
נאס"א מתכננת משימת מחקר לירח של צדק, קליפר אירופה (אנ'). סוכנות החלל האירופאית מתכננת משימה נפרדת, JUICE (אנ'), לחקר שלושה מהירחים הגליליאניים.
גשושית המחקר וויאג'ר 2 צפויה לסיים בראשית העשור את משימתה. אז יאזל כל חומר המספק לה אנרגיה, והיא תפסיק את הפעלת כל המכשירים הנמצאים עליה ותמשיך לשוטט בחלל לנצח.
טלסקופ החלל ננסי גרייס רומן מתוכנן להיות משוגר.
במחצית הראשונה של עשור זה מתכוונת תוכנית החלל הסינית לשגר משימת מחקר לשם בחינת אפשרות לחציבה באסטרואידים.^[25]

תרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכי האוסקר: ארץ נוודים (2020/21),‏ CODA‏ (2022)

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות וסדרות טלוויזיה בולטות מחו"ל שעלו לשידור במהלך העשור: ברידג'רטון (2020), וונדה-ויז'ן (2021), משחק הדיונון (2021)

במהלך העשור יתקיימו חמישה משחקים אולימפיים:

אולימפיאדת טוקיו (2020) נערכה בין 23 ביולי ל-8 באוגוסט 2021. זוהי אולימפיאדת הקיץ ה-32 בעת המודרנית.
אולימפיאדת בייג'ינג נערכה בין ה-4 בפברואר ל-20 בפברואר 2022 בבייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין. זוהי אולימפיאדת החורף ה-24.
אולימפיאדת פריז תערך בין ה-26 ביולי ל-11 באוגוסט 2024. זוהי אולימפיאדת הקיץ ה-33 בעת המודרנית.
אולימפיאדת מילאנו - קורטינה ד'אמפצו תערך בין ה-6 בפברואר ל-22 בפברואר 2026 במילאנו ובקורטינה ד'אמפצו שבאיטליה. זוהי אולימפיאדת החורף ה-25.
אולימפיאדת לוס אנג'לס תערך בין ה-21 ביולי ל-6 באוגוסט 2028. זוהי אולימפיאדת הקיץ ה-34 בעת המודרנית.

המונדיאל

במהלך העשור ייערכו שני מונדיאלים:

מונדיאל 2022 - נערך בקטר בין ה-21 בנובמבר ל-18 בדצמבר 2022.
מונדיאל 2026 - יערך בארצות הברית, קנדה ומקסיקו בקיץ 2026.

אליפות אירופה בכדורגל

במהלך העשור ייערכו שלושה משחקי אליפות אירופה בכדורגל:

יורו 2020 היה אמור להתקיים בין 12 ביוני ל-12 ביולי 2020 ב-12 מדינות שונות. זהו הטורניר ה-16 של אליפות אירופה בכדורגל. נדחה בשל מגפת הקורונה. הטורניר התקיים בין התאריכים 11 ביוני 2021 ל-11 ביולי 2021.
יורו 2024 יתקיים בגרמניה בקיץ 2024. זהו הטורניר ה-17 של אליפות אירופה בכדורגל.
יורו 2028 יערך בשנת 2028.

מסכות פנים מבד עם עיטורים שונים. בתחילת העשור נדרשו האזרחים במדינת רבות לחבוש מסכות פנים במקומות ציבוריים על מנת למנוע את ההתפשטות של מגפת הקורונה.
בתחילת העשור הפך יישומון שיתוף הסרטונים טיקטוק לאחת מהפלטפורמות המשפיעות ביותר על תרבות הפופ ותעשיית המוזיקה.
בעקבות ההתפשטות של מגפת הקורונה בתחילת העשור החלה עלייה מאסיבית בשימוש של הציבור בשיחות ועידה בווידאו כאשר מוסדות חינוך ומקומות עבודה רבים הסתמכו בעיקר על למידה מרחוק ועבודה מרחוק, באמצעות היישומים Zoom, Google Meet, Microsoft Teams ופלטפורמות אחרות