ליגת העל היוגוסלבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליגת העל היוגוסלבית
Prva savezna liga u fudbalu
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1923
תאריך פירוק 1992
ארגון מפעיל Football Association of Yugoslavia עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות משתתפות יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה
הכי הרבה זכיות הכוכב האדום בלגרד (19)
מפעל מקביל הגביע היוגוסלבי
מפעל נמוך יותר הליגה היוגוסלבית השנייה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליגת העל היוגוסלביתסרבית-קירילית: Прва савезна лига у фудбалу, בקרואטית: Prva savezna liga u nogometu; "ליגת הכדורגל הפדרלית הראשונה") הייתה ליגת הכדורגל הבכירה ביוגוסלביה. הליגה הוקמה בשנת 1923 עם הקמת ממלכת יוגוסלביה לאחר מלחמת העולם הראשונה והתקיימה, עם הפסקה בשנת 1934, עד לכיבוש חלק משטח המדינה על ידי גרמניה הנאצית בשנת 1941. הליגה הוקמה שנית בשנת 1945 עם הקמת הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית והתקיימה עד לשנת 1992 עם התפרקות יוגוסלביה למספר מדינות. מליגה זו יצאו הליגות הבאות: ליגת העל של סרביה ומונטנגרו (שהפכה לאחר מכן לליגת העל הסרבית וליגת העל של מונטנגרו), ליגת העל הקרואטית, ליגת העל הסלובנית, ליגת העל המקדונית, ליגת העל של בוסניה והרצגובינה וליגת העל הקוסובנית.

ליגת העל היוגוסלבית שימשה לא פעם למחאות ציבוריות אתניות של העמים השונים שישבו בכל רחבי יוגוסלביה, בעיקר לקראת פירוקה של המדינה, למשל במהומות דינמו זאגרב-הכוכב האדום בלגרד שהתרחשו בשנת 1990 במשחק בין דינמו זאגרב הקרואטית, שהייתה בעלת מוטיבים לאומנים קרואטים, לקבוצת הכוכב האדום בלגרד הסרבית. בסיומה של עונת 1990/1991 הוצאו מסבב הליגות של יוגוסלביה כל הקבוצות מקרואטיה וסלובניה (דינמו זאגרב, היידוק ספליט, אוסייק, רייקה, ואולימפיה לובליאנה) והחלפו בקבוצות מסרביה, מונטנגרו, מקדוניה ובוסניה והרצגובינה. צעד זה סימן את פירוקה של יוגוסלביה, עת סלובניה וקרואטיה הכריזו על עצמאותן ובשל כך לא השתתפו בליגה זו. עונת 1991/1992 הייתה לעונה האחרונה בתולדותיה של הליגה הבכירה ביוגוסלביה, עד שזו פורקה בשל המלחמה ובשל עצמאותן של המדינות השונות שהיו חלק מהמדינה היוגוסלבית.

הקבוצות שנטלו חלק בעונה האחרונה (1991/1992) לפני פירוק יוגוסלביה היו: הכוכב האדום בלגרד, פרטיזן בלגרד, סרייבו, ז'לייזניצ'אר סרייבו, ולז' מוסטר, בודוצ'נוסט טיטוגרד, וויבודינה נובי סאד, רדניצ'קי ניש, ספרטק סובוטיצה, סלובודה טוזלה, וארדאר סקופיה, OFK בלגרד, זמון, סוטייסקה ניקשיץ', פרולטר זרניאנין, ראד בלגרד, בוראץ באניה לוקה, פליסטר.

הקבוצה שזכתה הכי הרבה פעמים בתואר אליפות הליגה היוגוסלבית היא הכוכב האדום בלגרד, אשר זכתה ב-19 אליפויות, כולל בשלוש העונות האחרונות של הליגה. פרטיזן בלגרד זכתה ב-11 אליפויות, ובסך הכל זכו הקבוצות הסרביות ב-32 אליפויות. הקבוצות הקרואטיות זכו ב-11 אליפויות והקבוצות הבוסניות זכו בשלוש אליפויות. ההישג הגדול ביותר של קבוצה יוגוסלבית במפעלים האירופים הוא זכייתה של הכוכב האדום בלגרד בגביע אירופה לאלופות בעונת 1990/1991.

שם הליגה שימש גם את ליגת הכדורגל של הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה בין השנים 1991 ל-2003, עד שזו שינתה את שמה לסרביה ומונטנגרו ושם הליגה שונה לליגת העל של סרביה ומונטנגרו.

אלופות הליגה לפי עונות[עריכת קוד מקור | עריכה]


אליפות ממלכת יוגוסלביה
עונה אלופה
1923 גראדאנסקי זאגרב
1924 יוגוסלביה בלגרד
1925 יוגוסלביה בלגרד
1926 גראדאנסקי זאגרב
1927 היידוק ספליט
1928 גראדאנסקי זאגרב
1929 היידוק ספליט
1930 קונקורדיה זאגרב
1930/1931 BSK בלגרד
1931/1932 קונקורדיה זאגרב
1932/1933 BSK בלגרד
1933/1934 לא נערכה
1934/1935 BSK בלגרד
1935/1936 BSK בלגרד
1936/1937 גראדאנסקי זאגרב
1937/1938 HAŠK זאגרב
1938/1939 BSK בלגרד
1939/1940 גראדאנסקי זאגרב

הליגה הסרבית (לא רשמי)[1]

עונה אלופה
1939/1940 BSK בלגרד
1940/1941 BSK בלגרד
1941/1942 SK יוגוסלביה
1942/1943 BSK בלגרד
1943/1944 BSK בלגרד[א]
אליפות יוגוסלביה
עונה אלופה
1945 SR סרביה
1946/1947 פרטיזן בלגרד
1947/1948 דינמו זאגרב
1948/1949 פרטיזן בלגרד
1950 היידוק ספליט
1951 הכוכב האדום בלגרד
1952 היידוק ספליט
1952/1953 הכוכב האדום בלגרד
1953/1954 דינמו זאגרב
1954/1955 היידוק ספליט
1955/1956 הכוכב האדום בלגרד
1956/1957 הכוכב האדום בלגרד
1957/1958 דינמו זאגרב
1958/1959 הכוכב האדום בלגרד
1959/1960 הכוכב האדום בלגרד
1960/1961 פרטיזן בלגרד
1961/1962 פרטיזן בלגרד
1962/1963 פרטיזן בלגרד
1963/1964 הכוכב האדום בלגרד
1964/1965 פרטיזן בלגרד
1965/1966 וויבודינה נובי סאד
1966/1967 סרייבו
1967/1968 הכוכב האדום בלגרד
1968/1969 הכוכב האדום בלגרד
עונה אלופה
1969/1970 הכוכב האדום בלגרד
1970/1971 היידוק ספליט
1971/1972 ז'לייזניצ'אר סרייבו
1972/1973 הכוכב האדום בלגרד
1973/1974 היידוק ספליט
1974/1975 היידוק ספליט
1975/1976 פרטיזן בלגרד
1976/1977 הכוכב האדום בלגרד
1977/1978 פרטיזן בלגרד
1978/1979 היידוק ספליט
1979/1980 הכוכב האדום בלגרד
1980/1981 הכוכב האדום בלגרד
1981/1982 דינמו זאגרב
1982/1983 פרטיזן בלגרד
1983/1984 הכוכב האדום בלגרד
1984/1985 סרייבו
1985/1986 פרטיזן בלגרד
1986/1987 פרטיזן בלגרד
1987/1988 הכוכב האדום בלגרד
1988/1989 וויבודינה נובי סאד
1989/1990 הכוכב האדום בלגרד
1990/1991 הכוכב האדום בלגרד
1991/1992 הכוכב האדום בלגרד
  1. ^ ליגה לא הסתיימה

אליפויות לפי קבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות ממלכת יוגוסלביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

# קבוצה אליפויות סגנויות שנות זכייה
1 BSK בלגרד 5 4 1931, 1933, 1935, 1936, 1939
2 גראדאנסקי זאגרב 5 2 1923, 1926, 1928, 1937, 1940
3 היידוק ספליט 2 5 1927, 1929
4 יוגוסלביה בלגרד 2 3 1924, 1925
5 קונקורדיה זאגרב 2 1 1930, 1932
6 HAŠK זאגרב 1 - 1938
7 סלאביה סרייבו - 1
8 SAŠK סרייבו - 1

אליפות יוגוסלביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

# קבוצה אליפויות סגנויות שנות זכייה
1 הכוכב האדום בלגרד 18 (19[א]) 10 1951, 1953, 1956, 1957, 1959, 1960, 1964, 1968, 1969, 1970,

1973, 1977, 1980, 1981, 1984, 1988, 1990, 1991, 1992

2 פרטיזן בלגרד 11 9 1947, 1949, 1961, 1962, 1963, 1965, 1976, 1978, 1983, 1986

1987

3 היידוק ספליט 7 6 1950, 1952, 1955, 1971, 1974, 1975, 1979
4 דינמו זאגרב 4 11 1948, 1954, 1958, 1982
5 וויבודינה נובי סאד 2 3 1966, 1989
6 סרייבו 2 2 1967, 1985
7 ז'לייזניצ'אר סרייבו 1 1 1972
8 BSK בלגרד - 1
9 OFK בלגרד - 1
10 ולז' מוסטר - 3

לפי רפובליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

# מחוז אליפויות קבוצות
1 SR סרביה 31 ׁ(32[ב]) הכוכב האדום (18/19), פרטיזן (11), וויבודינה (2)
2 SR קרואטיה 11 היידוק ספליט (7), דינמו זאגרב (4)
3 SR בוסניה והרצגובינה 3 סרייבו (2), ז'לייזניצ'אר (1)
4 SR מקדוניה 0
5 SR מונטנגרו 0
6 SR סלובניה 0
  1. ^ האליפות האחרונה החלה ללא מועדונים מסלובניה וקרואטיה העצמאית, אך מועדונים מבוסניה (למעט FK Borac Banja Luka), נטשו את התחרות בחופשת חורף עם עצמאות המדינה המתקרבת, והשאירו רק מועדונים סרביים, מונטנגרים ומקדוניים שהתמודדו בשני במחצית השנייה של העונה.
  2. ^ האליפות האחרונה החלה ללא מועדונים מסלובניה וקרואטיה העצמאית, אך מועדונים מבוסניה (למעט FK Borac Banja Luka), נטשו את התחרות בחופשת חורף עם עצמאות המדינה המתקרבת, והשאירו רק מועדונים סרביים, מונטנגרים ומקדוניים שהתמודדו בשני במחצית השנייה של העונה.

הליגות הממשיכות שנוצרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שטח סרביה בשליטת גרמניה הנאצית