לדלג לתוכן

ליז קנדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליז קנדל
Liz Kendall
לידה 11 ביוני 1971 (בת 54)
הרטפורדשייר, אנגליה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה מפלגת הלייבור עריכת הנתון בוויקינתונים
www.lizkendall.org
שרת המדע, החדשנות והטכנולוגיה
5 בספטמבר 2025 – מכהנת
(4 חודשים ו־18 ימים)
תחת ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר
שרה לענייני עבודה ופנסיה
5 ביולי 2024 – 5 בספטמבר 2025
(שנה וחודשיים)
תחת ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר
חברת הפרלמנט של הממלכה המאוחדת
7 במאי 2015 – מכהנת
(10 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליזבת לואיז קנדל (באנגלית: Elizabeth Louise Kendall; נולדה ב-11 ביוני 1971)[1] היא פוליטיקאית בריטית המכהנת כחברת פרלמנט של מחוז לסטר ווסט מטעם מפלגת הלייבור מאז 2010, וכשרת המדע, החדשנות והטכנולוגיה מאז ספטמבר 2025.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדל נולדה ב-1971 באבוטס לאנגלי במחוז הרטפורדשייר. בתיכון למדה לצד ג'רי האליוול ולאחר מכן בקולג' קווינס בקיימברידג', שם סיימה בהצטיינות לימודי היסטוריה בשנת 1993.[2][3]

לאחר שסיימה את לימודיה בקיימברידג' עבדה במכון לחקר מדיניות ציבורית (IPPR)[2] בתחום התפתחות הילד ולמידה בגיל הרך.

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדל הצטרפה למפלגת הלייבור ב-1992 ב-1996 התמנתה ליועצת פוליטית של הארייט הרמן, ולאחר שהרמן נבחרה לכהן כשרה לענייני הביטוח הלאומי בעקבות ניצחון הלייבור בבחירות בשנת 1997, מונתה קנדל מונתה ליועצת מיוחדת במשרדה.[2] ב-1998, לאחר פיטוריה של הרמן מהממשלה, קנדל התפטרה והצטרפה לעמותת "King's Fund" בתחום הבריאות. היא כתבה סדרה של עבודות מחקר עבור ה-IPPR ומונתה למנהלת "Maternity Alliance", עמותה הפועלת למען נשים בהריון.[2]

בבחירות הכלליות של 2001 ניסתה קנדל להיבחר כמועמדת הלייבור במחוז צ'סטרפילד, אך לא זכתה במועמדות.[4] לאחר הבחירות היא שבה לשירות הממשלתי ועבדה עבור פטרישיה יואיט במשרד המסחר והתעשייה, ולאחר מכן עברה איתה למשרד הבריאות, שם לקחה חלק בהעברת החוק האוסר על עישון ב-2006.[2] לאחר שיואיט עזבה את הממשלה, התמנתה קנדל למנהלת רשת שירותי האמבולנסים, ונשארה בתפקיד עד 2010.[5][6]

בבחירות הכלליות של 2010 נבחרה קנדל לפרלמנט מטעם מחוז לסטר מערב. את נאום הבכורה שלה היא נשאה בפרלמנט בדיון על התמודדות עם העוני בבריטניה ב-10 ביוני 2010. בסבב המינויים הראשון של אד מיליבנד באוקטובר 2010 מונתה לראשונה לתפקיד בממשלת הצללים, כשרה לענייני בריאות תחת ג'ון הילי. ב-2011 עברה לכהן כשרת הצללים הראשונה לענייני סיעוד ואוכלוסייה מבוגרת והחלה להשתתף באופן קבוע בישיבות קבינט הצללים.

לאחר תבוסת הלייבור בבחירות הכלליות של 2015, הודיעה קנדל כי תתמודד על הנהגת המפלגה במקומו של אד מיליבנד. מועמדותה זכתה לתמיכה של רבים מחברי ממשלת הצללים ופוליטיקאים בכירים אחרים מהלייבור, והיא נתפסה בתקשורת כממשיכת דרכו של טוני בלייר,[7] וזכתה גם לתמיכת הסאן.[8] פרשנים מכל הקשת הפוליטית ראו בה את מועמדת הלייבור שתעורר "הכי הרבה פחד" בקרב השמרנים,[9][10] אמירה שחזרו עליה גם כמה מהפוליטיקאים השמרנים דוגמת ג'ורג' אוסבורן, בוריס ג'ונסון ורות דיווידסון.[11][12][13][14] למרות התמיכה הרחבה, קנדל סיימה רק במקום הרביעי בפריימריז לראשות המפלגה, עם 4.5% בלבד מהקולות.[15]

קנדל לפני אספת בחירות בבריסטול במהלך המרוץ למנהיגות מפלגת הלייבור ב-2015

עם בחירתו של ג'רמי קורבין לראשות הלייבור ב-2015 התפטרה קנדל מקבינט הצללים, ותמכה במועמדותו של אוון סמית' בניסיונו הכושל להחליף את קורבין בראשות המפלגה ב-2016. היא שמרה על מקומה בפרלמנט גם בבחירות הבזק של 2017, בבחירות הכלליות של 2019 ובבחירות הכלליות ב-2024.[16]

עם כניסתו של קיר סטארמר לתפקיד יו"ר הלייבור ב-2020 שבה קנדל לקבינט הצללים, ומאז 2023 היא כיהנה כשרת הצללים לענייני עבודה ופנסיה.[17] לאחר ניצחון הלייבור בבחירות ב-2024 מונתה לשרה לענייני עבודה ופנסיה, ובסבב המינויים שערך קיר סטארמר בממשלתו בעקבות התפטרותה של סגניתו אנג'לה ריינר, קודמה קנדל לתפקיד שרת המדע, החדשנות והטכנולוגיה.[18]

קנדל בצעדה תמיכה ב-NHS ב-2014

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדל הייתה בעבר במערכת יחסים עם השחקן והקומיקאי גרג דייוויס, שהסתיימה כמה חודשים לפני הבחירות הכלליות ב-2015.[19][20] בינואר 2022 נולד בנה הנרי[21] אותו הביאה לעולם באמצעות פונדקאות.[22]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליז קנדל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Footprint, Professor. "Dellam Corporate Information Limited, England". dellam (באנגלית). .
  2. ^ 1 2 3 4 5 אתר למנויים בלבד Rosa Prince,Rosaprince, ‏Liz Kendall: full story of the outsider who became the Labour leadership candidate with the 'mo', The Telegraph, 27 May 2015
  3. ^ "Who is Liz Kendall? Labour leadership contender guide". BBC News. 30 ביולי 2015. . {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Pollard, Stephen (16 באפריל 2001). "Hating Tony Blair: with a general election imminent, publishers are eagerly issuing condemnations of new Labour..." New Statesman. אורכב מ-המקור ב-30 ביוני 2009. . {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Biography page". lizkendall.org. Liz Kendall. אורכב מ-המקור ב-11 במאי 2010. . {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Comment, opinion and discussion from the Guardian US | The Guardian, www.theguardian.com
  7. ^ Tim Shipman, Political Editor, Blairite Liz in race to be Labour leader, www.thetimes.com, ‏2024-07-05 (באנגלית)
  8. ^ The Sun Begrudgingly Reveals Who It's Backing For Labour Leader, HuffPost UK, ‏2015-06-17 (באנגלית)
  9. ^ Rod Liddle, Forget Jeremy Corbyn, I'm backing Liz Kendall for Labour leader, The Spectator, ‏2015-06-16 (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ Fraser Nelson, Diane Abbott's car-crash Sunday Politics interview shows the depth of Labour's denial, The Spectator, ‏2015-06-21 (באנגלית אמריקאית)
  11. ^ Dan Bloom, George Osborne claims Labour leadership race has ruined 'a generation's work', The Mirror, ‏2015-09-09 (באנגלית)
  12. ^ Jason Cowley, George Osborne: read the full Q&A, New Statesman, ‏2015-09-09 (באנגלית אמריקאית)
  13. ^ Davidson: Corbyn is neo-Marxist in Breton cap talking 1970s politics, The Herald, ‏2015-08-26 (באנגלית)
  14. ^ Total Politics, www.totalpolitics.com (באנגלית)
  15. ^ Jon Stone, Liz Kendall says she lost the Labour leadership election because she was the 'eat your greens' candidate, The Independent, ‏26 בינואר 2016
  16. ^ "Leicester West - General election results 2024". BBC News (באנגלית בריטית). .
  17. ^ "Angela Rayner handed new role as Keir Starmer reshuffles top team". BBC News (באנגלית בריטית). 2023-09-04. ארכיון מ-2023-09-04. .
  18. ^ Ministerial appointments: 5 September 2025, GOV.UK (באנגלית)
  19. ^ Saner, Emine (20 במאי 2015). "Greg Davies Interview". The Guardian. ארכיון מ-28 במאי 2015. . {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Macintyre, Donald (22 במאי 2015). "Liz Kendall: Is Labour's smart, articulate rising star the heir to Tony Blair?". The Independent. ארכיון מ-26 במאי 2015. . {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Jackson, Siba (22 בינואר 2022). "Labour MP Liz Kendall 'bursting with love and happiness' after welcoming son Henry via surrogate". Sky News. . {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Richardson, Hannah (24 בנובמבר 2021). "Leicester MP Liz Kendall to take leave as she embarks on exciting new role - motherhood". Leicester Live. . {{cite web}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ליז_קנדל&oldid=41937952"