לילי צדק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

לילי צָדֶק (Lili Zadek;‏ 29 בינואר 18933 ביוני 1969) הייתה אמנית, מעצבת גרפית, מורה ועובדת סוציאלית ישראלית, אשת תנועת העבודה הארץ-ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לילי צָדֶק נולדה ב-1893 בברלין בירת גרמניה, בת למשפחתה ברלינאית משכילה, רחוקה מן היהדות. אביה, איגנץ צדק סניור, היה רופא וחבר מועצת עיריית ברלין מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. בין באי ביתה היו אנשי תרבות רבים, בהם הציירת קתה קולוויץ, שאצלה למדה לילי ציור. אחיה של לילי, ולטר צדק, היה צלם ארץ-ישראלי בשנות ה-30 של המאה ה-20 ולאחר זאת סוחר בספרים עתיקים בתל אביב. דודה (מנישואים לאחות אביה) היה הסוציאליסט אדוארד ברנשטיין. בצעירותה הייתה חברת האגודה החלוצית "עולי ציון" בברלין, והתרועעה עם חבורת ציונים ברלינאים, בהם מרטין בובר, קורט בלומנפלד, פליקס רוזנבליט וזלמן רובשוב. לפני עלייתה ארצה יצאה להכשרה חקלאית בכפר גרמני. בשנת 1920 עלתה לארץ ישראל.

על אף הכשרתה ונטייתה לאמנות, מיעטה לעסוק בה והעדיפה להקדיש את חייה לתועלת הציבור הארץ-ישראלי. עבדה כגננת, כמורה לאנגלית, לציור ולמלאכת יד וכעובדת סוציאלית. ברל כצנלסון פנה אליה בבקשה לעצב את אותיות הכותרת לגיליון הראשון של עיתון דבר שיצא ב-1 ביוני 1925. בהמשך עיצבה לבקשתו את אותיות הכתובת על מצבת רחל המשוררת, ולאחר מותו, את האותיות על מצבתו של ברל כצנלסון עצמו.

לילי צדק תרגמה ב-1940 את ספר-הילדים הנודע "יהושע הפרוע" מאת הרופא, הצייר והמשורר הגרמני היינריך הופמן. היא עשתה זאת תוך שימוש בחתימה "ל"צ", וכך יצא שהתרגום יוחס עד 2013 למתרגם אלמוני.

נפטרה ב-1969 בדירתה שבחולון, ונקברה בבית עלמין הדרום. הניחה בת מאומצת שלה שני ילדים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לילי צדק: דברים משלה ועליה, תל אביב: דבר, 1970.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לתוכן הספרון ראו: חוברת לזכר לילי צדק, דבר, 19 ביוני 1970.
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.