לילסדה
| בימוי | שמי זרחין |
|---|---|
| הופק בידי |
מיכה שרפשטיין עמיתן מנלזון |
| תסריט | שמי זרחין |
| שחקנים ראשיים |
גילה אלמגור מיקי קם אריה מוסקונה ענת וקסמן אסתי זקהיים שושנה דואר איצ'ו אביטל דנה ברגר יוסף שילוח אלון אבוטבול דרור קרן |
| מוזיקה |
עדי כהן להקת אבטיפוס (שיר הנושא) |
| מדינה | ישראל |
| חברה מפיצה | מוביט בע"מ |
| הקרנת בכורה | 13 בנובמבר 1995 |
| משך הקרנה | 100 דקות |
| שפת הסרט | עברית |
| סוגה | סרט דרמה |
| פרסים | פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (אסתי זקהיים) |
| דף הסרט ב־IMDb | |
לילסדה - קדחת אביב[1] הוא סרט קולנוע אנסמבל ישראלי, בבימויו של שמי זרחין, שיצא לאקרנים בשנת 1995. הסרט זכה לביקורות משבחות, והוצג בפסטיבלים רבים בחו"ל. בפסטיבל הקולנוע של מונטריאול 1995 זכה הסרט בפרס התסריט הטוב ביותר.
זהו סרט הביכורים של שמי זרחין, שהיה מועמד לפרס אופיר על הבימוי והתסריט שלו. אסתי זקהיים היתה מועמדת לפרס על תפקיד שחקנית המשנה.
הסרט צולם באחת מן הווילות במושב מגשימים.
בשנת 2016 הוציא זרחין לאור את הספר "ההגדה של לילסדה: רומן עם תסריט" בהוצאת "כתר".
בשנת 2025 במלאת 30 שנה לסרט, התקיימה הקרנת רסטורציה לסרט בהשתתפות ההפקה והשחקנים.
בשנת 2025 העלה תיאטרון חיפה גרסה בימתית בכיכובה של אוולין הגואל, בבימוי משה קפטן ובעיבוד ארז דריגס.[2]
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על רקע ארוחת ליל הסדר המשפחתית מתרחשות דרמות קטנות בחיי משפחה המתכנסת בבית ההורים לקראת החג.
אם המשפחה יונה (גילה אלמגור) חושדת שבעלה מיכאל (יוסף שילוח) בוגד בה, אך הוא למעשה מכין לה הפתעה ללא ידיעתה.
גילה (ענת וקסמן), הגרושה של נתנאל (אלון אבוטבול) בנם של יונה ומיכאל, מגיעה לבית הוריו לאסוף את בנם מיקי (עופר סקר). יונה משכנעת את גילה להשאר עם מיקי לחג, ורגע אחרי נכנס הביתה עם נתנאל, עם חברתו החדשה מרגו (דנה ברגר), ומעורר את חמתה של יונה.
דורונה (מיקי קם) בתם של יונה ומיכאל מגיעה עם בעלה ריקי (אריה מוסקונה), ושלושת ילדיהם. דורונה וריקי מתמודדים עם הבעיות הנפשיות של בתם נועה (מיכל שר) שאינה מדברת.
אלחנן (איצ'ו אביטל) בנם של יונה ומיכאל מגיע עם אשתו דליה (אסתי זקהיים) שסובלת מרגשי נחיתות עקב השמנה, ועקב כך נחשדת בגנבת אוכל המיועד לארוחת החג. אלחנן מביא לארוחה גם את הסבתא (שושנה דואר).
ובנוסף מגיע גם האח הצעיר שי (דרור קרן).
במהלך הסרט נאלצים כל בני המשפחה להתמודד עם סודות מן העבר, קונפליקטים ועימותים משפחתיים, וכל זאת על רקע ההתמודדות עם מותו של יזהר אחיו התאום של שי שנהרג במהלך שירותו הצבאי מספר שנים קודם לכן, והכאב עדיין מלווה את בני המשפחה.
מוטיבים החוזרים ביצירת הבמאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר מוטיבים מופיעים בסרט ביכורים זה, וחוזרים בסרטיו הבאים של הבמאי, וגם בספרו עד שיום אחד.
מוטיב המשפחה המזרחית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסרט המשפחה ה"מזרחית" מיוצגת ע"י הסבתא, שמספרת לילדים סיפור על ג'וחא, ע"י ההגיה של אב המשפחה וע"י הנכד, שנקרא בשם סבו בעודו בחיים. הסרט לא מצביע על עדה מסוימת מעדות ה"מזרח". אם המשפחה מציעה להגיש לכלתה לשעבר סופריטו, מאכל המזוהה עם המטבח היהודי מעדות ספרד, הבלקן וצפון אפריקה.
במרכז הסיפור ניצבת המשפחה, כמו יתר סרטיו של זרחין.
מוטיב הפנטזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסרט יש קו דק פנטסטי, המתבטא בזר פרחים שנע ממקום למקום, וגם בשלג היורד בסוף הסרט, בתקופת האביב (ליל הסדר) בישראל.
מוטיב האומנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדמות שמבטאת את אומנותה בסרט היא הדמות הנפקדת, יזהר, שנהרג בעת שירותו הצבאי. במהלך העלילה מוצא אלחנן קלטת עם "השיר של יזהר", ומנגן אותה. גם בסרטיו הבאים מופיעים תחומי אומנות שונים הנקשרים לאחת הדמויות.
מוטיב האוכל
[עריכת קוד מקור | עריכה]העלילה כולה נסובה סביב ליל הסדר, אך גם לקראת הסדר, האוכל מופיע בסצינות רבות. הוא מופיע כמוטיב המכנס את המשפחה יחד בארוחות, הוא מניע את העלילה, כאשר יונה חושדת בדליה, שאכלה בהיחבא, וכך מגבירה את רגשי הנחיתות של דליה, והוא מניע שיחה כנה בין דליה לבנה שי, כשהיא מגלה שהוא סובל מבולמיה.
כתב על מוטיב האוכל מבקר הקולנוע יאיר רווה בבלוג סינמסקופ:
"אוכל כמוטיב של בית, של נחמה, של סעד. אבל גם אוכל כמוטיב של מצוקה עצומה, של ניסיון למלא חלל. אוכל כאקט של ריפוי, אבל גם אוכל שעשוי להפוך להפרעה. המוטיב הדו-ערכי הזה, המייצג גם נחמה וגם מצוקה".[3]
שירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שיר השמנה - בביצוע אריה מוסקונה ומיקי קם -
לילסדה - שיר השמנה, סרטון באתר יוטיוב - השיר של יזהר - בביצוע דרור קרן
- הלילה הזה - בביצוע להקת אבטיפוס -
הלילה הזה, בביצוע להקת אבטיפוס, סרטון באתר יוטיוב
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שחקן | תפקיד |
|---|---|
| גילה אלמגור | יונה סתר האמא שחושדת שבעלה מיכאל בוגד בה אך מכין לה הפתעה ללא ידיעתה. |
| יוסף שילוח | מיכאל סתר - האב שמכין הפתעה לאשתו יונה ללא ידיעתה ובך היא מסיקה שבוגד בה. |
| אלון אבוטבול | נתנאל סתר, בנם של יונה ומיכאל וגרושה של גילה המגיעה לארוחת החג עם חברתו החדשה מרגו. |
| איצ'ו אביטל | אלחנן סתר, בנם של יונה ומיכאל ובעלה של דליה. |
| דנה ברגר | מרגו, חברתו של נתנאל. |
| שושנה דואר | הסבתא, אמו של מיכאל |
| איילת הרדון | בשמת, בתם של דורונה וריקי |
| מיקי קם | דורונה, בתם של יונה ומיכאל |
| דרור קרן | שי- בנם הצעיר של יונה ומיכאל. שנים קודם לכן אחיו התאום יזהר נהרג בעת שירותו הצבאי. |
| אריה מוסקונה | ריקי, בעלה של דורונה |
| עופר סקר | מיקי, בנם של נתנאל וגילה |
| מיכל שר | נועה, בתם של דורונה וריקי שאינה מדברת. |
| יותם שאו | כפיר, בנם של דורונה וריקי. |
| ענת וקסמן | גילה, גרושתו של נתנאל ואמו של מיקי. |
| אסתי זקהיים | דליה, אשתו של אלחנן הסובלת מרגשי נחיתות מול המשפחה, ומהשמנה, ונחשדת שגנבה אוכל מארוחת החג. |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמי זרחין, ההגדה של לֶילָסֶדֶה: רומן עם תסריט, הוצאת כתר, 2016.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"לילסדה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"לילסדה", באתר AllMovie (באנגלית)- "לילסדה", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "לילסדה", באתר אידיבי
"לילסדה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- "לילסדה", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
לילסדה - שיר השמנה, סרטון בערוץ "קולנוע ישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 2:49)- "לילסדה" באתר קרן הקולנוע הישראלי
- 30 שנה ל"לילסדה" ב'היו זמנים בישראל' עם שמי זרחין
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ בעת הפצתו הראשונית נקרא "לילסדה- קומדיה עצובה"
- ↑ דף ההצגה באתר התיאטרון
- ↑ יאיר רוה, מ״לילסדה״ ועד ״המילים הטובות״, 20 השנים של שמי זרחין - סינמסקופסינמסקופ, באתר סינמסקופ - בלוג הקולנוע של יאיר רוה. ביקורות סרטים, חדשות וטבלת המבקרים, 2015-05-26