לדלג לתוכן

לילסדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לילסדה
Leylasede
בימוי שמי זרחין
הופק בידי מיכה שרפשטיין
עמיתן מנלזון
תסריט שמי זרחין
שחקנים ראשיים גילה אלמגור
מיקי קם
אריה מוסקונה
ענת וקסמן
אסתי זקהיים
שושנה דואר
איצ'ו אביטל
דנה ברגר
יוסף שילוח
אלון אבוטבול
דרור קרן
מוזיקה עדי כהן
להקת אבטיפוס (שיר הנושא)
מדינה ישראל
חברה מפיצה מוביט בע"מ
הקרנת בכורה 13 בנובמבר 1995
משך הקרנה 100 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט דרמה
פרסים פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (אסתי זקהיים)
דף הסרט ב־IMDb

לילסדה - קדחת אביב[1] הוא סרט קולנוע אנסמבל ישראלי, בבימויו של שמי זרחין, שיצא לאקרנים בשנת 1995. הסרט זכה לביקורות משבחות, והוצג בפסטיבלים רבים בחו"ל. בפסטיבל הקולנוע של מונטריאול 1995 זכה הסרט בפרס התסריט הטוב ביותר.

זהו סרט הביכורים של שמי זרחין, שהיה מועמד לפרס אופיר על הבימוי והתסריט שלו. אסתי זקהיים היתה מועמדת לפרס על תפקיד שחקנית המשנה.

הסרט צולם באחת מן הווילות במושב מגשימים.

בשנת 2016 הוציא זרחין לאור את הספר "ההגדה של לילסדה: רומן עם תסריט" בהוצאת "כתר".

בשנת 2025 במלאת 30 שנה לסרט, התקיימה הקרנת רסטורציה לסרט בהשתתפות ההפקה והשחקנים.

בשנת 2025 העלה תיאטרון חיפה גרסה בימתית בכיכובה של אוולין הגואל, בבימוי משה קפטן ובעיבוד ארז דריגס.[2]

על רקע ארוחת ליל הסדר המשפחתית מתרחשות דרמות קטנות בחיי משפחה המתכנסת בבית ההורים לקראת החג.

אם המשפחה יונה (גילה אלמגור) חושדת שבעלה מיכאל (יוסף שילוח) בוגד בה, אך הוא למעשה מכין לה הפתעה ללא ידיעתה.

גילה (ענת וקסמן), הגרושה של נתנאל (אלון אבוטבול) בנם של יונה ומיכאל, מגיעה לבית הוריו לאסוף את בנם מיקי (עופר סקר). יונה משכנעת את גילה להשאר עם מיקי לחג, ורגע אחרי נכנס הביתה עם נתנאל, עם חברתו החדשה מרגו (דנה ברגר), ומעורר את חמתה של יונה.

דורונה (מיקי קם) בתם של יונה ומיכאל מגיעה עם בעלה ריקי (אריה מוסקונה), ושלושת ילדיהם. דורונה וריקי מתמודדים עם הבעיות הנפשיות של בתם נועה (מיכל שר) שאינה מדברת.

אלחנן (איצ'ו אביטל) בנם של יונה ומיכאל מגיע עם אשתו דליה (אסתי זקהיים) שסובלת מרגשי נחיתות עקב השמנה, ועקב כך נחשדת בגנבת אוכל המיועד לארוחת החג. אלחנן מביא לארוחה גם את הסבתא (שושנה דואר).

ובנוסף מגיע גם האח הצעיר שי (דרור קרן).

במהלך הסרט נאלצים כל בני המשפחה להתמודד עם סודות מן העבר, קונפליקטים ועימותים משפחתיים, וכל זאת על רקע ההתמודדות עם מותו של יזהר אחיו התאום של שי שנהרג במהלך שירותו הצבאי מספר שנים קודם לכן, והכאב עדיין מלווה את בני המשפחה.

מוטיבים החוזרים ביצירת הבמאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מוטיבים מופיעים בסרט ביכורים זה, וחוזרים בסרטיו הבאים של הבמאי, וגם בספרו עד שיום אחד.

מוטיב המשפחה המזרחית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט המשפחה ה"מזרחית" מיוצגת ע"י הסבתא, שמספרת לילדים סיפור על ג'וחא, ע"י ההגיה של אב המשפחה וע"י הנכד, שנקרא בשם סבו בעודו בחיים. הסרט לא מצביע על עדה מסוימת מעדות ה"מזרח". אם המשפחה מציעה להגיש לכלתה לשעבר סופריטו, מאכל המזוהה עם המטבח היהודי מעדות ספרד, הבלקן וצפון אפריקה.

במרכז הסיפור ניצבת המשפחה, כמו יתר סרטיו של זרחין.

מוטיב הפנטזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט יש קו דק פנטסטי, המתבטא בזר פרחים שנע ממקום למקום, וגם בשלג היורד בסוף הסרט, בתקופת האביב (ליל הסדר) בישראל.

מוטיב האומנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמות שמבטאת את אומנותה בסרט היא הדמות הנפקדת, יזהר, שנהרג בעת שירותו הצבאי. במהלך העלילה מוצא אלחנן קלטת עם "השיר של יזהר", ומנגן אותה. גם בסרטיו הבאים מופיעים תחומי אומנות שונים הנקשרים לאחת הדמויות.

מוטיב האוכל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה כולה נסובה סביב ליל הסדר, אך גם לקראת הסדר, האוכל מופיע בסצינות רבות. הוא מופיע כמוטיב המכנס את המשפחה יחד בארוחות, הוא מניע את העלילה, כאשר יונה חושדת בדליה, שאכלה בהיחבא, וכך מגבירה את רגשי הנחיתות של דליה, והוא מניע שיחה כנה בין דליה לבנה שי, כשהיא מגלה שהוא סובל מבולמיה.

כתב על מוטיב האוכל מבקר הקולנוע יאיר רווה בבלוג סינמסקופ:

"אוכל כמוטיב של בית, של נחמה, של סעד. אבל גם אוכל כמוטיב של מצוקה עצומה, של ניסיון למלא חלל. אוכל כאקט של ריפוי, אבל גם אוכל שעשוי להפוך להפרעה. המוטיב הדו-ערכי הזה, המייצג גם נחמה וגם מצוקה".[3]

  1. שיר השמנה - בביצוע אריה מוסקונה ומיקי קם - לילסדה - שיר השמנה, סרטון באתר יוטיוב
  2. השיר של יזהר - בביצוע דרור קרן
  3. הלילה הזה - בביצוע להקת אבטיפוס - הלילה הזה, בביצוע להקת אבטיפוס, סרטון באתר יוטיוב
שחקן תפקיד
גילה אלמגוריונה סתר האמא שחושדת שבעלה מיכאל בוגד בה אך מכין לה הפתעה ללא ידיעתה.
יוסף שילוחמיכאל סתר - האב שמכין הפתעה לאשתו יונה ללא ידיעתה ובך היא מסיקה שבוגד בה.
אלון אבוטבולנתנאל סתר, בנם של יונה ומיכאל וגרושה של גילה המגיעה לארוחת החג עם חברתו החדשה מרגו.
איצ'ו אביטלאלחנן סתר, בנם של יונה ומיכאל ובעלה של דליה.
דנה ברגרמרגו, חברתו של נתנאל.
שושנה דוארהסבתא, אמו של מיכאל
איילת הרדוןבשמת, בתם של דורונה וריקי
מיקי קםדורונה, בתם של יונה ומיכאל
דרור קרןשי- בנם הצעיר של יונה ומיכאל. שנים קודם לכן אחיו התאום יזהר נהרג בעת שירותו הצבאי.
אריה מוסקונהריקי, בעלה של דורונה
עופר סקרמיקי, בנם של נתנאל וגילה
מיכל שרנועה, בתם של דורונה וריקי שאינה מדברת.
יותם שאוכפיר, בנם של דורונה וריקי.
ענת וקסמןגילה, גרושתו של נתנאל ואמו של מיקי.
אסתי זקהייםדליה, אשתו של אלחנן הסובלת מרגשי נחיתות מול המשפחה, ומהשמנה, ונחשדת שגנבה אוכל מארוחת החג.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שמי זרחין, ההגדה של לֶילָסֶדֶה: רומן עם תסריט, הוצאת כתר, 2016.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. בעת הפצתו הראשונית נקרא "לילסדה- קומדיה עצובה"
  2. דף ההצגה באתר התיאטרון
  3. יאיר רוה, מ״לילסדה״ ועד ״המילים הטובות״, 20 השנים של שמי זרחין - סינמסקופסינמסקופ, באתר סינמסקופ - בלוג הקולנוע של יאיר רוה. ביקורות סרטים, חדשות וטבלת המבקרים, 2015-05-26