יוסף שילוח

יוסף שילוח
	יוסף שילוח במהלך צילומי הסרט "ימים של אהבה" במרכז מונארט באשדוד
	יוסף שילוח במהלך צילומי הסרט "ימים של אהבה" במרכז מונארט באשדוד
לידה	9 ביולי 1941; חבל כורדיסטן, המדינה האימפריאלית של איראן
פטירה	3 בינואר 2011 (בגיל 69); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	1963–2011 (כ־48 שנים)
מקום לימודים	בית צבי
פרסים והוקרה	פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר
	פרופיל ב-IMDb

ערך זה עוסק בשחקן ישראלי. אם התכוונתם לפירוש אחר, ראו יוסי שילוח (מדען מחשב).

יהונתן סגל, צחי נוי, יפתח קצור ויוסף שילוח בסרט "ספיחס", 1982 (צילום: יוני המנחם)

יוסף שילוח (9 ביולי 1941 – 3 בינואר 2011) היה שחקן קולנוע ותיאטרון ישראלי, חתן "פרס אופיר". שילוח השתתף בהצגות תיאטרון רבות בכל התיאטראות הגדולים בישראל, אולם, מרבית תפקידיו הידועים ביותר היו בסרטים שהוגדרו על ידי מבקרי הקולנוע כ"סרטי בורקס", שם הוא בדרך כלל גילם דמויות מזרחיות סטריאוטיפיות ומוקצנות במיוחד ובעיקר דמויות ממוצא פרסי המתאפיינות במבטא כבד. כמו כן, חוץ מעיסוקו במשחק, עסק שילוח גם בפעילות פוליטית וחברתית, ובפעילות שקראה לדו-קיום יהודי-ערבי ולשוויון הזדמנויות ליהודים ממוצא מזרחי^[1]. שילוח היה לאחד מהכוכבים הגדולים של הקולנוע הישראלי ושיחק בלמעלה מ-80 סרטי קולנוע בישראל ובעולם^[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם סירוס יוספיאן בחבל כורדיסטן שבאיראן, ועלה לארץ בגיל תשע בשנת 1950. הוא גדל בשיכון המזרח שבראשון לציון וסיים לימודי משחק במחזור הראשון של בית צבי ב-1963 לצד זאב רווח והוגו ירדן.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעת הבכורה של שילוח בקולנוע הייתה בסרט משפחת שמחון (1964). בשנת 1968 זכה בפרס המחזה המקורי של המועצה הישראלית לתרבות ולאמנות על ההצגה "פוחלצים".

בין השאר, השתתף שילוח בסרט הקאלט של אפרים קישון "השוטר אזולאי", ובסרטים: "ספיחס" מסדרת סרטי אסקימו לימון, "סבבה", וכן בסרטים "כץ וקרסו", "השגעון הגדול" "פיצוץ בחצות", "מרגו שלי", "אלכס חולה אהבה", "חגיגה לעיניים", "חגיגה בסנוקר", "הפריצה הגדולה" (1970), "הבית ברחוב שלוש" (1973), "רחוב 60" (1976) וב"משפחת צנעני" (1976)^[3].

לקראת אמצע שנות ה-80 השתתף בתפקיד אורח בקומדיית המצבים הישראלית "קרובים קרובים" בערוץ הראשון. במהלך שנות השמונים השתתף שילוח בדיבוב תוכנית הטלוויזיה לילדים "רחוב סומסום", שם דיבב את דמותו של "אריק" מהצמד אריק ובנץ. בשנת 1984 השתתף בתפקיד ראשי בסרט "גרין". בשנת 1989 שיחק בסרט "צמות" בבימוי יצחק חלוצי שגם כתב את התסריט.

לקראת סוף שנות השמונים יצא שילוח מישראל ועבד במספר עבודות בארצות הברית ובצרפת. בשנת 1993 שיחק שילוח בהצגת התיאטרון "הילד חולם" של חנוך לוין בתיאטרון חיפה והבימה, עליה זכה לביקורות משבחות, וב-1994 שיחק בהצגה נוספת של לוין, "האשה המופלאה שבתוכנו", של תיאטרון הקאמרי והחאן. בשנת 1995 השתתף בסרט הביכורים של שמי זרחין "לילסדה", שזכה לשבחי המבקרים. בשנת 1999 ביים את הסרט התיעודי "רגעי חסד" בשיתוף עם חורחה גורביץ'.

ב-2001 הוא הופיע בסרטו של בני תורתי, "כיכר החלומות" וזכה לחיבוק מהתעשייה, לאחר שגרף את פרס אופיר כ-"שחקן המשנה הטוב ביותר" על תפקידו כ-"ישראל ההודי". ב-2005 השתתף בסרטו של מנחם גולן, "ימים של אהבה".

ב-1998 שילוח זכה בפרס על מפעל חיים של האקדמיה הישראלית לקולנוע ובפרס הוקרה מעיריית תל אביב. ביולי 2009 זכה בפרס על מפעל חיים בפסטיבל ירושלים^[4]. זו הייתה הופעתו הפומבית האחרונה^[5].

חייו האישיים ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בינואר 2011 נפטר שילוח לאחר מאבק במחלת סרטן הריאה. בצוואתו ביקש שלא לקיים הלוויה ושבעה לאחר מותו. הוא הותיר אחריו את רעייתו ושלוש בנותיו. מעט לפני מותו התראיין לסדרה הדוקומנטרית "סרט שחור לבן" בערוץ 8, אשר סיקרה את תולדות סרטי הבורקס ולבסוף הוקדשה לזכרו.

ב-2001 זכה שילוח בתביעת לשון הרע שהגיש נגד חברת החדשות של ערוץ 2, בגין שידור כתבה בפברואר 1999, במסגרת התוכנית "אולפן שישי" שעסקה בסכסוך בין שילוח לשכניו ביפו, בה הוצג באופן שלילי ומטעה^[6].

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שילוח התבטא נגד הפער העדתי בישראל והאפליה של עדות המזרח והיה פעיל חברתי למען דו קיום, שוויון ושלום^[7]. כבר משנות ה-60 הוביל תיאטרון קהילתי שכונתי^[8].

שילוח התבטא פעמים רבות נגד הכיבוש בשטחים, ותמך במאמצים להידברות בין ישראל לאש"ף^[9]. בנובמבר 1986, היה בין מארגני כנס שלום בבוקרשט, שברומניה, במסגרת משלחת שמנתה כ-25 אנשים שנפגשה עם אנשי אש"ף^[10]. בשנת 1989 השתתף בבכנס המזרחי-פלסטיני בעיר טולדו, שנים ספורות לפני תחילת תהליך אוסלו^[11]. בסוף שנות השמונים העלה מחזה פרו-פלסטיני בשם "המסע". זמן קצר לאחר מכאן החליט לרדת מארץ ישראל, וחזר רק בתחילת שנת 1991 בעקבות ועידת מדריד.

כשרואיין על ידי כתבת "מעריב" שמצאה אותו מתפרנס מציור דיוקנאות העוברים והשבים ברחובות פריז, הוא אמר שישוב לישראל עם הישמע פעמי השלום^[12]. שילוח אכן חזר לישראל עם תחילת השיחות בין ישראל לירדן, סוריה והפלסטינים, בתקופת ממשלת יצחק שמיר האחרונה. בדיעבד הצטער על חזרתו ואמר: "חזרתי ב,'91- בזמן ועידת מדריד. דיברו על שלום, החלטתי לחזור. אבל זו הייתה תמימות. היום לא הייתי מגלה אותה תמימות של פעם"^[13].

בכנס של בית הספר סם שפיגל שהתקיים באוקטובר 2010 בחר שילוח בסצנה מתוך הסרט "ג'נין ג'נין" כסצנה האהובה עליו, והסביר שהוא מזדהה עם העם הפלסטיני^[14].

פילמוגרפיה חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף שילוח, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
יוסף שילוח, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יוסף שילוח, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
יוסף שילוח, באתר ספר הקולנוע הישראלי
יוסף שילוח, באתר AllMovie (באנגלית)
יוסף שילוח, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
יוסף שילוח, דף שער בספרייה הלאומית
יוסף שילוח, ב"מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי"
מרב יודילוביץ', השחקן יוסף שילוח הלך לעולמו, באתר ynet, 3 בינואר 2011
סיקור מיוחד: יוסף שילוח הלך לעולמו, באתר וואלה!‏, 3 בינואר 2011
מאיר בביוף , פרידה מאמן בחסד עליון, באתר "העוקץ", 3 בינואר 2011
נירית אנדרמן, השחקן יוסף שילוח מת בגיל 69, באתר הארץ, 3 בינואר 2011
עכבר העיר, הרגעים הגדולים של יוסף שילוח, באתר הארץ, 3 בינואר 2011
מתן אברמוביץ', עכבר העיר, שחקן קומי, אדם רציני: חברים סופדים ליוסף שילוח, באתר הארץ, 3 בינואר 2011
אורון שמיר, עכבר העיר, יוסף שילוח: הקהל אהב, הממסד התעלם, באתר הארץ, 4 בינואר 2011
יוסף שילוח 1941–2011, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית
ריאיון עם יוסף שילוח בערוץ הקהילתי. מראיין - רוני לוי (דנידין), סרטון באתר יוטיוב
דודי פטימר, ‏במלאות עשור למותו: חבריו ושותפיו של יוסף שילוח מספרים על חייו, באתר מעריב אונליין, 2 בינואר 2021

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ משה בהר, מלה אחרונה ליוסי, באתר "העוקץ", 15 בינואר 2011
^ מערכת עכבר העיר, הרגעים הגדולים של יוסף שילוח, באתר הארץ, 3 בינואר 2011
^ מאיר שניצר, עד שהג'חנון יפריד בינינו, חדשות, 12 באוקטובר 1989
^ ציון נאנוס, ‏פרס על מפעל חיים לשחקן האגדי יוסף שילוח, באתר ‏מאקו‏, 12 ביולי 2009
^ מרב יודילוביץ', "אל תפגעו בקולנוע הישראלי", באתר ynet, 9 ביולי 2009
^ אסף ברגרפרוינד, ערוץ 2 ישלם פיצויים ליוסף שילוח, בגין לשון הרע, באתר הארץ, 15 ביולי 2001
ענת באלינט, חברת החדשות תתנצל בפני השחקן יוסף שילוח, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2004
^ דורית גפן, ספרדים מול אשכנזים, על המשמר, 2 באפריל 1971
^ היום לפני 10 שנים נפטר השחקן יוסף שילוח - זו הדרך, באתר זו הדרך, ‏3 בינואר 2021
^ גיל רונן, יוסף שילוח מנהל מגעים, כותרת ראשית, 5 בנובמבר 1986
^ ענת סרגוסטי, "מי שרוצה שלום צריך לשלום מחיר!", "העולם הזה", גיליון 2566 מ-5 בנובמבר 1986, עמוד 14
נתן זהבי, אילן כפיר, פאר-לי שחר, המשלחת לרומניה: החזית המזרחית נשארת בבית, חדשות, 5 בנובמבר 1986
^ כוכבי שמש, ההיסטוריה הלא מדוברת של הקשרים בין מזרחים ופלסטינים, באתר "שיחה מקומית", 16 באוגוסט 2015
^ "Reel Deal - Tablet Magazine – Jewish News and Politics, Jewish Arts and Culture, Jewish Life and Religion". Tablet Magazine (באנגלית). נבדק ב-2018-01-16.
^ "אני לא רוצה לעורר רחמים", באתר ynet, 3 בינואר 2011
^ יוסף שילוח: "מזדהה עם העם הפלסטיני", באתר וואלה!, 24 באוקטובר 2010

[1] משה בהר, מלה אחרונה ליוסי, באתר "העוקץ", 15 בינואר 2011

[2] מערכת עכבר העיר, הרגעים הגדולים של יוסף שילוח, באתר הארץ, 3 בינואר 2011

[3] מאיר שניצר, עד שהג'חנון יפריד בינינו, חדשות, 12 באוקטובר 1989

[4] ציון נאנוס, ‏פרס על מפעל חיים לשחקן האגדי יוסף שילוח, באתר ‏מאקו‏, 12 ביולי 2009

[5] מרב יודילוביץ', "אל תפגעו בקולנוע הישראלי", באתר ynet, 9 ביולי 2009

[6] אסף ברגרפרוינד, ערוץ 2 ישלם פיצויים ליוסף שילוח, בגין לשון הרע, באתר הארץ, 15 ביולי 2001
ענת באלינט, חברת החדשות תתנצל בפני השחקן יוסף שילוח, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2004

[7] דורית גפן, ספרדים מול אשכנזים, על המשמר, 2 באפריל 1971

[8] היום לפני 10 שנים נפטר השחקן יוסף שילוח - זו הדרך, באתר זו הדרך, ‏3 בינואר 2021

[9] גיל רונן, יוסף שילוח מנהל מגעים, כותרת ראשית, 5 בנובמבר 1986

[10] ענת סרגוסטי, "מי שרוצה שלום צריך לשלום מחיר!", "העולם הזה", גיליון 2566 מ-5 בנובמבר 1986, עמוד 14
נתן זהבי, אילן כפיר, פאר-לי שחר, המשלחת לרומניה: החזית המזרחית נשארת בבית, חדשות, 5 בנובמבר 1986

[11] כוכבי שמש, ההיסטוריה הלא מדוברת של הקשרים בין מזרחים ופלסטינים, באתר "שיחה מקומית", 16 באוגוסט 2015

[12] "Reel Deal - Tablet Magazine – Jewish News and Politics, Jewish Arts and Culture, Jewish Life and Religion". Tablet Magazine (באנגלית). נבדק ב-2018-01-16.

[13] "אני לא רוצה לעורר רחמים", באתר ynet, 3 בינואר 2011

[14] יוסף שילוח: "מזדהה עם העם הפלסטיני", באתר וואלה!, 24 באוקטובר 2010

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר
1990–1999	ששון גבאי (1991) • שרון אלכסנדר (1992) • אסטבן גוטפריד (1993) • עמוס לביא (1994) • שמואל סגל (1995) • יגאל נאור (1996) • אריה מוסקונה (1997) • עמוס לביא (1998) • מוסקו אלקלעי (1999)
2000–2009	יוסף שילוח (2000) • מוני מושונוב (2001) • איתי תורג'מן (2002) • אלון אבוטבול (2003) • משה איבגי (2004) • אסי דיין (2005) • צחי גראד (2006) • סאלח בכרי (2006) • שמיל בן ארי (2008) • זהר שטראוס (2009)
2010–2019	מיכאל מושונוב (2010) • ליאור אשכנזי (2011) • גל פרידמן (2012) • צחי הלוי (2013) • ששון גבאי (2014) • נורמן עיסא (2015) • תומר קאפון (2016) • עמי סמולרצ'יק (2017) • דב גליקמן (2018) • דובר קוסאשווילי (2019)
2020 ואילך	נועם אימבר (2020) • איהאב אליאס סלאמה (2021) • שמואל וילוז'ני (2022) • דרור קרן (2023)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יוסף שילוח
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יוסף שילוח