מאטיי מוחוריץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאטיי מוחוריץ'
Matej Mohorič
מוחוריץ' ב-2015
מוחוריץ' ב-2015
לידה 19 באוקטובר 1994 (בן 26)
קראן, סלובניה
גובה 185 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 70 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות רב גוני
קבוצה נוכחית בחריין מקלארן
קבוצות עבר קנונדייל (2014)
קנונדייל–גארמין (2015)
למפרה–מרידה (2016–2017)
הישגי שיא בינקבנק טור (2018)
הטור של גרמניה (2018)
MaillotEslovenia.PNG אליפות סלובניה (2018)
גרנד פרי אינדוסטריה–ארטיג'יאנטו (2018)
קטע בג'ירו ד'איטליה (2018)
קטע בוואלטה אספנייה (2017)
מאזן מדליות
מתחרה עבור סלובניהסלובניה  סלובניה
אליפות העולם
זהבואלקנבורג 2012עד גיל 19
כסףואלקנבורג 2012עד גיל 19 - נגד השעון
זהבטוסקנה 2013עד גיל 23
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מאטיי מוחוריץ'סלובנית: Matej Mohorič; נולד ב-19 באוקטובר 1994) הוא רוכב אופני כביש סלובני בקבוצת בחריין מקלארן. מוחוריץ' היה אלוף העולם עד גיל 23 ב-2012 ואלוף העולם עד גיל 19 בשנת 2011.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחוריץ' נולד בקראן בחווה כפרית להורים העוסקים בהוראה ובחקלאות[1].

בתור חובבן, הוא ניצח את אליפות סלובניה עד גיל 19 ב-2011.

ב-2012, מוחוריץ' זכה במדליית זהב באליפות העולם עד גיל 19 כשהוא מקדים את קיילב יואן ואת יוסיפ רומאץ (אנ') בספרינט רב משתתפים. ארבעה ימים לפני כן, מוחוריץ' זכה במדליית כסף בנגד השעון באותה התחרות, כשרק אוסקר סוונדסן (אנ') הנורווגי הקדים אותו בפער של 7 שניות.

תנוחת מוחוריץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012, מוחוריץ' עבר לקבוצת "סאווה" החובבנית מדרג הקונטיננטל. הוא סיים רביעי באליפות סלובניה והשתתף בטור דה ל'אווניר, הוא סיים במקום ה-2 בשני הקטעים האחרונים וסיים במקום ה-26. מוחוריץ' התחרה שוב באליפות העולם, הפעם במקצה עד גיל 23 וזכה במדליית זהב. במהלך המרוץ, מוחוריץ' ירד לתנוחה משונה שבה הוא יורד מהאוכף ומתיישב על השלדה, כשבקטעים מסוימים הוא גם עבר לדווש תוך הימצאותו בתנוחה זו, דבר שהעצים את מוזרות הפעולה. התנוחה החדשה התקבלה בביקורת קשה על ידי ותיקי הרוכבים והפרשנים, כולל לאנס ארמסטרונג, שטענו כי נוסף להיותה מגוחכת אין בה יתרון לרוכב והיא אף מסוכנת כיוון שנפגעת בה השליטה באופניים במהירות כה גבוהה. סטיב טילפורד (Steve Tilford), מבכירי הרוכבים האמריקאים בזמנו באופני הרים ובסייקלוקרוס אמר בזמנו: "מישהו צריך ללמד אותו שחשוב מאוד לנוח בזמן רכיבה מהירה במורד ולא לבזבז אנרגיה ברכיבה טפשית"[2]. לעומת זאת, בדבוקה המקצוענית, צברה התנוחה החדשה פופולריות בהתמדה והחלו להשתמש בה גם רוכבים בכירים, כמו וינצ'נצו ניבאלי שהשתמש בה בדרך לניצחון במונומנט ג'ירו די לומברדיה 2015 וכריס פרום שהשתמש בה בדרך לניצחון בקטע ה-8 של טור דה פראנס 2016. כיום התנוחה נחשבת ללגיטימית ומשתמשים בה בשכיחות גבוהה מאוד ונקראת על שם מוחוריץ'[2].

קנונדייל (2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחוריץ' הפך למקצוען בשנת 2014 יחד עם הצטרפותו לקבוצת קנונדייל. הוא סיים חמישי באליפות סלובניה בנגד השעון.

קנונדייל–גארמין (2015)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2015, הצטרף מוחוריץ' לקבוצת קנונדייל–גארמין[3]. הוא סיים חמישי באליפות סלובניה וערך את הופעת הבכורה שלו בגרנד טור, כאשר נבחר לוואלטה אספנייה, אך נטש את המרוץ במהלך הקטע ה-6.

למפרה–מרידה (2016–2017)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2016 הצטרף לקבוצת למפרה–מרידה, הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בג'ירו ד'איטליה אך לא בלט, כשהתוצאה הבכירה שלו במרוץ הייתה מקום 18 בקטע ה-18. הוא סיים שני באליפות סלובניה ושביעי באליפות סלובניה בנגד השעון. הוא נבחר לסגל סלובניה לאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו, אך לא סיים את המרוץ. הוא ניצח את הקטע החמישי בטור של האיינן.

מוחוריץ' מנצח את הקטע השביעי בוואלטה אספנייה 2017

ב-2017, מוחוריץ' סיים שמיני במרוץ טרופאו לאייגווייה. הוא השתתף שוב בג'ירו ד'איטליה וגם הפעם לא התבלט, כשהתוצאה הבכירה שלו הייתה מקום 25 בקטע ה-13, הוא סיים את המרוץ במקום ה-135. הוא סיים שלישי באליפות סלובניה והשתתף שנית בוואלטה אספנייה, מוחוריץ' ניצח את הקטע ה-7 במרוץ לאחר שהיה חלק מבריחת יחיד, הוא סיים את כל המרוץ במקום השלושים, שהיה המקום הטוב ביותר שלו בגרנד טור עד כה. הוא ניצח מרוץ חד יומי בהונג קונג וסיים שישי בטור של גואנשי, 24 שניות מטים ולנס המנצח.

בחריין מרידה (2018–היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחוריץ' הצטרף לבחריין מרידה ב-2018, בעונה שהפכה לעונת הפריצה שלו. הוא ניצח את גרנד פרי אינדוסטריה-ארטיג'יאנטו והשתתף בפעם השלישית בג'ירו ד'איטליה שהתחיל בישראל, מוחוריץ' ניצח במרוץ את הקטע ה-10, לאחר שגבר על ניקו דנז (אנ') בספרינט בין שניהם. גם את המרוץ הזה סיים במקום ה-30, וסייע לדומניקו פוצוביבו, בן קבוצתו, לסיים חמישי את המרוץ. הוא סיים שלישי בטור של סלובניה וניצח את אליפות סלובניה. מוחוריץ' ניצח את הקטע הראשון בטור של אוסטריה. הוא התחרה בבינקבנק טור, לאחר הקטע ה-3, בו סיים רביעי, תפס מוחוריץ' את ההובלה במרוץ. בקטע ה-6, ניצח את השלב מייקל מת'יוס האוסטרלי ועלה למקום השני הכללי, 30 שניות אחרי מוחוריץ' המוביל. בקטע ה-7 והאחרון, מת'יוס ניצח, בהפרש של 13 שניות ממוחוריץ' שסיים במקום ה-13 את הקטע. בעקבות כך מוחוריץ' ניצח את המרוץ, בפער של 5 שניות בלבד ממת'יוס השני ו-20 שניות מטים ולנס שסיים שלישי. לאחר מכן ניצח גם את הטור של גרמניה, לאחר שניצח את הקטע ה-3 בשלב ואת קטגוריית הנקודות ואת קטגוריית הרוכב הצעיר. מוחוריץ' הקדים בדירוג הכללי את נילס פוליט ואת מקסימיליאן שכמן. הוא סיים שביעי בג'ירו דל טוסקנה.

ב-2019, מוחוריץ' סיים חמישי במונומנט מילאנו - סן רמו ושביעי בגנט - וולגם. הוא סיים שני באליפות סלובניה בנגד השעון ושלישי במרוץ גראן פרמיו קיטה די לוגאנו. הוא איבד את תוארו כאלוף סלובניה כאשר סיים חמישי. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בטור דה פראנס, התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה המקום ה-14 בקטע הרביעי. הוא ניצח את הקטע השביעי בטור של פולין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאטיי מוחוריץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סרטונים The Chronicles of the Green Machine - Matej Mohoric, בביצוע בערוץ Cannondale Bicycles‏, 26 בנובמבר 2014, סרטון באתר יוטיוב
  2. ^ 1 2 Rarely do I See “New Riding Techniques”, stevetilford.com
  3. ^ לאחר סגירת קנונדייל