מאיר אליטוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאיר אליטוב
אין תמונה חופשית
לידה אפריל 1931
ה' באייר ה'תרצ"א
ירושלים
פטירה מרץ 1964 (בגיל 32)
ט' בניסן ה'תשכ"ד
מקום קבורה בית הקברות הר המנוחות
מקום פעילות שדה יעקב
ירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב מאיר אליטוב (ה' באייר ה'תרצ"א, אפריל 1931 - ט' בניסן ה'תשכ"ד, מרץ 1964) היה מייסד וראש ישיבת בני עקיבא תקוות יעקב בשדה יעקב במשך שנתיים, מייסד וראש ישיבת מתיבתא בית הראש"ל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים העתיקה לרב יוסף רחמים ולשושנה בת הדיין רבי מאיר אביטבול מקזבלנקה. למד בתלמוד תורה של ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה. הצטרף לארגון אל"י ("ארגון לוחמי היהדות") שפעל לחיזוק היהדות והשבת ביישוב העברי בזמן המנדט ושמו המחתרתי היה "בצלאל". באותן שנים היה חברותא של הרב מרדכי אליהו.

בשנת ה'תש"ז עבר לישיבת תפארת ישראל בחיפה ובשנת תש"י לישיבת הדרום ברחובות שם למד אצל הרב אלימלך בר שאול והרב נפתלי מלצר. לאחר חתונתו החל ללמד בישיבת הדרום.[1]

בשנת תשט"ו על פי בקשת הרב משה צבי נריה, הקים את ישיבת תקוות יעקב בשדה יעקב, והוא עמד בראשה.[1]. הישיבה קמה בבית הכנסת של היישוב. בשנת תש"כ עזב עם חלק מתלמידיו להקים את ישיבה "מתיבתא בית הראש"ל" ברחוב זבוטינסקי בירושלים.[2] הוא עמד בראש הישיבה ונתן שיעורים גם לתושבי השכונה. הקים מניין משותף לבתי הכנסת "ישא ברכה" הספרדי ו"יבנה" האשכנזי. הוא מסר שיעורי תורה במעלה החמישה ובקריית ענבים.

בט' בניסן תשכ"ד, בדרך לשיעור תורה בקריית ענבים, נהרג בתאונת דרכים.

משפחתו והנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השאיר אחריו הורים, אשה ושלושה ילדים. אחיו הם: הרב שמעון אליטוב, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ורב מבשרת ציון; הרב יעקב אליטוב, שהיה רבה של קונגו[דרוש מקור], הרב שלמה אליטוב, רב הקהילה החלאבית במנצ'סטר; יצחק אליטוב לשעבר גזבר ראשי במשרד הפנים[דרוש מקור].

אחיו הרב שמעון הקים לזכרו את ישיבת עוז מאיר חב"ד בירושלים.

לרגל 45 שנה לפטירתו נעשתה על דמותו כתבה מקיפה בעיתון משפחה[דרושה הבהרה] שבעריכת בן אחיו יוסי אליטוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר בקשי, לזכר הרב מאיר אליטוב ז"ל, קול סיני, אייר תשכ"ד, עמ' 12–14. תולדות חייו בעמודים 20–22.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 קול סיני, עמוד 12
  2. ^ אתר ישיבת תקות יעקב