מאיר שיף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המהר"ם שיף, מאיר הכהן שיף
מהרם שיף
מהרם שיף
לידה 1605
ה'שס"ה
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה פרנקפורט, העיר החופשית פרנקפורט
פטירה 1641 (בגיל 36 בערך)
כ"א באדר ה'ת"א
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה פראג, ממלכת בוהמיה
מקום פעילות גרמניה
תקופת הפעילות ?–1644 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רב וראש ישיבה ופרשן התלמוד
רבותיו אביו רבי יעקב הכהן, רבי חיים כ"ץ, רבי ישעיה הלוי איש הורביץ, בעל השל"ה[1]
תלמידיו רבי יהודה מילר רויטליגן מחבר ספר שבות יהודה[א]
בני דורו מהר"ם מלובלין, מהרש"א מאוסטרהא[ב]
חיבוריו חידושי הלכות, דרושים נחמדים
בת זוג מרת שפרינץ
צאצאים שמואל זאנוויל, הינלה הנדלן

הרב מאיר בן יעקב הכהן שיף (נודע בכינוי מהר"ם שיף; ה'שס"ה, 1605כ"א באדר ה'ת"א, 2 במרץ 1641[2]) היה רב, ראש ישיבה, ופרשן תלמוד בגרמניה. הוא התפרסם בחריפותו הרבה. כתב חיבורים בתלמוד, בהלכה, ובקבלה, אך רובם נשרפו או אבדו. חיבורו הידוע ביותר הוא "חידושי מהר"ם שיף" המודפסים בסוף כל מסכת מהתלמוד הבבלי בדפוס האלמנה והאחים ראם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי יעקב הכהן שיף, ראש ישיבה ואב בית הדין בפרנקפורט דמיין, ולגוטל.[3] על תאריך לידתו יש מסורות חולקות, אך נראה שנולד בשנת 1608 בשנת 1622 התמנה לרב וראש ישיבה בפולדה, שם יצא שמו ברחבי אירופה ומאות תלמידים למדו בישיבתו. לפני מותו נתמנה לכהן כרבה של פראג, אך נפטר בפתאומיות בגיל צעיר, בכ' באדר ה'ת"א. הוא הותיר בן יחיד, שנפטר ללא צאצאים, ובת.

תמצית משיעוריו על כל התלמוד שמסר לבני תלמידי הישיבה כתב, ושרידיהם הם חידושיו שנדפסו על חלק מ-11 מסכתות בתלמוד בבלי בתוך מהדורות התלמוד הבבלי הנפוצות, בשם חידושי מהר"ם שיף. על הספר נכתב פירוש מאת הרב מרדכי מארדוש מפוריצק. רבים מחיבוריו נשמרו בכתב יד בפרנקפורט, ונשרפו בשרפה שפרצה שם בכ"ד בטבת ה'תע"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאיר שיף בוויקישיתוף
ספרו

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עה"ת כת"י. ושם מביא דרוש ממנו.
  2. ^ מהר"מ שיף מזכירו בחידושיו כמה פעמים בשם ושמעתי ממוהר"ש.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיר שיף, דרושים נחמדים, עמ' 33.
  2. ^ מאיר וונדר, חלק ה', מאורי גליציה: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, עמ' 241 וישנן דעות נוספות.
  3. ^ מבוא לספר דרושים נחמדים, עמ' 32.
ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.