כדורגל ברוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משחק בין קבוצות אמקאר פרם ודינמו מוסקבה
אצטדיון כדורגל טיפוסי בעיר ולדיווסטוק.
אוטקריטיה ארנה הוא מגרש הבית של קבוצת הכדורגל המעוטרת ביותר ברוסיה, ספרטק מוסקבה. נחנך ב-2014.

כדורגל נחשב לאחד מענפי הספורט הפופולריים ביותר ברוסיה, מאז התפרקות ברית המועצות. ליגת הכדורגל העליונה במדינה היא ליגת העל הרוסית, ומתחתיה פועלות מספר ליגות נמוכות יותר, וכמו כן במקביל אליה מתנהל הגביע הרוסי. על כל התחרויות אחראית התאחדות הכדורגל הרוסית, כמו גם על נבחרת רוסיה בכדורגל.

קבוצות הכדורגל הפופולריות ביותר במדינה הם זניט סנקט פטרבורג (שזכתה בגביע אופ"א 2007 ובסופרקאפ האירופי ב-2008), צסק"א מוסקבה (שזכתה בגביע אופ"א 2005 והעפילה עד לשלב רבע גמר ליגת האלופות בעונת 2010) וספרטק מוסקבה שזכתה במירב תארי האליפות (והישג השיא שלה באירופה הוא שלב חצי גמר ליגת האלופות בעונת 1991).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לידת הכדורגל הרוסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק הכדורגל הובא לרוסיה באמצע המאה ה-18, על ידי עסקנים אנגלים שהגיעו לעיר הבירה סנקט פטרבורג והקימו בה קבוצות כדורגל שונות. משחק הכדורגל הראשון ברוסיה נערך ב-12 באוקטובר 1879, אף שיש דעות הטוענות כי משחק ראשון נערך דווקא ב-1873, הטענות מתנגשות בין העובדה כי ב-1879 הוקמה קבוצת הכדורגל סנקט פטרבורג (Saint Petersburg Football Club) שנוסדה על ידי מהגרים מאנגליה לבין העובדה כי משחק ראשון בין כדורגלנים רוסיים נערך ב-12 (24) בספטמבר 1893, משחק שסוקר בעיתונות הפטרבורגית דאז.

ב-12 באוקטובר 1879 נערך משחק כדורגל רשמי בין שתי קבוצות כדורגל - מועדון הכדורגל של האי ואסילי (VKF) מול חוג הספורט החובבני של סנקט פטרבורג (KLS), המשחק הסתיים בניצחונם של כדורגלני האי ואסילי (בתוצאה 6:0). ב-1898 העיתונות החלה לסקר בהרחבה את משחק הכדורגל באופן סדיר. ב-1896 חוג הספורט החובבני שינה את שמו לקבוצת "ספורט סנקט פטרבורג" וב-1901 הוקמה ליגת הכדורגל הפטרבורגית (Петербургская футбольная лига), שהיוותה את הבסיס לליגת המקצוענית העתידית.

בתחילתו הורכב הכדורגל הרוסי מכדורגלנים אנגלים וסקוטים שהיגרו למדינה והקימו בה קבוצות כדורגל משלהם. בתחילת המאה ה-20 נוסדו גם ליגת הכדורגל המוסקבאית, ליגת הכדורגל של אודסה, ליגת הכדורגל של קייב כאשר כל הליגות העירוניות הרכיבו בשנת 1912 את אליפות האימפריה הרוסית בכדורגל (שנערכה במשך שנתיים בלבד; ב-1912 וב-1913) שהייתה טורניר פלייאוף בין כל הנבחרות העירוניות, שכולן הורכבו מקבוצות העיר שזכו באליפות העיר.

אליפות האימפריה הרוסית בכדורגל, נערכה במתכונת שונה מזו המוכרת כיום - היא נערכה במתכונת גביע ולא הייתה כל תחרות ארצית בין מועדוני כדורגל. כאשר לליגת הכדורגל המקצוענית הראשונה ברוסיה שנערכה בין קבוצות, נחשבת ליגת העל הסובייטית, שהוקמה ב-1936.

הכדורגל הסובייטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר ברית המועצות התפרקה ופוצלה ל-15 מדינות שונות ב-1991, רמת הספורט במדינות השונות ירדה. בעוד שהנבחרות הלאומיות והמועדונים היו חזקים ופעלו תחת המפלגה הקומוניסטית, ב-1991 הם הפכו לארגונים פרטיים. ליגת העל הסובייטית, שנחשבה לאחת מהליגות החזקות באירופה ולכזאת שמסוגלת להתמודד עם אלו של אנגליה ואיטליה, איבדה קבוצות רבות החברות בה, כדוגמת דינמו קייב ושחטיור דונצק. מועדונים רבים איבדו את התמיכה הכלכלית שלהם מהשלטונות, ונאלצו לחפש מימון מנותני חסות שונים. עם זאת, הכדורגל החל להתפתח ברוסיה מאוחר יותר.

הכדורגל הרוסי במרחב הפוסט-סובייטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת העל הרוסית הוקמה בשנת 1992, כמו גם תחרויות חשובות פחות כמו הגביע הרוסי שהוקם באותה שנה. גם נבחרת רוסיה הוקמה לאחר פירוק ברית המועצות. העיר מוסקבה הייתה הראשונה להתאושש מהריסת המערכת הישנה, וכיום משחקים ארבע קבוצות המגיעות ממנה בליגה הרוסית. רבים החלו להתעניין באזרחות רוסית על מנת להתחרות עבור הנבחרת הלאומית בתחרויות בינלאומיות ובליגה הרוסית, ומועדונים מערים שונות שאפו לזכות באליפות רוסיה.

הליגה הרוסית נקראה בתחילה "הליגה הרוסית העליונה". ב-1998 שונה שמה ל"החטיבה הרוסית העליונה", וב-2002 שינתה את שמה לשמה הנוכחי, "ליגת העל הרוסית". לאורך רוב שנות קיומה של הליגה היא נשלטה בלעדית בידי המועדונים ממוסקבה, ועד 2006 רק מועדון אחד שאינו מהעיר זכה באליפות. שליטה זו נפסקה לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21, כאשר זניט סנקט פטרבורג זכתה באליפות ב-2007, ורובין קאזאן זכתה בה ב-2008.

הכדורגל הרוסי התקדם רבות במאה ה-21, כאשר קבוצה רוסית זכתה פעמיים בארבע שנים בגביע אופ"א, תחרות הכדורגל השנייה בגודלה באירופה: צסק"א מוסקבה ב-2005 וזניט סנקט פטרבורג ב-2008. כמו כן, נבחרת רוסיה העפילה ב-2008 לראשונה בתולדותיה לחצי גמר אליפות אירופה. במהלך שנים אלו התגלו מספר שחקנים רוסים כשרוניים, כדוגמת דמיטרי סיצ'ב, רומן פבליוצ'נקו ופאבל פוגרבניאק, כאשר המפורסם מביניהם הוא אנדריי ארשאבין, שהפך לאחד מהשחקנים המובילים באירופה.

כיום, הכדורגל נחשב לאחד מענפי הספורט הפופולריים ביותר ברוסיה, לצד הוקי קרח וכדורסל. המשחק גורר עניין רב במדינה ומושקעים בו סכומי עתק.

בקיץ 2017 רוסיה אירחה את גביע הקונפדרציות 2017 ושנה לאחר מכן, בקיץ 2018 תארח רוסיה את גביע העולם בכדורגל.

מבנה הליגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרגה העליונה של הכדורגל הרוסי היא ליגת העל הרוסית, שבה משחקות 16 קבוצות. מתחתיה נמצאות הליגה הרוסית הראשונה (הדרגה השנייה) והליגה הרוסית השנייה (הדרגה השלישית). הליגה הראשונה מורכבת מ-22 קבוצות, והליגה השנייה מחולקת גאוגרפית לחמישה אזורים (מערב, מרכז, דרום, אורל-פובולז'ייה, ומזרח) עם מספר משתנה של קבוצות. נכון ל-2009, בכל אזור ישנן בין 10 ל-19 קבוצות, והמספר הכולל של המועדונים בליגה השנייה הוא 103. לאחר כל עונה, שתי הקבוצות העליונות בליגה הראשונה מחליפות את שתי הקבוצות התחתונות בליגת העל, והאלופות של כל אזור בליגה השנייה מחליפות את כל חמש הקבוצות התחתונות בליגה הראשונה.

הליגה השנייה היא הדרגה הנמוכה ביותר של הכדורגל המקצועני ברוסיה. הדרגה שבאה אחריה היא ליגת הכדורגל לחובבים (AFL), המחולקת לעשרה אזורים: צפון-מערבי, גולדן רינג, מוסקבה, פודמוסקבה (באזור מוסקבה), צ'רנוזמייה, דרום, פריבולזייה (אזור וולגה), אורל ומערב סיביריה, סיביריה, והמזרח הרחוק. לאחר כל עונה, הקבוצות שמסיימות בתחתית של כל אזור בליגה השנייה יורדות לליגת החובבים, והמנצחות של כל ליגת חובבים עולות לליגה השנייה, וצריכות לעמוד בדרישות של ליגת הכדורגל המקצוענית.

שבעה מאזורי ליגת הכדורגל לחובבים מורכבות משלב אחד. השאר (מוסקבה, פודמוסקבה וסיביריה) מורכבות משתי חטיבות עם שיטת עלייה וירידה. בעקבות כך, קבוצה חדשה שנוצרה יכולה להיכנס למערכת הליגות הרוסית בדרגה הרביעית, ולהעפיל עד לליגת העל בתוך שלוש שנים.

ישנן גם אלופות של הסובייקטים הפדרליים. תחרויות אלה אינן חלק ממערכת הליגות; מועדונים יכולים להיכנס לליגת הכדורגל לחובבים מבלי להתחרות בהם.

מבנה ליגות הכדורגל ברוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרגה ליגה/דיוויזיות
1 הפרמייר-ליג הרוסי
16 קבוצות
2 ליגת הכדורגל הלאומית
20 קבוצות
3 ליגת הכדורגל המקצוענית
מערב
15 קבוצות
מרכז
14 קבוצות
דרום
14 קבוצות
אוראל-עבר הוולגה
10 קבוצות
מזרח
9 קבוצות
4 ליגת הכדורגל החובבנית[1]
צפון-מערב טבעת הזהב מרכז - מוסקבה מרכז - מחוז מוסקבה דרום צ'רנוזמיה אוראל ומערב סיביר עבר הוולגה המזרח הרחוק סיביר
5 מרכז - מוסקבה מרכז - מחוז מוסקבה סיביר
6—8 הליגה האזורית[2]
צפון-מערב טבעת הזהב דרום צ'רנוזמיה אוראל ומערב סיביר עבר הוולגה המזרח הרחוק סיביר

תולדות מבנה הליגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה חטיבה 1 חטיבה 2 חטיבה 3 חטיבה 4
1992—1993 הליגה הבכירה הליגה הראשונה הליגה השנייה
1994—1997 הליגה השלישית
1998—2001 הדיוויזיה העליונה הדיוויזיה הראשונה הדיוויזיה השנייה
2002—2010 הפרמייר ליג הרוסי
מעונת 2011/12 הליגה הלאומית
מעונת 2013/14 ליגת הכדורגל המקצוענית

קבוצות הכדורגל המצליחות ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת קבוצות הכדורגל המעוטרות ביותר ברוסיה.

מועדון אליפות
(ברית המועצות + רוסיה)
גביע
(ברית המועצות + רוסיה)
סופרקאפ
(סובייטי + רוסי)
גביע הליגה
(ברית המועצות + רוסיה)
מפעלים אירופיים
(הליגה האירופית + סופרקאפ אירופי)
סך הכל תואר אחרון הערות
1 ספרטק 22 (12+10) 13 (10+3) 1 (0+1) 1 (1+0) 0 37 2017 [3]
2 צסק"א 13 (7+6) 12 (5+7) 6 (0+6) 1 (1+0) 1 (1+0) 33 2016 [4]
3 דינמו 11 (11+0) 7 (6+1) 1 (1+0) 0 0 19 1995
4 זניט 5 (1+4) 4 (1+3) 5 (1+4) 1 (0+1) 2 (1+1) 17 2016 [5]
5 לוקומוטיב 2 (0+2) 9 (2+7) 2 (0+2) 0 0 13 2017
6 טורפדו 3 (3+0) 7 (6+1) 0 0 0 10 1993 [6]
7 רובין 2 (0+2) 1 (0+1) 2 (0+2) 0 0 5 2012
8 אלניה 1 (0+1) 0 0 0 0 1 1995
9-11 סק"א רוסטוב 0 1 (1+0) 0 0 0 1 1981
9-11 אחמט 0 1 (0+1) 0 0 0 1 2004
9-11 רוסטוב 0 1 (0+1) 0 0 0 1 2014

תחרויות גביע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הגביע הראשית ברוסיה היא הגביע הרוסי. רק מועדונים מקצוענים יכולים לקחת חלק בו.

ישנו גם את "גביע ליגת הכדורגל לחובבים", תחרות המיועדת למועדונים המשחקים בליגת הכדורגל לחובבים. הזוכות של גביע זה יכולות להעפיל לליגה הרוסית השנייה, ללא קשר למיקומן בליגת החובבים בסיום העונה.

בנוסף, משוחקים גביעים של הסובייקטים הפדרליים.

נבחרות לאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נבחרת רוסיה בכדורגל

לפני הקמת ברית המועצות, ייצגה את רוסיה יוצגה על ידי "נבחרת האימפריה הרוסית". כיום הנבחרת הלאומית של רוסיה מייצגת את רוסיה מאז התפרקות ברית המועצות, ובמשחקה הבינלאומי הראשון ניצחה 0-2 את מקסיקו. היא דורגה בשיאה במקום השישי בדירוג העולמי של פיפ"א, בשנת 2009. הטורניר הגדול הראשון שלה היה מונדיאל 1994, והיא הודחה בו בשלב הבתים. מאז היא העפילה פעמיים לגביע העולם (הפעם השנייה הייתה ב-2002), והעפילה שלוש פעמים לאליפות אירופה (ב-1996, 2004 ו-2008). עד ליורו 2008 הנבחרת לא הצליחה לעבור את שלב הבתים בטורניר גדול ולא הגיעה להישג משמעותי, אך בטורניר זה היא העפילה לראשונה בתולדותיה לחצי הגמר, תחת המאמן המצליח חוס הידינק, ושחקנים עולים כאנדריי ארשאבין, רומן פבליוצ'נקו, קונסטנטין זיריאנוב ויורי ז'ירקוב. בעקבות הצלחתה זו וריבוי השחקנים הכישרוניים שבה, היא נחשבת כמפתח לקידומו של הכדורגל הרוסי.[7]

מלבד הנבחרת הלאומית, לרוסיה יש גם נבחרת עד גיל 21. היא השתתפה פעמיים בתולדותיה באליפות אירופה עד גיל 21: ב-1994 היא העפילה עד לרבע הגמר, וב-1998 סיימה במקום השביעי בטורניר. ב-2007 היא סיימה במקום הראשון בביתה במוקדמות אליפות אירופה, אך הפסידה במשחק הפליי-אוף על ההעפלה לטורניר.

תחרויות אירופיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת העל הרוסית מדורגת במקום השישי בדירוג הליגות של אופ"א, המבוסס על הופעות הקבוצות בתחרויות האירופיות, כדוגמת ליגת האלופות והליגה האירופית (שהחליפה את גביע אופ"א), בחמש השנים האחרונות.[8] בעקבות כך, רוסיה שולחת שלושה מועדונים בכל עונה לליגת האלופות ושלושה מועדונים נוספים לליגה האירופית. בארבע השנים האחרונות רוסיה זכתה בשלושה גביעים אירופיים מרכזיים. צסק"א מוסקבה זכתה בגביע אופ"א בעונת 2004/2005; וזניט סנקט פטרבורג זכתה בגביע אופ"א בעונת 2007/2008 ובסופר קאפ האירופי בעונת 2008/2009. לפני כן, הקבוצות הרוסיות התקשו בשלבים המאוחרים של תחרויות אלו, בשל העובדה שבזמן שהם משוחקים הליגה הרוסית נמצאת בפגרה, והקבוצות מגיעות לאחר שלא שיחקו זמן רב.

העפלה לטורנירים האירופיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורניר מי מעפיל הערות
ליגת האלופות אלופת ליגת העל הרוסית -
מקום שני בליגת העל הרוסית -
סיבוב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות מקום שלישי בליגת העל הרוסית -
הפלייאוף (סיבוב המוקדמות הרביעי) של הליגה האירופית מקום רביעי בליגת העל הרוסית אם הקבוצה שזכתה בגביע הרוסי סיימה במקום הרביעי, הקבוצה שסיימה במקום החמישי מעפילה גם היא לפלייאוף של הליגה האירופית.
הקבוצה שזכתה בגביע הרוסי אם זוכת הגביע הרוסי העפילה לליגת האלופות דרך אחד משלושת המקומות הראשונים בליגה, הקבוצה שהפסידה לה בגמר הגביע הרוסי תעפיל לפלייאוף הליגה האירופית במקומה. אם גם קבוצה זו העפילה לליגת האלופות, תעפיל לליגה האירופית הקבוצה שסיימה במקום הגבוה ביותר שלא מוביל לטורניר אירופי כלשהו.
סיבוב המוקדמות השלישי של הליגה האירופית מקום חמישי בליגת העל הרוסית אם הקבוצה שסיימה במקום החמישי העפילה לליגה האירופית באמצעות זכייה בגביע הרוסי, הקבוצה שסיימה במקום השישי תעפיל לסיבוב המוקדמות השלישי של הליגה האירופית.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומן אברמוביץ'

הכדורגל הרוסי נהנה מתקציבים גבוהים מאוד, כאשר המועדונים נתמכים על ידי בעלים עשירים, וקונים שחקנים במחירים גבוהים מאוד.

למדינה יש חלק משמעותי בניהול או באחזקת קבוצות כדורגל, כך למשל חברת הגז והנפט גזפרום, השלישית בגודלה בעולם, אשר נמצאת בבעלות הממשל הרוסי, היא הבעלים של קבוצת זניט סנקט פטרבורג. הדבר נובע מכך שראש ממשלת רוסיה, דמיטרי מדבדב, בעבר יו"ר חברת גזפרום, הוא אוהד הקבוצה. בעקבות התמיכה זניט היא אחת מהקבוצות העשירות באירופה. גזפרום רכשה את הבעלות גם על המועדון הגרמני המכובד שאלקה 04, על מנת להפוך אותו בעתיד לקבוצת המילואים של זניט.[7] גם קבוצות רוסיות נוספות, כדוגמת צסק"א מוסקבה, ספרטק מוסקבה ורובין קאזאן, בעלות יכולת כלכלית גבוהה. כך למשל, ספרטק שהייתה בבעלות האיגודים המקצועיים נמצאת בבעלות חברת לוקאויל שבבעלות האוליגרך לאוניד פדון, בעוד צסק"א נמצאת בבעלות איש העסקים יבגני גינר, שרכש מידי משרד ההגנה הרוסי את כל המניות שהיו בידיו ודינמו מוסקבה שהייתה בבעלות המשטרה נמצאת בידי בנק VTB. גם קבוצת הכדורגל לוקומוטיב מוסקבה זוכה לתמיכה ממשלתית, כשהיא ממומנת על ידי חברת הרכבות הרוסית.

לרוסיה יש קשר בלתי נפרד עם ליגת הפרמייר ליג האנגלית. המיליארדר הרוסי-יהודי רומן אברמוביץ' הוא הבעלים של צ'לסי מאז 2003, והוא הפך אותו לאחד מהמועדונים הגדולים בעולם. הוא היה בעבר הספונסר של צסק"א מוסקבה. איש העסקים הרוסי-צרפתי, אלכסנדר גאידמק (בנו של ארקדי גאידמק), הוא הבעלים לשעבר של קבוצת פורטסמות'. אלישר אוסמנוב מחזיק בחלק מהמניות על קבוצת ארסנל, ומתכנן לרכוש את הבעלות המלאה עליה בעתיד.[7]

החוזק הכלכלי אחראי במידה ניכרת על התפתחותו של הכדורגל הרוסי. ב-2006 התאחדות הכדורגל הרוסית מינתה את חוס הידינק, מטובי המאמנים בעולם, למאמנה של נבחרת רוסיה, תמורת סכום גבוה. המינוי התברר כהצלחה. בין השנים 2008 ו-2018 הוחתמו בקבוצות רוסיות מאמנים בעלי שם גדול בתור שחקנים: מיכאל לאודרופ בספרטק מוסקבה, זיקו בצסק"א מוסקבה ולוצ’יאנו ספאלטי ורוברטו מנצ'יני בזניט סנקט פטרבורג.

אלופות רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות כדורגל הוקמו ברוסיה כבר באמצע המאה ה-19, בתקופת האימפריה הרוסית, אך עד שנת 1936 לא התקיימה אליפות לאומית למועדונים. נערכו ליגות עירוניות, שהחשובות שבהן היו ליגת הכדורגל של פטרבורג וליגת הכדורגל המוסקבאית.

אליפות האימפריה הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אליפות האימפריה הרוסית בכדורגל
עונה אלופה סגנית מקום 3 מלך השערים (כמות שערים)
1912 סנקט פטרבורג מוסקבה חרקוב / קייב
1913 אודסה סנקט פטרבורג חרקוב / מוסקבה
1914 בוטלה עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה

אליפות רוסיה הסובייטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אליפות רוסיה הסובייטית בכדורגל

אליפות בין נבחרות מחוזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה אלופה סגנית מקום 3 מלך השערים (כמות שערים)
1920 מוסקבה MKS טבר סמרה/ מארס יארוסלבל
1921 לא נערכה אליפות
1922 מוסקבה חרקוב פרם / קאזאן
1923 לא נערכה אליפות
1924 לנינגרד מוסקבה ויאטקה / קאזאן
לא נערכה אליפות בשנים 1925-1926
1927 מוסקבה מחוז מערב מחוז צפון הקווקז
1928 מוסקבה לנינגרד רפובליקות אוטונומיות
לא נערכה אליפות בשנים 1929-1930
1931 מוסקבה לנינגרד מחוז צפון הקווקז / מחוז ניז'ני נובגורוד
1932 לנינגרד מוסקבה זמרה / סברדלובסק
1933 לא נערכה אליפות
1934 וורונז' איוואנובו סברדלובסק
1935 לא נערכה אליפות

אליפות בין מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה אלופה סגנית מקום 3 מלך השערים (כמות שערים)
1948 דינמו קרסנודאר
1949 דינמו סטברופול
1950 קלינין
1951 ODO סברדלובסק
1952 קלינינגרד
1953 טורפדו קרסנויארסק
1954 סטופינו
1955 טורפדו טגאנרוג
1956 אוונגרד סורמובו
1957 מטאלורג סטלינגרד
1958 טרוד ראמנסקויה
1959 ZIP קרסנודאר
1960 פאקל וורונז' אירטיש אומסק וולגה טבר
1961 קריליה סובייטוב סמרה אחמט גרוזני דינמו קירוב
1962 ספרטק קרסנודאר פאבל וורונז' אורלמאש
1963 וולגה טבר דינמו קירוב זבזדה סרפוחוב
1964 רוסטסלמאש אחמט גרוזני טקסטילשצ'יק איוואנובו
1965 ספרטק נלצ'יק רובין קאזאן סוקול סרטוב
1966 לוקומוטיב קלוגה אלניה ולדיקווקז ארסנל טולה
1967 דינמו מחצ'קלה וולגה אוליאנובסק וולגר אסטרחן
1968 מאשוק פיאטיגורסק קלינינץ סאליוט בלגורוד
1969 דרוז'בה מייקופ ריבינסק איסקרה סמולנסק
1970 ספרטק נלצ'יק ספרטק יושקר-אולה קוזבאס קמרובו
1971 זבזדה פרם ספרטק נלצ'יק איסקרה סמולנסק
1972 קוזבאס קמרובו מטאלורג ליפצק אמור בלאגובשצ'נסק
1973 קובאן איסקרה סמולנסק אורלמאש
1974 טרק גרוזני רובין קאזאן
1975 דינמו מחצ'קלה טרק גרוזני
1976 איסקרה אורלמאש דינמו לנינגרד
1977 לוקומוטיב קלוגה פאקל וורונז' סק"א חברובסק
1978 מחוז וורונז מחוז סטברופול מחוז קרסנודאר
1979 לא נערכה אליפות
1980 רוטור וולגוגרד זבזדה פרם לאדה טוליאטי
1981 דינמו קירוב טקסטילשצ'יק איוואנובו דינמו ברנאול
1982 לא נערכה אליפות
1983 קריליה סובייטוב סמרה אלניה ולדיקווקז זנאמיה טרודה
1984 זורקי קרסנוגורסק בלטיקה קלינינגרד קריליה סובייטוב סמרה
1985 גאולוג טיומן רוסטסלמאש דינמו בריאנסק
1986 מטאלורג ליפצק סוקול סרטוב קריליה סובייטוב סמרה
1987 קובאן זבזדה פרם טקסטילשצ'יק איוואנובו
1988 צ'רנומורץ נובורוסייסק אורלמאש דינמו בריאנסק
1989 דינמו בריאנסק צ'רנומורץ נובורוסייסק טקסטילשצ'יק איוואנובו
1990 לא נערכה אליפות
1991 קריליה סובייטוב סמרה ספרטק אנפה ספרטק נלצ'יק

אליפות הפדרציה הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ליגת העל הרוסית בכדורגל

כתב מודגש מתייחס לקבוצה שזכתה בדאבל (הן אליפות והן גביע). כתב נטוי מתייחס לקבוצות שזכו בגביע וסיימו במקום השני והשלישי

הליגה הבכירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה אלופה סגנית מקום 3 מלך השערים (כמות שערים)
1992 ספרטק מוסקבה אלניה ולדיקווקז דינמו מוסקבה רוסיהרוסיה יורי מאטבייב (20)
1993 ספרטק מוסקבה רוטור וולגוגרד דינמו מוסקבה רוסיהרוסיה ויקטור פנצ'נקו (21)
1994 ספרטק מוסקבה דינמו מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה רוסיהרוסיה איגור סימוטנקוב (21)
1995 אלניה ולדיקווקז לוקומוטיב מוסקבה ספרטק מוסקבה רוסיהרוסיה אולג ורטניקוב (25)
1996 ספרטק מוסקבה אלניה ולדיקווקז רוטור וולגוגרד רוסיהרוסיה אלכסנדר מסלוב (23)
1997 ספרטק מוסקבה רוטור וולגוגרד דינמו מוסקבה רוסיהרוסיה אולג ורטניקוב (22)

הדיוויזיה העליונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה אלופה סגנית מקום 3 מלך השערים (כמות שערים)
1998 ספרטק מוסקבה צסק"א מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה רוסיהרוסיה אולג ורטניקוב (22)
1999 ספרטק מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה צסק"א מוסקבה גאורגיהגאורגיה גאורגי דמטראדזה (21)
2000 ספרטק מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה טורפדו מוסקבה רוסיהרוסיה דמיטרי לוסקוב (18)
2001 ספרטק מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה זניט סנקט פטרבורג רוסיהרוסיה דמיטרי ויאזמיקין (18)

הפרמייר ליג הרוסי בכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה אלופה סגנית מקום 3 מלך השערים (כמות שערים)
2002 לוקומוטיב מוסקבה צסק"א מוסקבה ספרטק מוסקבה רוסיהרוסיה רולאן גוסב (15)
רוסיהרוסיה דמיטרי קיריצ'נקו (15)
2003 צסק"א מוסקבה זניט סנקט פטרבורג רובין קאזאן רוסיהרוסיה דמיטרי לוסקוב (14)
2004 לוקומוטיב מוסקבה צסק"א מוסקבה קריליה סובייטוב סמרה רוסיהרוסיה אלכסנדר קרז'אקוב (18)
2005 צסק"א מוסקבה ספרטק מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה רוסיהרוסיה דמיטרי קיריצ'נקו (14)
2006 צסק"א מוסקבה ספרטק מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה רוסיהרוסיה רומן פאבליוצ'נקו) (18)
2007 זניט סנקט פטרבורג ספרטק מוסקבה צסק"א מוסקבה רוסיהרוסיה רומן פאבליוצ'נקו (14)
רוסיהרוסיה רומן אדמוב (14)
2008 רובין קאזאן צסק"א מוסקבה דינמו מוסקבה ברזילברזיל ואגנר לאב (20)
2009 רובין קאזאן ספרטק מוסקבה זניט סנקט פטרבורג ברזילברזיל וליטון (21)
2010 זניט סנקט פטרבורג צסק"א מוסקבה רובין קאזאן ברזילברזיל וליטון (19)
2011/12 זניט סנקט פטרבורג ספרטק מוסקבה צסק"א מוסקבה חוף השנהבחוף השנהב סיידו דומביה (28)
2012/13 צסק"א מוסקבה זניט סנקט פטרבורג אנז'י מחצ'קלה ארמניהארמניה יורה מובסיסיאן (13)

ברזילברזיל ואנדרסון (13)

2013/14 צסק"א מוסקבה זניט סנקט פטרבורג לוקומוטיב מוסקבה חוף השנהבחוף השנהב סיידו דומביה (18)
2014/15 זניט סנקט פטרבורג צסק"א מוסקבה קרסנודאר ברזילברזיל האלק (15)
2015/16 צסק"א מוסקבה רוסטוב זניט סנקט פטרבורג רוסיהרוסיה פיודור סמולוב (20)
2016/17 ספרטק מוסקבה צסק"א מוסקבה זניט סנקט פטרבורג רוסיהרוסיה פיודור סמולוב (18)
2017/18 לוקומוטיב מוסקבה ספרטק מוסקבה צסק"א מוסקבה הולנדהולנד קווינסי פרומס (14)

הפרמייר ליג הרוסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה אלופה סגנית מקום 3 מלך השערים (כמות שערים)
2018/2019

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מעונה לעונה מבנה הליגה משתנה קמעא ואלופות האזורים אינן מתחלפות תדיר
  2. ^ הליגה כוללת את הליגות האזוריות של הרפובליקות, האובלסטים והקראי
  3. ^ Спартак - обладатель Суперкубка!
  4. ^ Титулы
  5. ^ Трофеи
  6. ^ История
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 "מחכים לכוכבים", עיתון מקור ראשון, 13.03.2009
  8. ^ xs4all, UEFA Country Ranking 2009