מבעד למראה ומה אליס מצאה שם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבעד למראה ומה אליס מצאה שם
Through the looking glass.jpg
עטיפת המהדורה הראשונה
מחבר לואיס קרול
שם בשפת המקור Through the Looking-Glass, and What Alice Found There
שפת המקור אנגלית
הוצאה בעברית הספריה החדשה, בהוצאה החדשה ביותר, 1999
סוגה ספרות ילדים
תרגום לעברית רנה ליטוין
מספר עמודים 181, בגרסה העברית
ספר קודם הרפתקאות אליס בארץ הפלאות

מבעד למראה ומה אליס מצאה שםאנגלית: Through the Looking-Glass, and What Alice Found There) הוא ספר ילדים מאת לואיס קרול (שם העט של צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון), שנכתב בשנת 1871 כספר המשך לספר הרפתקאות אליס בארץ הפלאות. בספר זה, המתנהל כמשחק שחמט, אליס משחקת רגלי ומתקדמת בתוך ארץ המראות תוך מפגש עם כלי שחמט ויצורים מוזרים, עד להתבגרותה והכתרתה כמלכה. על פי הסיפור, הדמויות בספר היו למעשה עצמים בחדר הילדים של אליס בעולם הרגיל. הספר מצטיין במשחקי מילים ובשעשועי היגיון וגדוש בשירים מחורזים שמהווים פארודיה על שירי הילדים של התקופה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס עוברת מבעד המראה איור של ג'ון טניאל
המלך האדום נוחר, צייר ג'ון טניאל

פרק 1 - בית המראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס עברה מבעד למראה עם גורת החתולים שלה, קיטי, שבהמשך תהיה המלכה האדומה. היא גילתה שכלי השחמט שם זזים בעצמם. היא פגשה את המלך והמלכה הלבנים. לאחר מכן היא מצאה בתוך ספר שיר איגיון הנקרא ג'ברווקי. שיר זה נחשב לאחד מרגעי השיא של הספר, יש אומרים כי זהו שיר האיגיון הטוב ביותר בכל הזמנים.

פרק 2 - גן הפרחים החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס פגשה פרח הנקרא שושן נמרי ומגלה כי הוא, כמו כל שאר הפרחים שמבעד למראה, מסוגל לדבר. לאחר מכן, אליס פגשה את המלכה האדומה. לאחר שאליס הפגינה את רצונה להשתתף במשחק השחמט, המלכה האדומה מציעה לה להיות רגלי, ואליס מסכימה.

פרק 3 - חרקי המראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס עולה לרכבת. היא פוגשת מספר יצורים משונים, יבחוש בדחן אך עצוב (שיש המזהים דמיון בינו לבין דמותו של קרול) וחרק מדבר. החרק המדבר מספר לה על שאר חרקי המראה, שהם משחקי מילים על חרקים קיימים, כגון זבוב סוס הנדנדה, שמבוסס על זבוב הסוס. אליס נכנסת ליער, בו היא שוכחת את שמם של כל הדברים כולל את שמה שלה. שם היא פוגשת באיילה ומשוחחת איתה.

פרק 4 - טווידלדם וטווידלדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טווידלדם וטווידלדי

אליס פוגשת את טווידלדם וטווידלדי, תאומים זהים ושמנמנים שמדקלמים לה עוד שיר איגיון על סוס ים ונגר האוכלים צדפות. הם רואים את המלך האדום ישן וחולם, וטווידלדם וטווידלדי טוענים שאליס והם עצמם הם רק חלק מחלומו של המלך האדום.

פרק 5 - מסרגות ומשוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס פוגשת שוב את המלכה הלבנה. לאחר זמן שחצו יחד פלג, הן מצאו את עצמן בתוך חנות והמלכה הפכה לכבשה. המלכה/כבשה הייתה המוכרת בחנות הזו. אליס קנתה סל ביצים. פתאום אחת הביצים נפלה והתגלגלה החוצה. אליס התקרבה לביצה שקנתה, ושמה לב שבכל מקום צומחים עצים.

פרק 6 - המפטי דמפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשאליס הגיעה לביצה, היא ראתה שהביצה הפכה ליצור בשם המפטי דמפטי, הדומה לביצה. יצור זה מתגלה כיהיר מאוד, ומתייחס לשיחה עם אליס כאל משחק. אליס ידעה שאם המפטי דמפטי ייפול מהחומה שהוא יושב עליה, המלך ישלח את כל חילו וכל פרשיו כדי להחזירו לשם; זאת בשל היותו דמות מוכרת משיר ילדים בתקופתו של קרול:

המפטי דמפטי ישב על החומה,
המפטי דמפטי נפל במהומה,
כל חיל המלך וכל פרשיו,
ניסו להחזיר אותו לשם - אך לשווא.

המפטי דמפטי היה מיומן מאוד לשונית, וייחס למילים מובן שונה מהמקובל. בנוסף, הוא הסביר לה את משמעותו של הבית הראשון של השיר ג'ברווקי, ושר לה שיר איגיון משלו.

פרק 7 - האריה והחד-קרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס פגשה שני שליחים אנגלו-סקסוניים, הנביב (הארנביב מ"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות") והכובן (הכובען המטורף מאותו הספר). הופעתם בספר לא הייתה ברורה, כי בניגוד לשאר הדמויות לא ברור איזה חלק היה להם בחדרה של אליס. לאחר מכן, אליס פגשה אריה וחד-קרן הנלחמים על כתר המלוכה, כבסמל הממלכה המאוחדת (ארצם של קרול ושל אליס), בעוד שהכתר שייך בכל אופן למלך.

פרק 8 - זוהי המצאה שלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס פגשה את הפרש הלבן. הוא ניצח את הפרש האדום, שעמד להפוך את אליס לשבויה שלו (על ידי כך ששבה אותו כמקובל בשחמט, מן הסתם). הפרש הלבן ליווה את אליס זמן מה, שבו התגלה כטיפוס מוזר למראה, מפוזר נפש, מגושם וממציא של המצאות חסרות חשיבות. חוקרים רבים טוענים שדמותו של הפרש הלבן מבוססת על דמותו של לואיס קרול עצמו. גם הוא שר לה שיר איגיון בשם "על שער הגדר", שהוא ציפה שיגרום לה לבכי. אליס לא בכתה, אך ניכר כי היא אהבה את השיר יותר מכל השירים האחרים. לאחר מכן היא נפרדה מהפרש.

פרק 9 - המלכה אליס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס הוכתרה כמלכה על ידי הגיעה למשבצת השמינית. היא משוחחת עם שתי המלכות (הלבנה והאדומה), שבוחנות את ידיעותיה. אליס מזמינה לסעודה (לאחר שגילתה שזו חובתה לארח), והתברר שהגיעו רבים אליה מבלי שתזמינם, והסעודה הייתה מפוארת במיוחד.

פרק 10 - התנערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק בן מספר שורות בודדות, בו המלכה האדומה התנערה והשתנתה.

פרק 11 - התעוררות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק בן משפט אחד, בו התברר כי המלכה היא בעצם חתולתה של אליס, קיטי.

פרק 12 - מי חלם את זה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס מדברת עם החתולה שלה על המאורעות. שוב עולה שאלה אם כל העניין היה חלום של אליס או של המלך האדום, שאלה שנשארת פתוחה.

פילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות היותו ספר ילדים בבסיסו, הוא מכיל כמה רמיזות למספר סוגיות פילוסופיות חשובות.

בולטת מאוד ההתייחסות לפילוסופיה של הלשון. הקטע עם המפטי דמפטי הוא ככל הנראה הדוגמה הבולטת ביותר לכך:

Cquote2.svg

"כשאני משתמש במילה," אמר המפטי דמפטי בנימה של בוז ניכר, "מובנה הוא בדיוק המובן שאני בוחר בשבילה – לא פחות ולא יותר."

"השאלה היא," אמרה אליס, "אם אתה יכול לכפות על מילים מובנים כל כך רבים ושונים."

"השאלה היא," אמר המפטי דמפטי, "מי כאן האדון – זה הכול".

Cquote3.svg

הדיון בין המפטי דמפטי לאליס הוא דיון פילוסופי, שדומה לדיונים של פילוסופים רבים בעבר בנושא טבע או הסכמה. קרול הביע תפיסות דומות לאלו של המפטי דמפטי; במאמרו "הבמה ורוח היראה" הוא כתב "לשום מילה אין מובן נפרד; מובנה של המילה הוא המובן שדוברה התכוון אליו, והמובן שהמאזין מייחס לה, זה הכול." הטענה לפיה המפטי דמפטי הוא פילוסוף של הלשון מוצאת תימוכין בכך שהוא מתייחס לשפה כאל משחק ("עכשיו זה התור שלי לבחור בנושא") והתייחסותו למילים במשמעותן המילונית ללא התחשבות בהקשר (הוא שואל את אליס "בת כמה את, אמרת?" וכשהיא עונה "שבע ושישה חודשים" הוא משיב לה שזו טעות מכיוון שהיא לא אמרה דבר כזה קודם לכן).

עיסוק נוסף בפילוסופיה של הלשון מצוי בשיחתה של אליס עם היבחוש. כשאליס אומרת שהיא יודעת לומר איך קוראים לכמה מהחרקים, הוא שואל "מה התועלת לקרוא להם אם הם לא עונים". אליס אומרת שזה מועיל לאנשים שקוראים להם. שוב, זהו רמז לכך שמהותם הפנימית של דברים אינה נמצאת בתוכם והשמות נועדו רק לעזור לדובר. התייחסות ברוח דומה היא כשאליס והאיילה יוצאות מהיער בו לדברים אין שם, והאיילה נזכרת בשמחה שהיא איילה. לאחר מכן היא נבהלת לאור התובנה שאליס היא ילדה אנושית.

עוד פילוסופיה לשונית עולה כשהפרש הלבן מציג בפני אליס את שירו. הוא אומר שקוראים לשיר בשם 'עיני תורים', ששמו של השיר הוא 'הישיש הקשיש', הוא נקרא 'דרכים ואמצעים' אך הוא עצמו 'על שער הגדר'. יש כאן הבחנה בין הדבר עצמו, איך שקוראים לדבר, שמו של הדבר ושמו של שם הדבר. עם זאת, הטיעון של הפרש הלבן לא מדויק, מכיוון שלפחות על פי ההשקפות שקרול הציג בדיון עם המפטי דמפטי ובחיבוריו, למילים אין משמעות עצמאית, והשיר עצמו יכול להיות אך ורק תוכנו של השיר.

עוד סוגיה פילוסופית חשובה היא חלום מול מציאות. בשיחה עם טווידלדם וטווידלדי ובסוף הספר מועלת השאלה - מי חלם את זה, אליס או המלך האדום. טווידלידי וטווידלדם טוענים שהם ואליס הם למעשה חלקים מחלומו של המלך האדום, והם יעלמו כשיתעורר. דיון ברוח דומה נערך בין ג'ורג' ברקלי לסמואל ג'ונסון.

בדיון של אליס עם טווידלדם וטווידלדי לגבי השיר "סוס הים והנגר" מתעוררת בעיה - האם לשפוט את האדם על פי כוונותיו או על פי מעשיו. סוס הים בכה על הצדפות שהוא אכל אך בכל זאת אכל אותן, והנגר היה אדיש לסבלן אך אכל פחות. ובכל זאת, הוא אכל פחות רק מכיוון שהוא הצליח לתפוס פחות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]