מבצע קיתון 10

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קיתון 10
מלחמה: מלחמת ההתשה בין ישראל לסוריה
Shot Kal-.jpg

טנק שוט קל, שכמוהו השתתפו בכוח הפשיטה הצה"לי
תאריך התחלה: 26 ביוני 1970
תאריך סיום: 26 ביוני 1970
קרב לפני: מלחמת שלושת הימים
מקום: דרום הגולן הסורי, מאזור מוצב "אל-חנות" בדרום ועד "תל-דרעיה" בצפון
תוצאה: קריסת מערך הקו הראשון הסורי, ניצחון ישראלי
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל  ישראל

סוריהסוריה  סוריה

מפקדים

-

כוחות

חטיבת השריון 188:

  • גדוד 74 "סער",
  • גדוד 53 "סופה".

כוחות סיוע:

  • מספר סוללות ארטילריה וכח הנדסה.
  • חיפוי אווירי של חיל האוויר.

כוחות מערך ההגנה הסורי:

  • 5 מחלקות חי"ר מצוידות בנשק נ"ט.
  • כ-50 טנקים (כשתי פלוגות מתוגברות).
  • מספר סוללות ארטילריה.
אבידות

10 חיילים נהרגו
מספר פצועים
טייס נשבה
מטוס מיראז' 3 הופל
שלושה טנקים נפגעו

עשרות חיילים נהרגו ו-38 חיילים נשבו
ארבעה מטוסים הופלו
עשרות טנקים ותותחים הושמדו, נפגעו עשרות מבנים ומתקני-צבא.

מבצע קיתון 10 נערך בשיאה של מלחמת ההתשה ברמת הגולן והיה בין הגדולים שבמבצעי מלחמת ההתשה בחזית הסורית. המבצע התרחש בבוקר יום שישי, 26 ביוני 1970, יומיים לאחר פרוץ קרבות מלחמת שלושת הימים (שלושה ימי קרב רצופים ברמת הגולן שבשיאם נערך מבצע קיתון 10), כהמשך ישיר למבצע רעם (הפגזה אווירית וארטילרית של קו המוצבים הסורי).

הגזרה הסורית, שהייתה שקטה יחסית בשנתיים הראשונות שאחרי מלחמת ששת הימים, התלקחה במחצית הראשונה של 1970. בתחילת חודש מאי 1970, חידש הצבא הסורי את התקריות היזומות לאורך הגבול ברמת הגולן. ב-8 ביוני הנחיתו הסורים מטחי ארטילריה על רפיד, הר פרס והיאחזות נח"ל גשור. ב-24 ביוני ניסו אף לכבוש שני מוצבים של צה"ל בפשיטות שריון. תקריות אלו שיבשו את שגרת החיים של יישובי רמת הגולן, וכפו על צה"ל חזית אש נוספת (בנוסף על חזית התעלה).

המטרה המרכזית של המבצע הייתה להבהיר לסורים, שייזום של תקריות אש מצד סוריה יגרור תגובה חריפה מצד ישראל, ובכך להביא לשקט יחסי בגבול סוריה.

תכנון והכנות למבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הביצוע התחלקה לשישה שלבים:

  • תקיפה אווירית על מטרות עומק, תוך שמירה על יכולת וסיוע לכוחות היבשה.
  • הפגזה ארטילרית בגיזרת הפריצה, וריכוך היעדים המיועדים לכיבוש.
  • ביצוע הסחה בגזרה אחרת, לצורך הגדלת אי הוודאות בצד הסורי.
  • פריצה משוריינת בציר אחד, תוך ריכוז כוח באזור הפריצה ומשם פיצול הכוחות, לשם השגת עדיפות מספרית על הסורים.
  • היערכות בשטח לקראת קרב שריון בשריון, במידה והסורים יחישו לאזור תגבורת שריון.
  • הסגת הכוחות לשטח ישראל, תוך חיפוי הדדי.

אזור הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהלך המבצע הוגבל לאזור שמדרום לתל-זוהר, למעשה מציר הנפט בצפון ועד נחל רוקאד בדרום. באזור זה היו ממוקמים שלושה מוצבים סוריים: "צידא", "ארבעת הבתים" ו"אל-חנות". עם תחילת המבצע הוחלט להרחיב את אזור הפעולה צפונה לשני מוצבים נוספים.

הכוחות המשתתפים במבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוח צה"ל שהשתתף במבצע כלל שני גדודי שריון מוקטנים של חטיבה 188: גדוד 74 ("סער") וגדוד 53 ("סופה"), בסדר-גודל של 30 טנקי צנטוריון - "שוט קל"; כוח הנדסה משוריין לפריצת מוקשים שכלל מספר זחל"מים, טנק דחפור ומספר כלי צמ"ה; מספר סוללות ארטילריה (כולל גדוד מילואים 833, שהפעיל מרגמות 120 מ"מ נגררות[1]) וחיפוי אווירי.

צבא סוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוח הסורי כלל את חמשת המוצבים של הקו הראשון ("צידא", "ארבעת הבתים", "אל-חנות", "אום לוקס" ו"תל דרעיה") המאוישים בדרך-קבע על ידי מחלקות חי"ר המצוידות באמצעי נ"ט, ושתי פלוגות טנקי T-55 ו-T-62 הפרוסות לאורך הקו.

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ההפגזה מן האוויר במסגרת מבצע רעם ובחיפוי אש ארטילרית כבדה שכוונה בעיקר על מערך הארטילריה הסורית שנמשכו כ-3 שעות (מהשעה 9:30 עד 12:30 בבוקר), הבקיעו גדודי השריון בסיוע כוח ההנדסה את מערך הקו הראשון הסורי.

תחילה נע הכוח המשוריין ותפס עמדות אש לקראת השעה 12:30 מול מוצב "ארבעת הבתים" בצידו הסורי של הגבול. לאחר ההתמקמות בעמדות, תוך כדי סיוע ארטילרי מסיבי, הצליח הכוח המשוריין לשתק את היעד והחל לנוע לעבר המוצב. בעת חציית הגבול התפצל הכוח המשוריין לשני כוחות קטנים יותר: הכוח הראשון נע אל עבר מוצב "ארבעת הבתים" ותוך רבע-שעה הצליח לכבוש ולהרוס את מתקניו. הכוח השני נע לעבר המוצבים "צידא" ו"אל-חנות" הממוקמים דרומית ל"ארבעת הבתים" והצליח לכבוש ולהרוס אותם תוך השמדת סוללות ארטילריה בודדות ולקיחת שלושה חיילים סוריים בשבי.

לקראת השעה 14:30 הוחלט להרחיב את המבצע צפונה לעבר שני מוצבים נוספים בגיזרה - "אום לוקס" ו"תל דרעיה", לאור הצלחת המבצע עד כה. כוח שלישי של גדוד השריון "סער" חצה את הגבול ונע אל עבר המוצב "אום לוקס". במקביל, תקף כוח נוסף של חטיבה 188 את מוצב "תל דרעיה" צפונית ל"אום לוקס" תוך תפיסת עשרות שבויים, משחית טנקים SU-100 אחד ושלל רב.

בינתיים החלה להגיע לאזור תגבורת סורית שכללה כ-50 טנקים והחלה לנהל קרב שריון בשריון (שב"ש) עם השריון הישראלי. תוך כדי קרב זה הושמדו 20 טנקים סוריים. לקראת השעה 16:30 החלו כוחות צה"ל לסגת לעבר שטח ישראל, תוך כדי המשך לחימה עם השריון הסורי.

סיכום מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבצע נמשך יום אחד. בתחילה לפי שיטת הביצוע שנקבעה מראש, אך כמו בהרבה קרבות אחרים, גם במבצע הזה חלו התפתחויות בלתי צפויות בשני מישורים:

  • כוח התקיפה הישראלי ניצל את התמוטטות מערך הקו הראשון הסורי וכתוצאה מכך הוחלט להרחיב את אזור הפעולה צפונה, למוצבים "אום לוקס" ו"תל דרעיה", אשר נכבשו והושמדו אף הם.
  • הסורים הגיבו כצפוי בגזרת הפעולה, אך הפתיעו באזור אחר: פלוגת טנקים סורית תקפה את מוצב 54 הצה"לי שלרגלי הר אביטל (תל אבו נידה) במרכז רמת הגולן בניסיון לכובשו. ניסיון זה סוכל הודות לתגובה מהירה של חיל האוויר הישראלי וכוח שריון שהוחש למוצב.

תוצאות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

"קיתון 10" הייתה הפשיטה הגדולה ביותר שבוצעה על מוצבי הצבא הסורי, בשילוב קלאסי של שריון, ארטילריה, הנדסה וחיל האוויר. הודות להשתלטות מהירה על מוצבי הקו הראשון, ניידות גבוהה ושבירת התקפת הנגד הסורית, הוכו הסורים מכה קשה, שגרמה להפסקת הירי הארטילרי על יישובי רמת הגולן.

האבדות בצד הישראלי היו הרוג אחד במהלך הפשיטה המשוריינת, תשעה הרוגים כתוצאה מההרעשה הארטילרית הסורית ופצועים רבים בהפגזות[2][3], מטוס קרב מדגם מיראז' 3 אחד הופל וטייסו בועז איתן נפל בשבי, כאשר התרסק לעמדת הנ"מ שהפילה אותו[4]. שלושה טנקים נפגעו, אך נגררו חזרה לשטח ישראל שם תוקנו והוחזרו לשירות.

האבדות בצד הסורי כללו עשרות הרוגים ו-38 שבויים, הופלו 4 מטוסי מיג, נפגעו 36 טנקים (26 מתוכם נשרפו) ושלוש משאיות אספקה נשרפו, הושמדו 20 תותחי נ"ט ו-11 מקלעים כבדים ובינוניים, נהרסו 49 בונקרים, 16 מבנים ומתקנים צבאיים במוצבים. בנוסף על כך נלקח שלל רב הכולל גם משחית טנקים SU-100 שנהג בו אחד השבויים הסוריים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף מאירוביץ, קיתון 10 מבעד עיניי, אתר בית התותחן, 21 בינואר 2014
  2. ^ עיטור המופת - סגן משה פינקס, באתר הגבורה
  3. ^ עיטור המופת - סגן ד"ר עקיבא רודיק, באתר הגבורה
  4. ^ הטייס הוחזר בעסקת שבויים עם סוריה ביוני 1973, בה הוחזרו 3 טייסים ישראלים תמורת 46 שבויים סורים, כולל חמישה קצינים סורים שנשבו במהלך מבצע ארגז.