משה בר כוכבא
 | |
| לידה |
5 במרץ 1930 גליציה |
|---|---|
| פטירה |
19 בנובמבר 1992 (בגיל 62) תל אביב  ישראל |
| עלה לישראל | 1942 |
| כינוי | בריל |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים צבאיים | |
| מלחמות וקרבות | |
 מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונההלחימה ברצועת הביטחון האינתיפאדה הראשונה | |
| עיטורים | |
 עיטור העוז | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מנכ"ל רכבת ישראל | |
משה בר כוכבא (בריל) (5 במרץ 1930 - 19 בנובמבר 1992) היה מפקד פיקוד הדרום בין השנים 1983–1986.
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בר כוכבא נולד ב-5 במרץ[1] 1930 בגליציה. הוא עלה לישראל ב-1942 והצטרף בנעוריו לאצ"ל.
שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוקטובר 1951 פיקד על פלוגה ב' בגדוד 79, גדוד חרמ"ש, שביצעה פשיטה על מאהל בדואי ברצועת עזה במסגרת פעולות התגמול.[2]
ב-1956, בעת מבצע קדש, פיקד על פלוגה א' בגדוד 82 בחטיבה 7 בקרב סכר הרואיפה. על פיקודו בקרב זה קיבל צל"ש, שלאחר מכן הומר בעיטור העוז. במלחמת ששת הימים ב-1967 פיקד על חטיבה 45 בקרבות בצפון השומרון ובעמק דותן. נפצע ברגלו בקרב על ג'נין אך סירב להתפנות. חטיבתו פרצה לצפון רמת הגולן בגזרת בניאס-מסעדה וכבשה אותו.
בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים פיקד על פשיטות לפתח לנד במבצע קלחת 2 וקלחת 4 כמפקד חטיבה 188. במלחמת יום הכיפורים היה סגנו של דן לנר בפיקוד על אוגדת מילואים 210, אשר הדפה את השריון העיראקי ברמת הגולן. מספר שנים לאחר מכן בשנת 1979 הועלה לדרגת אלוף. פיקד על גיס 446, הגיס הצפוני, ועסק בהכנות אופרטיביות לעימות בגזרה מול לבנון.[3]
במלחמת לבנון הראשונה ב-1982 פיקד על גיס 479 שהיה מופקד על רמת הגולן, מיולי 1982 פיקד על כוחות צה"ל בגזרה המזרחית של לבנון וביצע יום קרב מול הסורים בבקעת הלבנון אשר יצב את השקט בחזית בתום הקרבות. במקביל כיהן כמפקד גייסות השריון.
ב-1983 מונה למפקד פיקוד הדרום עד מרץ 1986. שמו של בר כוכבא עלה כמתמודד לתפקיד סגן הרמטכ"ל, אולם אהוד ברק הועדף על פניו. לאחר מכן כיהן כעוזר הרמטכ"ל להפקת לקחי המלחמה.[4] בר כוכבא טען שצה"ל אינו מפיק לקחים ממלחמת לבנון הראשונה ואינו מתכונן כיאות לשדה הקרב העתידי. הוא הציע להקים ועדת על אסטרטגית שתטפל בעניינים אלו ותאפשר לצבא להקדיש את זמנו לבעיות היומיומיות.[5] בר כוכבא טען שיש להעמיק את ההכשרה של הקצינים הבכירים בצה"ל ולבטל את הנוהג שאנשי צבא פורשים בגילאי 40-45 לקריירה שנייה באזרחות, דבר שלטענתו אינו מאפשר לאנשי צבא להגיע להכשרה מספקת.[6]
בר כוכבא מתח ביקורת נוקבת על הרמטכ"ל דן שומרון וסגנו אהוד ברק כשסבר כי אינם מטפלים בצורה נאותה באינתיפאדה ובשל כך פרש מצה"ל בנובמבר 1990.
חייו הציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פרישתו מצה"ל מונה למנכ"ל רכבת ישראל. באביב 1992 ניסה להיבחר לרשימת הליכוד לכנסת השלוש עשרה, הוא נבחר לפאנל, אך כשל בשיטת השביעיות שהייתה נהוגה אז, ועקב כך פרש מן המרוץ.
בעת שירותו הניח בצה"ל יסודות מקצועיים בתחום לוחמת השריון, וגם בתקופה שלאחר פרישתו פרסם מאמרים רבים בנושא לוחמת שריון.
בתו היא השחקנית ירדן בר כוכבא.
ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרכבות הפלדה/ משה בר-כוכבא (בריל). תל אביב: מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1989.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה בר כוכבא אתר יד לשריון
- עיטור העוז שהוענק למשה בר כוכבא, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ צה"ל בחילו, חיל השריון, הוצאת רביבים, 1981, עמ' 37
- ^ בני מיכלסון, לקחי השריון של אלוף משה בר כוכבא ממלחמת שלום הגליל, שריון 27, דצמבר 2007, עמ' 53-50, באתר "יד לשריון"
- ^ עמנואל רוזן, בר כוכבא יקים את מועצת זקני צה"ל לייעץ לרמטכ"ל, מעריב, 22 ביולי 1987
- ^ עמנואל רוזן, צה"ל מעכב אישור לאלוף בר כוכבא לפרסם מאמר, מעריב, 20 ביולי 1987
- ^ מ. בר כוכבא, האם הוכשר הפיקוד של צה"ל לקראת אתגרי העתיד?, מערכות 309, אוגוסט 1987 , עמ' 2-4
מפקדי פיקוד הדרום (פד"ם) 
| |
|---|---|
|
מפקדי חיל השריון 
| ||
|---|---|---|
| מפקדי גייסות השריון | יצחק פונדק • חיים לסקוב • מאיר זורע • אורי בן ארי • חיים בר-לב • דוד אלעזר • ישראל טל • אברהם אדן • משה פלד • אמנון רשף • משה בר כוכבא | |
| קציני שריון ראשיים (קשנ"ר) | שאול יפה • משה בר-תקווה • מנחם מרון • מרדכי ציפורי • עמי מורג • עמוס כץ • יוסי בן-חנן • יצחק רבין • אמי פלנט • דוביק טל • מאיר גחטן • אודי שני • אביגדור קליין • סמי תורג'מן • חלוצי רודוי • אגאי יחזקאל • יגאל סלוביק • עפר צפריר • שמואל אולנסקי • גיא חסון | |
מפקדי חטיבה 188 
| |
|---|---|
|
