גשור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גשור
קיבוץ גשור.jpg
מחוז הצפון
מועצה אזורית גולן
גובה ממוצע ‎347‏ מטר
תאריך ייסוד 1976
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 279 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎2.6%‏ בשנה עד סוף 2017

גְּשׁוּר הוא קיבוץ של תנועת הקיבוץ הארצי הממוקם בדרום רמת הגולן, בגובה של 345 מטרים מעל פני הים, בסמוך לנחל סמך. היישוב קרוי על שם הממלכה ההיסטורית - ממלכת גשור ששכנה באזור הגולן בתקופת המקרא.

נח"ל גשור[עריכת קוד מקור | עריכה]

היאחזות נח"ל גשור הוקמה ב-8 באפריל 1968[2] על ידי שני גרעינים של השומר הצעיר מדרום להר פרס ליד צומת רפיד, והיה אז נקודת היישוב המזרחית ביותר בישראל. טקס רשמי לציון הקמת ההיאחזות התקיים לאחר חצי שנה באוקטובר 1968[3]. ההיאחזות שכנה באופן ארעי בבסיס של חיל האספקה הסורי עד לסיום הקמת נקודת הקבע שלה[4]. במקום היו מבנה גדול ושני צריפים שהיוו את כל ההיאחזות. במרץ 1970 כבר הייתה ההיאחזות בנקודת הקבע שלה למרגלות תל פארס[5]. בינואר 1970 חוברה ההיאחזות לרשת הטלפון[6].

ההיאחזות סבלה מהפגזות ויריות מסוריה[7][8]. ביוני 1970 נהרגה אחת מחיילות ההיאחזות מהפגזה פתאומית שגם גרמה נזק כבד לבתי היישוב[9]. בעקבות ההפגזה נחפרו תעלות בתוך היישוב ונבנו מבנים חדשים במקום אלו שניזוקו קשות[10]. בניית המבנים הושלמה בפברואר 1971[11].

אזרוח היישוב נדחה על ידי תנועת הקיבוץ הארצי בגלל אי רצונה להקים יישובי קבע בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים[12]. חברי הגרעין במקום התווכחו ביניהם האם ראוי לאזרח את המקום[13]. במרץ 1973 הוחלט לאזרח את היאחזות גשור[14] ובמאי 1973 הוקצה שטח להקמת היישוב האזרחי במקומו הנוכחי, צפונית מזרחית לקיבוץ אפיק[15]. באוקטובר 1973 הבטיח שר השיכון שבניית מבני הקבע של היישוב תחל עוד באותה שנה תקציבית[16]. עם פרוץ המלחמה פונתה ההיאחזות[17] ובחודשים שלאחר מכן שימשה את חיילי צה"ל שנערכו ברמה[18]. חיילי הנח"ל לא שבו אל ההיאחזות לאור הסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה, על פיה נכלל צומת רפיד בשטח המפורז. אולם התוכניות להקים את יישוב הקבע גשור נמשכו[19]. ב-30 ביוני 1974 אישרה מועצת הקיבוץ הארצי להתיישב בגשור במיקומו החדש[20].

קיבוץ גשור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרעין של מקימי היישוב האזרחי גשור התיישב במחנה פיק ב־15 באפריל 1975, ועבר למקומו הנוכחי ב־22 בנובמבר 1976. בשנת 1979 יצא הקיבוץ למסע פרסום לגיוס חברים נוספים[21]

כלכלת היישוב מבוססת על חקלאות שלחין (ענבים לייצור יין, אבוקדו, תפוחים), כותנה וכן גידול בקר לבשר ולולי עופות לפיטום. חלק מחברי הקיבוץ עובדים במפעל בת של טל-דור (בשיתוף עם קיבוץ עין דור) המייצר כבלי חשמל למטוסים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גשור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ אהרן בר, ההתיישבות בארץ־ישראל מאז מלחמת ששת הימים: יהודה ושומרון, עמ' 48
  3. ^ היאחזות נח"ל גשור התנחלה ברמת הגולן, דבר, 11 באוקטובר 1968
  4. ^ אלעד ולפיד - שני גרעיני נח"ל התנחלו אתמול במרכז הרמה, מעריב, 11 באוקטובר 1968
  5. ^ דב גולדשטייןגשור בגבול הסורי, מעריב, 20 במרץ 1970
  6. ^ ישובי הגולן חוברו לרשת הטלפון הארצית, דבר, 25 בינואר 1970
  7. ^ בסיסי ח"א תקפו בסיס חבלנים בירדן, מעריב, 13 באוקטובר 1969
  8. ^ הסורים הפגיזו ישובים ברמת הגולן, דבר, 12 בפברואר 1974
  9. ^ הסורים פתחו בהפגזה פתאומית, מעריב, 9 ביוני 1970
  10. ^ צבי מגןמשקי רמת הגולן מגדלים זרעים משובחים לייצוא, דבר, 14 באוגוסט 1970
  11. ^ נח"ל גשור למגורי קבע, דבר, 3 בפברואר 1971
    נחל גשור למגורי קבע, דבר, 19 בפברואר 1971
  12. ^ מנחם רהטמי בולם את ההתיישבות בגולן?, מעריב, 25 באוגוסט 1969
  13. ^ נחל גשור - נלהבים ומתלבטים, דבר, 2 ביוני 1972
  14. ^ השומר הצעיר מתאזרח ברמת הגולן, מעריב, 13 במרץ 1973
  15. ^ אותר שטח בגולן, מעריב, 22 במאי 1973
  16. ^ 14 מתוך 17 יישובי רמת הגולן נכנסו למגורי קבע, דבר, 5 באוקטובר 1973
  17. ^ דוד שליו, מפוני רמת הגולן מחכים לרגע שיורשו לשוב לבתיהם, דבר, 8 באוקטובר 1973
  18. ^ מ"מהטלפון נותק בהיאחזות, דבר, 17 בינואר 1974
  19. ^ עוד השנה: 4 ישובים חדשים יוקמו בגולן, דבר, 4 ביוני 1974
  20. ^ הקיבוץ הארצי: התיישבות בגשור, דבר, 1 ביולי 1974
  21. ^ קיבוץ גשור, מעריב, 29 במאי 1979