מבצע קרתגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צילום שנעשה בעת ההתקפה: בשמאל התמונה נראים בית של ואחד המטוסים התוקפים

מבצע קרתגואנגלית: Operation Carthage) היה שם הקוד של התקפה אווירית שערך חיל האוויר המלכותי ב-21 במרץ 1945, במהלך מלחמת העולם השנייה, על מטה הגסטפו בעיר קופנהגן בדנמרק הכבושה בידי גרמניה. בעקבות ההתקפה חרב המבנה, ואולם פגיעה בשגגה של המטוסים התוקפים בבית ספר בעיר גרמה למותם שם של 104 אזרחים, רובם ילדים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1940 פלשה גרמניה הנאצית לדנמרק. האוכלוסייה האזרחית הגיבה לפלישה בפעולות מרי וחבלה שהלכו וגברו, עד שב-1943 תפסו הגרמנים בגלוי את השלטון במדינה.

בשנת 1944 הפקיע ארגון הגסטפו את בית של - בניין חברת הדלק של בקופנהגן בירת דנמרק וקבע בו את מטהו. במבנה נוהלה פעילות הגסטפו בדנמרק, הוחזקו בו רשומות הארגון אודות אזרחים דנים והוא שימש לכליאת דנים ולחקירתם בעינויים. בשלהי השנה הורע מצב המחתרת הדנית בעיר לאחר שהגרמנים אספו מידע רב עליה. בעקבות זאת פנתה המחתרת הדנית מספר פעמים לבריטניה בדרישה שתתקוף את בית של מן האוויר, כדי להשמיד את הרשומות המצויות בו ולהביא לשחרור העצירים הכלואים בתוכו. הדרישה באה גם לאחר הפצצה מוצלחת באוקטובר 1944 שבה השמידו מטוסים בריטים את רשומות הגסטפו שהוחזקו באוניברסיטת אורהוס.

חיל האוויר המלכותי דחה בתחילה את הדרישות לתקיפת בית של משום הקושי לתקוף מטרה במרכזה של עיר הומה והצורך לערוך אותה בגובה נמוך ביותר. לבסוף, בתחילת 1945, נעתר מיניסטריון התעופה הבריטי לבקשה וחיל האוויר ופתח בהכנות לתקיפה, שנמשכו מספר שבועות. במהלכן נבנה דגם של מטה הגסטפו ושל המבנים בטווח של קילומטר אחד ממנו לצורך הכנתם של צוותי המטוסים התוקפים לתקיפה בגובה נמוך. המחתרת הדנית סיפקה תצלומים עדכניים של המטרה: אלו פורסמו בעיתון דני מקומי במסווה של ידיעה עיתונאית תמימה, מבלי שהגרמנים עמדו על מטרתם. העיתון הועבר לבריטניה דרך שוודיה.

ההתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפעולה הוקצו 18 מטוסי דה הבילנד מוסקיטו דו-מושביים מטייסת 21, מהטייסת האוסטרלית 464 ומהטייסת הניו זילנדית 487 (כולן מכנף 140). אליהם התלוו שני מטוסי צילום, גם הם מדגם מוסקיטו, כדי לצלם את תוצאות התקיפה. 30 מטוסי P-51 מוסטנג של חיל האוויר המלכותי הוקצו למתן חיפוי אווירי לתוקפים ולתקיפת תותחים נ"מ שיסכנו אותם. צוותי מטוסי המוסקיטו הודרכו להטיל את פצצותיהם אל יסודות בית של בעל שש הקומות, כדי שלא לפגוע באסירים הדנים שהיו כלואים בקומות העליונות ולתת להם הזדמנות להימלט.

בבוקר ה-21 במרץ המריאו חמישים המטוסים מבסיס חיל האוויר פרספילד (RAF Fersfield) במזרח אנגליה. הם טסו בגובה נמוך מאד במטרה שלא להתגלות על ידי המכ"ם הגרמני. המטוסים קרבו אל מטרתם לאחר השעה 11:00. מטוסי המוסקיטו ניגשו להתקפה בשלושה גלים של ששה מטוסים כל אחד, מכיוונים שונים ובגובה גגות הבתים בעיר. ששת מטוסי הגל הראשון השיגו הפתעה והפציצו בהצלחה את בסיסו של בית של. במבנה פרצה דלקה. צופרי ההגנה האווירית בעיר הופעלו רק לאחר התקפתם. כנף אחד המטוסים בגל השני נתקלה במגדל בתחנת רכבת וניזוקה והמטוס התרסק אל תוך בית הספר הקתולי ז'אן ד'ארק, שנמצא כקילומטר וחצי מבית של. בית הספר עלה באש. מספר מטוסים מהגל השלישי תקפו את בית הספר הבוער לאחר שסברו בטעות שזו המטרה שנקבעה להם.

תוצאות ההתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגף המערבי של בית של חרב בעקבות ההתקפה כמעט לגמרי, והאש אחזה בבניין כולו וכילתה אותו. רשומות הגסטפו בבניין הושמדו ופעילות הארגון בדנמרק הופרעה קשות. 18 אסירים דנים שהוחזקו בבניין (לפי גרסה אחרת - 26)[1] הצליחו להימלט. בתקיפה נהרגו בבית של 55 גרמנים, 47 דנים שעבדו בשירותם ושמונה אסירים. בבית הספר שחרב גם הוא ניספו 86 ילדים ו-18 מבוגרים, רובם נזירות מצוות המוסד. ארבעה מטוסי מוסקיטו ושני מטוסי מוסטנג אבדו בתקיפה. תשעה מאנשי צוותם נהרגו ואחד נפל בשבי הגרמני.

על חורבות בית של נבנה לימים מבנה חדש ששימש גם הוא את החברה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ון טולנד, מאה ימים אחרונים, תל אביב: מערכות, 1968

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טולנד, עמ' 192.