מגדל אמות השקעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגדל אמות השקעות
Old IBM building - Tel Aviv.jpg
מידע על המבנה
סוג גורד שחקים
כתובת רחוב ויצמן 1
עיר תל אביב-יפו
מדינה ישראלישראל  ישראל
סיום הבנייה 1979
גובה 92 מ' מטר
קומות 20 + 3 תת-קרקעיות
אדריכל אברהם יסקי
יוסי סיוון
שימוש משרדים
קואורדינטות 32°04′39.37″N 34°47′20.80″E / 32.0776028°N 34.7891111°E / 32.0776028; 34.7891111קואורדינטות: 32°04′39.37″N 34°47′20.80″E / 32.0776028°N 34.7891111°E / 32.0776028; 34.7891111
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
מגדל אמות השקעות
מגדל אמות השקעות

מגדל אמות השקעות, הידוע גם בשמו הקודם, בית אירופה-ישראל, ובעיקר בשמו הראשון - בית יבמ (נקרא גם היום "בית יבמ הישן"), שוכן ברחוב ויצמן 1 בתל אביב-יפו בפינת שדרות שאול המלך, והוא אחד ממגדלי המשרדים המוכרים בעיר.

הבניין הוקם כדי לשמש כמשרד הראשי החדש של חברת יבמ ישראל אשר עבר (מרחוב לינקולן 15), ובנייתו הסתיימה בשנת 1979. יבמ שכנה בבניין עד ל-1999, אז הוא נמכר לחברת "אירופה ישראל" תמורת 50 מיליון דולר. בשנת 2007 נמכר הבניין לחברת "אמות השקעות", ששינתה את שמו ל"מגדל אמות השקעות", וציינה בראשו את שמה באותיות ענק.

עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגדל תוכנן על ידי האדריכלים אברהם יסקי ויוסי סיוון. תוכנית המגדל היא בצורת משולש בעל צלעות מעוגלות, שבכל אחד מקודקודיו מגרעת קטנה היוצרת חלון צר ומאורך לכל גובה הבניין. צורה זו "מנופחת" (באקסטרוזיה) לכדי צורה דמוית גליל גבוה הניצב על גזע מרכזי אחד. המגדל בנוי בטון מזוין, חופה במקור באריחים בגוון חום בהיר, וחופת זכוכית עוטפת בבסיסו את גזעו המרכזי, אשר במקור שימשה כמבואת המגדל. עיצוב המגדל שיקף נכונה את סגנונה של חברת יבמ, הידועה בכל העולם מאז הקמתה כחברה המיישמת את מיטב אדריכלות התקופה[דרוש מקור]; בין השאר משקף המגדל את חברת המחשבים הגדולה באופן שבו הוא משדר אלגנטיות ותחכום, ויש אומרים כי הוא מזכיר את עיצוב כרטיסי הניקוב של שנות ה-70. עיצובו התמיר מהווה ניגוד לזה של "בית אסיה" הסמוך לו, בהדגישו את הקו ה"זכרי", האנכי השואף מעלה, בעוד בית אסיה מדגיש את הקו האופקי, ה"נשי" הרך והזורם, ובעל הפרופורציות הנמוכות והשטוחות. שטח המשרדים בבניין עוצב בשיטת "החלל הפתוח" (open space), בית יבמ היה מחלוצי השיטה בישראל ואחת הדוגמאות הבולטות ליישומה. גם שלד הבניין, הבנוי על עמוד צר ומתרחב, הצריך מאמץ הנדסי משמעותי שהיה אז טכנולוגיה חדשה יחסית בארץ. בקומתו הראשונה של המגדל הייתה הקפיטריה של המגדל, אשר מאז עזיבת חברת יבמ את הבניין, הוסב לשטח משרדים.

שטח הבניין 11,000 מ"ר, גובהו של המגדל 93.2 מטרים ובו 24 קומות, הכוללת שתי קומות טכניות בבסיסו המתרחב של המגדל, ועוד 3 קומות תת-קרקעיות המשמשות לחנייה. בעת השלמתו, היה המגדל השני בגובהו בארץ, לאחר מגדל שלום.

מעבר לידי אירופה ישראל, ושיפוץ (2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת "אירופה ישראל" שרכשה את המגדל שיפצה אותו בתכנונו של האדריכל שלמה גרטנר בתחילת שנות ה-2000. השיפוץ המקיף התאים אותו לדרישות הנוכחיות של בניין ציבור המשרת משרדי עורכי דין רבים, בניגוד לבניין של חברה אחת המשרת את עובדיה בלבד. כמו כן, קומת הבסיס, שהייתה בעבר מפלס מוגבה ובו רחבה וגינות קטנות, הוסבה לקומה מסחרית ובה מספר עסקים קטנים הפונים לרחוב ויצמן מתחת לאותה הרחבה.

שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת שאול המלךשכונת מונטיפיורינתיבי איילוןתחנת הרכבת תל אביב השלוםגשר עזריאלידרך בגיןרחוב דובנוברחוב אבן גבירולקריית מאירמכון תל אביב לחזנותהתיאטרון הקאמריהמשכן לאמנויות הבמהספריית בית אריאלהמוזיאון תל אביב לאמנותהיכל המשפטרחוב ויצמןבית החולים איכילובבית שלום עליכםבית אסיהבית אמריקהמגדל אמות השקעותבית הדר דפנהשדרות שאול המלךבית העיתונאים על שם סוקולובמגדל הקריהבית אמות משפטלונדון מיניסטורסגינת דובנובבית אירופהבית ציוני אמריקהמגדל דניאל פרישמגדל מרגניתמגדלי עזריאלימגדל המטכ"להקריהשרונהרחוב קפלןבית הסופרמגדל המוזיאוןShaul HaMelech Blvd map.png
אודות התמונה

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל הקריה, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגדל אמות השקעות בוויקישיתוף