פורטל:ישראל
מדינת ישראל המודרנית נוסדה ב-1948 (ה' באייר תש"ח), כשלוש שנים לאחר השואה. הקמתה לוותה במלחמה עם הערבים המקומיים וארצות ערב השכנות לה. הסכסוך הערבי-ישראלי קיים ושריר עד היום, למרות מאמצי פיוס ושלום שנעשו במהלך השנים. בשל הסכסוך, בישראל יש גיוס חובה לצבא הגנה לישראל, הנחשב לצבא החזק והמתקדם ביותר באזור.
בישראל חיים כ-9.5 מיליון אזרחים, רובם יהודים, אך ישנן קבוצות מיעוט גדולות: ערביי ישראל (רובם מוסלמים ומקצתם נוצרים), דרוזים ובדואים, וכמה קבוצות מיעוט שוליות כמו הצ'רקסים. לישראל כלכלה חזקה יחסית המבוססת על תעשיית היי-טק, מדע, מסחר, שירותים וחקלאות.
תחיית הלשון העברית הוא השם בו מכנים תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמסגרתו הפכה השפה העברית מלשון שהיא לשון כתובה וליטורגית (משמשת לצרכים דתיים) בלבד ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית. התהליך הזה איננו תהליך לשוני גרידא, אלא הוא משתבץ במערכת רחבה של תהליכים שחלו בעם ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, ובעיקר הוא משתלב במהפכה הציונית ובהקמת היישוב העברי החדש בארץ ישראל, תהליכים שהביאו בסופו של דבר להקמת מדינת ישראל כמדינה לאומית עברית.
השם "תחייה" אינו שם מדויק לתהליך זה, משום שלפי רוב ההגדרות לא הייתה העברית לשון מתה לפני התהליך; נעשה בה שימוש נרחב וניכרו בה תהליכים של התפתחות והשתנות גם לפני תחילת התהליך. עם זאת, התהליך נחשב לתהליך יחיד במינו, והבלשנות המודרנית איננה מכירה מקרה נוסף שבו לשון שכלל לא הייתה מדוברת בפי דוברים ילידיים הפכה ללשון לאומית המשמשת באופן רב מערכתי, וכל זאת בתוך פרק זמן של כמה עשרות שנים בלבד. (מוכרים כמה תהליכים שבהם לשון שהייתה מדוברת בפי מיעוט הפכה ללשון כללית).
התהליך הביא גם לשינויים לשוניים בשפה. למרות שבתודעתם של מחוללי התהליך הם רק המשיכו את השימוש בשפה "מהמקום שבו נפסקה חיותה", הרי לאמיתו של דבר הם יצרו מצב לשון חדש, שמאפייניו שאובים גם מן השפה העברית על כל תקופותיה וגם מן השפות האירופיות שעל רקען התחולל התהליך, בראש ובראשונה היידיש. מצב הלשון החדש שנוצר הוא העברית הישראלית בת-זמננו.
בארצות הברית שרפתו או ביזויו של הדגל הלאומי בידי אזרחים פרטיים נחשבים כביטוי קיצוני, אך מוגן במסגרת עקרון חופש הביטוי. חוק הדגל הישראלי אינו מאפשר חופש ביטוי דומה.
.jpg)
הסכמי קמפ-דייוויד הם הסכמי מסגרת לשלום במזרח התיכון, אשר נחתמו על ידי נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר, נשיא מצרים אנואר סאדאת וראש ממשלת ישראל מנחם בגין בשנת 1978, וסללו את הדרך לחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים במרץ 1979. בעקבות ההסכמים הוענק לבגין ולסאדאת פרס נובל לשלום.
מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת, ועזר ויצמן בעת השיחות.
סאדאת, בגין, וג'ימי קרטר בעת השיחות.
בגין, סאדאת וקרטר סוקרים מסדר של חיילים בקמפ דיוויד.
.jpg)
תולדות עם ישראל: העלייה מרומניה - יהדות בוקרשט - ישיבת טלז - מערכות המסתור של בר כוכבא
תולדות היישוב: ארגון צבאי לאומי - גדר הצפון - ההגנה - ההעפלה - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרכבת המנדטורית - השומר - חי"ש - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף
מדינת ישראל: גבולות מדינת ישראל - דגל ישראל - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - החקיקה בישראל - המשפט בישראל - חוק ההסדרים - חוק יסוד: נשיא המדינה - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מבצע ערצב 19 - מדיניות לשונית בישראל - משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות - משמר הגבול - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956–1957) - פסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה - תל אביב במלחמת העצמאות - בג"ץ נוער כהלכה נגד משרד החינוך
יחסי חוץ: יחסי ישראל-סרי לנקה - יחסי הפיליפינים-ישראל - יחסי ישראל-מלזיה
ארץ ישראל: אשדוד - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - טבריה - ים המלח - כפר סבא - מערת הנחל - מערת מיסליה - מצדה - מרכז הכרמל - נשר (עיר) - עצים עתיקים בארץ ישראל - תל אבו הואם - צפע מצוי - כלנית מצויה - מחצבת הח'רייבה
צבא הגנה לישראל: דחפור די-9 בשירות צה"ל - חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל - חיל ההנדסה הישראלי - יהל"ם - מרכבה (טנק) - נגמ"שים כבדים בצה"ל - ספינות שרבורג - שייטת ספינות הטילים - מבצע פעמון החירות - פרשת הניסוי בחיסון נגד גחלת בצה"ל (עומר 2) - חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים - החזית הסורית במלחמת יום הכיפורים
ירושלים: גבעת המבתר - הגן הארכאולוגי ירושלים - חומות ירושלים - ירושלים בתקופה הצלבנית - כנסיית הקבר - מנורת הכנסת - קריית עיריית ירושלים - תלפיות - רחוב הנביאים - איליה קפיטולינה
ביוגרפיות: אבא חושי - אברהם יצחק הכהן קוק - אליעזר ליבנה - ארתור שפנייר - זאב ז'בוטינסקי - יוסף בכור שור - יצחק דנציגר - יצחק בר לווינזון - יצחק שמיר - ישראל בר - ישראל קסטנר - לוי אשכול - מנחם אלון - מנחם בגין - משה גרשוני - משה דיין - נפתלי הרץ וייזל - פייבל פולקס - שלמה פיינגולד - שמואל דוד לוצאטו - שמחה בלאס - שמעון פרס - שולמית אלוני - שמואל יוסף עגנון - נתן אלתרמן - הורקנוס לבית טוביה - טובה סנהדראי - חייקה גרוסמן - יגאל אלון - עמוס קינן - גדעון רז - מתי פלד - פנחס רוטנברג
תרבות ואמנות: אמנות חזותית בישראל - אנג'ליקה שץ - דלות החומר - היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל - הרמן שטרוק - יוסף זריצקי - יצחק דנציגר - יגאל תומרקין - מוזיקה קלאסית ישראלית - משינה - נמרוד (פסל) - ספריית גרשם שלום - פיסול ישראלי - קולנוע חרדי - תיאטרון יידיש - תחיית הלשון העברית - בלבב ימים - גילוי אליהו
אסונות ותאונות: טביעת האונייה מצדה
להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית ישראל בוויקיפדיה:
 |
| מגדל המפרש – גורד שחקים בקריית הממשלה על שם יצחק רבין שבחיפה. הפך מאז הקמתו לאחד מן הסמלים הוויזואליים המזוהים עם העיר. |
אפרים קישון (23 באוגוסט 1924 – 29 בינואר 2005), סופר, סאטיריקן, מחזאי, תסריטאי ובמאי קולנוע ותיאטרון ישראלי. הבמאי הישראלי היחיד שסרטיו זכו בפרס גלובוס הזהב והראשון שסרט בבימויו זכה במועמדות לפרס אוסקר.
אפרים קישון נולד בבודפשט, בירת הונגריה ב-23 באוגוסט 1924 בשם פֶרֶנץ הופמן. בשנת 1944 נכלא במחנה ריכוז בהונגריה. נמלט במהלך העברתו למחנה ההשמדה סוביבור בפולין. כאשר שב לבודפשט גילה כי הוריו ואחותו שרדו, אך בני משפחה רבים אחרים הושמדו בתאי הגזים באושוויץ. את דרכו בעיתונות הישראלית החל בשנת 1951 בכתיבת טור סאטירי בעיתון היומי בעברית קלה "אומר" ומאוחר יותר אף בעיתון האם – דבר בו פרסם סאטירה בשם "תעלת בלאומילך". בתוך שנים ספורות הפך קישון להומוריסטן והסאטיריקן הבולט ביותר בישראל. מחזהו הראשון "שמו הולך לפניו" הועלה בתיאטרון "הבימה" בשנת 1953 ואחריו הוסיף קישון וכתב מספר מחזות מצליחים נוספים. בין סרטי הקולנוע שיצר בולטים "סאלח שבתי" (1963), ו"תעלת בלאומילך" (1969).
| נופים ואזורים: | מדבר יהודה - השומרון - הנגב - הגליל - השפלה - רמת הגולן - מכתש רמון - מישור החוף הדרומי |
| גבולות | גבולות מדינת ישראל |
| הרים: | הר חרמון - הר מירון - בעל חצור - הרי אילת - הר כרמל |
| ערים ויישובים: | ירושלים - תל אביב-יפו - חיפה - ראשון לציון - אשדוד - באר שבע - פתח תקווה - נתניה - חולון - בני ברק - יבנה - נס ציונה - אביבים - אשקלון - אילת - קריית שמונה - נצרת - לוד - רמלה - הוד השרון - עפולה - עכו - אריאל - דימונה - קריית שמונה |
| מים: | הכנרת - ים המלח - נהר הירדן - מקורות הירדן - נחל דן - נחל אלכסנדר - נחל חרמון - נחל כזיב - נחל שניר - נחלים בארץ ישראל המערבית |
| כללי: | תקשורת בישראל |
| עיתונים: | הארץ - ידיעות אחרונות - מעריב - ישראל היום - מקור ראשון - המודיע - המבשר - יתד נאמן - דבר - גלובס - דה מרקר - כלכליסט - חדשות - ג'רוזלם פוסט - ישראלי - וסטי - בשבע - משפחה - ישראל פוסט |
| טלוויזיה: | כאן 11 - קשת 12 - רשת 13 - כאן חינוכית - מַכַּאן 33 - ערוץ 9 - ערוץ 14 - תאגיד השידור הישראלי - הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - טלוויזיה רב ערוצית בישראל - הערוץ הראשון - ערוץ 2 - ערוץ 10 - ערוץ 33 - רשות השידור - הטלוויזיה החינוכית |
| רדיו: | קול ישראל - 88FM - רשת א' - רשת ב' - רשת ג' - רשת ד' - גלי צה"ל - גלגלצ - רדיו 99 - תאגיד השידור הישראלי - כאן תרבות - כאן ב' - כאן גימל - כאן רק"ע - כאן 88 - רדיו מַכַּאן - VoisFarsi - כאן מורשת - כאן קול המוסיקה |
| טלפוניה: | בזק - פלאפון - סלקום - בזק בינלאומי - פרטנר - HOT mobile - HOT - גולן - רמי לוי - טלזר |
| כללי: | ספורט בישראל | |
| נבחרות לאומיות: | נבחרת ישראל בכדורגל - נבחרת ישראל בכדורסל - נבחרת ישראל בבייסבול | |
| תחרויות בישראל: | המכביה - יורובאסקט 2017 - יורו U21 - ישראל 2013 - אליפות אירופה בבריכות קצרות 2015 - יורו נשים U19 - ישראל 2015 | |
| כדורגל: | כדורגל בישראל - מכבי תל אביב - מכבי חיפה - בית"ר ירושלים - הפועל תל אביב - הפועל פתח תקווה - הפועל באר שבע - מכבי נתניה - הפועל חיפה | |
| כדורסל: | כדורסל בישראל - מכבי תל אביב - הפועל ירושלים - הפועל תל אביב - הפועל גלבוע גליל - הפועל חולון - מכבי ראשון לציון - מכבי חיפה - בני הרצליה | |
| כדוריד: | כדוריד בישראל - הפועל ראשון לציון - מכבי ראשון לציון - אס"א תל אביב - מכבי תל אביב - א.כ. נס ציונה | |
| כדורעף: | כדורעף בישראל - מכבי תל אביב - הפועל מטה אשר - הפועל המעפיל | |
| ספורט אחר: | ישראל במשחקים האולימפיים -ישראל במשחקים הפאראלימפיים - יעל ארד - גל פרידמן - לינוי אשרם - תום ראובני - ארטיום דולגופיאט | |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים הנוגעים למדינת ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- כתבו או תרגמו כל הערכים החסרים שכדאי לכתוב – רשימה אוטומטית שנוצרת על פי אתר ויקינתונים.
- ערכים חסרים על אישים ישראלים שכדאי לכתוב – רשימה אוטומטית שנוצרת על פי אתר ויקינתונים.
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
- ויקיפדיה:דפים ללא בינוויקי – לערכים רבים אין קישור לוויקיפדיות זרות (בינוויקי), ורבים מהם עוסקים בישראל והעם היהודי.