פורטל:ישראל
מדינת ישראל המודרנית נוסדה ב-1948 (ה' באייר תש"ח), כשלוש שנים לאחר השואה. הקמתה לוותה במלחמה עם הערבים המקומיים וארצות ערב השכנות לה. הסכסוך הערבי-ישראלי קיים ושריר עד היום, למרות מאמצי פיוס ושלום שנעשו במהלך השנים. בשל הסכסוך, בישראל יש גיוס חובה לצבא הגנה לישראל, הנחשב לצבא החזק והמתקדם ביותר באזור.
בישראל חיים כ-8 מיליון אזרחים, רובם יהודים, אך ישנן קבוצות מיעוט גדולות: ערביי ישראל (רובם מוסלמים ומקצתם נוצרים), דרוזים ובדואים, וכמה קבוצות מיעוט שוליות כמו הצ'רקסים. לישראל כלכלה חזקה יחסית המבוססת על תעשיית היי-טק, מדע, מסחר, שירותים וחקלאות.
"דלות החומר" הוא כינויו של סגנון אמנות ישראלי שהתקיים בשנות השישים, השבעים והשמונים של המאה ה-20. מאפייניו של סגנון זה כללו שימוש בחומרי יצירה "דלים", ברישול אמנותי, וביחס ביקורתי אל המציאות החברתית ואל המיתוסים של החברה הישראלית. בין האמנים המזוהים עם "דלות החומר" ניתן למנות את רפי לביא, יאיר גרבוז, מיכל נאמן, יהודית לוין, נחום טבת, הנרי שלזניאק ואחרים.
סגנון "דלות החומר" נולד מתוך מבט היסטורי-רטרוספקטיבי על האמנות הישראלית. שמו של הסגנון נבע מכותרת תערוכה בשם "דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית", אותה אצרה שרה ברייטברג-סמל, ואשר התקיימה במוזיאון תל אביב במרץ 1986. ברייטברג-סמל, ששימשה בתקופה זו כאוצרת לאמנות ישראלית במוזיאון, אצרה את התערוכה כסיכום וכהמשך של התערוכות "אמן-חברה-אמן" (1979) ו"רוח אחרת" (1981) במוזיאון. התזה שהציגה, ביקשה להפריד בין האמנות המקומית לבין סגנון האמנות הבינלאומית של אותה עת, על ידי תיאור סוציולוגי-אסתטי של האמנים הישראלים ודרך התייחסותם אל מסורת האמנות האירופית.
הפתיתים הומצאו בישראל ב-1951, על ידי חברת אסם, לבקשת דוד בן-גוריון. בעת תקופת הצנע רצה בן-גוריון לפתח תחליף מבוסס חיטה לאורז, עקב מחסור באורז באותה עת. הפתיתים הראשונים עוצבו בצורת אורז ונקראו בלשון העם "אורז בן-גוריון". כיום, הפתיתים מיוצאים בקנה מידה גדול יחסית ונקראים מחוץ לישראל Israeli Couscous (קוסקוס ישראלי).
במהלך עשרים שנות המדינה הראשונות נערך מצעד כללי של צה"ל אחת לשנה. המצעד נערך לראשונה בשנת 1948, בזמן מלחמת העצמאות. בין השנים 1949 ל-1968 נערך המצעד אחת לשנה ביום העצמאות. המצעד היה האירוע המרכזי של חגיגות יום העצמאות, ומשך קהל של מאות אלפי צופים. במצעדים הוצגו כלי נשק כבדים, כלי שריון ומטס אווירי, ואלה גרמו חוויה עזה לקהל הצופים, אשר היה מורכב מוותיקי היישוב, שבעיניהם היה מצעד זה מימוש של חזון, ומעולים חדשים שהמצעד המחיש להם את ריבונותה ועוצמתה של המדינה. לאחר מצעד צה"ל בשנת תשכ"ח (1968) הוחלט מסיבות אלו לא לקיימו יותר באופן סדיר מדי שנה, אלא במועדים מיוחדים. כך נערך המצעד בשנת תשל"ג (1973) לרגל יובל העשרים וחמש של המדינה. לאחריו לא נערכו מצעדים נוספים.
יצחק מוזה בראש תזמורת צה"ל במצעד שלא צעד, 1949.
חיילי גבעתי בצעדה ברחובות, שנות החמישים של המאה ה-20.
טנקי שרמן במצעד יום העצמאות באצטדיון האוניברסיטה העברית בירושלים. 1958.
חיל נשים במצעד צה"ל על גלויה משנות השישים של המאה ה-20.
תולדות עם ישראל: העלייה מרומניה - יהדות בוקרשט - ישיבת טלז - מערכות המסתור של בר כוכבא
השואה: אושוויץ - מאוטהאוזן - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי
תולדות היישוב: ארגון צבאי לאומי - גדר הצפון - ההגנה - ההעפלה - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרכבת המנדטורית - השומר - חי"ש - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף - צבי רוזנבלט
מדינת ישראל: גבולות מדינת ישראל - דגל ישראל - הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001 - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - החקיקה בישראל - הכנסת - המשפט בישראל - חוק ההסדרים - חוק יסוד: נשיא המדינה - ישראל במלחמת יום הכיפורים - ישראל במלחמת סיני - מבצע ערצב 19 - מדיניות לשונית בישראל - משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות - משמר הגבול - נמל התעופה בן-גוריון - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956 - 1957) - פסק דין ורד פרי - פסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה - שדרות רוטשילד - תל אביב במלחמת העצמאות - תעלת הימים - בג"ץ בית הספר בעמנואל
יחסי חוץ: יחסי ישראל-סרי לנקה - יחסי הפיליפינים-ישראל
ארץ ישראל: אשדוד - ג'וב יוסף - דיג בארץ ישראל - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - טבריה - ים המלח - ים כנרת - כפר סבא - מערת הנחל - מערת מיסליה - מצדה - מרכז הכרמל - נשר (עיר) - עכו - עצים עתיקים בארץ ישראל - רמת השרון - תל אבו הואם - תל אביב-יפו - צפע מצוי - כלנית מצויה
צבא הגנה לישראל: דחפור די-9 בשירות צה"ל - חיל ההנדסה הישראלי - יהל"ם - מרכבה (טנק) - נגמ"שים כבדים בצה"ל - ספינות שרבורג - שייטת ספינות הטילים - מבצע פעמון החירות
ירושלים: אספקת המים לירושלים - גבעת המבתר - הגן הארכאולוגי ירושלים - חומות ירושלים - ירושלים בתקופה הממלוכית - ירושלים בתקופה הצלבנית - ירושלים בתקופת בית שני - כנסיית הקבר - מלון המלך דוד - מנהרות הכותל - מנורת הכנסת - קריית עיריית ירושלים - תלפיות - רחוב הנביאים
ביוגרפיות: אבא חושי - אברהם יצחק הכהן קוק - אליעזר ליבנה - ארתור שפנייר - זאב ז'בוטינסקי - יוסף בכור שור - יצחק דנציגר - יצחק בר לווינזון - יצחק שמיר - ישראל בר - ישראל קסטנר - לוי אשכול - מנחם בגין - משה דיין - משה מנדלסון - נחמן קרוכמל - נפתלי הרץ וייזל - פייבל פולקס - שבתי צבי - שלמה פיינגולד - שמואל דוד לוצאטו - שמחה בלאס - שמעון פרס - שולמית אלוני - הורקנוס לבית טוביה - טובה סנהדראי - חייקה גרוסמן - יגאל אלון - גדעון רז - מתי פלד
תרבות ואמנות: אלון חרזי - אמנות חזותית בישראל - אנג'ליקה שץ - דלות החומר - היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל - הרמן שטרוק - יוסף זריצקי - יצחק דנציגר - יגאל תומרקין - מוזיקה קלאסית ישראלית - מכבי חשמונאי ירושלים - מנורת הכנסת - משה גרשוני - משינה - נמרוד (פסל) - ספריית גרשם שלום - עמוס קינן - פיסול ישראלי - קולנוע חרדי - שמואל יוסף עגנון - תיאטרון יידיש - תחיית הלשון העברית - בלבב ימים - גילוי אליהו
אסונות ותאונות: טביעת האונייה מצדה
 |
לוי אשכול (25 באוקטובר 1895 ו' בחשוון התרמ"ו, נפטר ב-26 בפברואר 1969 ח' באדר התשכ"ט), ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל.
במשך שנים רבות היה אשכול דמות מפתח במשק הישראלי, ושימש אף בתפקיד שר האוצר. עם פרישתו של בן-גוריון מתפקיד ראש הממשלה בשנת 1963, הביא בן-גוריון למינויו של אשכול לראשות הממשלה. בשנת 1964 פרץ סכסוך גלוי בין שני האישים על רקע דרישתו של בן-גוריון להקים ועדת חקירה משפטית לחקירת "הפרשה". הסכסוך הביא לפרישתו של בן-גוריון ממפא"י ולהקמת רפ"י. הבחירות לכנסת השישית הביאו את ניצחונו הגדול של אשכול על בן-גוריון ואנשי סיעתו, ואשכול המשיך להחזיק בכהונת ראש הממשלה. בימים קשים של מתיחות ביטחונית ומיתון, החזיק אשכול בהגה הנהגת המדינה. במהלך תקופת המתיחות שלפני מלחמת ששת הימים, פרץ משבר מנהיגות, ואשכול נאלץ למנות את משה דיין לשר הביטחון. לאחר מלחמת ששת הימים הוסיף להחזיק בתפקיד ראש הממשלה עד למותו מהתקף לב בשנת 1969.
| נופים ואזורים: | מדבר יהודה - השומרון - הנגב - הגליל - השפלה - רמת הגולן - מכתש רמון - מישור החוף הדרומי |
| גבולות | גבולות מדינת ישראל |
| הרים: | הר חרמון - הר מירון - בעל חצור - הרי אילת - הר כרמל |
| ערים ויישובים: | ירושלים - תל אביב-יפו - חיפה - ראשון לציון - אשדוד - באר שבע - פתח תקווה - נתניה - חולון - בני ברק - יבנה - נס-ציונה - אביבים - אשקלון - אילת - קריית שמונה - נצרת - לוד - רמלה - הוד השרון - עפולה - עכו - אריאל - דימונה - קריית שמונה |
| מים: | הכנרת - ים המלח - נהר הירדן - מקורות הירדן - נחל דן - נחל אלכסנדר - נחל חרמון - נחל כזיב - נחל שניר - נחלים בארץ ישראל המערבית |
| כללי: | תקשורת בישראל |
| עיתונים: | הארץ - ידיעות אחרונות - מעריב - ישראל היום - מקור ראשון - המודיע - המבשר - יתד נאמן - דבר - גלובס - דה מרקר - כלכליסט - חדשות - ג'רוזלם פוסט - ישראלי - וסטי - בשבע - משפחה - ישראל פוסט |
| טלוויזיה: | ערוץ 1 - ערוץ 2 - ערוץ 10 - ערוץ 9 - ערוץ 20 - ערוץ 33 - הטלוויזיה החינוכית - הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - רשות השידור - כאן 11 - מכאן 33 - תאגיד השידור הישראלי - טלוויזיה רב ערוצית בישראל |
| רדיו: | קול ישראל - 88FM - רשת א' - רשת ב' - רשת ג' - רשת ד' - גלי צה"ל - גלגלצ - רדיו 99 - תאגיד השידור הישראלי - כאן ב' - כאן 88 |
| טלפוניה: | בזק - פלאפון - סלקום - בזק בינלאומי - פרטנר - מירס - HOT - גולן - רמי לוי - טלזר |
| כללי: | ספורט בישראל | |
| נבחרות לאומיות: | נבחרת ישראל בכדורגל - נבחרת ישראל בכדורסל - נבחרת ישראל בבייסבול | |
| תחרויות בישראל: | המכביה - יורובאסקט 2017 - יורו U21 - ישראל 2013 - אליפות אירופה בבריכות קצרות 2015 - יורו נשים U19 - ישראל 2015 | |
| כדורגל: | כדורגל בישראל - מכבי תל אביב - מכבי חיפה - בית"ר ירושלים - הפועל תל אביב - הפועל פתח תקווה - הפועל באר שבע - מכבי נתניה - הפועל חיפה | |
| כדורסל: | כדורסל בישראל - מכבי תל אביב - הפועל ירושלים - הפועל תל אביב - הפועל גלבוע גליל - הפועל חולון - מכבי ראשון לציון - מכבי חיפה - בני הרצליה - הפועל גבת/יגור | |
| כדוריד: | כדוריד בישראל - הפועל ראשון לציון - מכבי ראשון לציון - אס"א תל אביב - מכבי תל אביב - א.כ. נס ציונה | |
| כדורעף: | כדורעף בישראל - מכבי תל אביב - הפועל מטה אשר - הפועל המעפיל | |
| ספורט אחר: | ישראל במשחקים האולימפיים -ישראל במשחקים הפאראלימפיים - יעל ארד - גל פרידמן | |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים הנוגעים למדינת ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- כתבו או תרגמו כל הערכים החסרים שכדאי לכתוב - רשימה אוטומטית שנוצרת על פי אתר ויקינתונים.
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
- ויקיפדיה:דפים ללא בינוויקי - לערכים רבים אין קישור לוויקיפדיות זרות (בינוויקי), ורבים מהם עוסקים בישראל והעם היהודי.
- כאן ניתן למצוא רשימת ערכים על ישראל וישראלים שקיימים בוויקיפדיות אחרות, אך לא בוויקיפדיה העברית - בהתבסס על נתוני ויקינתונים.
