פורטל:ישראל
מדינת ישראל המודרנית נוסדה ב-1948 (ה' באייר תש"ח), כשלוש שנים לאחר השואה. הקמתה לוותה במלחמה עם הערבים המקומיים וארצות ערב השכנות לה. הסכסוך הערבי-ישראלי קיים ושריר עד היום, למרות מאמצי פיוס ושלום שנעשו במהלך השנים. בשל הסכסוך, בישראל יש גיוס חובה לצבא הגנה לישראל, הנחשב לצבא החזק והמתקדם ביותר באזור.
בישראל חיים כ-8 מיליון אזרחים, רובם יהודים, אך ישנן קבוצות מיעוט גדולות: ערביי ישראל (רובם מוסלמים ומקצתם נוצרים), דרוזים ובדואים, וכמה קבוצות מיעוט שוליות כמו הצ'רקסים. לישראל כלכלה חזקה יחסית המבוססת על תעשיית היי-טק, מדע, מסחר, שירותים וחקלאות.
הרכבת המנדטורית היא חברת רכבות בשליטה בריטית אשר הפעילה שירות רכבות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, החל משנת 1920 ועד תום המנדט בשנת 1948. על היסודות שהניחה הרכבת המנדטורית קמה לאחר ייסוד מדינת ישראל, רכבת ישראל. לכל אורך תקופת המנדט הבריטי העסיקה הרכבת המנדטורית אלפי עובדים, ערבים ויהודים, והייתה אחד המעסיקים הגדולים בארץ ישראל.
הנהלת הרכבת המנדטורית שכנה במתחם תחנת הרכבת חיפה מזרח והסדנאות הראשיות של הרכבת היו בקישון וכן בלוד. בחיפה השתמשה הרכבת המנדטורית בעיקר במבנים ומתקנים שהותירה אחריה הרכבת החיג'אזית בתחנת הרכבת בחיפה. מיקומה של הנהלת הרכבת המנדטורית בצפון הארץ הצביע על החשיבות האסטרטגית שייחסו הבריטים לחיפה, בזכות הנמל הנוח במקום ובזכות היות חיפה צומת רכבות מרכזי בין עבר הירדן וסוריה מצפון למצרים ושאר ארצות אפריקה מדרום.
בשנים בהן הייתה ירושלים מחולקת בין ישראל וירדן (1948–1967), נפתחו גדרות התיל שסימנו את הגבול באופן רשמי רק פעם אחת: היה זה בשנות ה-50, כאשר חולָה בבית החולים סן לואי שעמד על הגבול, הפילה בטעות את שיניה התותבות מהחלון הפונה אל שטח ההפקר שתחתיו. כוחות האו"ם, בסיוע צוות ישראלי וצוות ירדני, ירדו לחפש את השיניים האבודות, אשר נמצאו והוחזרו לבעליהן. אחת הנזירות העובדות במקום אף הונצחה במצלמתו של צלם העיתון "לייף", דוד רובינגר, כשהיא מחזיקה את השיניים בידיה. רבים טועים ומייחסים את הסיפור למנזר נוטרדם הסמוך, אולם שם מעולם לא אושפזו חולים, וגם מעולם לא שירתו נזירות, אלא נזירים בלבד.
מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973 בהתקפה של צבאות סוריה ומצרים על ישראל, ונמשכה עד ל-24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. חילופי אש נמשכו עד ה-26 בחזית המצרית ועד 1974 בחזית הסורית. למלחמה לא הייתה השפעה צבאית יוצאת דופן ולא הושגה בה הכרעה טקטית ברורה ומובהקת, אך היו לה השפעות פוליטיות ומדיניות רבות. היא הייתה בין הגורמים העיקריים למהפך במערכה הפוליטית הישראלית וסללה את הדרך להסכם השלום בין ישראל למצרים.
בית הרוס בדמשק כתוצאה מהתקפת חיל האוויר הישראלי ביום 9 באוקטובר 1973.
טנק ישראלי מסוג שוט עוקף אוטובוס בציר חאן ארנבה בפריצה אל תוך השטח הסורי במלחמת יום הכיפורים.
חיילים מצרים חוגגים את חציית התעלה. 1973.
חיילים ישראלים מפנים את מעוז בודפשט 1973, ברקע המוצב ההרוס.
להקה ישראלית מופיעה בעת הקרבות בפני חיילים.
תולדות עם ישראל: העלייה מרומניה - יהדות בוקרשט - ישיבת טלז - מערכות המסתור של בר כוכבא
תולדות היישוב: ארגון צבאי לאומי - גדר הצפון - ההגנה - ההעפלה - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרכבת המנדטורית - השומר - חי"ש - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף - צבי רוזנבלט
מדינת ישראל: גבולות מדינת ישראל - דגל ישראל - הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001 - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - החקיקה בישראל - הכנסת - המשפט בישראל - חוק ההסדרים - חוק יסוד: נשיא המדינה - ישראל במלחמת יום הכיפורים - ישראל במלחמת סיני - מבצע ערצב 19 - מדיניות לשונית בישראל - משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות - משמר הגבול - נמל התעופה בן-גוריון - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956 - 1957) - פסק דין ורד פרי - פסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה - שדרות רוטשילד - תל אביב במלחמת העצמאות - תעלת הימים - בג"ץ בית הספר בעמנואל
יחסי חוץ: יחסי ישראל-סרי לנקה - יחסי הפיליפינים-ישראל
ארץ ישראל: אשדוד - ג'וב יוסף - דיג בארץ ישראל - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - טבריה - ים המלח - ים כנרת - כפר סבא - מערת הנחל - מערת מיסליה - מצדה - מרכז הכרמל - נשר (עיר) - עכו - עצים עתיקים בארץ ישראל - רמת השרון - תל אבו הואם - תל אביב-יפו - צפע מצוי - כלנית מצויה
צבא הגנה לישראל: דחפור די-9 בשירות צה"ל - חיל ההנדסה הישראלי - יהל"ם - מרכבה (טנק) - נגמ"שים כבדים בצה"ל - ספינות שרבורג - שייטת ספינות הטילים - מבצע פעמון החירות
ירושלים: אספקת המים לירושלים - גבעת המבתר - הגן הארכאולוגי ירושלים - חומות ירושלים - ירושלים בתקופה הממלוכית - ירושלים בתקופה הצלבנית - ירושלים בתקופת בית שני - כנסיית הקבר - מלון המלך דוד - מנהרות הכותל - מנורת הכנסת - קריית עיריית ירושלים - תלפיות - רחוב הנביאים
ביוגרפיות: אבא חושי - אברהם יצחק הכהן קוק - אליעזר ליבנה - ארתור שפנייר - זאב ז'בוטינסקי - יוסף בכור שור - יצחק דנציגר - יצחק בר לווינזון - יצחק שמיר - ישראל בר - ישראל קסטנר - לוי אשכול - מנחם בגין - משה דיין - משה מנדלסון - נחמן קרוכמל - נפתלי הרץ וייזל - פייבל פולקס - שבתי צבי - שלמה פיינגולד - שמואל דוד לוצאטו - שמחה בלאס - שמעון פרס - שולמית אלוני - הורקנוס לבית טוביה - טובה סנהדראי - חייקה גרוסמן - יגאל אלון - גדעון רז - מתי פלד
תרבות ואמנות: אלון חרזי - אמנות חזותית בישראל - אנג'ליקה שץ - דלות החומר - היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל - הרמן שטרוק - יוסף זריצקי - יצחק דנציגר - יגאל תומרקין - מוזיקה קלאסית ישראלית - מכבי חשמונאי ירושלים - מנורת הכנסת - משה גרשוני - משינה - נמרוד (פסל) - ספריית גרשם שלום - עמוס קינן - פיסול ישראלי - קולנוע חרדי - שמואל יוסף עגנון - תיאטרון יידיש - תחיית הלשון העברית - בלבב ימים - גילוי אליהו
אסונות ותאונות: טביעת האונייה מצדה
אליעזר ליבנה (2 בדצמבר 1902 - 1 במרץ 1975), איש ציבור, עיתונאי ופובליציסט, חבר כנסת, מראשי האקטיביסטים במפא"י, פעיל למען פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני, ומראשי התנועה למען ארץ ישראל השלמה.
ליבנה (ליבנשטיין במקור) נולד בלודז' בפולין. בשנת 1920, בתקופת העלייה השלישית, עלה לארץ ישראל. לאחר מכן החל בפעילות ציבורית במסגרת תנועת הפועלים "אחדות העבודה", ובשנת 1923 נבחר כמזכיר מועצת פועלי חיפה. היה שליח ההסתדרות בגרמניה ב-1928 עד 1930 ולאחר מכן מ-1933 עד 1935. במסגרת זו היה פעיל בתנועת "העברה". עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפך ליבנה לאיש הסברה מרכזי בשירות "ההגנה" ומפא"י, ולצד אלעזר גלילי וגרשון ריבלין היה פעיל בהקמת עיתון צבאי מקצועי - "מערכות". בשנת 1940 הוציא ליבנה עיתון נוסף ושמו "אשנב" בשיתוף ברל כצנלסון. ליבנה היה גם לעורכו של הביטאון "בטרם", שנקרא תחילה "מלחמתנו" שהוקם ב-1942.
לאחר קום המדינה המשיך ליבנה בפעילותו הציבורית. הוא נבחר מטעם מפא"י לכנסת הראשונה ולאחריה לכנסת השנייה. היה פעיל ב"הוועד לפירוז גרעיני של המזרח התיכון" ונמנה עם החותמים על מכתב הייסוד של התנועה למען ארץ ישראל השלמה.
| נופים ואזורים: | מדבר יהודה - השומרון - הנגב - הגליל - השפלה - רמת הגולן - מכתש רמון - מישור החוף הדרומי |
| גבולות | גבולות מדינת ישראל |
| הרים: | הר חרמון - הר מירון - בעל חצור - הרי אילת - הר כרמל |
| ערים ויישובים: | ירושלים - תל אביב-יפו - חיפה - ראשון לציון - אשדוד - באר שבע - פתח תקווה - נתניה - חולון - בני ברק - יבנה - נס-ציונה - אביבים - אשקלון - אילת - קריית שמונה - נצרת - לוד - רמלה - הוד השרון - עפולה - עכו - אריאל - דימונה - קריית שמונה |
| מים: | הכנרת - ים המלח - נהר הירדן - מקורות הירדן - נחל דן - נחל אלכסנדר - נחל חרמון - נחל כזיב - נחל שניר - נחלים בארץ ישראל המערבית |
| כללי: | תקשורת בישראל |
| עיתונים: | הארץ - ידיעות אחרונות - מעריב - ישראל היום - מקור ראשון - המודיע - המבשר - יתד נאמן - דבר - גלובס - דה מרקר - כלכליסט - חדשות - ג'רוזלם פוסט - ישראלי - וסטי - בשבע - משפחה - ישראל פוסט |
| טלוויזיה: | ערוץ 1 - ערוץ 2 - ערוץ 10 - ערוץ 9 - ערוץ 20 - ערוץ 33 - הטלוויזיה החינוכית - הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - רשות השידור - כאן 11 - מכאן 33 - תאגיד השידור הישראלי - טלוויזיה רב ערוצית בישראל |
| רדיו: | קול ישראל - 88FM - רשת א' - רשת ב' - רשת ג' - רשת ד' - גלי צה"ל - גלגלצ - רדיו 99 - תאגיד השידור הישראלי - כאן ב' - כאן 88 |
| טלפוניה: | בזק - פלאפון - סלקום - בזק בינלאומי - פרטנר - מירס - HOT - גולן - רמי לוי - טלזר |
| כללי: | ספורט בישראל | |
| נבחרות לאומיות: | נבחרת ישראל בכדורגל - נבחרת ישראל בכדורסל - נבחרת ישראל בבייסבול | |
| תחרויות בישראל: | המכביה - יורובאסקט 2017 - יורו U21 - ישראל 2013 - אליפות אירופה בבריכות קצרות 2015 - יורו נשים U19 - ישראל 2015 | |
| כדורגל: | כדורגל בישראל - מכבי תל אביב - מכבי חיפה - בית"ר ירושלים - הפועל תל אביב - הפועל פתח תקווה - הפועל באר שבע - מכבי נתניה - הפועל חיפה | |
| כדורסל: | כדורסל בישראל - מכבי תל אביב - הפועל ירושלים - הפועל תל אביב - הפועל גלבוע גליל - הפועל חולון - מכבי ראשון לציון - מכבי חיפה - בני הרצליה - הפועל גבת/יגור | |
| כדוריד: | כדוריד בישראל - הפועל ראשון לציון - מכבי ראשון לציון - אס"א תל אביב - מכבי תל אביב - א.כ. נס ציונה | |
| כדורעף: | כדורעף בישראל - מכבי תל אביב - הפועל מטה אשר - הפועל המעפיל | |
| ספורט אחר: | ישראל במשחקים האולימפיים -ישראל במשחקים הפאראלימפיים - יעל ארד - גל פרידמן | |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים הנוגעים למדינת ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- כתבו או תרגמו כל הערכים החסרים שכדאי לכתוב - רשימה אוטומטית שנוצרת על פי אתר ויקינתונים.
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
- ויקיפדיה:דפים ללא בינוויקי - לערכים רבים אין קישור לוויקיפדיות זרות (בינוויקי), ורבים מהם עוסקים בישראל והעם היהודי.
- כאן ניתן למצוא רשימת ערכים על ישראל וישראלים שקיימים בוויקיפדיות אחרות, אך לא בוויקיפדיה העברית - בהתבסס על נתוני ויקינתונים.
