המשכן לאמנויות הבמה (תל אביב)
 | |
| הכניסה לבית האופרה, ברקע מגדל כנרית הצפוני | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית אופרה, אולם תיאטרון |
| על שם |
גולדה מאיר  |
| כתובת | שדרות שאול המלך 19 |
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1994 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1994 |
| אדריכל | יעקב רכטר |
| מידע טכני | |
| קיבולת | |
| קואורדינטות | 32°04′35″N 34°47′08″E / 32.0764°N 34.7855°E |
| http://www.israel-opera.co.il | |
|
(למפת תל אביב רגילה)   המשכן לאמנויות הבמה  | |
  | |
המשכן לאמנויות הבמה או מרכז גולדה על שם גולדה מאיר הוא מרכז תרבות ציבורי גדול בו שוכנים שני מוסדות תרבות ישראלים חשובים - האופרה הישראלית ותיאטרון הקאמרי. המשכן ממוקם בשדרות שאול המלך בתל אביב. מנהל הקמת הבניין היה אורי עופר. הוא נחנך ב-23 באוקטובר 1994 כחלק ממתחם התרבות השני של העיר, בנוסף למתחם הבימה. המשכן שוכן לצד ספריית בית אריאלה ומוזיאון תל אביב לאמנות ומסיים את רצף מבני הציבור של הרחוב. מנהל המשכן בשנתו הראשונה היה אורי עופר.
אדריכלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנהל המשכן הראשון אורי עופר כתב ביחד עם יועצים בתחומים שונים את הפרוגרמה להקמת המבנים. הבניין תוכנן על ידי האדריכל יעקב רכטר אשר היה בשנות ה-50 גם שותף לתכנון היכל התרבות יחד עם אביו, זאב רכטר, והאדריכל דב כרמי. בתכנון המשכן גם היה שותף בנו, אמנון רכטר אשר השלים אף בעצמו את אולם הקאמרי, ובכך מהווה למעשה שושלת האדריכלים של משפחת רכטר אחת המשפיעות ביותר בנוף האדריכלי של מבני התרבות בישראל. המבנה מהווה נקודת ציון חשובה בהיסטוריה המאוחרת של האדריכלות בתל אביב על אף שגם כלפי תכנונו הושמעו ביקורות לא מעטות.
המבנה בנוי מארבעה אגפים התוחמים כיכר פנימית ריבועית. הכניסה אל הכיכר הפנימית היא דרך שתי כניסות גדולות בעלות מימד ציבורי מהרחוב ודרך עורפית נוספת בחלק הצפוני המחוברת אל גן. הגן הנמצא מצפון לבניין הספרייה ממשיך ממזרח את רחבת מוזיאון תל אביב וכמו כן ממשיך צפונה במפלס מוגבה החוצה את רחוב ברקוביץ' ומתחבר אל גינת דובנוב הנמצאת ברחוב דובנוב, סמוך לקריית מאיר. בצד הדרומי והמערבי של הכיכר נמצאים שני מבנים קטנים בהם בתי קפה ומשרדים שונים ומן הצד המערבי והצפוני כניסות אל הפואייה המפואר ובעל העיצוב החדשני אשר ממנו נכנסים אל אולמות המופעים. לאורך כל הצד המערבי של הקומפלקס נמצאים גושי הבינוי הגדולים הכוללים את שני האולמות המרכזיים עם מגדלי הבמה שלהם ואת כל הפונקציות המנהלתיות של המשכן הפונות לכיוון רחוב לאונרדו דה וינצ'י.
הפואייה המשותף לאולם האופרה, לאולם התיאטרון ולאולם קונצרטים נוסף, או "אכסדרת בית האופרה" כפי שגם נקרא, בנוי ממספר מפלסים הכוללים בין השאר גשרים דמויי גלים ואלמנטים אדריכליים נוספים בחלל המבנה, אשר עיצובו זכה לביקורות חיוביות רבות. הוא עוצב על ידי המעצב רון ארד במסגרת החלל הכללי שהוגדר על ידי התכנון האדריכלי הכולל. העיצוב כולל רצועות מתפתלות של בטון ופלדה וקיר ברונזה המשתלבים גם בעיצוב בית הקפה שבתוכו ובכניסות אל האולמות עצמם. בכל צידו המזרחי של החלל קיר מסך גדול המשקיף את הרחבה המרכזית של המשכן. ללא קשר לאולמות המופעים, מתקיימים בחלל הפואייה כמו גם בכיכר הפנימית של הקומפקל אירועים ציבוריים שונים מעת לעת בהם תערוכות אמנות המציגות יצירות שונות גם במפלסים העליונים. באוקטובר 2005 גם נחנכה בפואייה "פינת המייסדים" - קיר בו מונצחים מקימי האופרה הישראלית החדשה.
באולם האופרה נבנתה פונקציה מיוחדת המאפשרת שינויים בגודלו. הותקנה בו מערכת של פאנלים אקוסטיים מתקפלים המאפשרים את סגירתו של היציע העליון. האולם מוקטן בזמן קונצרטים ומופעים עם מעט אנשים כדי לא ליצור תחושה של אולם ריק וכמו כן משפרים את תכונותיו האקוסטיות של האולם. עם זאת על האולמות, על אף שבתכנונם שולבו יועצי אקוסטיקה רבים ועל אף ניסיונו העשיר של משרד רכטר אדריכלים בתכנון תיאטראות, נמתחו ביקורות רבות בשל ליקויים פונקציונליים ובעיות אקוסטיות שונות. כמו כן, העמדת מושבים באופן מדורג אך מסובב ישירות אל הבמה ביציעים הצדדים של אולם הקאמרי, באופן שהיושבים בהם יושבים למעשה לבד, ולא לצד אדם אחר, נחשבים נקודת חולשה נוספת של המשכן.
באוקטובר 2016 נקרא משכן האופרה במשכן על שמו של שלמה להט.
יעקב רכטר בעצמו התייחס לתפישה העומדת מאחורי תכנון הקומפלקס באופן הבא:
"...המשכן מנסה לתת ביטוי אדריכלי לשילוב בין הרצון להציב בעיר מבנה בעל נוכחות ציבורית מרשימה, לבין אופייה הבלתי פורמלי ונעדר המונומנטליות של תל אביב. עקרונית משתלב הבניין בקנה המידה של הבניינים הקיימים בסביבה, בין אם אלה בנייני המגורים ברחוב לאונרדו דה וינצ'י, או מבני הספרייה והמוזיאון. שערי הכניסה מחד ומגדל הבמה מאידך, הם המרכיבים היחידים החורגים מקנה המידה של הסביבה ומעניקים למבנה מידה ניכרת של נוכחות ציבורית, כיאה לתפקידו כמרכז חשוב במרקם העירוני.
אולם האופרה במשכן האמנויות איננו מנסה להיות דומה לאולם אחר. הוא נעדר לחלוטין ציטטות מן העבר ומנסה להיות מקום חגיגי ומרגש ועם זאת שקט ומאופק, שאינו משתלט על העשייה האמנותית המתרחשת על הבמה אלא תומך בה... עיצוב המרכיבים השונים של הגדרת חלל האולם קשור קשר אמיץ עם צורכי הבמה והאקוסטיקה."
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המשכן לאמנויות הבמה- פתיחת המשכן לאמנויות הבמה באתר עיריית תל אביב-יפו
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מפרט טכני באתר של בית האופרה
- ^ תיאור בית התיאטרון באתר של התיאטרון הקאמרי
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |
| גולדה מאיר | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אירועים פוליטיים במהלך כהונותיה כראשת ממשלת ישראל |
|
| ||||||
| משפחתה | מוריס מאירסון (בן-זוג) • מנחם מאירסון (בן) • שרה מאירסון (בת) | |||||||
| הנצחתה | בית חולים גולדה השרון • מרכז כרמל • מחלף גולדה מאיר • רמת גולדה (חיפה) • פארק גולדה • מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה • המשכן לאומנויות הבמה • שדרות גולדה מאיר (ירושלים) • מטבע עשרה שקלים חדשים • רמות גולדה מאיר (נוף הגליל) | |||||||
| שונות | נעלי גולדה • גולדה (סרט תיעודי) • אישה ושמה גולדה • גולדה (סרט, 2023) • המטבח • לו קדר | |||||||
| בקרת זהויות |
|
|---|