בית וילהלם אברלה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית מגורים, מטה, מוזיאון  |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| מידע על ההקמה | |
| תקופת הבנייה | סוף שנות ה־20 של המאה ה־20 – 1930 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1930 |
| אדריכל | תיאודור וילנד |
| סגנון אדריכלי | אדריכלות טמפלרית, סגנון הבאוהאוס |
| מידות | |
| קומות | 3 קומות ומרתף |
| קואורדינטות | 32°04′31″N 34°47′16″E / 32.075345°N 34.787816°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית וילהלם אברלה  | |
  | |
בית וילהלם אברלה או בית בין גוריון[1] הוא מבנה דו-קומתי בצפון המושבה שרונה בתל אביב-יפו, כיום הקריה. הוא הוקם ב־1930 ושימש למעלה משישים שנה כלשכת ראש הממשלה מימיו של דוד בן-גוריון ועד אריאל שרון[2].
הקמת הבניין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשלהי שנות העשרים של המאה העשרים, בסוף תקופת התרחבות המושבה שרונה, החלה בניית הבניין על ידי האדריכל תיאודור וילנד כבית מגורים עבור וילהלם אברלה ומשפחתו, והוא נחנך ב־1930. וילהלם אברלה היה בן למשפחת אברלה, משפחת טמפלרים עשירה מירושלים שעסקה בייבוא וייצוא מגרמניה והוא ניהל את פעילות המשפחה ביפו. הוא נולד ב–1885 בירושלים, נישא לתיאודורה לאנג ב-1911 והיו לו ארבעה ילדים. ראש המשפחה ואחיו של וילהלם, פאול אברלה, הקים בסוף המאה ה-19 את בית אברלה בעמק רפאים[3][4][5].
המבנה היה אחד הבתים הגדולים והמפוארים בשרונה והוא עוצב בסגנון הבנייה הטמפלרי עם השפעה של סגנון הבאוהאוס שהיה פופולרי בשנות השלושים בארץ ישראל ובפרט בתל אביב. צורת המבנה היא כ-Z הפוכה המתאימה לכיוון השמש, כמקובל בבנייה אירופית. בקומה הראשונה היה הסלון וחדר האוכל, בקומה השנייה נבנו חדרי שינה למשפחה, בקומה השלישית, שהייתה מעין עליית גג, היו חדרי שירות ומעליה נבנה גג מרעפים אדומים ממרסיי. בין הקומות קישרו מדרגות לולייניות ומתחת לבניין נבנה מרתף. הבית עוצב בפאר: מרצפותיו היו צבעוניות ומעוטרות, נבנו בו תקרות מקומרות, קמרונות צלב במבואה הראשית, חלונות עגולים, מרפסות פתוחות, הוא קושט בציורי קיר ותקרה ורוהט בהידור. במרפסת החזית המזרחית והראשית של הבניין הוצג סמל המשפחה ובו שנת הבנייה – 1930, ומאחורי הבניין ניטע גן[2][3][4].
בשירות הבריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ 1941, בעקבות תמיכת חלק מהטמפלרים במפלגה הנאצית, הבריטים גירשו את הטמפלרים שבפלשתינה לאוסטרליה ולכן עזבה משפחת אברלה את הבית. הבית נתפס על ידי המפקד הבריטי של משטרת לוד שהפך אותו למפקדת המרחב[3]. במחצית השנייה של שנות ה-40 שימש הבניין כמפקדה של קצין בריטי ששמו הפרטי היה מיקי והבניין זכה לכינוי "בית מיקי"[4].
לאחר הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 1947, לאחר החלטת כ"ט בנובמבר, פינו הבריטים את בשרונה וב־16 בדצמבר השטח נתפס על ידי ההגנה ונקרא "מחנה יהושע" על שם יהושע גלוברמן[6]. הבית עבר לשמש את מטה חטיבת קרייתי. הקומה הראשונה שימשה את האלוף מיכאל בן גל, מפקד החטיבה במלחמת העצמאות ואילו הקומה השנייה שימשה קורס מ"כים של חטיבת גבעתי[4].
ב-2 במאי 1948 ביקר במקום בן-גוריון והחליט למקם בו את משרדיו. במקום שוכנה לשכת ראש הממשלה, מזכירות הממשלה ואולם ישיבות הממשלה. חדר השינה בקומה השנייה הוכשר כמשרדו של בן-גוריון. ב-16 במאי 1948 התקיימה בבית ישיבת הממשלה הזמנית הראשונה ובה הוחלט על בחירת חיים ויצמן לנשיא מועצת המדינה הזמנית. בדצמבר 1949 החליט בן-גוריון להעביר את משרדי הממשלה לירושלים, אך השאיר את המבנה כלשכה התל אביבית. הבניין שימש בתפקיד זה במשך כשישים שנה עד לימיו של אריאל שרון.
שחזור ושימוש כמוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2006 עברה לשכת ראש הממשלה למגדל המטכ"ל, והבניין נמסר לרשות משרד הביטחון. הבניין יועד לשימור ולשימוש כמוזיאון לתולדות הקריה. ב-2016 ערך משרד פיטלסון שילה יעקובסון אדריכלים פרוגרמה לחידוש המבנה והשמשתו מחדש כמרכז מבקרים ואירוח רשמי של בסיס הקריה ומשרד הביטחון. כחלק מפרויקט השימור הוחזרו למבנה פריטים היסטוריים שהיו בו[7]. השחזור התבצע על סמך תמונות היסטוריות מתקופת בן-גוריון[8].
בחודש ספטמבר 2018 הסתיימו העבודות על ידי חברת קן-התור הנדסה ובניין בע"מ[9]. לקראת ראש השנה תשע"ט התכנס פורום מטכ"ל יחד עם ראש הממשלה ושר הביטחון להרמת כוסית במשרד המשוחזר.
בכניסה נמצא משרד אלוף בהמתנה[1][דרושה הבהרה].
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
גן השושנים
-
-
הצד האחורי של המבנה והיציאה אל גן השושנים
-
הבית לאחר השחזור
-
דוד בן-גוריון בלשכתו בקריה, 1949
-
דוד בן-גוריון בפתח מרפסת משרדו בקריה
-
שלט בכניסה לבניין
-
הכניסה אל הבניין
-
![רכב השרד של ראש הממשלה דוד בן-גוריון תוצרת פורד 1959 המוצג בכניסה למבנה[1]](//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/11/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%94_2.jpg/301px-%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%94_2.jpg)
רכב השרד של ראש הממשלה דוד בן-גוריון תוצרת פורד 1959 המוצג בכניסה למבנה[1]
-
משרד ראש הממשלה, יוני 1948
![רכב השרד של ראש הממשלה דוד בן-גוריון תוצרת פורד 1959 המוצג בכניסה למבנה[1]](/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%94_2.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניר מן, בית וילהלם אברל'ה, באתר תל.אביב.פדיה.
קשת רוזנבלום, מתחם הקריה בתל אביב יוצא לאזרחות, באתר הארץ, 21 במאי 2014- ניר מן, בן גוריון הציל אותה, שרון סירב לנטוש אותה: עלילות לשכת רה"מ בקריה, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018
- מבן גוריון ועד לאריאל שרון: הצצה לבית ששימש כלשכתם של ראשי הממשלות בתל אביב, באתר מגפון ניוז, 2 ביוני 2021
- נחנך בית ראש הממשלה המשוחזר בקריה, באתר משרד הביטחון
בית בן גוריון בקריה - סיור מצולם, סרטון בערוץ "חיל החינוך והנוער", באתר יוטיוב (אורך: 05:34)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3
בית בן גוריון, באתר צה"ל, 18 בינואר 2021
- ^ 1 2 ניר מן, בן גוריון הציל אותה, שרון סירב לנטוש אותה: עלילות לשכת רה"מ בקריה, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018
- ^ 1 2 3 ניר מן, בית וילהלם אברל'ה, באתר תל.אביב.פדיה
- ^ 1 2 3 4 אילן שחורי, מי היה וילהלם אברל'ה שביתו בשרונה הצפונית, הפך למשרד ראש הממשלה בתל אביב? באתר תל אביב שלי
- ^ מפות היסטוריות של שׂרונה תיק תיעוד ראשוני בית משפחת ווינמן, עמודים 5–27, פברואר 2004 (בית וילהלם אברלה נמצא מול מבנה 184, וצורתו דומה ל־Z)
- ^ דיוויד סלע, 70 שנים אחרי, באתר ישראל היום, 22 דצמבר 2017
- ^ עופר אדרת, "מצמרר לשמוע אילו החלטות התקבלו פה": הושלם פרויקט שימור בית רה"מ בתל אביב, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018
- ^ כך נוצרו ההדמיות לפרויקט שימור מעון ראש הממשלה, באתר טוטם הדמיה ואנימציה
- ^ איתי שיקמן, בית ראש הממשלה ההיסטורי נחנך מחדש בקריה, באתר ynet, 5 בספטמבר 2018
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |
| הטמפלרים בארץ ישראל | |
|---|---|
|