בית וילהלם אברלה

בית וילהלם אברלה
מידע כללי
סוג בית מגורים, מטה, מוזיאון עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה סוף שנות ה־20 של המאה ה־20 – 1930
תאריך פתיחה רשמי 1930 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל תיאודור וילנד
סגנון אדריכלי אדריכלות טמפלרית, סגנון הבאוהאוס
מידות
קומות 3 קומות ומרתף
קואורדינטות 32°04′31″N 34°47′16″E / 32.075345°N 34.787816°E / 32.075345; 34.787816
(למפת תל אביב רגילה)
 
בית וילהלם אברלה
בית וילהלם אברלה
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ילדי גן ילדים בפתח משרד ראש הממשלה בקריה בתל אביב, לאחר החתמת דוד בן-גוריון בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל, 1949. במרפסת מוצג סמל משפחת אברלה.
פתח משרד ראש הממשלה בקריה בתל אביב, 1964. בראשית שנות ה-50 הוחלף סמל משפחת אברלה בחזית הבניין בסמל המדינה
חדר ישיבות הממשלה במשרד ראש הממשלה בקריה, 1964

בית וילהלם אברלה או בית בין גוריון[1] הוא מבנה דו-קומתי בצפון המושבה שרונה בתל אביב-יפו, כיום הקריה. הוא הוקם ב־1930 ושימש למעלה משישים שנה כלשכת ראש הממשלה מימיו של דוד בן-גוריון ועד אריאל שרון[2].

הקמת הבניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי שנות העשרים של המאה העשרים, בסוף תקופת התרחבות המושבה שרונה, החלה בניית הבניין על ידי האדריכל תיאודור וילנד כבית מגורים עבור וילהלם אברלה ומשפחתו, והוא נחנך ב־1930. וילהלם אברלה היה בן למשפחת אברלה, משפחת טמפלרים עשירה מירושלים שעסקה בייבוא וייצוא מגרמניה והוא ניהל את פעילות המשפחה ביפו. הוא נולד ב–1885 בירושלים, נישא לתיאודורה לאנג ב-1911 והיו לו ארבעה ילדים. ראש המשפחה ואחיו של וילהלם, פאול אברלה, הקים בסוף המאה ה-19 את בית אברלה בעמק רפאים[3][4][5].

המבנה היה אחד הבתים הגדולים והמפוארים בשרונה והוא עוצב בסגנון הבנייה הטמפלרי עם השפעה של סגנון הבאוהאוס שהיה פופולרי בשנות השלושים בארץ ישראל ובפרט בתל אביב. צורת המבנה היא כ-Z הפוכה המתאימה לכיוון השמש, כמקובל בבנייה אירופית. בקומה הראשונה היה הסלון וחדר האוכל, בקומה השנייה נבנו חדרי שינה למשפחה, בקומה השלישית, שהייתה מעין עליית גג, היו חדרי שירות ומעליה נבנה גג מרעפים אדומים ממרסיי. בין הקומות קישרו מדרגות לולייניות ומתחת לבניין נבנה מרתף. הבית עוצב בפאר: מרצפותיו היו צבעוניות ומעוטרות, נבנו בו תקרות מקומרות, קמרונות צלב במבואה הראשית, חלונות עגולים, מרפסות פתוחות, הוא קושט בציורי קיר ותקרה ורוהט בהידור. במרפסת החזית המזרחית והראשית של הבניין הוצג סמל המשפחה ובו שנת הבנייה – 1930, ומאחורי הבניין ניטע גן[2][3][4].

בשירות הבריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1941, בעקבות תמיכת חלק מהטמפלרים במפלגה הנאצית, הבריטים גירשו את הטמפלרים שבפלשתינה לאוסטרליה ולכן עזבה משפחת אברלה את הבית. הבית נתפס על ידי המפקד הבריטי של משטרת לוד שהפך אותו למפקדת המרחב[3]. במחצית השנייה של שנות ה-40 שימש הבניין כמפקדה של קצין בריטי ששמו הפרטי היה מיקי והבניין זכה לכינוי "בית מיקי"[4].

לאחר הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1947, לאחר החלטת כ"ט בנובמבר, פינו הבריטים את בשרונה וב־16 בדצמבר השטח נתפס על ידי ההגנה ונקרא "מחנה יהושע" על שם יהושע גלוברמן[6]. הבית עבר לשמש את מטה חטיבת קרייתי. הקומה הראשונה שימשה את האלוף מיכאל בן גל, מפקד החטיבה במלחמת העצמאות ואילו הקומה השנייה שימשה קורס מ"כים של חטיבת גבעתי[4].

ב-2 במאי 1948 ביקר במקום בן-גוריון והחליט למקם בו את משרדיו. במקום שוכנה לשכת ראש הממשלה, מזכירות הממשלה ואולם ישיבות הממשלה. חדר השינה בקומה השנייה הוכשר כמשרדו של בן-גוריון. ב-16 במאי 1948 התקיימה בבית ישיבת הממשלה הזמנית הראשונה ובה הוחלט על בחירת חיים ויצמן לנשיא מועצת המדינה הזמנית. בדצמבר 1949 החליט בן-גוריון להעביר את משרדי הממשלה לירושלים, אך השאיר את המבנה כלשכה התל אביבית. הבניין שימש בתפקיד זה במשך כשישים שנה עד לימיו של אריאל שרון.

שחזור ושימוש כמוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 עברה לשכת ראש הממשלה למגדל המטכ"ל, והבניין נמסר לרשות משרד הביטחון. הבניין יועד לשימור ולשימוש כמוזיאון לתולדות הקריה. ב-2016 ערך משרד פיטלסון שילה יעקובסון אדריכלים פרוגרמה לחידוש המבנה והשמשתו מחדש כמרכז מבקרים ואירוח רשמי של בסיס הקריה ומשרד הביטחון. כחלק מפרויקט השימור הוחזרו למבנה פריטים היסטוריים שהיו בו[7]. השחזור התבצע על סמך תמונות היסטוריות מתקופת בן-גוריון[8].

בחודש ספטמבר 2018 הסתיימו העבודות על ידי חברת קן-התור הנדסה ובניין בע"מ[9]. לקראת ראש השנה תשע"ט התכנס פורום מטכ"ל יחד עם ראש הממשלה ושר הביטחון להרמת כוסית במשרד המשוחזר.

בכניסה נמצא משרד אלוף בהמתנה[1][דרושה הבהרה].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית וילהלם אברלה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת שאול המלךשכונת מונטיפיורינתיבי איילוןתחנת הרכבת תל אביב השלוםגשר עזריאלידרך בגיןרחוב דובנוברחוב אבן גבירולקריית מאירמכון תל אביב לחזנותהתיאטרון הקאמריהמשכן לאמנויות הבמהספריית בית אריאלהמוזיאון תל אביב לאמנותהיכל המשפטרחוב ויצמןבית החולים איכילובבית שלום עליכםבית אסיהבית אמריקהמגדל אמות השקעותבית הדר דפנהשדרות שאול המלךבית העיתונאים על שם סוקולובמגדל היובלבית אמות משפטלונדון מיניסטורסגינת דובנובבית אירופהבית ציוני אמריקהמגדל דניאל פרישמגדל מרגניתבית וילהלם אברלהמגדלי עזריאלימגדל המטכ"להקריהשרונהרחוב קפלןבית הסופרמגדל המוזיאון

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל היובל, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך, 26. בית וילהלם אברלה, 27. מגדלי דה וינצ'י