מאדאם דה סטאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מדאם דה סטאל)
מאדאם דה סטאל
לידה 22 באפריל 1766
פריז, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביולי 1817 (בגיל 51)
פריז, הרסטורציה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Anne-Louise Germaine Necker עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רפובליקת ז'נבה, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Coppet Castle עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Corinne ou l'Italie, On Germany עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
צאצאים Albertine, baroness Staël von Holstein, Auguste-Louis de Staël-Holstein, Louis Alphonse de Rocca עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאדאם דה סטאלצרפתית: Madame de Staël;‏ 22 באפריל 1766 - 14 ביולי 1817) הייתה אשת-רוח, סופרת ואשת חברה ידועה צרפתייה ממוצא שווייצרי, שבסלון שלה אירחה את טובי האינטלקטואלים של תקופתה.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אן לואיז ז'רמן דה סטאל (Anne Louise Germaine de Staël), נולדה בפריז כבתם של הבנקאי השווייצרי ז'אק נקר (לימים שר האוצר של לואי השישה עשר מלך צרפת) ושל סוזאן קורשו (שהייתה קודם לכן אהובתו של אדוארד גיבון). היא למדה אנגלית, לטינית, ריקוד ומוזיקה והצטיינה בלמודיה. ב-1776 הפך אביה לשר האוצר של צרפת, וב-1786 הוריה השיאו אותה לברון דה סטאל-הולשטיין, שגריר שוודיה בצרפת, שהיה מבוגר ממנה ב-17 שנה. לאחר נישואיה קיימה בביתה בפריז חוג ספרותי שבו השתתפו, בין היתר, המרקיז דה לה פאייט, המרקיז דה קונדורסה ושארל-מוריס דה טליראן.

בהיותה מושפעת מרעיונותיהם של ז'אן-ז'אק רוסו ושל אנשי עידן האורות, מאדאם דה סטאל תמכה במהפכה הצרפתית, וסייעה לקיים את פגישת אספת המעמדות הצרפתית בורסאי (5 במאי 1789). אך החל מ-1792 הסתבך מצבה. בהיותה תומכת ברעיון המלוכה החוקתית, נרדפה הן על ידי הרפובליקנים והן על ידי האריסטוקרטים. ב-1793 נאלצה לצאת לגלות באנגליה, אך ב-1794 אחרי מפלתו של מקסימיליאן רובספייר, שבה לפריז וחידשה את החוג הספרותי.

ב-3 בינואר 1798 פגשה לראשונה בנפוליאון בונפרטה. היא ראתה בו ליברל שהגשים את רעיונות המהפכה הצרפתית, אך התאכזבה עד מהרה כאשר תפס את השלטון בהפיכה צבאית (9 בנובמבר 1799). נפוליאון, שראה בה אשת מדנים מסוכנת, גירש אותה מפריז, והיא עברה להתגורר בטירה המשפחתית בשווייץ, שם כתבה את הרומן "דלפין" שיצא לאור ב-1802. באותה שנה התאלמנה, ובשנים 1803 - 1804 ערכה מסע בגרמניה יחד עם אהובה הסופר בנז'מן קונסטן (שאותו הכירה ב-1794).

בגרמניה נפגשה עם פרידריך שילר ועם יוהאן וולפגנג פון גתה וגילתה את הספרות הגרמנית. אחרי שובה לטירתה שבשווייץ נסעה לאיטליה כדי להכין את החומר עבור הרומן "קורין" שיצא לאור ב-1807 והביא לפרסומה של מאדאם דה סטאל ברחבי אירופה. ב-1808 ביקרה שוב בגרמניה וליקטה חומר עבור יצירת המופת שלה "על גרמניה" (1810) שבה הציגה את הספרות הגרמנית בפני צרפת. על יצירה זו השיב לה היינה מאוחר יותר בטקסטים "מצבים צרפתיים" (Französische Zustände) ו"על ההיסטוריה של הדת והפילוסופיה בגרמניה".

ב-1811 נישאה מאדאם דה סטאל לאלברט דה רוקה, קצין שווייצרי צעיר. ב-1814 חידשה את החוג הספרותי בפריז, אחרי הגלייתו של נפוליאון ועלייתו לשלטון של לואי השמונה עשר לבית בורבון.

מאדאם דה סטאל נפטרה בפריז אחרי שלקתה בשיתוק.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Germaine de Staël, FRENCH-SWISS AUTHOR