מאיר שיף
 | |
| מהרם שיף | |
| לידה |
1605 ה'שס"ה  פרנקפורט, העיר החופשית פרנקפורט |
|---|---|
| פטירה |
1641 (בגיל 36 בערך) כ"א באדר ה'ת"א פראג, ממלכת בוהמיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי העתיק בפרנקפורט  |
| מקום פעילות | גרמניה |
| תחומי עיסוק | רב וראש ישיבה ופרשן התלמוד |
| חיבוריו | חידושי הלכות, דרושים נחמדים |
| רבותיו | אביו רבי יעקב הכהן, רבי חיים כ"ץ, רבי ישעיה הלוי איש הורביץ, בעל השל"ה[1] |
| תלמידיו | רבי יהודה מילר רויטליגן מחבר ספר שבות יהודה[א] |
| בני דורו | מהר"ם מלובלין, מהרש"א, מהרש"ל |
| בת זוג | מרת שפרינץ |
| ילדים | שמואל זאנוויל, הינלה הנדלן |
הרב מאיר בן יעקב הכהן שיף (נודע בכינוי מהר"ם שיף; ה'שס"ה, 1605 – כ"א באדר ה'ת"א, 2 במרץ 1641[2]) היה ראש ישיבה, דיין[3], פוסק[4], ופרשן תלמוד בגרמניה. הוא התפרסם בחריפותו הרבה. כתב חיבורים בתלמוד, בהלכה, ובקבלה, אך רובם נשרפו או אבדו. חיבורו הידוע ביותר הוא "חידושי מהר"ם שיף" המודפסים בסוף חלק ממסכתות התלמוד הבבלי בדפוס האלמנה והאחים ראם.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לרבי יעקב הכהן שיף, ראש ישיבה וראב"ד (ראש הדיינים) בפרנקפורט דמיין (נפטר בי"ח בכסלו ה'תט"ו), ולגוטל.[5] על תאריך לידתו יש מסורות חולקות, אך נראה שנולד בשנת 1608. בשנת 1622 התמנה לרב וראש ישיבה בפולדה, שם יצא שמו ברחבי אירופה ומאות תלמידים למדו בישיבתו. לפני מותו נתמנה לכהן כרבה של פראג, אך נפטר בפתאומיות בגיל צעיר, במוצאי שבת, כ"א באדר ה'ת"א, בחיי אביו. הוא הותיר בן יחיד, שנפטר ללא צאצאים בג' בתמוז ה'תי"ב, ובת. הייתה תקופה שמשום מה המהר"ם שיף לא היה בקשר עם תלמידיו.[6]
חידושיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]"חידושי הלכות מהר"ם שיף" הם תמצית משיעוריו על התלמוד שמסר לבני תלמידי הישיבה, ושרידיהם הם חידושיו שנדפסו על חלק מ-11 מסכתות בתלמוד בבלי. נראה שהוא נהג לעיין בכל המסכת בהתאם להספק התלמידים שלמדו אותה, אך כאשר היו מניעות ולא יכל לעיין כראוי הוא המשיך עם התלמידים ו"דילג" על הסוגיה[7]. כתב היד ועוד רבים מחיבוריו נשמרו בכתב יד בפרנקפורט, אך התבלו עם השנים ונשרפו בשרפה הגדולה שפרצה שם בכ"ד בטבת ה'תע"א, לכן לעיתים קרובות החידושים חסרים כמה דפים. כיום המסכתות שנדפסו עליהם או על חלקם החידושים: ביצה, מגילה, כתובות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, חולין וזבחים. סגנון החידושים מעט שונה ממסכת למסכת: למשל בגיטין הדיבורים-המתחילים יותר נקודתיים (מבררים נקודות ולא את כל מהלך הסוגיה) וקצרים, לעומת זאת בכתובות הדיבורים ארוכים, ולעיתים מבררים מהלך של סוגיה שלמה על פי מספר שיטות.
בדפוס המודרני של הגמרות נוספו ארבעה מחדשים מאותה תקופה: המהרש"א, המהר"ם, המהרש"ל והמהר"ם שיף: בעוד המהרש"ל עוסק בעיקר בהגהות וחידושים קצרים והמהר"ם בעיקר בהסברת פשט התוספות, חידושיו של המהר"ם שיף מבטאים את שיטת הלימוד שהייתה נהוגה באירופה בימי ההם, בין שיטת הפלפול והחילוקים לבין הפלפול המודרני שתפס מקום חשוב בעיקר החל מהמאה ה-18. הוא פחות מתמקד בהצלבת מקורות, אלא בהבנה מקומית מעמיקה ביותר, הבנת תחילת הסוגיה בהתאם למסקנותיה (התרכזות ב"הווה אמינא" וב"סלקא דעתך" בהתאם למסקנה); הצלבת כל נתוני הסוגיה; הבנת כל חלקי התוספות (הבנה מרחיקת לכת בקושיית התוספות למרות התירוץ הדוחה אותה, הבנת כל אחד מבעלי התוספות במקרה שישנה מחלוקת או קושיה על אחד מהם). לעיתים המהר"ם שיף אף מסביר פשט של קטע לא מובן ללומד בגמרא או בתוספות. מכיוון שחידושיו וחידושי המהרש"א עוסקים בסגנון דומה, פעמים רבות ניתן למצוא ל"ויש ליישב" (דהיינו קושייה ללא תירוץ) של המהרש"א תירוץ בחידושי המהר"ם שיף. בניגוד לשלושת המחדשים הנ"ל, שכאשר תוספות דוחים את רש"י הם רואים את תוספות כהשיטה המובילה בסוגיה, המהר"ם שיף מרבה להעמיד את שיטת רש"י ולהסביר למה רש"י לא סבר כתוס' ולמה תוס' לא סבר כרש"י[8] (כפי הנהוג היום בעקבות הפני יהושע והמגיני שלמה לתרץ את רש"י). המהר"ם שיף מזכיר את חידושי המהר"ם[9] והמהרש"א ובדרך כלל מקבל את דבריהם, אך מתייחס בביקורת רבה לחידושיו ובעיקר להגהותיו של המהרש"ל גם בחכמת שלמה וגם בים של שלמה. לעיתים מכנה את המהרש"א והמהרש"ל בתואר מוהר"ש, כשכאשר הכוונה למהרש"א בדרך כלל ישנה ברכת החיים (יצ"ו)[10], והמהר"ם, איתו הוא עמד בקשר[11] מוזכר במסכת ביצה בברכת המתים, ובמסכת בבא מציעא בברכת החיים.
בחידושיו, (בעיקר על כתובות) המהר"ם שיף מכניס הרבה מהוואי הישיבה[12], ולכן החידושים קרובים יותר לשיטת הפלפול והחילוקים. ישנם עיסוקים רבים בסברות המקשן והתרצן (כלומר בכל שאלה ותירוץ, התמקדות בהתקדמות המהלך הכולל. כאשר המקשה חוזר ומקשה על התרצן את אותה שאלה, יש לומר שהתרצן לא הבין דברי המקשן וכדומה). כמו כן, יחסו של המהר"ם שיף לשיטת החילוקים אמביוולנטי: הוא מרבה להביא חילוקים, אך פעם אחת רומז לחוסר האמת שבהם: ”ואולי מסתמא בכח בקיאות הגמ' א"א לומר חילוקי ודו"ק.” (כתובות נה.) ייתכן שהחידושים נכתבו לעצמו ולא על מנת להפיצם ברבים, לכן הוא מכניס הרבה קטעים אישיים[13], כותב ברמזים ובקיצור נמרץ, מפנה לחידושים שכתב בשולי ספרים אחרים שלו[14], והוא אף לא ערך את המהלכים שלו בצורה טובה, מה שהצריך את המדפיסים לערוך חלק מהמהלכים מחדש.
בניגוד לשאר חידושי ההלכות שנכתבו בזמנו שמתייחסים רק לרש"י או לתוספות, המהר"ם שיף מזכיר באורח קבע ראשונים רבים ומסביר את כל מהלך הסוגיה על פי שיטתם, ולעיתים מפנה או מציין אף לבעלי דורו כגון המהר"ם, מהרש"א, מהרש"ל, תויו"ט וסמ"ע. כמו כן הוא מרבה להפנות לחיבורים הלכתיים אך לא לשולחן ערוך עצמו אלא בעיקר לרי"ף, ר"ן, רא"ש, בית יוסף או סמ"ע.
למרות השם "חידושי הלכות", ניתן למצוא התייחסויות קצרות אף לאגדות אך לא בסגנון חידושי האגדות של המהרש"א החושף את המשמעות האלגורית. פעמיים המהר"ם שיף מזכיר את ספר הזוהר.[15] לעיתים בדרוש שבסוף המסכת הוא מוכיח את בני מקומו על עבירות שבידיהם.[16]
הבנת חידוש במהר"ם שיף נחשבת בעולם הישיבות למשימה לא פשוטה והיו מגדולי ישראל שהצטדקו על אי הבנת דבריו.[17] בכמה מקומות הוא נחשב כסמל לחריפות ומי שבקיא ומבין את דבריו נחשב לשם דבר.[18] הרב מאיר מאזוז ייחס ליהודים שכל חריף בעקבות לימוד המהר"ם שיף.
ביאורים לחידושיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות הסגנון הקשה, דבריו הקצרים ושיטת הלימוד המסובכת, פחות ממאה שנה אחר צאת החידושים כבר יצא עליו "ביאור" בידי הרב מרדכי מארדוש מפוריצק, שנדפס יחד עם החידושים בכל ההוצאות, תופעה נדירה לחיבורים מן התקופה ההיא. בשנים האחרונות יצאו "מהר"ם שיף המבואר" על חלק מכתובות בידי הרב יעקב יצחק גורדון, וחידושי הלכות מהר"ם שיף על גיטין עם פירוש וחידושים בידי הרב שמעון שלמה שלזינגר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' מאיר (בר' יעקב הכהן) שיף (מהר"ם שיף)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1029-1028, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי מאיר שיף מפרנקפורט („מהר"ם שיף”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ס', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
מאיר בן יעקב שיף, דף שער בספרייה הלאומית
- ספרו
- חידושי הלכות מהר"ם שיף, מהדורת זולקווא, תפ"ד, באתר היברובוקס
- הערך "חידושי מהר"ם שיף", באתר המכלול
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עה"ת כת"י. ושם מביא דרוש ממנו.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מאיר שיף, דרושים נחמדים, עמ' 33.
- ^ מאיר וונדר, חלק ה', מאורי גליציה: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, עמ' 241 וישנן דעות נוספות.
- ^ כתובות פד: "גם הייתי טרוד בדיני ממונות שבין איש לחבירו."
- ^ ראה בסוף חידושיו על חולין שפוסק להקל בשאלה של איסור והיתר.
- ^ מבוא לספר דרושים נחמדים, עמ' 32.
- ^ כתובות נ"ז. "ואני בעו"ה אין לי אספה וקיבוץ של לומדים לעת עתה כאשר היה לי לירד וללון בעומקה של הלכה על ידי משא ומתן והוא ברחמיו יזכה אותי לכך כאשר עם לבבי וחפץ ה' בידי יצליח כי אתה ה' טוב וסלח ואהיה רכב וצלח על דבר אמת וענוה צדק במהרה אמן.
- ^ כתובות מז. "יש כאן מקום עיון ולטרדת הרעש בעו"ה לא עיינתי הלכות הללו כראוי."
- ^ ראה דוגמה בולטת מיני רבות בכתובות פט.
- ^ בביצה ב: הוא אף כותב "אחר כך אינה לידי ספר מהר"ם."
- ^ לעיתים גם הם בברכת המתים אך זה בסוגריים, הוספת המדפיסים.
- ^ בבא מציעא יט גמ' ד"ה הא בבריא: "והגאון כמהר"ם השיב לי".
- ^ שבת קל: "ואמרתי דרך ישיבה." כתובות קב: "בח"ש הגיה לפי' הקונטרס ופליאה דעת ממני. זאת כתבתי קודם הליכתי על הישיבה אומנם על הישיבה ראיתי כוונתו והיטיב אשר הגיה והוא מוכרח לפענ"ד לכאורה." גיטין עח. "פירשתי בישיבה." חולין נא "כן אמרתי בישיבה אבל האשר"י כתב..." אף כאשר המהרש"ל מציין שהקשו בישיבה המהר"ם שיף טורח לציין זאת בביצה טז. "במהרש"ל הקשה בישיבה."
- ^ כתובות נ"ז. "ואני בעו"ה אין לי אספה וקיבוץ של לומדים לעת עתה כאשר היה לי לירד וללון בעומקה של הלכה על ידי משא ומתן והוא ברחמיו יזכה אותי לכך כאשר עם לבבי וחפץ ה' בידי יצליח כי אתה ה' טוב וסלח ואהיה רכב וצלח על דבר אמת וענוה צדק במהרה אמן." כתובות פד: "גם הייתי טרוד בדיני ממונות שבין איש לחבירו."
- ^ כתובות פח: "ועיין במ"ש ברי"ף קטן שלי בסופו דיש ליישב".
- ^ בבא קמא קי. ד"ה ויש לעיין; וכן בסיום בבא קמא.
- ^ בסיום בבא קמא מוכיח את העשירים על אי-החזקת תלמידי חכמים, ובסוף גיטין מוכיח על חילול שבת.
- ^ רבי צבי הירש שפירא תפארת בנים חלק ב׳ עמ׳ ס״ד.
- ^ לדוגמה בתחילת הספר חיים גראביצר של יהושע פישל שניאורסון, חיים גראביצר המלמד מתייחס לתופעה שמלמדים ילדים מהר"ם שיף על מנת לחדדם.