דניאל סמבורסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דניאל סמבורסקי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לוחית זיכרון על ביתו של דניאל סמבורסקי ברח' הברון הירש 13א בתל אביב

דניאל סַמבּוּרסקי (4 ביוני 1909, קניגסברג, פרוסיה המזרחית, הקיסרות הגרמנית3 באוקטובר 1977, ישראל) היה מלחין בתקופת היישוב ולאחר קום המדינה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל סמבורסקי נולד בקניגסברג בירת פרובינציית פרוסיה המזרחית שבקיסרות הגרמנית בשנת 1909, בנם של סֶלמה ומנחם סמבורסקי. הוריו היגרו מהאימפריה הרוסית, והוא גדל בבית ציוני דובר עברית. אביו היה כתב העיתון העברי "הצפירה" בקניגסברג, וכיהן כיו"ר סניף ההסתדרות הציונית בעיר. למד נגינה ותאוריה של המוזיקה בקונסרבטוריון של דנציג והחל בלימודי רפואה באוניברסיטת ברלין. בשנת 1932, ערב עליית הנאצים לשלטון, עלה לארץ ישראל[1]. בארץ הלחין מנגינות לשירי מולדת ידועים וכן מנגינות לשירי ילדים. עיקר יצירתו הייתה בתקופת טרום המדינה. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 עסק בהוראת המוזיקה בגימנסיה הריאלית "בלפור" ובבתי הספר היסודים "הכרמל" ו"נס ציונה" ("גרץ") בתל אביב. בשנות החמישים היה סמבורסקי מורה ומרכז המקהלות של סמינר גבעת השלושה. חלק ניכר משיריו נכתבו למקהלות כמו "מקהלת הפועלים".

בתחנת הרדיו המנדטורית "קול ירושלים" היה לסמבורסקי מדור שבו לימד מדי שבוע שיר עברי חדש. בתקופת המדינה שימש כמורה למוזיקה בסמינרים. סמבורסקי הוא זה שהחל במסורת של ערבי זמר.

משיריו הנודעים: "זמר הפלוגות", שהיה הימנון פלוגות השדה ("הפושים") בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, "שיר העמק" ("באה מנוחה ליגע"), "שיר בוקר" ("בהרים כבר השמש מלהטת") – שלושתם למלים של נתן אלתרמן, "שיר הכביש" (הך פטיש) ו"שיר החירות" ("פנינו אל השמש העולה"), למילותיו של המשורר יצחק שנהר, "היש כעוללי" ו"רוץ בן סוסי" למילים של חיים נחמן ביאליק ועיבוד של גיל אלדמע.

גיל אלדמע הוציא לאור את "זר שירי מולדת - סמבורסקי", ( השירים שהולחנו על ידי סמבורסקי : במזרח פורח ורד, (מילים : נתן אלתרמן), צאינה וראינה, השיר לאדמה, זולתנו, חצץ, עוז ואיל, שיר העלם, פורח נרקיס).[2].

היה נשוי לחרמונה לבית שעוני (זייגרמכר), ילידת המושבה מטולה (בתה של מניה צ'יזיק, אחייניתם של ברוך, חנה, שרה, אפרים ויצחק, ודודתו של אהוד יערי),[3] ואב לבת, עפרה סמבורסקי-חמדת.

סמבורסקי נפטר בשנת 1977 לאחר מחלה ממושכת, בגיל 68. נקבר בבית העלמין קריית שאול.[4]

אחיו הבכור, שמואל סמבורסקי (1900–1990), היה פרופסור לפיזיקה ומדעי הטבע, חתן פרס ישראל וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדמה: מחזה בחמש מערכות, מאת ש' שלום, המוזיקה מאת ד' סמבורסקי, ירושלים 1942.
  • אדמה ושמי שמים: שירים, הוצאת מפעלי חינוך ותרבות, 1979.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשימת עולים, ארכיון המדינה, עמוד 245, שורה 32
  2. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : אלדמע גיל, (פריט 811), "זר שירי מולדת - סמבורסקי", 4 קולות, חליל ומקהלה, מחבר \ יוצר דניאל סמבורסקי, עיבוד אלדמע גיל, ארכיון, סדרה B.
  3. ^ על אביה של אשתו ראו: דוד תדהר (עורך), "יצחק יהלום-שעוני (דיאמנט)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1952. על הורי אמה, מניה, בריינה ושמואל זיינוול צ'יזיק, ראו: דוד תדהר (עורך), "ברינה צ'יז'יק", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1943; דוד תדהר (עורך), "שמואל זיינוול צ'יז'יק", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1827.
  4. ^ דניאל סמבורסקי באתר חברה קדישא ת"א–יפו.